תפריט עמוד

יפו היפה

יפו היפה

את יפו החושנית והקסומה אי אפשר להשוות לעיר ים תיכונית אחרת, כותבת הסופרת שפרה הורן, שלוקחת אותנו למסע ביפו בין עבר להווה, על רקע הים, עד שקיעת החמה

התאהבתי ביפו ממבט שני. כמו אהבה לאישה שיופייה אינו בולט למרחוק וצריך לגשת קרוב אליה. אהבתי לעיר הזאת החלה בצלחת של חומוס

ארמונותיה חרבו, פרדסיה נעקרו מזמן, והיא סובלת  מהזנחה, עוני ופשע. בכל זאת נותרו בה נפלאות שראוי לשבחן

במסעדה הזעירה של עלי קרוואן המכונה אבו חסן (רחוב הדולפין 1) שהוקמה לפני יותר מחמישים שנה, ומאות אלפי צלחות חומוס נוגבו שם בידי משכימי קום וסוחרי שוק הפשפשים, עד שהשמועה על החומוס הטוב ביותר ביפו, ואפילו בתל אביב כולה, פשטה ברבים. זוללי החומוס נאלצים לעמוד שם בתור ואחר כך הם נוטלים את מזונם ואוכלים אותו בצורות מצורות שונות: בעמידה, באוטו, בישיבה על המדרכה או על הגדר הנמוכה שעל שפת הכביש.
שם ניגבתי גם אני, וכשפי מלא התבוננתי בנוף שמסביב וירדתי מהגדר והלכתי בעקבות קו הים וגיליתי את יפו שלי. עיר רב לאומית, רב תרבותית ורב דתית. עיר חושנית וקסומה, שונה ומיוחדת במינה, שאי אפשר להשוות אותה לעיר ים תיכונית אחרת. כי ביפו רב הנסתר על הגלוי וכל בית וכל סמטה נושאים עימם זכרונות וסיפורים, ואפשר להלך בה כמו בתוך מוזיאון ענקי שגגו פתוח לשמים.

בשומת פרדסים, סרחון שווקים

ביוני 1867 חצתה ספינת הקיטור "קוויקר סיטי" את האוקיינוס האטלנטי בדרכה לארץ ישראל ועל סיפונה חבורת נוסעים נלהבים וספרי תנ"ך באמתחותיהם. על הסיפון היה גם סמואל לגהורן קלמנס, הידוע יותר בשם מרק

סמטה בעג'מי. כל בית וכל סמטה ביפו נושאים עמם זכרונות וסיפורים | צילום: ברוך גיאן

טוויין, שנשלח מטעם העיתון "דיילי אלטה קליפורניה" להתלוות אל חלוצי התיירות האמריקאית במסעם לארץ הקודש. אש וגופרית שפך הסופר המהולל על ארץ הקודש, ניפץ בחדווה פרות קדושות ולעג לאנשיה. בסיכום כתב: "מכל הארצות הנודעות בנופן המכוער, חושבני שזו ראויה לכתר האליפות" ("מסע תענוגות לארץ הקודש" מאת מרק טוויין, הוצאת בית א. לבינסון, תרגום ארנון בן נחום).
משהגיע ליפו נשחק משום מה קולמוסו המושחז של הסופר, הטבול בארס, והוא סירב להרחיב את הדיבור ולספר על התרשמותו מהעיר. כך הוא כתב עליה: "בסוף הגענו לפרדס תפוחי הזהב הגדול, שבתוכו ספונה העיר המזרחית יפו… ירדנו מהסוסים זו הפעם האחרונה, ולא הרחק מהחוף ראינו את האונייה עוגנת בים! הוספתי כאן סימן קריאה, משום שכה התפעמנו למראה האונייה. מסע עולי הרגל הארוך בא אל סופו, ומשום מה רווח לנו. ליפו יש היסטוריה מרתקת אותה לא יוכל הקורא לגלות בשום מקום בספרי זה. אך יואיל נא לסור בשמי לספריית ההשאלה וליטול ספרים שיספקו לו את כל הידוע אודות יפו".
יש שיגידו שבשומת הפרדסים סחררה את חושיו או שהתרשם כל כך מיופייה של העיר, שלא עלה בקנה אחד עם שאר ערי ארץ הקודש, עד שלא מצא אפילו דבר רע אחד להגיד עליה. ואולי האמת היא שהתעייף בדרך התלאות שעבר וכשהגיע סוף־סוף ליפו וראה את האונייה הממתינה כדי לקחת אותו בחזרה לאמריקה, שמח כל כך להיחלץ מן המקום העלוב הזה עד ששכח את תפקידו ככתב.
אם נקרא בעיון על העיר יפו כפי שתיארו אותה במשך השנים כובשים, צליינים, חוקרים ותיירים מזדמנים ניווכח שיש שהריחו בה בשומת פרדסים ותיארו יופי וססגוניות של עיר נמל ים תיכונית, ואחרים תיארו כיעור, לכלוך ואת סרחון השווקים וערימות הזבל. הרבה מצאו בה מהומת דרכים וזוהמה, ואחרים שיבחו את נפלאותיה, אבל איש לא נותר שווה נפש למקום הזה.

מעיר עצמאית לעיר מסופחת
אף ששמה של יפו נזכר שוב ושוב בסיפורים, באגדות, באיגרות ניצחון, בכתבים היסטוריים ובמכתבים, אין מי שיכול להסביר את מקור שמה והרבה אטימולוגיות נקשרו אליו. לפי אגדה שהסתובבה בין עולי הרגל בימי הביניים נקראה יפו על שמו של יפת בן נח, שייסד אותה לאחר שיצא מהתיבה בתום

המגדלור של יפו. החל לפעול ב-1865. בנמלה הקדום של יפו נפרקו עצי הלבנון שנשלחו מצור ומצידון לבניית בית המקדש הראשון. שם גם עלה יונה הנביא על האונייה שהפליגה לתרשיש | צילום: ברוך גיאן

המבול הגדול. במקורות מצריים מופיע השם יאפו, המתפרש כדבר יפה, ואגדה יוונית מספרת שאת יפו, הקרויה ביוונית יופה, ייסד המלך הקדום קופיאה, שקרא לה יופה כשם אשתו האהובה.
לפנים היתה יפו עיר בפני עצמה. היא שכנה על גבעה לחוף ים. בגבעה נבע מעיין מים קטן שהספיק לאוכלוסייה עד שגדלה והחלה לאגור מי גשמים בבורות. נמלה הקדום של יפו היה המוצא לים, ובו נפרקו עצי הלבנון שנשלחו מצור ומצידון לבניית בית המקדש הראשון. קו החוף שמצפון לגבעה יוצר מפרץ קטן המוגן מהרוחות מדרום מערב ומלא בשוניות, שאמנם החלישו את עוצמת הגלים והקלו על הסירות אבל אילצו אוניות גדולות לעגון מעבר להן ממערב. מגדלור שנבנה ליד החוף הקל על תנועת האוניות. טבעת פרדסים ובוסתנים הקיפה את העיר משלושה עברים, והעיר היתה למרכז ההדרים ונמל ייצוא יחיד של הפרי שהיה למותג המפורסם ג'אפה.
היום מסופחת יפו לתל אביב ומשתרכת אחרי שמה של העיר העברית הצעירה ממנה בהרבה. המגדלור כבה, הנמל נסגר, ורק סירות דייגים קטנות עדיין משתכשכות בין השוניות. ארמונותיה חרבו, פרדסיה נעקרו מזמן, והמותג ג'אפה משמש לפרי הדר שלא נקטף בפרדסיה. העיר סובלת מבעיות של הזנחה, עוני, סמים, פשע ופערים כלכליים, בעיקר בין יהודים לערבים (ראו עמ' 100). ובכל זאת נותרו בה נפלאות שראוי לשבחן והיא עדיין מזמנת חוויות תיירותיות מהנות לבאים בשעריה.

מהומה צבעונית מסחררת
בכניסה ליפו, בכיכר המרכזית של העיר – כיכר השעון – ניצב מגדל השעון (ראו "מסע אחר" 120). השעון נבנה ב־1906 כשמלאו שלושים שנה לשלטונו של הסולטן התורכי עבד אל־חמיד. הוא שופץ ב־1965 אחרי שנים של הזנחה, ונוספו לו ויטראז'ים צבעוניים המתארים אירועים מההיסטוריה המקומית. ב־2001

פרטים מבית משוקם בעג'מי. בשני העשורים האחרונים נכנסו לשכונת עג'מי, שרוב אוכלוסייתה ערבית, דיירים יהודים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, מה שהגביר את המתחים החברתיים והלאומיים | צילומים: ברוך גיאן

החלו בשיקום הכיכר וסביבותיה ובמסגרתו שופצו המגדל והשעון, וכן שוחזרו חזיתות המבנים שמסביב לכיכר.
מאפיית אבולעפיה המיתולוגית נמצאת בסמוך לכיכר, צריך רק לחצות את הכביש, להיכנס לרחוב יפת ולצעוד כמה צעדים. בזמן ההמתנה בתור הארוך אפשר להציץ בכל מה שהזמינו האחרים ובערימה הגבוהה של הפיתות, הבייגלך והסמבוסק המתחממים להם מתחת לכיפות הזכוכית העגולות ולהתחבט במה לבחור: פיתה עם זעתר, סמבוסק ממולא, לבנה מגולגלת בפיתה דרוזית ועוד ועוד.
ממש לא רחוק נמצא שוק השווקים: שוק הפשפשים. עד לא מזמן היה השוק מהומה ססגונית, רעשנית ומסחררת: דוכנים, מוכרי סמרטוטים שמרכולתם פרושה להם על המדרכה המאובקת, סוחרי שטיחים פרסיים ואפגניים הפרוסים על המדרכות ועל גגות מכוניות החונות בסמטאות הצרות, חנויות רהיטים עתיקים וחנויות המוכרות זיופים וכלי נחושת ופסלי קיטש של נמרים ואריות ושאר חיתו ארץ, ווילונות תחרה ובגדי כמורה וחיקויי מותגים ובגדים משומשים וחפצים ססגוניים מהמזרח הרחוק, וכל הכבודה הזו מגובבת בדוכנים ובחנויות אפלוליות ומאובקות. בימים אלה עובר מתחם השוק שינוי רחב היקף, שכולל החלפת תשתיות, שיקום מבנים, חידוש, סלילת כבישים ומדרכות וכו'. העירייה יצרה משכן חלופי לדוכנים עד גמר העבודות, שיכניסו בוודאי סדר במהומה אבל לא אמורות לפגום באופיו האקלקטי של השוק.

רגע של קיטש
הפוגה קסומה מהקצב האורבני מציעה יפו העתיקה על סמטאותיה, יצירות האמנות שבה וההיסטוריה שגלומה בה. בשיטוט ברובע האמנים, בסמטאות הנקראות בשמות של 12 המזלות, אפשר להציץ בגלריות השוכנות בין בתי האמנים ולחזות בעץ התפוז המרחף בין שמים לארץ. יש אומרים שזאת מטפורה לעם ישראל, שלמרות כל הפורענויות שעברו עליו ואף על פי שהוא תלוי בין שמים לארץ, הוא מצליח ללבלב ולתת פרי. פסל הלווייתן הגדול של אילנה גור מזכיר עוד סיפור שיפו נזכרת בו: כשנמלט יונה הנביא מפני אלוהים, הוא הגיע ליפו ושם עלה על אונייה שהפליגה לתרשיש. כזכור הוא לא הגיע ליעדו, ובלב ים בלע אותו דג גדול, שמסורות מאוחרות תיארו אותו כלווייתן.
בכיכר קדומים, הכיכר המרכזית של העיר העתיקה, ממוקם מרכז מבקרים, ומוצגים בו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות. חלקים מחפירות ארכיאולוגיות נראים גם מחוץ לו. בכיכר ניצב פסל נפוליאון, זכר לכובש שחייליו הרסו את העיר וטבחו בתושביה במרץ 1799, ודרים בה בכפיפה אחת מבנים היסטוריים ועסקים תיירותיים כמו מסעדות וחנויות אוּמנות ומזכרות.
גן הפסגה הסמוך מזמן גם אמנות, גם עתיקות, גם תצפית אל הים וכמובן ירוק בעיניים. אפשר לראות בו את פסל האבן המרשים של דניאל כפרי שצורתו כצורת האות חי"ת והוא מתאר שלוש סצינות תנכיות: עקידת יצחק, סולם יעקב וכיבוש יריחו. בחלקו התחתון של הגן נחשפו ארבע אבנים עתיקות, שהיו, יש סוברים, שער הכניסה לארמון פרעה רעמסס השני ועליהן חרוטים צורות וסימנים בכתב החרטומים. הליכה בין שבילי הגן, עם העצים הכפופים מסביב (בגלל הרוחות שנושבות במקום), מזכירה במשהו את ההליכה בסמטאות.
לחובבי רומנטיקה מומלץ לחכות לשעת השקיעה. זוהי שעתם היפה של הכלות והחתנים הבאים בתלבושתם החגיגית בליווי פמליה של צלמים, מאפרים וסטייליסטים ומנציחים את יומם המאושר על רקע כדור השמש הזוהר, ששוקע לאטו אל הים בתמונה שכולה קיטש.

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

יפו החדשה ישנה

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות מתל אביב וגוש דן

    המושבה האמריקאית-גרמנית: כשההיסטוריה פוגשת שיק אורבני
    המושבה האמריקאית-גרמנית: כשההיסטוריה פוגשת שיק אורבני

    טיול במושבה האמריקאית-גרמנית, בתפר שבין תל אביב ליפו, מחזיר לימים שבהם קבוצה דתית מניו אינגלנד ניסתה להתיישב בארץ הקודש ללא הצלחה רבה, אחר כך באו הטמפלרים, הוסיפו למושבה ופיתחו אותה עד שגורשו מישראל. היום זוהי אחת השכונות המרתקות ...

    הנשים של יפו – הצצה ליפו הלא מוכרת
    הנשים של יפו – הצצה ליפו הלא מוכרת

    מעבר לשוק הפשפשים, הנמל והעיר העתיקה, יפו טומנת בחובה שלל פינות חמד פחות מוכרות ואינספור סיפורים מרתקים על נשים חזקות ופורצות דרך. יצאנו לסיור ביפו, בעקבות נשים יפואיות מעוררות השראה

    יום ולילה ביפו: העיר שחודרת כמו יין לדם
    יום ולילה ביפו: העיר שחודרת כמו יין לדם

    בתקופה שבה השמיים עדיין סגורים ולא כולם מרגישים נוח לחזור לשגרת החופשות, יפו מהווה אופציה מצוינת לטיול מקומי. שוק פשפשים, קירות מצוירים, בתים בני מאות שנים, נמל דייגים וים כחול – אם הייתם מגלים מקום כזה בארץ אחרת, ...