תפריט עמוד

שווקים בפרובאנס: תמונות בתערוכה

שוקי פרובאנס מהווים ראי מדויק לאורח החיים בחבל: הם ססגוניים, ריחניים, חמים ומזמינים. לחמים טריים, גבינות עזים, ירקות עם טעם של פעם, יין מקומי ואפילו סלי קש ומפות - כל מה שצריך לפיקניק ספונטני בחיק הטבע

אפשר לטייל בפרובאנס, ולא לראות אפילו ציור אחד של מאטיס או ואן גוך. אפשר להתעלם לחלוטין מן השרידים הרומיים, לנסוע רק בכבישים בגובה שאינו עולה על 500 מטר מעל פני הים, לא להגיע בכלל לקניונים, לא לאכול בויאבס ולא לקנות נעלי אספדריל (נעלי בד שטוחות, שלהן סוליה מחבל) – אבל ממש אי אפשר שלא להיתקל בשווקים של פרובאנס. גם מי שאינו מכור לתופעה לא יוכל להתעלם מקיומם. השווקים הללו הם ראי מדויק לאורח החיים במקום: הם ססגוניים, ריחניים, חמים ומזמינים.


דוכן גבינות בשוק. לטעום, להתאהב, לקנות | צילום: gavin clabaugh, flickr

דוכני הירקות נדמים לעיתים קרובות כתמונה בתערוכה, בזכות החוש האסתטי של בעלי הדוכנים, שלא מסתפקים בגיבוב של ערימת ירקות על הבאסטה. בדוכנו של האופה מוצע מבחר מעורר של לחמים שחומים ובהירים, לחמניות זרויות בקמח ובאגטים רחבים, שמרקמם שונה משל אלה הנמכרים בצפון צרפת ובמרכזה. מוכרי הדגים מניחים על משטחי קרח מרוסק את דגי החכאי (Lotte; המוכרים גם בשמם העממי, "שדי הים") פעורי הפה, וגם דגי תריסנית (Raie) ורודים, בצד ערימות גדולות של צדפות שחורות. בסמוך להם, אצל השכן, מונחים עופות שמנמנים בגוונים, בצבעים ובאיכויות שלא הכרנו.

התבלינים הססגוניים כמו נלקחו מפאלטת הציור של פיקאסו | צילום: פולביה פינלי

אבל כל אלה בטלים בשישים כשמגיעים לדוכני התבלינים והזיתים: הקעריות המשוקעות בדוכנים עטופות במפות צבעוניות, ובתוכן מבחר תבלינים, שריחם משכר וצבעיהם נראים כלקוחים היישר מפאלטת הציור של פיקאסו: כורכום צהוב, פלפלת אדומה, פרחי לבנדר זעירים סגולים, מיורן כהה ובזיליקום ירקרק, טימין מיובש וגרגירי פלפלונים צבעוניים, שנראים כאבני חן זעירות ומבריקות. וזיתים, מסתבר, יש ירוקים-כהים בשמן, ירוקים-חיוורים עם פלחי שום, סגולים בוהקים בעשבי תיבול, ושחורים מצומקים ומקומטים. ויש גם תערובת זיתים צבעונית, עם פלפלים חריפים, וקערות טאפנאד טרי וריחני, בצד בקבוקי שמן זית פשוט, וגם שמן מתובל בגרגירי פלפל או בתערובת התבלינים המקומית המפורסמת (Herbes de Provence), הנמכרת בשווקים בשקיות בד.


שווקי פרובאנס. ירקות, פירות, גבינות, תבלינים ונגני רחוב נודדים

כל אלה חוברים למוכרי מפות צבעוניות, לדוכני הגננים, שבהם נמכרים שתילי חסה וצנונית בצד אמנון ותמר, לנגני רחוב ולזמרים נודדים, וגם למוכרי סירי נחושת, קערות אמאייל וקומקומים. ואם בכל אלה לא די, הרי שגם מטעמים מוכנים אפשר לרכוש כאן. ליד מרחשת נחושת ניצבת עלמה סמוקת לחיים ומטגנת סופגניות גבינה, לידה מציעה אחרת מבחר קישים ססגוניים, ואצל הקצב אפשר לקנות טרין בשרים אפוי, וגם פאטה.

זה המקום להצטייד לפיקניק ספונטני: קנו מן העופות הסובבים במתקן הגריל, כמה כדורונים ממבחר גבינות העיזים, ובקבוק יין פשוט, שמציע בעל יקב פצפון במחיר מגוחך; הניחו את הבאגט תחת בית השחי, כדרכם של הצרפתים, ואל תשכחו להוסיף לכל אלה גם שני אגסים. ואז תוכלו להתיישב על העשב באחו הסמוך לכפר, לפרוש את המפה הפרחונית, לשלוף אולר, לפרוס בעזרתו את העוף הצלוי ולסעוד את נפשכם.

קשה להישאר אדישים למראה פירות היער העסיסיים | צילום: דניאל קילר

השוק הגדול, וכנראה גם היפה ביותר בפרובאנס, הוא השוק של אפט (Apt), המתפרש על שטח גדול במרכז העיר, ופולש גם לשדרות הרחבות ולרחובות הצדדיים. בנוסף לדוכני המזון, יש בו גם דוכני שמעטעס ועתיקות. בצד דוכני התבלינים שבמקום יש דוכן ענק לסבונים המבושמים בלבנדר, בשמן זית ובדבש.

בשוק של סיסטרון (Sisteron) שולטים דוכני הבשר, ובהם סלסילות של נקניקים במחיר מגוחך; בשוק של גורד (Gordes) אפשר לפגוש איכר מנומנם ליד כלובי עופות ושפנים חיים, וכן דוכנים שבהם נמכרים דברי מאפה דמויי בורקס, ואחרים העשויים בצק וירקות.


לא חייבים לקנות, אבל מי יכול להתאפק? | צילום: אייסטוק

את המידע על הזמנים והמועדים שבהם פועלים השווקים בערים ובכפרים השונים תקבלו בלשכות התיירות המקומיות. כדאי לזכור, שהשווקים הכפריים נפתחים בדרך כלל עם שחר ונסגרים בצהריים. גם בעלי הדוכנים שומרים על המסורת הצרפתית בקפידה, ואוכלים את ארוחת הצהריים בין 12:00 ל-14:00. וכמובן, אם פספסתם שוק אחד, אל דאגה: תמיד תוכלו לבקר בשוק אחר, בכפר אחר, ביום אחר.

מפת מסלול אפט – סיסטרון


טירת הנשרים בדרום צרפת

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.