תפריט עמוד

צפון תאילנד: שבטי ההרים

שתפו:
"אוכלוסיית שבטי ההרים של תאילנד מונה כמיליון איש בערך, אבל איש אינו יודע כמה הם בדיוק", אומר ד"ר דיוויד פיינגולד, אנתרופולוג אמריקאי ואחד מחלוצי המומחים לתרבות שבטי ההרים בדרום־מזרח אסיה. בני שבטי ההרים (צָ'אוֹ קָאוֹ) בתאילנד חיים ביותר מ־800 כפרים בצפון המדינה ולאורך הגבול המערבי עם מיאנמר (בורמה). הם נחלקים לתשע קבוצות עיקריות, כאשר לכל שבט שפה משלו, תרבות, מסורות, לבוש ומנהגים שונים.

רבים מהכפרים נמצאים לא הרחק מ"משולש הזהב" – מפגש הגבולות בין תאילנד, מיאנמר ולאוס, שבו מגדלים אופיום שהופך להרואין ומוברח לעולם כולו. עד סוף שנות התשעים של המאה העשרים, "משולש הזהב" היה מקור לכמחצית מכמות ההרואין בעולם. לפי הרשויות בתאילנד, בעקבות פרויקטים שעודדו חקלאים לעבור מגידול אופיום לגידולים אחרים, ההרואין שמקורו בתאילנד מהווה כיום כאחוז בלבד מהתפוקה העולמית.

האזור כולו הוא אתר תיירות ענקי. בצ'יאנג מאי (Chiang Mai) לבדה פועלות כמאתיים חברות המוציאות טרקים אל כפרי השבטים. החוברות הצבעוניות מזמינות את התייר לחזות ב"שבט ארוכות הצוואר" (פדאוּנג), לאירוח ב"בית כפרי אותנטי" אצל משפחה משבט ליסוּ ועוד. מספר המבקרים עצום – כשני מיליון בשנה – ועקבות הפיתוח ניכרים כמעט בכל כפר. "לתיירות היה אפקט הרסני על אוכלוסיית שבטי ההרים", אומר ד"ר פיינגולד. "תחשוב שהיה מגיע בן שבט אָקָה אחד לפתח תקווה; זה היה נחשב אקזוטי ומעניין. אבל אילו היו מגיעים לשם אלף איש, זה כבר לא היה מקסים כל כך. אותו הדבר כאן".

ילדים מכפר באזור

צ'יאנג מאי. העתיד לוט בערפל | צילום: אייסטוק

נוכחים נפקדים
פיינגולד הגיע לתאילנד בשנת 1964, וחי במשך שנתיים בכפר של שבט אקה על גבול תאילנד־מיאנמר. במהלך השנים הוא יצר סרטי תעודה בנושא, וכיום הוא חי בבנגקוק ועומד בראש פרויקט של אונסק"ו העוסק בהברחת בני אדם – רבים מהם בני שבטי הרים. "תאילנד מסרבת להעניק תעודות זהות לכמחצית מאוכלוסיית שבטי ההרים. מדובר באנשים שנולדו בכפרים שנמצאים בשטח המדינה כיום, אך הם אינם מורשים לצאת מתת המחוזות שלהם. תאילנד היא המקום היחיד באזור עם בעיה כזו. בלאוס, וייטנאם ובסין שבטי ההרים הם אזרחים שווי זכויות. נכון, יש שם בעיות חברתיות רבות, אבל בן שבט אקה יכול לקבל דרכון ולנסוע לחו"ל, דבר שאינו אפשרי לגבי מאות אלפים מבני שבטי ההרים בתאילנד. אחת הסיבות לכך היא שבשנות השישים של המאה העשרים פסח עליהם המִפקד של תאילנד והם לא נרשמו במרשם האוכלוסין. הממשלה מפחדת שאם ייתנו להם תעודות זהות, השלב הבא יהיה שהם ירשמו אדמות על שמם".

איך אתה מסביר את העובדה שמצד אחד שבטי ההרים מהווים אטרקציה תיירותית, ומצד שני הם מקופחים כל כך?
"זו בדיוק הטענה של ארגונים בלתי ממשלתיים של שבטי ההרים. בכל החוברות של רשות התיירות התאילנדית יש תמונה של בחורה משבט אקה, שמשתמשים בה כפרסומת לקידום תיירות. אבל כשזה מגיע להענקת זכויות חוקיות לאובייקט התיירות, מדהים עד כמה שבטי ההרים מופלים לרעה. האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שתאילנד חתמה עליה, קובעת שכל ילד צריך לקבל תעודת לידה, וכך להפוך לישות חוקית. אבל לפני כמה שנים הוציא שר הפנים של תאילנד מכתב לראשי המחוזות ובו ביקש מהם לא לרשום לידות של תינוקות להורים חסרי תעודות. כך נולד דור נוסף של אנשים נטולי אזרחות".

עישון אופיום. בעבר אופיום הוגש כדרך שגרה לאורחים | צילום: הראל סטנטון

כיצד נראים החיים בלי תעודת זהות?
"אתה לא יכול לצאת מתת המחוז שלך. אתה לא יכול לקבל עבודה במיזמים ממשלתיים. לפעמים מרשים לילדים ללכת לבית ספר, אבל בתום שנות לימודיהם הם לא יקבלו תעודה כי הם בעצם 'לא קיימים'. אחד הדברים שהמחקר שלי הראה הוא שבשל העובדה שאין להן תעודות, לבחורות משבטי ההרים של תאילנד יש סיכוי טוב למצוא עצמן בתעשיית הזנות. כשאין לך תעודה ואינך יכולה לעזוב את האזור שלך, צריך למצוא מישהו שיוציא אותך משם ולשלם לו, או לשחד שוטרים כדי להגיע למקום שבו אפשר להתפרנס".

מהן ההשלכות של תעשיית התיירות על הכפרים של שבטי ההרים?
"זה הולך ככה: התיירים 'מגלים' כפר חדש, והכלכלה המקומית נעתרת להם. הכפר מתמלא שלטים באנגלית, עברית, יפנית וצרפתית, אבל בדיוק משום שהוא כבר 'נתגלה', תיירים אחרים לא אוהבים אותו. אבל הכפר לא יכול לחזור אחורה. התוצאה: בדרך כלל משם מגיעים התושבים אל התחתית – מכירת סמים וזנות ילדים. במצב אופטימלי, כפר יקבל את מרב ההכנסות מתעשיית התיירות שלו. במצב לא אחראי, אנשים מחוץ לכפר מרוויחים כסף, והמקומיים עושים כמה גרושים מתיקים וממזכרות שהם מוכרים. בגלל זה אני ממליץ לא להגזים עם ההתמקחות. רוב הכסף שהתיירים משלמים כדי לצאת לטרק מגיע לחברת התיירות. בני שבטי ההרים מתפרנסים רק מהמזכרות שהתיירים קונים מהם.

"לצערי, לישראלים אין שם טוב בקרב שבטי ההרים, משום שהם ידועים כמתמקחים נוקשים. נכון, בתאילנד מקובל להתמקח, אבל העובדה שמישהו קנה את אותה מזכרת בקצת פחות כסף לא אומרת שדפקו אתכם. להפך, תשמחו שעזרתם ישירות למשפחה ענייה אחת, בלי מתווכים.

"אני ממליץ לוודא לפני שיוצאים לטרק שהמדריך הוא בן שבטי ההרים, משום שזה אומר שהוא מבין את המסורת המקומית ומכבד אותה, וגם יכול לתקשר עם התושבים. לא צריך להתייחס לאנשים האלה כאילו היו בגן חיות, וחייבים להיות רגישים למנהגים שלהם. אצל אנשי האקה, למשל, לא נוגעים בבתי הרוחות שניצבים ליד הבתים. בהרבה מקרים נשים מבוגרות לא רוצות שיצלמו אותן, וצריך לכבד את זה. ברוב הדברים מדובר בהיגיון בסיסי: למשל, לא להיכנס לבתים של אנשים אם לא הזמינו אתכם, ממש כמו שמקובל בפתח תקווה".

אם ובתה משבט המונג. חשוב להיות רגישים למנהגים המקומיים | צילום: אייסטוק

בתקשורת התאילנדית מתארים את בני שבטי ההרים כסוחרי סמים.
"נכון. העיתונים מציירים אותם כמעורבים בסמים והורסי יערות. ברוב המקרים זה מוגזם. אני זוכר ידיעה על כך שנתפסו שישה בני שבט הְמוֹנג שהבריחו סמים. בסופו של דבר התברר שכולם היו תאים, ורק הנהג היה בן השבט. צריך גם לזכור שכשאין לך ערוץ חוקי לפעול בו, כשאתה למעשה לא קיים, אתה פונה לאפיקים אחרים. אגב, כשחייתי בכפר עם בני אקה בשנות השישים, להזמין מישהו לעשן אופיום היה כמו להציע לו משקה".

איך אתה רואה את עתידם של שבטי ההרים בתאילנד?
"אני די פסימי. בשנים האחרונות יש הידרדרות במצב של רוב בני שבטי ההרים. נכון, אחדים מהם הצליחו להשיג תארים אוניברסיטאיים, אבל באופן כללי, מצבם גרוע כיום ממצבם לפני ארבעים שנה. הם קורבנות של פיתוח מוגזם ופעולות שימור מוטעות".

שוק בעלי החיים בבנגקוק

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מצפון תאילנד וצ'אנג מאי

צ'אנג מאי – גן עדן למטיילים ותיקים
צ'אנג מאי – גן עדן למטיילים ותיקים

צ'אנג מאי בצפון תאילנד היא גן עדן למטיילים ותיקים: בעיר עצמה תוכלו לבקר במקדשים מרשימים, שווקים ססגוניים וסדנאות מיוחדות, ומחוץ לעיר אפשר לטייל לכפרים מסורתיים, חוות לשיקום פילים ושמורות טבע ירוקות

מערכת מסע אחר אונליין

פסטיבלים מיוחדים בתאילנד שלא כדאי לפספס
פסטיבלים מיוחדים בתאילנד שלא כדאי לפספס

בתאילנד לא מפסיקים לחגוג ואתם מוזמנים להצטרף למסיבה: פסטיבל פרחים, פסטיבל נרות, פסטיבל פנסים ועוד שלל אירועים וחגיגות לרוב, שמתאימים למטיילים בכל הגילים, גם לבני הגיל השלישי. הנה כמה מהפסטיבלים הייחודיים של תאילנד שלא תרצו לפספס

מערכת מסע אחר אונליין

צפון תאילנד – מסע ללאנה לנד
צפון תאילנד – מסע ללאנה לנד

תאילנד היא לא רק בנגקוק התוססת או חופי הדרום הזהובים. אמנון גופר, שליח מסע אחר, יצא למחוז לאנה לנד בצפון תאילנד. הוא טייל בין הרים מכוסי ערפל, יערות טרופיים ושדות אורז, ביקר בכפרים קטנים, טבל במרחצאות חמים, ליטף ...

אמנון גופר | צילומים: אדי גרלד

שתפו: