חגה של ימאנז'ה, אלת הים האפרו-ברזילאית, הוא אחת הפייסטות הססגוניות והשמחות בעולם. מוטי גדיש מביא רגעים מהשמחה (צילום: מוטי גדיש)
חגה של ימאנז'ה הוא אחד הפופולריים והחשובים של דת הקנדומבלה בברזיל. זוהי דת אפרו-ברזילאית, שילוב של אמונתם של העבדים האפריקאיים שנחטפו והובאו לברזיל, עם אלמנטים מהדת הנוצרית שכפו עליהם אדוניהם בעולם החדש. תוצאת המפגש הזה היא פנתיאון גדול של אלים ואלות, האחראים על תחומי חיים שונים, בהרמוניה מלאה עם הקדושים של הנצרות הקתולית, דת המדינה בברזיל.
בחלקים שונים של ברזיל (ובאמריקה הדרומית כולה) יש ואריאציות שונות על הנושא, אבל פולחן ימאנז'ה נפוץ במיוחד בבאהיה.
ימאנז'ה היא אלת הים, ובתרבות שבה רבים מבניה מוצאים את פרנסתם מן הים – ברור שהיא חשובה מאוד. ימאנז'ה היא פטרונית המלחים, אבל גם אהובתם, וזה אומר שלפעמים היא לוקחת אותם אליה, והם לא שבים יותר לחוף.
בחודש פברואר חוגגים לה בפייסטה גדולה, שמנוהלת על ידי כוהנות קנדומבלה – בדרך כלל נשים שחורות, גדולות ועבות בשר בשמלות לבנות צחורות. הן שרות, רוקדות ונכנסות לטראנס, והקהל בעקבותיהן.
חלק מהטקס נערך כמובן על שפת הים, ובו משלחים בסירות דייג מנחות לאלת הים. האלה אוהבת בעיקר פרחים, תמרוקים, מסרקים, בקבוקוני בושם ושאר מתנות נשיות. את המנחות משליכים אל קרקע הים, ואם הן ייפלטו בחזרה אל החוף – סימן שהמנחה לא התקבלה, וצפויה שנה רעה.
תגובות פייסבוק