אורוגוואי אחת מתה, אורוגוואי אחרת מחכה להיוולד

ליצנים לא שמחים. חברי "קונטרה פארסה" (משמאל, לואיסיטו אורטיס; מימין קרלוס מלגאחרו) באוטובוס, בדרכם ממופע למופע. 38 ימים מפרכים מאוד עוברים על הלהקה | צילום : קיקה קירשנבאום

הקרנבל הגיע מקדיס (Cádiz) שבספרד, שורשיו נעוצים בתקופת הכיבוש הספרדי (1624־1835), והמסמכים הראשונים שמתעדים מורגה הם משנת 1799. במרוצת השנים עבר הקרנבל שינויים רבים, וכיום רק להקות מעטות משמרות ביטויים אותנטיים של הקרנבל המסורתי, כמו שימוש במסכות.
לומבארדו, אחד המוזיקאים האהובים באורוגוואי, הוא הבמאי והמתזמר של להקת המוּרגה "קונטרה  פארסה" 
(Murga, צורה עממית של תיאטרון מוזיקלי הנפוצה בעיקר בקרנבל של אורוגוואי; באיי הקנרים, ספרד; ובמנדוסה וברוסריו, ארגנטינה) וחבר בה כבר 25 שנים, מאז נוסדה בשנת 1980 בשכונת סז'גו (Sayago) במונטווידאו, בירת אורוגוואי. בתחילת דרכה היא היתה להקה של ילדים בני עשר שהוקמה כדי לחגוג את "יום הילד" ונקראה "אל פירולטה". הילדים גרו בשיכונים השיתופיים "מסה טרס" (שלוחה שלוש), ואדוארדו לומבארדו היה חבר בתזמורת. הבמאי היה איש השמאל וחבר הפרלמנט לשעבר ארטיגס מלגרחו, ושני בניו, גבריאל וקרלוס, היו חברים בלהקה. ב־1981, בזמן הדיקטטורה הצבאית באורוגוואי (1973־1985), באו חיילים לעצור את מלגרחו, אבל הוא ברח עם משפחתו וגלה לספרד. שנתיים אחר כך, ב־1983, חזרו לאורוגוואי ילדי הגולים, ובהם גבריאל וקרלוס. בשנתיים שנעדרו כבר צברה לעצמה "אל פירולטה" מוניטין גדולים, אבל לא שכחה את שני האחים, ומששבו קיבלו את התפקידים הקודמים שלהם והיו לדמויות הראשיות בלהקה. "להיפגש עם הלהקה היה כמו להיוולד מחדש", אומר קרלוס.
כמה מהילדים של "אל פירולטה" המשיכו להופיע יחד גם בבגרותם. ב־1987, מכיוון שלא יכלו להמשיך להשתמש בשמה של להקת הילדים, שינו את שמה ל"קונטרה פארסה". מ־17 חברי הלהקה היום, שישה היו חברים עוד בלהקה־האם. אנחנו מצטרפים אל הלהקה המתאמנת בבר נטוש בשכונת סז'גו. הקרנבל יתחיל בעוד שבוע, והבר מלא עד אפס מקום בקהל מסור שמגיע ערב ערב לצפות בהכנות. ילדי השכונה ניגשים אל מאחורי הקלעים ומבקשים חתימות מחברי הלהקה, והם נענים בשמחה. אני שואל את לומבארדו על משמעות הקרנבל והלהקה עבורו. "המורגה בשבילי היא זיכרונות", הוא אומר, "זיכרונות מהילדות, מההתבגרות, מהחברים שהולכים איתי שנים, ומכל האהבה הגדולה". הוא משתתק לרגע, ואז מוסיף: "אני מודה לנצח לאבא שלי על שלקח אותי לקרנבל בפעם הראשונה". הוא משתתק לעוד רגע, מביט בקהל שסביבו ואומר: "אין דבר יפה יותר מתיאטרון מלא בקהל שמח".
חמש פעמים זכתה הלהקה במקום הראשון בקרנבל, והיא זוכה לאהבה מיוחדת לא רק מהקהל אלא גם מחברי הלהקות האחרות. "קונטרה פארסה" היא היום סמל לאהבת הקרנבל, לשירה, להיסטוריה ולאסתטיקה שלו, ובהיסטוריה שלה מתגלם הקרנבל כולו.

עובדים על הצנזורה
השנה יתחיל הקרנבל ב־26 בינואר 2006 ויימשך עוד 37 לילות (או יותר, אם יֵרד גשם). לא לחינם הוא נחשב הקרנבל הארוך ביותר בעולם. במהלך הקרנבל יתקיימו הופעות ותחרויות באמפיתיאטרון הפתוח תיאטרו דה וראנו (Teatro de Verano, תיאטרון הקיץ) שבאזור פרקה רודו (Parque Rodo), שבו נמצא הלונה פארק העירוני. יותר מ־1.5 מיליון אנשים יחזו בכל ההופעות (באורוגוואי חיים 3.5 מיליון אנשים), והמקומות הטובים נקנים שבועות מראש. בזמן הקרנבל מתכסה דיאס אי אוצ'ו דה חוליו (Dieciocho de Julio), השדרה המרכזית של הבירה מונטווידאו, בבלונים ובסרטים צבעוניים, ואלפי אנשים עומדים ומריעים לכבוד התהלוכה הפותחת את הקרנבל, שאורכה כקילומטר וחצי. הלהקות, המחולקות לפי קטגוריות ומייצגות את שכונות המוצא, לבושות בתחפושות הטובות ביותר שלהן ושרות את השירים החדשים. הקרנבל מתארח בשדרה הראשית רק ללילה אחד. את שאר הימים יבלה במקומו הטבעי, בשכונות.

לפני. חברי הלהקה מתכוננים לעלות לבמה. בכל לילה מופיעה "קונטרה פארסה" בשלוש או ארבע שכונות שונות

הלהקות המשתתפות בקרנבל נחלקות לחמש קטגריות המוגדרות בתקנון הרשמי של הקרנבל: ה"לובולוס" (להקות אגודות השחורים), ה"פרודיסטאס" (מלשון פרודיה. להקות ששרות גרסאות כיסוי לשירים מוכרים עם מילים חדשות), ה"הומוריסטאס" (להקות המעלות הצגה מקורית), ה"רביסטאס" (להקות המעלות מחזמר עם טקסט מקורי ושירים מוכרים), וכמובן להקות ה"מורגה", שהן הבסיס של הקרנבל (להקות המגישות קריקטורה של החברה ומתארות עניינים אקטואליים באופן משעשע וביקורתי־נוקב כאחד).

אחרי. קהל נרגש מריע ללהקה אחרי הופעה השירים נכתבו עליהם ומדברים אליהם

להקות המורגה, שהראשונה שבהן הופיעה ב־1917, משמרות את מסורת הקרנבל בצורה המובהקת ביותר: יש בהן סאטירה חברתית אבל גם רוח שובבה והומור. להקות המורגה היו עמודי התווך של ההתנגדות לדיקטטורה הצבאית. חברי הלהקות היו צריכים להגיש את הטקסטים לאישור הצנזור לפני תחילת הקרנבל, אבל הצנזורה לא הצליחה לעצור את הדמיון. בין השורות הצליחו הכותבים להעביר ביקורת שהיה אסור לבטאה בגלוי. להקת המורגה "פאלטה אי רסטו" (Falta y Resto, "חוסר ועודף") הציגה באותה התקופה סיפור סוריאליסטי על להקה דמיונית. זו היתה הדרך להתלונן על הצנזורה שלא אפשרה ללהקות לבטא את עצמן. המופע עבר בדרך כלשהי את הצנזורה והיה לקלאסיקה אורוגוואית. המורגה ביקורתית מעצם הגדרתה (תקנון התחרות בודק, בנוסף לתלבושות ולמוזיקה, גם את חריפות המסר של השירים), ולא בכדי: חברי הלהקה מגיעים משכונות הפועלים של מונטווידאו ושייכים לשכבה סוציו־אקונומית בינונית ומטה. מבנה הלהקות זהה: 14 זמרים ושלושה חברי תזמורת הכוללת "בומבו" (תוף גדול), "רדובלנטה" (תוף), ומצלתיים, ועל כולם מנצח המנצח. רוב השירים הם לחנים מוכרים שהלהקה כותבת להם מילים חדשות.

מרקו פולו מתוצרת אורוגוואי
בשל המשבר הכלכלי המתמשך באורוגוואי, שהחל ב־2002, היגרו ממנה בשנים האחרונות יותר מ־400 אלף אזרחים, רבים מהם צעירים. אלוורו גרסיה הוא אחד מהם. שיר הפרֵדה שכתב ל"קונטרה פארסה" לכבוד קרנבל 2004 מספר את סיפורו: "זה הסיפור הלא רשמי/ של מרקו פולו מתוצרת אורוגוואי/ שיום אחד עייף מלחכות./ הוא עזב כדי לא לחזור/ ויצא להקיף את העולם./ לוחם למען העתיד,/ מוכן לוותר על חייו כדי לשרוד".
הקרנבל בכלל, ולהקות המורגה בפרט, משקפים את המציאות ומבטאים חוויה פרטית של רבים. "קונטרה פארסה" אינה היחידה. גם להקת המורגה "קולומבינה צ'ה" העלתה בקרנבל סיפור דומה של פרֵדה והגירה, וגם הוא דיבר אל האנשים והשאיר שובל של עצב אחרי ששככו מחיאות הכפיים.
רבים מהמהגרים חזרו לאורוגוואי כדי להצביע בבחירות של אוקטובר 2004 שבהן, לראשונה בתולדות המדינה, ניצח השמאל. מאז יש באוויר הרגשה של שינוי, של זמנים חדשים ההולכים וקרבים. רק כמה חודשים לפני כן, בקרנבל של 2004, השינוי היה רק בגדר משאלה שמצאה את הביטוי הכי טוב שלה בשיר אחר שכתב גרסיה ל"קונטרה פארסה": "באים זמנים של שינוי / האומנם יצליחו לשנות?/ אורוגוואי אחת מתה,/ ואורוגוואי אחרת מחכה להיוולד./ המקהלה של הלהקה/ בשיר הפרֵדה הזה/ מוציאה את הגרון/ כי היא אומרת שלום./ ה"קונטרה" אומרת שלום,/ שלום לכל החיים".