תפריט עמוד

לפקדה: חופים, הרים ומיתולוגיה

לפקדה: חופים, הרים ומיתולוגיה

האי היווני לפקדה, הנמצא סמוך מאוד ליבשה, במערב יוון, מקבל את פני המבקרים בחום ובמאור פנים. יש פה חופים מקסימים, ים שצבעו נע בין טורקיז לכחול עמוק, שקיעות מרהיבות, טברנות נהדרות וכפרים מקסימים. גילי חסקין חזר מלפקדה עמוס בחוויות

עמדנו על פסגת הר, סמוך לכנסיה קטנה. התבוננו סביב סביב וראינו מדרונות ירוקים, גיאיות צרים ותלולים, הרים זרועי כפרים, עמקים פוריים, גיאיות, כרמי זיתים כסופי עלים וחורשות של ברושים שצבעם ירוק כהה. חגורה של ים בצבע כחול עמוק עטפה אותנו סביב סביב. הצבע הכחול הזה, העשיר כל כך בכתמי תכלת וטורקיז, של הים הלוחך את חופי האי, שונה להפליא מהירוק הזיתי הצובע את ההרים וייצר דרמה של שפעת גווני כחול וירוק.

לפקדה (Lefkada) או לפקאס, הוא אי הררי, עטור בחורש ים תיכוני ומרושת בערוצים עמוקים שלאורכם גדלים עצי דולב. הפנינה הירוקה הזאת נמצאת סמוך מאד ייבשה. כל כך קרוב, עד שמגיעים אל האי בגשר מהעיר היוונית פרבזה (Ferbeza). בעבר הרחוק היה לפקאדה חצי אי, שחובר ליבשת באמצעות שרטון-יבשה באורך של כמה עשרות מטרים, אך זה נחפר על ידי המתיישבים החדשים שהגיעו אליו במאה השביעית לפני הספירה, כדי לאפשר תנועה נוחה של אניות.

בחוף המערבי של לפקדה

בחוף המערבי של לפקדה | צילום: גילי חסקין

קפה פרדו או אוזו פלימרי

כאלפיים איים וכמה אלפי איונים מקיפים את יוון היבשתית, כמעט מכל עבריה. כ-225 מהאיים האלה מיושבים, האחרים ריקים מאדם. איי יוון אינם עשויים מקשה אחת והם נבדלים זה מזה בנופיהם, בתולדותיהם, באווירה, באוכל וגם ברמת התשתיות התיירותיות. בחלקם יש אתרים ארכיאולוגיים רבי עניין וכנסיות ביזנטיות עתירות בתמשיחי קיר, לאחרים מגיעים בעיקר בזכות החופים היפים.

לפקדה הוא האי הרביעי בגודלו באיים היוניים, הנמצאים בצדה המערבי של יוון. אורכו 35 ק"מ, רוחבו 15 ק"מ ואוכלוסייתו מונה 22,879 איש. ההרים מזדקרים היישר מעל הים והגבוה שבהם – סבורטה (Savorta), מתנשא לרום של 1,158  מ'. היחידה האזורית של לפקדה, שהיא הקטנה ביחידות האזוריות של יוון, הן בשטחה הן בגודל אוכלוסייתה, כוללת את האי לפקדה ואת האיים הקטנים הסמוכים לו: מגאניסי, קלאמוס, קסטוס, מדורי, סקורפיוס וספרטי.

מבט מהאוויר על לפקרה והאיים מסביב

מבט מהאוויר על לפקדה והאיים מסביב | צילום: גילי חסקין

חופשה בלפקדה מביאה אותך למקום נטול פשיעה עם מקומיים ידידותיים שמרביתם שמחים לשוחח עם התיירים. לאורך החופים ניתן למצוא שלל בתי קפה חמודים ומסעדות, המגישות בעיקר אוכל יווני מסורתי. אפשר למצוא כאן את כל מה שהמטבח היווני יודע להציע, החל מסופלקי, מוסק,ה סלט יווני ודיונונים מטוגנים, ועד לתבשילים מתוחכמים יותר כמו סלמון על הגריל, תבשיל כבש, ממרח חצילים עם אגוזי מלך. השירות אדיב ונעים, המחירים סבירים – ארוחה מלאה עולה כ-20 אירו לאדם וגם האלכוהול זול למדי. מומלץ לשבת באחד מבתי הקפה הרבים שפרוסים לאורך המרינות  ולשתות פרדו – קפה עם הרבה קרח ושכבה עבה של קצף. בלילה כדאי להחליק לגרון כוסית של אוזו פולימרי עם קרח.

איים ירוקים עם ניחוח איטלקי

הישראלים החלו לשמוע על לפקדה רק בשנים האחרונות, אך כ-200,000 תיירים אירופאים מבקרים באי מדי שנה, ולא קשה להבין מדוע. מכיוון שהאזור רגיש לרעידות אדמה, לא נבנו שם אתרי נופש מצועצעים או מלונות גבוהים. מרבית המבקרים כאן הם משפחות, זוגות צעירים וחובבי ספורט ימי. בעונה, בין יוני לאוקטובר, אפשר להגיע לכאן בטיסות ישירות מישראל (שעתיים וחצי טיסה), בשאר השנה אפשר לקחת טיסת המשך מאתונה.

כאמור, לפקדה הוא חלק מקבוצת האיים היוניים, המוריקים ביותר באיי יוון. הים היוני הוא למעשה מפרץ רחב ידיים של הים התיכון, שבו שורה של איים, הנמתחים מצפון לדרום, בין קורפו לזקינטוס, שכל אחד מהם מקיים קשר הדוק יותר עם היבשה מאשר עם שכנו.

טברנה ליד הים בלפקרה

טברנה ליד הים בלפקדה | צילום: שאטרסטוק 

איים אלו קרובים יחסית לאיטליה ויש בחזותם משהו יותר אירופאי. במהלך השנים, הם ספגו מעט מתרבותה של ארץ המגף. הדבר ניכר בעיקר בגדול והמפורסם שבהם, קורפו (Corfu), אך משהו מהניחוח האיטלקי דבק גם באחרים. אחת הסיבות לכך היא לא רק הקרבה הגיאוגרפית, אלא העובדה שכף רגלם של העות'מניים מעולם לא דרכה בהם, למעט בלפקדה, שגם בו לא נותרו כמעט סממנים תורכיים. האיים הללו הפכו להיות יוונים כבר במאה ה-8 לפני הספירה, עת הגיעו לכאן מתיישבים מקורינטוס שבצפון הפלופונז, והפכו אותם לתחנה חשובה בנתיבי הסחר.

הבנים המפורסמים של האיים היוניים

בנם המפורסם ביותר של האיים היוניים היה המשורר העיוור הומרוס, שהעניק לעולם את האיליאדה, סיפורה של מלחמת טרויה, ואת האודיסיאה, סיפור מסעותיו ותלאותיו של אודיסיאוס מטרויה לביתו שבאי איתקה. גיבור אחר של האזור הוא אכילס, בנה של תטיס אלת המים, שטבלה אותו בנהר סטיכס, שמימיו הקדושים היו אמורים להגן עליו מכול פגע. אלא שידה שאחזה בעקבו מנעה מהמים לשטוף אותו ובסופו של דבר, שם נפגע. מכאן המונח "עקב אכילס".

פסל של אכילס באי קורפו

פסל של אכילס באי קורפו | צילום: שאטרסטוק

שיפוצים שגרתיים בכביש הראשי של לפקדה חשפו ואף הרסו חלקית קבר עתיק, שגילו מוערך בכ-3,000 שנה, הממצא הוא גרסה מיניאטורית של מערכת קברים גדולה ומסועפת, שנבנתה בתקופה המיקנית, שהסתיימה בשנת 1100לפני הספירה. למרות שעשרות קברים נמצאו ביוון ובכרתים, בתי קברות בצורת כוורת נדירים מאוד באזור האיים שבים היוני, וזהו הראשון שמתגלה בלפקדה. לדברי הארכיאולוגית מריה סטוורופולו-גאצי, הקבר כלל מספר שלדים אנושיים, לצד כלי חרס מנותצים, שתי אבני חותם, חרוזים העשויים מאבנים חצי יקרות, כלי נחושת ונול מחומר. נראה שהמקום נבזז בימי קדם. עומקו של הקבר הוא כ-2.7 מטרים, קטן מאוד בהשוואה לקברים מפורסמים, כמו קבר אטראוס שבמיקנה, שעומקו עולה על 14 מטרים ונבנה מאבני גזית שמשקלם הכולל עומד על כ-120 טון.

גן עדן לרומנטיקנים

השהות בלפקדה, על חופיה, שהעימות בין הלובן של אבני הגיר וכחול המים יוצר דרמה של ממש, כפריה ההרריים וכמובן מסעדותיה המשובחות, היתה כה מענגת, עד שאינני נזקק לקלישאות עיתונאיות המשווקות את לפקדה בביטויים כמו "האי היפה ביותר ביוון", או "האי שהתיירים עדיין לא גילו"… אין צורך להיסחף ואין צורך לעורר ציפיות למשהו שלא קיים. די אם נכתוב שמראה מפרץ וסיליקי (Vasiliki), על גלשני הרוח שמשייטים בו, הוא עוצר נשימה, שהכפר אגיוס ניקיטאס שומר על צביונו המסורתי, עם נמל דייגים וחוף יפה, שקלמיאס (Kalmits) הינו כפר הררי טיפוסי שהשקיעה הנשקפת ממנו יכולה להתחרות ביופייה ובגווני הכתום שלה אפילו עם זו המפורסמת באיה שבקצה סנטוריני. כדור כתום לוהט, במרכזם של מעגלים קונצרטיים ההולכים ודוהים. גן עדן לסופרים ולרומנטיקנים.

השקיעות של לפקדה לא נופלות ביופיין מהשקיעות של סנטוריני

השקיעות של לפקדה לא נופלות ביופיין מהשקיעות של סנטוריני | צילום: שאטרסטוק

האי הזה מפגיש ניגודים: חופים מפנקים, מרינות בהן עוגנו יאכטות ואווירה הדוניסטית של חופשה ים תיכונית, קרוב כל כך לקשישות הלבושות בגדים מסורתיים, כמרים מזוקנים עוטי צלבים גדולים, אלמנות עוטות שחור ורועים המנהיגים את צאנם בשבילים צרים.

החופים של לפקדה

לפקדה בורך בחופים קסומים בעלי שפעת גוונים קרים, שנעים על הסקאלה שבין טורקיז בוהק, דרך תכלת רגוע ועד כחול עמוק, מרביתם בצדו המערבי של האי. בצפון מערב, לא הרחק מהעיר לפקאדה, נמצא אגיוס ניקיטס (Agios Nikitas). זהו כפר שמשלב חיים מסורתיים עם מסחור תיירותי מעודן ולמרגלותיו תחומה רצועת חוף צרה. שביל מרוצף מוביל מהחנויות עד לטברנות שעל החוף. קטיסמה (Kathisma), היא רצועת חוף ארוכה ופראית יותר. מבין החופים הרבים יצא לתהילה שמו של פורטו קטסיקי (Porto Katsiki) שבדרום האי. זהו חוף מבודד שמתארו חצי ירח, מוקף צוקים לבנים. המים שצבעם טורקיז עמוק, הגלים החרישיים המלחכים את חלוקי הנחל, מעוררים תהיות מדוע מתרחקים חובבי חופים עד סרילנקה ותאילנד, כשהכל קרוב כל כך, נגיש כל כך ויפה כל כך.

חוף בלפקדה

חוף בלפקדה | צילום: גילי חסקין

למרות הסופרלטיבים הללו ההעדפה שלי היא חוף אגרימני (Egreemani) המרוחק יחסית, שלטעמי, צבעי הטורקיז שלו נוגעים ללב יותר מאלו של מתחריו ואולי של כל חופי יוון אשר ראיתי בימי חלדי. לו היו לי תכניות לירח דבש, מן הסתם הייתי בוחר במקום הזה כדי להעביר את השבוע הראשון עם בחירת לבי. הלאה, דרומה משם, נמצא המגדלור המזדקר בגאווה מעל הצוקים. מגדלור זה , שלידו מזבח קדום לזאוס, החליף בוודאי מגדלור קדום יותר וזה נבנה במקומו של קדום ממנו. למגדלורים שמור מקום של כבוד במפות הימיות וניצולי אניות טרופות אינם משמיטים אותם מזיכרונותיהם. זקני האי מספרים כי בבתי דייגים שיקיריהם טבעו במצולות, ניתן למצוא תמונות של מגדלורים, המהווים תחליף למצבה.

לא הרחק מהמגדלור יש מנזר, שאף הוא משקיף אל הים. יש יוונים המכנים מנזרים כאילו בשם "מטאורים", כאילו הוצנחו מלמעלה. ניתן למצוא קווי דמיון בין מגדלורים למנזרים. המגדלור מאפשר תצפית מרהיבה, שומטת לסת ממש, על הצוקים הגולשים בפראות אל הים על המדרונות הירוקים ועל הרחם הכחול של הים האגאי. מאחד המצוקים הללו, בכף לפקאדה, מרום של 30 מ' קפצה המשוררת סאפו (Sappho) אל מותה, בגלל אהבה נכזבת לספן בשם פאון.

חוף בלפקדה. האי מושך בעיקר זוגות ומשפחות

חוף בלפקדה. האי מושך בעיקר זוגות ומשפחות | צילום: גילי חסקין

טרם גיבשתי את עמדתי, מאיזה כיוון חלקות אלוהים הקטנות הללו מרשימות יותר, האם במבט מלמעלה, בשעות הבקר, כשהשמש שולחת קרני אור נדיבות על המים, או דווקא מלמטה, כשאור רך של אחר הצהרים, שוטף את הנקרות אשר בסלע. יש נקרות שהגישה אליהן נוחה ואילו הכניסה לאחרות היא קשה. יש שניתן היכנס אליהם בסירת משוטים ויש שכדי לחדור אליהן יש לצלול לתוך הים.
האמת היא שגם לצדו המזרחי יש חופים יפים, אלו ממוקמים בקצה מפרצים ארוכים וצרים. ההעדפה שלי היא החוף של פורוס (Poros), אליו אני מתכנן לשוב עם ערימה של ספרים. קריאה בטברנה, תוך כדי לגימת בירה, שחיה ואכילת דגים, נראית לי שילוב אידיאלי ומתכון מובטח לרגיעה.

תענוגות עירוניים

למי שמתגעגע קצת לאווירה עירונית, טוב יעשה אם יבקר בבירת האי, הנקראת אף היא לפקדה ונראית כמבוך של סמטאות בצבע קרם, בתים כחולי משקופים ואווירת נופש עולצת. העיר נבנתה על לשון יבשה בדרומה של לגונה מלוחה. במהלך השנים נחרבה ברעידות אדמה, שהאחרונה שבהם התרחשה ב-1948, רק כדי להיבנות מחדש, באופן בטוח יותר ובסגנון אטרקטיבי יותר.

רחוב בעיר לפרקה, בירת האי

רחוב בעיר לפרקה, בירת האי | צילום: stoyanh / Shutterstock.com

אפשר לשוטט במדרחוב הראשי גוליאלמו דרפפלד (Goulielmou Derpfeld), הציורי להפליא, לטעום ממתקים מסוגים שונים, כמו שקדים מסוכרים בטעם תות, או  לקנות "שמונצעס" יווניים, שבבית מתברר שאין מה לעשות בהם, ולבקר בכמה כנסיות יפות ומטופחות. אחת האטרקציות העיקריות של העיר, מעבר למועדונים, לברים ולחנויות, היא מצודת אגיה מאורה (Agia Maura), שנבנתה על ידי הוונציאנים במאה ה-14. זהו אחד המקומות הבודדים באי שמשמר משהו מן התקופה העות'מנית, אז נקרא המקום Ayamavra, שיבוש של השם Agia Maura. עוד מקומות שכדאי לבקר בהם: המוזיאון הארכיאולוגי המציג לראווה ממצאים מתולדות האי, החל בכלים פרהיסטוריים ועד לשלהי התקופה הביזנטית, ומנזר פמרונימיס (Moni Faneromenis), שנבנה ב-1634, נשרף ונבנה מחדש ב-1886 – התצפית הנשקפת ממנו אל הלגונה המלוחה מצדיקה את הטיפוס.

מצודת אגיה מאורה שנבנתה במאה ה-14

מצודת אגיה מאורה שנבנתה במאה ה-14| צילום: שאטרסטוק

מראה אתר הנופש נידרי (Nydri), על זוג מפרציו, הינו עוצר נשימה. מטיילים רבים יוצאים מכאן לטיול אל  מפלי מים הנמצאים במרחק של 3 ק"מ, אך מומלצים בתקופת האביב בלבד, עת האי שופע מים ומכוסה בפרחי בר. יעד פופולרי הוא האי מגניסי (Meganisi), שסירות רבות יוצאות מנמל נידרי, כדי לעגון בנמל הדייגים אשר בואת'י (Vathy) ונוסעיהם מטפסים אל הכפר הקטן קטומרי (Katomeri), המשקיף עליו ממעל.

אל הכפרים בהרים

אפשר וכדאי לעזוב את חופי לפקדה לטובת ההרים והתצפיות. לא הרחק מכאן, בחבל זגוריה למשל, יש אזורים הרריים מרשימים פי כמה, אבל למי שהגיע לכאן, כדאי להקדיש יום אחד ולבקר במספר כפרים, כמו למשל חורטטה (Chortata), כפר יפה, שממנו נשקף נוף נאה.

בבוסתנים שבהרים גדלים רימונים, תאנים, הדסים, תפוזים וכמובן זיתים. יצור השמן אינו רק מקצוע, אלא מסורת. בשולי הכפרים נטועים ענבים וגדרות אבן מקיפות את הכרמים. סמוך לבתי העלמין והכנסיות גדלים עצי ברוש ואורן. הכפר המתויר ביותר באי הוא קריה (Karya)  שמציע למבקר לא רק פלטיאה מרשימה (ככר גדולה בצל עצי דולב) מוקפת טברנות, אלא גם עבודות רקמה. מלאכת היד הובאה לכאן במאה ה-19 על אישה גידמת בשם מריה קוסטוצ'רו, שזכורה בהערצה וזוכה להנצחה במוזיאון הקטן שבכפר.

מומלץ להיפרד ליום מהחופים ולטייל לכפרים בהרים

מומלץ להיפרד ליום מהחופים ולטייל לכפרים בהרים | צילום: גילי חסקין

הכפר הגבוה באי הוא אנגיובי (Engliuvi), הנמצא קילומטרים ספורים מדרום לקריה ונודע בייצור דבש ועדשים. במקום מקיימים סיורים מודרכים בעקבות צמחי התבלין הגדלים כאן לרוב וניחוחם נישא למרחוק. לאורך הדרכים ובלב הכפרים זרועות טברנות שלמטבחיהן יצא שם למרחוק. הסיור באי אינו רק חוויה נופית ואתנית, אלא גם ובעיקר קולינרית.

הגעתי ללפקאדה במקרה. אחרי קורפו לא חשתי צורך עז לשוב לאיים היוניים. אולם הודות למרק צוקרברג, קיבלתי פריסת שלום דרך הפייסבוק מטלי זיו לבית נוימן מניר בנים, אותה לא ראיתי למעלה משלושה עשורים. היא ובעלה אביב הגיעו לכאן לאחר שנים ארוכות של חקלאות בערבה. הם הפליגו בים האגאי ביכטה שלהם, הציצו בלפקדה והתאהבו. הזוג הצעיר ברוחו שיפץ מלון בן שמונה חדרים, ריהט אותו בטוב טעם וקרא לו בשם Wild Sea Gull, שמשמעו לא רק "שחף פראי" אלא גם מרמז לשמותיהם של שלושת ילדיהם: בר, ים וגל. כעת הם חולקים את אהבתם למקום עם מטיילים אחרים. אביב מארח קבוצות שהגיעו לחופשת שחייה ויוצא איתם להתמודד עם מרחביו הפתוחים של הים ועם גליו.

המלון החביב שלהם נמצא במפרץ ואסיליקי (Vasiliki), שגם אם הייתי מבלה את חופשתי רק בו, לבטח הייתי יוצא נשכר: מפרץ כחול, עטור הרים נמוכים, שעשרות גולשים מנקדים אותו בשפע של צבעים ומעניקים לו מראה כמעט פסיכודלי.

מפרץ ואסיליקי מנוקד בגלשנים

מפרץ ואסיליקי מנוקד בגלשנים | צילום: גילי חסקין

האי קורפו מרהיב יותר, אך הוא עמוס ותזזיתי. לפקדה לעומת זאת רגוע יותר ומשרת שלווה. ישבתי על כיסא נוח, לוגם אוזו בקרח ובהיתי בים, בגלים ובקצף. הגלים משחקים תפקיד חשוב בדרמטולוגיה של הים התיכון, בחזיונותיו ובעלילותיו. הם משתנים ממפרץ למפרץ, בהתאם למקום ממנו צופים בהם. הגלים רדפו זה אחר זה במרוצם אל החוף ודומה שהם לחשו משהו, או רק המהמו, בדרכם למות על החוף. כאן הם מחלחלים לדמיונם של אנשים יגעים או נופשים הלומי שמש.  הקצף היה דקיק ואווירי וניתן בקמצנות על ידי הגלים השקטים. כפי שכתב פרדרג מטבייביץ', בספרו "הפלגה ים תיכונית", משוררים ראו בהם סרח עודף בוגדני שהים משליך אותו אלי חוף.

מרפסת מול הים. מי צריך יותר מזה?

מרפסת מול הים. מי צריך יותר מזה? | צילום: גילי חסקין

ממול נראה האי קפלוניה (Kegallonia), המוכר מהספר "המנגינה של קפטן קורלי", שכתב לואי דה ברנייר ומהסרט של ג'ון מאדן, בכיכובם של ניקולס קייג' ופנלופה קרוז. לא הייתי זקוק לכמות מוגברת של אוזו כדי לחזות בעיני רוחי בחיילים האיטלקים, ובראשם הקפטן השובה בעל המנדולינה, המתחבבים  על התושבים, למרות המלחמה, וכמובן  בפלגיה היפה שהתאהבה בו.

סמוך לקפלוניה, נמצאת איתקה, אליה ערג אודיסיאוס במשך עשור של מלחמה בטרויה ועוד עשור של טלטלה בסערות ובסכנות.  אני מהרהר בנוסעים הקדומים שחקרו את נתיבי הים והפכו אותו מאלמנט מפריד למחבר, מגבול לגשר. החום והאלכוהול נותנים את אותותיהם ואני מדמיין את אודיסיאוס נאבק בגלים בדרכו הביתה, רק כדי להיווכח, במה שיכתוב קוואפיס, המשורר היווני יליד אלכסנדריה, מאות שנים מאוחר יותר, כי המתנה הגדולה ביותר שהעניקה לו איתקה היא הדרך אליה.

בתמונה הפותחת: נידרי, אתר הנופש העיקרי של לפקדה | צילום: גילי חסקין

אתר האינטנרט של גילי חסקין – www.gilihaskin.com

מפת לפקדה:

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 5

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סנטוריני - אי חלומי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות