תפריט עמוד

סקי בארצות הברית וקנדה: מגלים את אמריקה

בשונה מאתרי הסקי באירופה, שנבנו סביב עיירות קיימות, רוב אתרי הסקי באמריקה הצפונית נבנו במיוחד למטרה זו. התוצאה: תנאים משובחים, אווירה נעימה, שירות מצוין. ואיך השלג? עונה על כל הציפיות, ואף מעבר לכך

כגולש ותיק גלשתי באתרים רבים באירופה ובארצות הברית, והבדלי התרבות בין אמריקה הצפונית לאירופה ניבטים מכל פינה. רוב אתרי הסקי באירופה התפתחו מסביב לעיירות קיימות, ואילו רוב אתרי הסקי באמריקה הצפונית הם Purposely Built, כלומר נבנו במיוחד לסקי. ברוב המקרים חברה אחת מחזיקה בבעלות האתר, והכל מתוכנן עד לפרט האחרון; הרחובות, המלונות והחנויות, הכל בנוי בהרמוניה מושלמת, כך שמתקבלת בעיירה אווירה מיוחדת מאוד שמזכירה כפר נופש גדול (אני אישית הרגשתי כמו בדיסנילנד). גם האנגלית הופכת את החופשה באמריקה הצפונית לחוויה שונה. רק תחשבו כמה כיף לבלות חופשה במקום שבו כולם מדברים אנגלית. לא צריך לשבור את השיניים בבית הספר לסקי או בפאב.

כדאי לגלוש אצל הדוד סם
אמריקה הצפונית גדולה מאוד, ויש בה כמה אזורי גלישה עיקריים. החוף המזרחי מושפע מאפיק שמגיע מהקוטב הצפוני, ולכן הוא סובל מטמפרטורות נמוכות מאוד בחורף ומשלג קרחי (שלג קשה בעל ריכוז מים גבוה שאינו מאפשר שליטה טובה במגלשיים). לא מומלץ לטוס את כל הדרך לאמריקה הצפונית בשביל לגלוש בחוף המזרחי, כי הדבר האמיתי נמצא במרכז היבשת – בקולורדו (Colorado) וביוטה (Utah) – ובחוף המערבי של קנדה, באזור קולומביה הבריטית (British Columbia). תנאי האקלים והגובה הטופוגרפי בקולורדו וביוטה אופטימליים לשלג טרי ויבש, או בשפת הגולשים: פאודר (Powder) מדהים, שהוא חלומו של כל גולש. הסיסמה של יוטה מתמצתת את העניין: The best snow in the world.
גולש בווייל, קולרדו. תשעה מטרים שלג ו-300 ימי שמש בשנה | צילום: תום גרין
הפרשי הגובה ואפשרויות הגלישה אוף-פיסט (Off Piste, גלישה מחוץ למסלולים המסומנים) האינסופיות במערב קנדה הופכים את האזור למֶכּה של גולשים צעירים המחפשים הרפתקאות וריגושים. גם המחיר נוח יחסית, במיוחד לפני חופשת חג המולד ובינואר.

רמת השירות באתרים באמריקה הצפונית הם בסטנדרטים גבוהים מהמקובל באירופה. מלבד תשתית המעליות החדישה תמצאו על כל כיסא מגבונים לקינוח האף, ומפעיל המעלית יברך אתכם לשלום וינקה עבורכם את המושב. באתר גולשים עשרות אנשים בחליפות מיוחדות שעליהן כתוב "Ask me", וכל תפקידם לעזור לגולשים ולכוון אותם למחוז חפצם. מסעדות ההרים גדולות, נוחות ומציעות מגוון רחב מאוד של מנות, ופארקי סנובורד גדולים ומפותחים מבטיחים בילוי לגולשים צעירים. אכן גן עדן של תודעת שירות. הוסיפו לזה את העובדה שבאמריקה הצפונית עונת הגלישה ארוכה יותר ונמשכת מאמצע נובמבר עד סוף אפריל, וקיבלתם חוויה כמעט מושלמת.
בגזרת החסרונות אפשר למנות שניים עיקריים: המרחק והמחיר. אם כי לגבי המחיר, אם מתכננים נכון ולוקחים דירה לא מפוארת שלא ממוקמת על המסלולים, אפשר בהחלט להגיע לעלות סבירה של החופשה בהתחשב בהפרשי שערי המטבעות אירו-דולר. אשר למרחק, מדובר בלפחות 14 שעות טיסה לקולורדו או למערב קנדה. העדיפו לטוס בלילה וודאו שהילדים יעמדו בחוויה הצפופה.

באתרים רבים באמריקה הצפונית יש אזורי גלישה המכונים בואולז, שמאפשרים גלישת אוף פיסט משובחת בשלג עמוק

אוכל זול, מעליות מהירות
בבואכם להחליט על החופשה האולטימטיבית, הביאו בחשבון כמה גורמים שמבדילים את האתרים באמריקה הצפונית מאלו שבאירופה:

גודל האתר ומרחבי הגלישה – בואו נודה באמת, רוב הישראלים אוהבים לנסוע לאתר הכי גדול והכי טוב, אבל כדי לבחור בחוכמה חשוב להבין את ההבדלים בשיטת המדידה בין אירופה לאמריקה הצפונית. בניגוד לאתרים באירופה שנמדדים במספר הקילומטרים של מסלולי גלישה ובמספר מעליות הסקי, האתרים באמריקה הצפונית נמדדים בשטח לגלישה בקילומטרים רבועים. ההבדל נובע מכך שבאמריקה הצפונית יש אזורי גלישה רבים שנקראים בואולז (Bowls), והם מכונים כך בשל צורתם דמוית הקערה. חתולי שלג אינם עוברים באזורים אלה, כך שמתאפשרת גלישת אוף-פיסט משובחת בשלג עמוק (האזורים נכללים בשטח האתר אך לא נספרים כחלק מהמסלולים).

עוד יתרון לאתרים של הדוד סם: באירופה מותר לצאת לגלישת אוף-פיסט רק עם מדריך מקומי שמכיר את האזור ומודע לסכנה של מפולות שלגים. באמריקה הצפונית אפשר לגלוש אוף-פיסט גם בלי מדריך. בחלק התחתון של קצה הקערה יש מעלית שמחזירה את הגולשים לראש ההר. אזורים אלו מבוקרים על ידי הסקי פטרול ומנוטרים מחשש למפולות, והגלישה בהם בטוחה.

מספר מעליות – העובדה שבאירופה יש הרבה יותר מעליות עלולה לבלבל את הגולש הישראלי שמיד מסיק שפחות מעליות משמע פחות מסלולי סקי, ולא כך הוא. תשתית המעליות באמריקה הצפונית חדישה מאוד ופרושה באופן אופטימלי. המעליות מהירות וגדולות יחסית ומסוגלות להעלות אלפי גולשים בזמן קצר.

אירוח – בניגוד לאתרים האירופיים שבהם מתארחים בדרך כלל בבתי מלון, באמריקה הצפונית מקובל לשכור בית או דירה. מבחר הדירות גדול מאוד מבחינת הרמה והמחיר. אפשר לשכור מדירה של חדר אחד ועד בית עם עשרה חדרים כולל סאונה וג'קוזי פרטי בחצר. אל דאגה, גם הדירות הקטנות מאובזרות היטב. מחיר הדירה נקבע לפי גודלה, תאריך ההשכרה, הרמה ומיקומה ביחס לעיירה, למסלולי הסקי ולמעליות. אפשר למצוא דירות הממוקמות סמוך מאוד למסלולים, שמהן תוכלו לצאת בגלישה.

גם שיטת התמחור בבתי המלון באמריקה הצפונית שונה מהשיטה הנהוגה באירופה. המחיר הנקוב הוא לחדר ולא לאדם. ברוב החדרים יש שתי מיטות זוגיות כך שאפשר ללון ארבעה אנשים בחדר ולהתחלק בסכום. המחיר כולל בדרך כלל לינה בלבד.

מבצר השלג, אטרקציה חדשה באתר הסקי בווייל שבקולורדו. באתרי הסקי האמריקאים האווירה מזכירה את דיסנילנד | צילום: בריאן ביילי

אוכל – רוב הגולשים אוכלים את ארוחת הבוקר בדירה ששכרו אחרי שהצטיידו בסופרמרקט המקומי, אבל מי שמעוניין לא יתקשה למצוא מסעדה. את ארוחות הצהריים אוכלים בדרך כלל על ההר, בין הגלישות. בכמה אתרים אפשר לקנות מראש קופונים למסעדות שעל ההר וליהנות מהנחה של 15-10 אחוז. לארוחת הערב ממתינות לכם עשרות מסעדות עם אוכל מגוון מכל העולם, החל במסעדות מזון מהיר וכלה במסעדות גורמה מפוארות. מחירי האוכל והמשקה באמריקה הצפונית זולים מהמחירים באירופה, כך שבהחלט שווה להתענג.

גלישה מחוץ למסלול אחת מחוויות הגלישה הגדולות ביותר היא גלישה בשלג עמוק עד לגובה המותניים במסלול בתולי שאיש לא גלש בו לפני כן. התחושה היא כמו לרחף על ענן. בדרך כלל בשביל לחוות חוויה כזאת צריך לטוס במסוק, מה שמייקר מאוד את הגלישה, אבל באמריקה הצפונית התפתחה בשנים האחרונות חוויית הבאק קאונטרי (Back Country). השיטה הולכת כך: כמה אנשים מתארגנים ויוצאים על גבי חתול שלג מיוחד אל מחוץ לאתר כדי לגלוש ולגלות מסלולים חדשים. בכמה מהאתרים אפשר אפילו ללון בבקתות מיוחדות בלב מדבר השלג. בצד ההנאה כדאי להביא בחשבון את הסכנות שטמונות באזורים אלה, כמו היקלעות למפולות שלגים והליכה לאיבוד באמצע שומקום. חובה לדאוג לאפשרות להזעיק מסוק חילוץ, מכיוון שבלתי אפשרי לחלץ עם אופנוע שלג או חתול שלג.

ישראלי, קנדי ואמריקאי נפגשים לסקי

מכל השפע שמציעה אמריקה הצפונית, שני אתרים שבו את לבי, ואני ממליץ לגלוש בהם:

וייל, קולורדו – העיירה וייל (Vail) ממוקמת בלב הרי הרוקי (Rocky) במדינת קולורדו. אפשר להגיע אליה משדה התעופה של דנוור (Denver) שנמצא במרחק של כ-190 קילומטר או משדה התעופה האזורי איגל קאונטי (Eagle County) שנמצא במרחק של כ-56 קילומטר.

לפי אתר האינטרנט הרשמי של וייל הושקעו במקום יותר ממיליארד דולר ב-15 השנים האחרונות, ומגזינים מקצועיים של סקי מכתירים את המקום כאתר המוביל בארצות הברית. וייל גם נחשב האתר הגדול ביותר מבחינת שטח גלישה בארצות הברית, ותצרפו לזה כמות ממוצעת של תשעה מטר שלג בשנה וכ-300 ימי שמש, ומובטחת לכם חוויית גלישה מיוחדת. כל המי ומי מחזיקים בווייל דירות נופש ונוסעים לבלות בה את חופשתם, כמו בעיירת הסקי אספן (Aspen). חופשה בווייל היא לא עניין שווה לכל כיס, והמחירים בה גבוהים מאוד, על כך יעידו גם עשרות חנויות היוקרה המעוצבות. על סקי פס למשל תשלמו מחיר הגבוה כמעט פי שניים מהמחיר באירופה. לסיכום: תרגישו כמו מיליון דולר.
אתר אינטרנט



וויסלר, קנדה –
האתר שהשאיר עליי את הרושם החזק ביותר הוא וויסלר (Whistler) הקנדי. בלב אזור קולומביה הבריטית, במרחק של שעתיים נסיעה צפונה מהעיר ונקובר (Vancouver), שוכן לו האתר שנחשב הגדול באתרי אמריקה הצפונית. הוא מורכב משני אזורי גלישה שכל אחד לבדו יכול לספק תעסוקה לכמה ימים. האתר מצוין גם לגולשי סקי, שימצאו בו כמה בואולז והרבה אפשרויות של גלישת אוף-פיסט, וגם לגולשי סנובורד, שישמחו למצוא פארקים הכוללים רמפות ומסלולים לבורדר-קרוס (Border cross, מסלולי מכשולים לתחרות מהירה). בעיירה בתים צבעוניים, חנויות, מסעדות, בתי קפה ופאבים שנועדו להנעים את הזמן לאחר הגלישה. בסוף כל עונה מתקיים באתר פסטיבל סנובורד שכולל תחרויות ומופעים.

וויסלר אירח את אולימפיאדת החורף ב-2010, כך שנבנו בו תשתיות חדשות, והאתר עבר מקצה שיפוצים ושיפורים. חשוב לזכור שלקנדה שני יתרונות בולטים על פני ארצות הברית: שער הדולר הקנדי נמוך מעמיתו האמריקאי, ולא צריך אשרת כניסה.
לסיכום: גדול, צעיר, צבעוני ובמחיר סביר. מומלץ בחום.
אתר אינטרנט


לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.