תפריט עמוד

טיול בחיק הטבע בקפריסין

נופשים רבים מגיעים לקפריסין בזכות החופים הנפלאים והאוכל המצוין, אבל האי מציע הרבה יותר: אפשר למצוא בו טבע נהדר הכולל יערות עבותים, פרחים ייחודיים, כבשי בר והמון ציפורים. הצעה לטיול שכולו שיר הלל לטבע הקפריסאי

בעיני רבים מאיתנו מצטיירת קפריסין כאי עם חופים נפלאים ואוכל מצוין, או במילים אחרות – יעד נהדר לנופש. אולם יש גם קפריסין אחרת. למרות גודלו הקטן יחסית, האי הוא גן עדן יוצא דופן לשוחרי טבע. אחד ממוקדי העניין (והקנאה) הוא היערות. יש בקפריסין שטחי יער טבעי רחבי ידיים של אורן קפריסאי (גובהם של העצים מרשים ביותר וכמותם אינסופית) ואלון זהוב, ששמו גזור מצידם התחתון של עליו הצבוע בזהב-כתום, והוא נבחר כעץ הלאומי של קפריסין. באזור ההררי הגבוה יותר נשתמר היטב יער ארזים חבוי בנוף עוצר נשימה של עמק הארזים ויער אורן שחור עם גזעים אדירי ממדים אשר עוצבו ופוסלו בידי איתני הטבע, ממש בפסגות הטרודוס. ישנם קרוב ל-1,800 מיני צמחים בקפריסין, עשרות מהם אנדמיים (בלעדיים) לאי, בהם צבעונים, רקפות, סחלבים ועוד.

יער פאפוס: עצים בני מאה

היער הגדול בקפריסין הוא יער פאפוס. שטחו עצום: כ-620 קמ"ר (כשישה אחוזים וחצי משטח האי!), ובו מיליונים רבים של עצי אורן קפריסאי ואלון זהוב. למעשה אפשר לנסוע במשך שעות רבות בדרכי היער מתפתלות וליהנות מאינסוף העצים המרשימים. בלבו של היער צומחים העצים לגבהים מרשימים וגיל העתיקים שבהם עולה על 100 שנים.

בני המזל חדי העין יוכלו במהלך הנסיעה בדרכי היער להבחין מדי פעם בכבש בר (מוּפְלוֹן Mouflon) חומק בזריזות, ניצב על מדרון תלול או בעמדת תצפית בולטת, מדהים ביופיו ובקרניו המרשימות המשוכות לאחור. כבש הבר הוא היונק הגדול ביותר שחי באי ואין פלא שדמותו מופיעה בסמלים רבים, דוגמת סמל חברת התעופה הקפריסאית וכן על גבי מטבעות של חמישה סנט. משערים כי כבש הבר הובא לכאן בידי בני אדם שהיגרו אל האי והתנחלו בו, ומאוחר יותר נפוץ בטבע. דמות כבש הבר מופיעה כבר בפסיפסים מהתקופה היוונית-רומית, וממכתבי מבקרים באי מימי הביניים עולה כי מספרם היה רב באותה תקופה, וכי כבשי הבר נפוצו כמעט בכל חלקי האי. ציד בלתי מבוקר הביא לכך שאוכלוסיית המין המרשים הזה כמעט שנכחדה. בשנת 1939 הוחלט לשנות את תקנות הציד והוקם גרעין רבייה באזור תחנת היער בסטוורוס טיס פסוקס, אשר ממנו הושבו לטבע כבשי בר. כיום מונה האוכלוסייה כ-2,000 פרטים שחיים בעדרים באזור יער פאפוס.

מופלון, כבש בר קפריסאי. היונק הגדול ביותר שחי באי

אלפי נחליאלים לא טועים

חובבי הציפורים ימצאו באי שפע של ציפורי שיר. קפריסין מהווה אתר מנוחה חשוב ביותר בציר נדידתן מאירופה לאפריקה בסתיו ובשובן באביב. ישנן ציפורי שיר רבות המעדיפות לחרוף באי. הן מוצאות בו מגוון בתי גידול עשירים: שטחי יער וחורש הרריים, שטחי בור ושטחים מעובדים ומישור חוף, שמספקים כולם מזון בשפע. בעבר היה נפוץ ציד רחב היקף של ציפורי שיר (מנהג שעדיין נפוץ סביב בכל אגן הים התיכון), אולם בשנים האחרונות נאסר ציד זה, אם כי עדיין לא נעלם כליל.

תופעה מעניינת היא התקבצות ללינה של אלפי נחליאלים על הדקלים שבשדרת טיילת החוף של העיר לרנקה. הם המגיעים בראשית הסתיו לאי ונשארים בו עד האביב. לאחר השקיעה הם מתקבצים על צמרות העצים ומבצעים מדי פעם מעופי ראווה עד רדת החשיכה.

אטרקציה נוספת לצפרים נמצאת ממש בפאתי העיר ונמל התעופה, במלחת בלרנקה (וגם במלחת אקרוטירי שבין לרנקה ולימסול). לאחר שהמלחות מתמלאות במי גשמי הסתיו ובראשית החורף מגיעות אליהן להקות המונות עד רבבות עופות פלמינגו מצוי ורודים. מראה ה"שמיכה" הוורודה הנפרשת על פני המים השלווים הוא מחזה שגם מי שאינו מתלהב מציפורים אינו יכול שלא להתפעל ממנו. הלהקות משתקפות במים השלווים על רקע הנוף הפסטורלי של העיר מצד אחד והגבעות המוריקות ומסגד הלה סולטן טקסי (Hala Sultan Tekkesi) מן העבר השני. לאורך אגם המלח של לרנקה יש טיילת עם שביל נוח להליכה ולתצפית.

על המצוקים שבקרבת בקרבת מעגן הדיג שנמצא מערבית לכפר אפיסקופי (Episkopi) אפשר לצפות במושבת נשרים. למרות שבעבר מנו אלפים וקיננו במושבות רבות ברחבי האי, אך הם סבלו בעשורים האחרונים מפיתוח מואץ שגרם לצמצום ולפגיעה באתרי הקינון שלהם, מהרעלות משניות ומתקנות שאסרו על השלכת פגרים בטבע. כתוצאה מכך, כמעט ונכחדו הנשרים לחלוטין וכיום מושקעים מאמצים רבים למנוע את הכחדתם. ניתן לצפות בנשרים גם בקרבת תחנת ההאכלה שלהם בעמק רודיאס במחוז פאפוס.

דורס מעניין אחר הוא בז החופים: בז בגודל בינוני שמקנן בחופים באיי הים התיכון, במרוקו ובאלג'יריה. בניגוד לרבים מקרוביו הבזים, המקננים על פי רוב בחודשי האביב, בז החופים מתחיל לקנן בשלהי הקיץ. הבזים האלה נודדים ומגיעים לחופי קפריסין מהאי מדגסקר ומדרום באפריקה, ששם הם חורפים. המעניין הוא שעונת הקינון שלהם מסונכרנת עם נדידת הסתיו של ציפורי השיר. בזי החופים התמחו בציד תוך יציאה אל הים, שם הם "קוטפים" את הציפורים המותשות ממאמץ המעוף מעל לים. בנוסף, הם גם צדים חרקים ובעזרת משקפת ניתן לצפות בם אוכלים אותם בזמן תעופה. בקפריסין יש שלוש מושבות בנות כחמישים זוגות כל אחת: בדרום חצי האי אקרוטירי, במצוקי אפיסקופי וכן בכף אספרו (Cape Aspro). בסוף ספטמבר הם יוצאים לדרכם בחזרה לאתרי החריפה באפריקה. אפשר לצפות בו מן המצוקים שלאורך החוף בקרבת המושבות.

בז החופים. בקפריסין יש שלוש מושבות בנות כחמישים זוגות כל אחת

מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת (קפריסאית)

לחובבי הצמחים צפויות הפתעות מעניינות. מתום הקיץ ועד תחילת החורף (ספטמבר עד ינואר) כדאי לטייל ביער פאפוס וביער מאחירס (Macheras) שבמחוז ניקוסיה ולגלות את פרחיה הקסומים של הרקפת הקפריסאית (Cyclamen cyprium). זהו צמח צנוע שפורח תחילה ללא עלים, ממש כמו החצב והסתוונית. פרחיו ורדרדים בהירים עם כתמים כהים מופרדים בבסיס (בדומה לאות M או W). במהלך הפריחה מתחילים להופיע גם העלים, המשוננים וסגולים כהים בצדם התחתון.

קשה לתאר עד כמה שונה האי קפריסין בחודשי החורף והאביב ממראהו בחודשי הקיץ השחונים. האי כולו נצבע בירוק רענן, והשדות מתמלאים במרבדי פרחים צבעוניים. בחורף (ינואר עד מרץ) ובראשית האביב אפשר לראות שדות עמוסים בשלל כלניות (Anemone coronaria) בוורוד, בכחול, בסגול ובלבן, אך כלניות אדומות הן נדירות בקפריסין. בדומה לכלניות כך גם הנוריות (Ranuncukus asiaticus) מופיעות בשלל צבעים: לבן, ורוד וצהוב, כשהאדום נדיר.
חובבי סחלבים ימצאו בקפריסין עושר רב בין החודשים פברואר-אפריל. בני המזל יוכלו לצפות בדבורנית קוטשי (Ophrys Kotscyi) באזור אגם המלח בלרנקה (בשולי העיר), שם היא פורחת באביב. אולם אזור הכפר לפקרה (Lefkara) והכפרים הסמוכים לו, קטו דריס (Kato Drys) ובבלה ((Vavla, הוא אזור שבו ריכוז מיני הסחלבים הוא יוצא דופן. אין שם אתר או מסלול מיוחדים, אך בשיטוט בשדות ובחורשים אפשר לגלות מינים רבים של דבורנית, סחלב, שפתן, בארליה ונאוטינאה.

בזים מצוים מעל שדה פרגים. בחורף ובאביב האי מתכסה במרבדי פרחים

טיול טבע בקפריסין – מתי כדאי ולאן לנסוע?

היערות יפים כל ימות השנה, כך שמי שרוצה לברוח בקיץ מהחום ומהלחות שבערי החוף ימצא לו מקלט קריר במעבה היער, בסתיו אפשר ליהנות מגווני השלכת המרהיבים ביערות, במטעים ובכרמים, בחורף ובאביב ממתין שפע פריחה, אשר מתחילה בספטמבר-אוקטובר עם פריחת מבשרי הסתיו, מתגברת בפברואר-מרץ ונמשכת למעשה עד מאי. בפסגות של הרי הטרודוס הפריחה מאחרת ומתחילה מסוף מאי ונמשכת עד יולי-אוגוסט.

המעוניינים במידע ובמפות יכולים להצטייד בם בלשכות התיירות של קפריסין בישראל ובקפריסין. יש גם דפדפות הסבר על מסלולי הליכה (כולל שביל קפריסין), מידע על אפשרויות לינה, השכרת רכב ועוד. במרכזי המבקרים של מחלקת הייעור באתלסה (Athalassa) ובטרודוס יש דפדפות שעניינן מסלולים בטבע, צמחים ובעלי חיים בקפריסין.

עושר בתי הגידול: חופי ים סלעיים או חוליים והשפלה בקרבתם, מישור מזאוריה (Mesaoria) רחב הידיים, עמקים הרריים ורכס הרי הטרודוס (Troodos) המתנשא לכ-2,000 מ' מעל פני הים ומשתפל לעברו – כל אלה יוצרים מגוון נופי עשיר וייחודי בצמחייה ובחי, אשר רשת דרכים נוחה מאפשרת גישה נוחה אליו. כל מה שנותר לעשות הוא להגיע, לגלות, לצפות וליהנות מעושרו ומיופיו של האי בכל ימות השנה.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.