מידע מעשי לספרד
הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד
אשרות ושגרירויות שגרירות ספרד בישראל שגרירות ישראל בספרד איך להגיע מתי כדאי להגיע
| |||||
| |||||
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד
לשכות תיירות
מידע על לשכות התיירות הרשמיות הרבות שפזורות ברחבי ספרד אפשר למצוא באתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות.
מטבע
אירו הוא המטבע בשימוש בספרד.
הפרש שעות
ספרד מאחרת את ישראל בשעה אחת.
תקשורת
הקידומת הבינלאומית של ספרד היא 34.
תחבורה
רכב: מומלץ מאוד לשכור רכב כשיוצאים מהערים הגדולות. הכבישים נוחים ומשולטים בבירור.
טיסות: כמה חברות תעופה, בהן איבריה, ספאנאייר ואייר אירופה מפעילות טיסות ברחבי ספרד, כאשר הקו הפופולרי ביותר הוא מדריד-ברצלונה. בשנים האחרונות הצטרפו לשוק גם חברות הטיסות הזולות איזי ג'ט וריינאייר, כך שכדאי בהחלט לשקול טיסה במקום נסיעה ארוכה ברכב, ברבת או באוטובוס.
אוטובוס: אוטובוסים מגיעים כמעט לכל מקום בספרד, אך מרבית האוטובוסים שמגיעים לכפרים ולערים הקטנות נוסעים בתדירות נמוכה מאוד, לעיתים רק פעם ביום, וחלקם לא פועלים בשבת וראשון. מחיר הנסיעה באוטובוס אינו יקר, ובחלק מהנסיעות הארוכות ניתנות הנחות לצעירים מתחת לגיל 26.
רכבת: חברת הרכבות הלאומית היא Renfe והיא מקשרת בין יעדים רבים בספרד. יש סוגים שונים של רכבות, מרכבות אזוריות שעוצרות בתחנות רבות ועד לרכבות מהירות המקשרות בין יעדים שמרוחקים זה מזה כמו מדריד וסביליה או מדריד וברצלונה.
בתוך הערים לא כדאי לנוע ברכב אלא ברגל, בתחבורה ציבורית (רכבת תחתית, אוטובוסים) ובמוניות.
נכים
ספרד היא מדינה הררית ולא קל לנוע בה בכיסאות גלגלים. גם המודעות בבתי המלון, במסעדות ובאתרי תיירות אחרים עדיין לא מפותחת ולא בכל מקום יש גישה נוחה לבעלי מוגבלות. החדשות הטובות הן שהמצב הולך ומשתפר.
חברת MossRehab מציעה מגוון רחב של אפשרויות טיול למטיילים בעלי מוגבלות. פרטים על פעילותה וייעוץ אפשר לקבל באתר האינטרנט. גם חברת Access-Able Travel Source מייעצת בתחום הטיולים לבעלי מוגבלות, פרטים באתר האינטרנט. החברות Flying Wheels Travel ו-Accessible Journeys מציעות טיולים מאורגנים מותאמים לנכים.
כמה חברות להשכרת רכב מציעות כלי רכב מיוחדים שמותאמים לנכים.
לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
אוכל
מספרים שהמאכל הלאומי – הטאפאס – נולד במאה ה-18, מתוך דאגת המלך לנתיניו בעקבות תאונות העבודה הרבות שהתרחשו אחרי הסיאסטה. הפועלים נהגו לשתות משקאות אלכוהוליים בזמן הסיאסטה, נפגעו והובילו להכרזה המלכותית: "לא שותים כשעובדים". מכיוון שהציבור לא הצליח לעמוד בגזירה, מצא המלך פתרון יצירתי לבעיה וחייב בחוק את בעלי המסעדות להגיש את המשקה עם כיסוי ("טאפה") שעליו הוגשו מטעמים קטנים. הטעימות מיתנו את השפעת האלכוהול והתוצאה היתה מרשימה: תאונות העבודה פחתו. כך נולד המאכל לאומי, ואותן מנות קטנות של טאפאס הפכו לחטיף חובה שכל מבקר בספרד נופל בקסמו.
לפי גרסה אחרת החלו בעלי ברים באזור אנדלוסיה במאה ה-19 להניח על כוסות המשקה פרוסת לחם כדי למנוע מהזבובים להיכנס. מכאן ועד להנחת מתאבנים קטנים כמו נקניקים, דגים, גבינות, זיתים וירקות על הפרוסה היה המרחק קצר. כך או כך, הטאפאס חרגו כבר מזמן מגבולות אזור מסוים והם מככבים בכל רחבי ספרד, מברים ייעודיים לכך ועד מסעדות גורמה.
אם אתם רוצים להתנהג כספרדים אמיתיים תצטרכו לעבור מטאפאס בר אחד לשני, לטעום וללגום מכל השפע שמציעים הברים הקטנים והצפופים שבהם אוכלים לרוב בעמידה. האפשרויות רבות: אלבונדיגס הם כדורי בשר קטנים, זמבוריניאס הן צדפות קטנות, נקניקי ברזאולה וחאמון (המשובח ביותר הוא חאמון איבריקו) פרוסים בדקיקות, צ'וריסו ונקניקיות שונות, גבינות, זיתים, סרדינים, דגים מטוגנים, פירות ים ובראשם קלאמרי ושרימפס ועוד.
מלבד טאפאס אפשר למצוא במטבח הספרדי השפעות ים תיכוניות רבות שבאות לידי ביטוי בשמן זית, עגבניות, שום, בצל, עשבי תיבול ועוד. גם לפאייה (Paella), תבשיל על בסיס אורז, ירקות, בשרים, דגים, פירות ים ותבלינים (בראשם הזעפרן), מקום של כבוד במטבח הספרדי, ולכל אזור יש המתכון המנצח שלו שטוען לבכורה. מקור השם פאייה הוא במחבת המתכת הרחבה שבה מתבשלים המרכיבים.
המטבח הבאסקי
הפינצ'וס (Pintxos), הטאפאס הבאסקי, הם שילוב של מסורת, יצירתיות, אווירה והתרועעות. מי שמבקר בדונוסטיה (סן סבסטיאן) ולא מקדיש ערב או שניים לסיבוב בברים של פינצ'וס, אמנות קולינרית נפלאה של מנות זעירות, כאילו ביקר במכה ולא סבב את הכעבה.
נוסף למטבח הבאסקי המסורתי ולפינצ'וס, המבוססים בעיקר על דגים ופירות ים, נוסד בדונוסטיה בשנות השבעים מטבח יצירתי יוצא דופן, Deconstruction שמו. מדובר ב"פירוק לגורמים" של מתכוני המטבח המסורתי וגיבוש מתכונים מודרניים על בסיס אותם המרכיבים. מהמטבח הזה צמח מטבח עילי מקורי ולו צמרת עתירה בכוכבי מישלן המציבה את דונוסטיה ואת סביבתה הקרובה כמוקד גסטרונומי מהחשובים והמעניינים בעולם.
לינה
אפשרויות הלינה ברחבי ספרד רבות ומגוונות, החל מהשכרת דירה של מקומיים באחת הערים הגדולות, דרך לינה בפאראדור ועד לינה במערה חצובה בסלע או ברפוחיו בפירנאים.
פאראדורים: בספרד קיימת רשת ממשלתית של בתי מלון השוכנים בבתים היסטוריים, בטירות או במנזרים, ונקראים פאראדורים (Paradores). הם בעלי דירוג של שלושה עד חמישה כוכבים, והאווירה בהם נפלאה (וכך גם האוכל). הפאראדורים מסומנים באות P. מחיר הלינה בהם גבוה יחסית, אך מומלץ ללון בפאראדור לפחות לילה אחד, בשביל החוויה. רשימת פאראדורים, כולל מחירים, באתרי האינטרנט www.Parador.es ו- www.paradores-spain.com
חדרים רגילים: מקומות המסומנים Camas (מיטות) אוHabitaciones (חדרים) מציעים חדרים, לרוב מעל לברים או מסעדות. מחוץ לעונה, יפנו אליכם נציגיהם בתחנות רכבת ואוטובוסים. אין לזלזל באפשרות זו, והיא בדרך כלל זולה.
לינה כפרית: זהו ענף מתפתח בספרד, ובקלות תוכלו למצוא את עצמכם בטירה או בחווה בכפר (Casas Rurales). ריכוז של מקומות כאלה תמצאו באתר www.raar.es , שבו גם אפשרויות שכירת קוטג'ים ובתי חווה לטווח ארוך. טווח המחירים רחב, וכדאי להזמין מראש.
אירועים ופסטיבלים
פייסטה – חגיגה בספרדית – היא אחת מאבני היסוד של התרבות הספרדית. לוח השנה הספרדי מלא בפסטיבלים ובהילולות, שאליהן נלוות כמובן חופשה. יש חגיגות דתיות רבות כמו חג המולד, השבוע הקדוש וכך הלאה, לצד חגיגות ארציות רבות שמקורן בחקלאות ובטבע.
הנה כמה מהפסטיבלים שכדאי להשתתף בהם:
ינואר
פסטיבידאד מתקיימת בסן סבסטיאן בינואר, כשתושבי העיר עוטים תלבושות חגיגיות ומשתוללים ברחובות.
פברואר
הקרנבל מתקיים ברחבי המדינה במהלך פברואר. זהו חג שנחוג לפני תקופת הלנט – הצום הגדול של הקתולים שנמשך 40 יום, המשמש כהכנה לקראת חג הפסחא. הקרנבל הפרוע ביותר נערך בסיג'ס (Sitges). יש בקרנבל תחפושות ומצעדים הכוללים בובות ענק, דמויות גרוטסקיות ושדים נוטלים חלק נכבד בדמויות. באיים הקנריים משלבים גם זיקוקי דינור.
מרס
במרס מתקיים בוולנסיה פסטיבל לאס פאליאס, שבוע של ריקודים ושתייה אל תוך הלילה, של זיקוקים ושל תהלוכות ענק.
סמאנה סנטה (השבוע הקדוש) הוא השבוע שלפני יום ראשון של חג הפסחא, שבו נישאות דמויותיהם של קדושים נוצריים בתהלוכות; סביליה היא המקום הטוב ביותר לחגוג את השבוע הקדוש, אם תוכלו למצוא חדר פנוי בתקופה זו.
אפריל
בסוף חודש אפריל מתקיים בסביליה הפרייה דה אבריל, יריד אפריל, שהוא חגיגה בת שבוע והתשובה החילונית לשיא הדתי של חגיגות השבוע הקדוש.
יוני
מי שמזדמן בחודש יוני לגליסיה יטיב לעשות אם יתכנן את לוח הזמנים כך שב-21-20 ביוני ישהה בעיר א-קורוניה (A Coruña). בלילה הקצר ביותר בשנה מציינים תושבי העיר והסביבה את פסטיבל San Juan Hogueras, חג המדורות. ברחובות ובחוף מדליקים אינספור מדורות, קופצים מעל האש בתקווה לגרש את השדים ומשתמשים באפר כדי לבשל סרדינים.
יולי
מירוץ הפרים (Sanfermin, סאנפֶרמינס) המפורסם אולי בחגיגות ספרד נערך מדי שנה ב-14-6 ביולי בפמפלונה (Pamplona). בפסטיבל המסורתי (והשנוי במחלוקת) משוחררים פרים שמשתוללים ברחובות העיר, ואלפי חוגגים משולהבים מלווים אותם בריצה. מדי שנה גובה הפסטיבל גם קורבנות בנפש. פרטים באתר האינטרנט: www.sanfermin.com
Festival de la Sidra – פסטיבל הסידרה (סיידר), שיכר התפוחים המפורסם, מצוין מדי שנה בשבוע השני של חודש יולי בעיקר בעיר נאווה (Nava) שבאסטוריאס.
אוגוסט
ביום רביעי האחרון של אוגוסט משתגעים כל תושבי העיירה בוניול (Buñol) שבוולנסיה, במהלך פסטיבל לה טומאטינה (Tomatina), שבו משליכים התושבים את עודפי העגבניות של האזור ומתפלשים בהם במעין התכתשות ידידותית.
לאורך החוף הצפוני, בתאריכים המשתנים ממקום למקום, במחצית הראשונה של אוגוסט, מתקיימות חגיגות סמאנה גראנדה, שבוע נוסף של זלילה, שתייה וריקודים.
בחודש אוגוסט מתקיים פסטיבל של מוזיקה קלטית אסטורית בעיר אווילס (Aviles) ובסביבתה. במהלך הפסטיבל שנמשך שבוע שלם, מתגנדרים תושבי העיר באופנת ימי הביניים ומשמיעים מוזיקה קלטית עתיקה ברחובות. השירים העתיקים מספרים את הסיפור של אסטוריאס, סיפור הבדידות של תושביה והעבודה הקשה בשדות. בשירים מוטיבים שנלקחו עוד מהתקופות הקדם נוצריות.
נובמבר
פסטיבל הזית ושמן הזית בספרד (Olive and Olive Oil Festival) נערך באמצע נובמבר מדי שנה בעיר באניה (Baena) שבאנדלוסיה. העיר מארחת יריד המוקדש כולו לזית ולמוצריו בנובמבר לקראת סוף המסיק.
אטרקציות ואתרים מומלצים
מדריד
מדריד הבירה נמצאת במרכז המדינה. אין להחמיץ בה ביקור בפראדו, אחד המוזיאונים החשובים בעולם. המוזיאון נפתח לראשונה כבר ב-1819, וכיום כולל האוסף שלו אלפי ציורים. בפרדו מוצגות בין היתר עבודות של רמברנדט, של דירר, של רובנס ושל טיציאן. ואולם, גולת הכותרת של הפראדו היא עבודותיהם של הציירים הספרדיים הגדולים ולסקס, גויה ואל גרקו. במדריד כדאי לבקר גם במוזיאון מרכז המלכה סופיה לאמנות, שבו מוצגת "הגרניקה" של פיקאסו. אחדות מעבודות האמנות המפורסמות ביותר מוצגות במדריד דווקא באכסניות שאינן מוזיאונים. באֶרמיטה דה סן אנטוניו דה לה פלורידה, כנסייה קטנה, נמצאות פרסקאות פרי עבודתו של גויה, שאף קבור כאן. להיסטוריה הקולוניאלית והצבאית של ספרד מוקדשים כמה וכמה מוזיאונים, ובהם המוזיאון הימי, המציג מכשירי ניווט שונים; מוזיאון הצבא, המציג כלי נשק, דגלים, מדים ועוד, ומוזיאון אמריקה, המציג, בצד החפצים האישיים של החיילים הספרדים שכבשו את מדינות אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית, גם אוצרות שונים שהביאו מהמדינות שכבשו, ובהם גם חפצי זהב מרשימים. בזמן הביקור במדריד מומלץ להגיע גם לקאסה דה קמפו יער רחב ידיים, המקיף כ-12,000 דונם, ובו יש לונה פארק ובריכת שחייה.
מידע נוסף במדריך המלא על מדריד.
טולדו
מדרום-מערב למדריד נמצאת העיר טולֶדו, ששימשה בעבר מרכז יהודי משגשג, ובה חי הצייר אל גרקו. כדאי לבקר בבית שמואל הנגיד ובמוזיאון של אל גרקו הצמוד אליו, שבו מוצגות כיום תמונות של אל גרקו ושל ציירים אחרים. מומלץ לבקר גם באיגלֶסיה דה סנטו טומֶה, כנסייה שבה מוצגת "קבורתו של הרוזן מאורגאס", אחת מיצירות המופת של אל גרקו. ברובע היהודי של טולדו שרדו שני בתי כנסת, ובצמוד לאחד מהם פועל מוזיאון יהודי ספרד. בטולדו מומלץ לבקר גם במוזיאון לאמנות מודרנית, המציג עבודות של מירו וציירים אחרים, ולסייר סביב החומות העתיקות.
סביליה
מדרום-מערב לטולדו נמצאת העיר סביליה, שהיתה במאה ה-11 מרכז מוסלמי חשוב. אחרי הכיבוש הנוצרי הוקמה בסביליה קתדרלה ענקית, השלישית בגודלה בעולם. במתחם הקתדרלה, שהוקמה על חורבות מסגד עתיק יותר, נמצא מגדל פעמונים בגובה של כתשעים מטר, שהיה בעבר הצריח של המסגד. בקתדרלה קבור כריסטופר קולומבוס, שגילה את אמריקה. למתעניינים בהיסטוריה הקולוניאלית של ספרד מומלץ להגיע לארכיון האמריקות, שבו שמורים עשרות מיליוני עמודים של מסמכים מתקופת השלטון הספרדי באמריקה המרכזית ובאמריקה הדרומית. בסביליה מומלץ לבקר גם במוזיאון לאמנויות היפות, שבו מוצגות עבודות של אמנים שפעלו בסביליה, וגם של אמנים מפורסמים שחיו במקומות אחרים, ובהם אל גרקו וריברה.
קורדובה
מצפון-מזרח לסביליה נמצאת העיר קורדובה, שבה חיו ופעלו יהודה הלוי והרמב"ם. בקורדובה כדאי לבקר במֶסקיטה, לשעבר מסגד ענק, שכיום פועלת במתחם שלו קתדרלה נוצרית. במוזיאון לארכיאולוגיה, השוכן בבית אחוזה ישן, יש מגוון מוצגים, ובהם כלי קרמיקה, פסלי ברונזה ועוד. במוזיאון חוליו רומֶרו דה טורס מוצג אוסף גדול של דיוקנאות של נשי קורדובה, פרי מכחולו של הצייר בן המאות ה-19 וה-20, שעל שמו קרוי המוזיאון.
מצפון-מזרח לקורדובה נמצאת העיר גרנדה. מומלץ לבקר בה בארמון אלהמברה, שראשיתו במאה התשיעית, ובכנסיית סנטה מריה דה לה אנקרנסיון.
ברצלונה
ברצלונה, אחת הערים הגדולות בספרד, נמצאת בקטלוניה שבצפון-מזרח המדינה. הביקור בעיר הוא חוויה לכל חובב ארכיטקטורה, שייהנה מהאדריכלות המודרניסטית ויותר מכל מהמבנים שתכנן האדריכל אנטוניו גאודי, שהפך לאחד מסמלי העיר. ברצלונה מציעה לתיירים שלל אטרקציות ואתרים. אחד המפורסמים שבהם הוא שדרת לה רמבלה, שלאורכה בתי קפה, מסעדות ודוכני עיתונים רבים. בקצה השדרה ניצב פסל עצום של קולומבוס, המשקיף על הנמל. במוזיאון פיקאסו יש מגוון מעבודותיו של האמן הנודע, ובהן תמונות וכלי קרמיקה מצוירים. במוזיאון הלאומי לאמנות קטלנית מוצגים בין השאר תבליטי עץ, שהוסרו מכנסיות כפריות לפני שאלה קרסו כליל. מוזיאון חואן מירו הוא אתר חובה למעריציו של הצייר הקטלני הנודע.
מידע נוסף במדריך המלא של ברצלונה.
הפירנאים
ההרים המרשימים של הפירנאים הם התפאורה. הקטלאנים והבסקים, עם התרבות, האוכל, האמונות והפסטיבלים המיוחדים הם התוכן. רכס הרי הפירנאים מתנשא לאורך 450 קילומטר בגבול צרפת-ספרד. האזור רווי בנופים הרריים, נחלים, אגמים ומפלים ומציע שפע אפשרויות ספורט, סקי, רפטינג במים גועשים וטיפוס צוקים. על הגבול בין צרפת לספרד שוכנת הנסיכות אנדורה, מדינה זעירה עם אתרי הסקי הטובים ביותר בפירנאים ומאות חנויות פטורות ממכס.
מצפון-מערב לברצלונה, בלב הפירנאים הגבוהים, נמצא הפארק הלאומי אורדסָה, ובו מגוון בעלי חיים כמו עזי הרים, כבשי בר, דובים ועופות דורסים.
מידע נוסף במדריך המלא על הפירנאים.
אנדלוסיה
חבל הארץ האנדלוסי נחשב למרתק ולאקזוטי ביותר בספרד. על פני אזור לא גדול מרוכזים כמה מפלאי תבל המדהימים ביותר: ארמון אלהמברה בגרנדה, המסגד הגדול (המזקיטה) של קורדובה, מבצר אלקאזאר בסביליה. לא רחוק מאלה יש אתרי טבע מרשימים כחופי קוסטה דל סול, ומצר גיברלטר הבריטי.
אנדלוסיה היא גם מקום הולדתו של ריקוד הפלמנקו המסורתי, חוויה חושנית וחזקה מאוד שלא כדאי להחמיץ. בערים הגדולות באנדלוסיה מתקיימים מדי ערב מופעים ובסביליה, בירת המחוז, אף מתקיים פסטיבל הפלמנקו בספטמבר של כל שנה זוגית.
מידע נוסף במדריך המלא של אנדלוסיה.
מסלולים וטיולים
מסלולי טיול ממומלצים
בעקבות דון קישוט
| |||||||||||||
| |||||||||||||
טיול לסן סבסטיאן ולחבל הבאסקים
לא חולמים בספרדית
העיר סן סבסטיאן, דונוסטיה בשפת הבאסקים, היא עיר נמל מעניינת עם אווירה נעימה ומטבח משובח בקנה מידה עולמי. מדונוסטיה מומלץ לצאת לטיול בחבל שהס מלכנותו ספרדי
כתב: אביטל ענבר
סן סבסטיאן (San Sebastian), שנקראת בבאסקית דונוסטיה (Donostia), היא העיר הראשית בפרובינציית גיפוצקואה (Gipuzkoa). דונוסטיה היא עיר רחבת ידיים, נוחה, אנושית, הדורה ותוססת, אך ללא הבהילות של עיר גדולה. 180 אלף תושביה, הקרויים דונוסטיאראס, מעבירים שעות רבות מחוץ לבתים ונוהגים ללכת לכל מקום ברגל. אמנם אין בה אתרים לרוב, אבל יש אווירה, אוכלוסייה שקטה ונעימה ומזג אוויר נוח.
דונוסטיה ידועה בזכות פסטיבל הקולנוע הבינלאומי השנתי שלה ובזכות מטבחה המשובח. זו עיר של תרבות ופנאי שיש בה קזינו, זירת מירוצי סוסים, פסטיבלים ואירועים רבים. את דונוסטיה חוצה נהר אורומאה (Urumea) והיא התברכה בחוף ים ארוך סביב מפרץ עגול שמכונה הקונכייה (La Concha) שאותו תוחמים שני הרים ואי, מה שמקל על ההתמצאות בעיר.
ביצות, שריפות ופינצ'וס
ראשיתה של העיר בכפר דייגים מבוצר סביב נמל קטן, היום הרובע העתיק, ובעיסוק בחקלאות באזור שבו שוכן היום רובע לה אנטיגואה (La Antigua). בשאר השטחים השתרעו ביצות וחולות מכיוון שהנהר לא זרם בין גדות מוצקות. בין המאה ה-13 למאה ה-19 עלתה העיר באש פעמים רבות ובין שריפה לשריפה הצליחה לשגשג כלכלית הודות למוצא לים. השריפה הקשה ביותר השתוללה ב-31 באוגוסט 1813 במהלך מצור. צבא אנגלו-פורטוגלי ניסה להדוף את חיילי נפוליאון שכבשו את העיר, וקרב השחרור התגלגל לדליקה שהשמידה כמעט הכל.
במאה ה-19, לאחר ששוקמה, דעכה העיר. התפנית חלה לאחר שהרופא של המלכה איזבּל השנייה המליץ לה לטבול במי המפרץ, והיא עשתה זאת במשך עשרים שנה. ב-1863 ציוותה המלכה להרוס את החומות, גם לבקשתם של התושבים, שבחרו לחיות בעיר פרזות. הרס החומות הוביל לייבוש הביצות ולבניית רובע אנסאנצ'ה (Ensanche) ההדור.
נהר אורומאה הנשפך לים ממערב למפרץ מאפשר טיול נעים על גדותיו הפריזאיות משהו בעיצובן ובגשריהן. ליד שפך הנהר, בקצה חוף זוריולה (Zurriola), מתנוסס פאלאסיו קורסאל (Kursaal) המשמש מרכז ועידות ואודיטוריום. זהו מבנה אדריכלי מרשים שבנוי משתי קוביות יוצאות דופן שמצופות 10,000 לוחות זכוכית. המראה המואר בלילה מדהים במיוחד.
מזרחה מהנהר נמצא הרובע העתיק פרטה ויאחה (Parte Vieja), רובע שאינו נראה עתיק כל כך, אולי בגלל שרובו נבנה לאחר הדליקה של 1813. הסביבה תוססת מאוד בלילה בזכות עשרות ברים של פינצ'וס. מרכז הרובע הוא כיכר קונסטיטוסיון (Constitution, כיכר החוקה) היפה המוקפת ארקאדות (שדרת עמודים המחוברים בקשתות). אפשר לבקר בכנסיית סן ויצ'נטה (San Vicente) הגותית שהיא הכנסייה העתיקה בעיר, במוזיאון סן טלמו (San Telmo) לתרבות באסקית השוכן במנזר עתיק, ובבזיליקה סנטה מריה דל קואור (Santa Maria del Cuor).
בין סמטאות העיר מתבלטת זו המכונה 31 באגוסטו (31 Agosto), היחידה ששרדה את הדליקה שהחריבה את העיר והיום מלאה בברים של פינצ'וס. לא הרחק ממנה נמצא הנמל הקטן והציורי ובהמשך המוזיאון הימי (Museo Naval) ובו האקווריום, אחת משכיות החמדה של העיר: המבקרים פוסעים במנהרת זכוכית בין הכרישים והדגים.
מעל העיר העתיקה מתנשא הר אורגול (Urgull) המוריק, אתר טיולים החולש על העיר ובו פארק גדול עם מבצר במרכזו ופסל דתי בפסגתו.
בולוואר זומארדיה (Zumardia), המכונה הבולוואר, הוא רחוב רחב שנמתח מהנהר למפרץ ובקצהו בית העירייה המרשים, Casa Consistorial, שעד 1887 שימשה כקזינו הגדול של העיר. הבולוואר חוצץ בין הרובע העתיק לאנסנצ'ה (Ensanche), הרובע "החדש" משלהי המאה ה-19 שרחובותיו משורטטים בסרגל סביב קתדרלת בואן פאסטור (Buen Pastor). ברובע ישנן כמה כיכרות שקטות ויפות, מדרחובים, מבנים יפים וכמה בתים בסגנון אר-נובו. זהו רובע הומה ונעים עם חנויות ובתי קפה ומומלץ לטייל בו בנחת.
מהנמל, הפונה למפרץ הקונכייה המעוגל, ולכל אורכו של המפרץ, לצד חוף הרחצה המשקיף אל האי הקטנטן סנטה קלרה (Santa Clara), נמתחת טיילת יפה שאורכה שבעה קילומטרים. תחילתה בגנים שלצד העירייה וסופה לרגלי הר איחלדו (Igeldo) שבמערב העיר, בפֶּסל הנודע של אדוארדו צ'יידה, "מסרק הרוחות" (El Peine de los Vientos). איחלדו הוא רובע כפרי שמור למדי הצופה אל העיר ואל המפרץ ובו מסעדת אקלארה (Akelare) המהוללת. הזריחה מעל דונוסטיה מהר איחלדו (או מחלונות המלון שבראשו) היא חוויה יוצאת דופן.
שוק ברצ'ה (Brecha) שבעיר העתיקה ושוק סן מרטין (San Martin) המקורה והמגוון להפליא שבמרכז העיר, הם שני השווקים העיקריים בדונוסטיה. אפשר לקנות פלפלים חריפים או מתוקים, חאמון (ירך חזיר) וארדי גאשנה (גבינה מצוינת מחלב רחלות) ולקחת איתכם הביתה.
מערבה מדונוסטיה: מחרוזות של כפרי דייגים
רצועת החוף שנמתחת בין דונוסטיה לבילבאו היא לטעמי עיקר היופי בחבל הבאסקים. החוף מתאפיין בתבנית ייחודית המוסיפה לו חן: נהרות אחדים, מרביתם קצרים למדי, חורצים אותו כל אחד בשפך מרשים לים, מעין פיורד ארוך. לאורך החוף, לא פעם לרגלי צוקים, שוכנות מחרוזות של כפרים ועיירות שעיקר עיסוקם בדיג, יפהפיים במבט מלמעלה, אבל במרביתם יש גם סיבה לבקר – רובע עתיק, כנסייה מעניינת, שוק, נמל ועוד. כמה מהיישובים "מקדשים" דג מסוים ומקדישים לו חגיגות בעונתו.
כשיוצאים מבילבאו בל נפסח על גרניקה-לומו (Guernica-Lumo) מתוך יראת כבוד היסטורית, בירתו הרוחנית של העם הבאסקי, ושם נרדף לסבלו.
כדאי לעבור בלקיטיו (Lekeitio), כפר דייגים בעל רובע עתיק שהוא אולי היישוב היפה ביותר ברצועת החוף. מומלץ לבקר בו בסוף חודש יוני: עונת הטונה מתחילה לאחר חג פטרוס הקדוש, שחל ב-29 ביוני, בתום עונת האנשובי. טונה היא מוצר יסוד שבחבל הבאסקים מנצלים את כולו היטב. לרגל החגיגות מבשלים מארמיטאקו (Marmitaku), תבשיל של טונה, ירקות ופלפלונים המבושל בקדירה ששמה מארמיטאקו.
הרובע העתיק של כפר הדייגים השלו מוטריקו (Mutriku) הוא מהשמורים בחבל. כנסיית סן אנדרס (San Andres) היא הדוגמה העתיקה ביותר לאמנות דתית בגיפוצקואה. תמונת הנמל, על סירותיו הזעירות המשתכשכות בלשונות מים ממש בתוך הכפר בינות לבתים אדומי גגות, מרשימה במיוחד. השוק המקומי נערך בימי שישי, אם כי נשות הדייגים מוכרות את הדגה הטרייה מדי יום ליד השוק, כנהוג בכפרי דייגים רבים.
גטאריה (Getaria), יישוב צר בין הים להר, הוא כפר דייגים שנוסד בימי הביניים. ליד נמל הדיג תראו אי קטן משונה למראה, סן אנטון (San Anton) שמו, ובו פארק, מעלית ומגדלור. בשל תצורתו הוא מכונה El Raton de Getaria, העכבר של גטאריה. על ההר שברקע נמצא חבל קטן של ייצור יין מהזן הלבן צ'אקולי. בחבל משובצים כמה יקבים, שאחד הבולטים שבהם הוא Txomin Etxaniz.
אפשר לבקר בזאראוץ (Zarautz), שחוף ימו הוא הארוך ביותר בפרובינציה וגליו מושכים גולשים לרוב. אחריו נמצא כפר הדייגים אוריו (Orio). ביום ראשון השלישי מדי חודש יוני מציינים בכפר את יום הצ'יפורה (Dorada). החגיגות כוללות תחרות צליית דגים של כל המסעדות וחלוקתם למשתתפים בשמחה העממית. סביב אוריו מייצרים סידרה (סיידר, Sidra), שיכר התפוחים שהקדים את היין בחבל הבאסקים. בסידרריות (Sidreria) עממיות אוכלים אוכל מקומי מלווה בסידרה הנמזגת (בסתיו) מחביות.
צפונה מדונוסטיה: לאומנות באסקית
בדרך לגבול הצרפתי לא כדאי להחמיץ את פאסאי דוניבאנה (Pasai Donibane), כפר דייגים קטן שכדי להגיע אליו פונים בכביש הראשי לכיוון לזו (Lezo), מסתובבים וממשיכים עד מגרש החניה הגדול. הכניסה לכפר היא סמטה צרה להחריד והמעבר ברכב מותר רק לתושבים. על פאסאי דוניבאנה אי אפשר לדבר במונחים של יופי. זה משהו אחר. בסמטה, שמקצת מדרכותיה הן ארקאדות, נמצאת הכנסייה העתיקה סן חואן דה באוטיסטה (San Juan da Bautista). מצד אחד מטפסות סמטאות של מדרגות תלולות אל הר חאיטקיבל (Jaizkibel), ומן העבר השני נשקפים המים בין בתים ומעגני סירות פרטיים. הסמטה מתרחבת לרחבה ולצדה נמל דיג קטן. מהטיילת נשקפים הנמל המסחרי שבבאהיה (Bahia), מפרץ צר וארוך הסגור כמעט מכל עבר שהוא השפך של נהר אויארצון (Oiartzun) הצנוע ומוצאו הצר לים. מוזרה ומרתקת השכֵנוּת של נמל הדייגים הזעיר ששמר על צביון עבר כפרי, ושל הנמל המסחרי הגדול השייך לדונוסטיה. סירות משוטים מתמרנות במפרץ בין האוניות הגדולות.
המאפיין העיקרי של הכפר הוא הלאומנות הבאסקית: אין כמעט קיר ומרפסת שאינם מעוטרים בכרזות, שלטים, תצלומים וגרפיטי בשבחי המאבק הלאומי. הכפר גם מתגאה בעבר מרשים. הסופר הצרפתי ויקטור הוגו הוקסם מהמפרץ והתגורר כאן ב-1843. במבנה שהיה ביתו שוכנת היום לשכת התיירות שבסמטה הראשית המארגנת סיורי נושא מושטים בשלושה מסלולים.
הונדאריבּיה (Hondarribia) היא עיירה רבת חן. חלקה רובע עתיק, מבוצר, נאה ומטופח אם כי פתוח לכלי רכב השוכן על גבעה מעל השפך הרחב של הבּידאסואָה (Bidassoa), וחלקה עיר חוף מודרנית יותר המטפסת בתלילות אל הרובע העתיק. העיר העתיקה משקיפה אל נוף הבידאסואה, שמעברו השני אנדאי (Hendaye) הצרפתית. המראה מרהיב ביום ובלילה.
נעים לטייל בטיילת שלאורך הנהר המקיפה את נמל הדיג והקיט, בואכה השפך. הרחוב המקביל, Kaleo San Pedro, הוא לב רובע הדייגים ובו רצף של מסעדות וברים הפולשים לרחוב על טראסות.
מדריך מהיר
למטיילים לסן סבסטיאן ולסביבתה
עונה מומלצת: בסתיו ובאביב
משך ביקור מומלץ: כשבוע, לכל חבל הבאסקים
אתר אינטרנט: www.donostia.org, www.sansebastianturismo.com
מרכז מידע לתיירים: Reina Regente 3, דונוסטיה טלפון: 34-943-481166
המוזיאון הימי
מיקום: Paseo del Muelle 24, דונוסטיה
שעות: ג'-שבת 13:30-10:00 ו-19:30-16:00, א' 14:00-11:00
טלפון: 34-943-430051
האקווריום
מיקום: Plaza Carlos Blasco de Imaz, דונוסטיה
שעות: מדי יום 20:00-10:00, בקיץ עד 22:00
טלפון: 34-943-440099
לשכת מידע בלקיטיו
מיקום: Independentziaren enparantza
טלפון: 34-946-844017
אינטרנט: www.lekeitio.com
לשכת מידע בגטריה
מיקום: Parque Aldamar 2
טלפון: 34-943-140957
אינטרנט: www.getaria.net
לשכת מידע בפאסאי דוניבּאנה
מיקום: Donibane 33
טלפון: 34-943-494521
לשכת מידע בהונדאריבּיה
מיקום: Javier Ugarte 6
טלפון: 34-943-645458
טיפים
• האוטוסטרדות בחבל הבאסקים – גיפוצקואה וביסקאיה – יקרות.
• מרבית שמות היישובים, האתרים והרחובות מופיעים בשתי שפות: באסקית וספרדית. בכמה מהכפרים מופיעים השמות בבאסקית בלבד ובכמה מהם מדברים רק באסקית.
• בכפרים ובעיירות קשה למצוא אוכל אחרי השעה 15:00 (אפילו בחנות). כולם נחים עד הערב. כדאי לנסוע מצוידים.
• החניה במרכז דונוסטיה קשה. לתייר מומלץ לחנות רק ברחובות המותרים ולהקפיד להוציא פתקית ממדחן או להיכנס לחניון שמתחת לקתדרלה.
המיוחדים של מסע אחר
המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל
פלמנקו - ריקוד זורם וחם
| |||||||||||||
| |||||||||||||
