תפריט עמוד

פוארטוונטורה: כשהמדבר פוגש את הים

הנופים של פוארטוונטורה הם מהמרהיבים באיים הקנריים: גבעות חול אדמדמות והרי געש שחורים, בתים מסוידים בלבן וים כחול שמציץ מכל עבר. ביקור באי הצחיח והמרתק, השני בגודלו בקבוצת האיים הקנריים והקרוב ביותר לאפריקה

הכל התחיל לפני 20 מיליון שנה. התפרצויות אדירות של הרי געש יצרו הר בגובה 8,000 מטרים, בעל לוע מרשים בכותר של כ-40 ק"מ. ההר האדיר בממדיו קרס פנימה אל תוך החלל שממנו נוצר, ובכך יצר את פוארטוונטורה, האי הראשון מבין שבעת האיים הקנריים הספרדים. מה שנותר מאותו אירוע אלים הוא המכתש בדרום-מערב האי, שהוכרז בשנת 2009 על ידי ארגון אונסק"ו כשמורת ביוספרה ואחד מאתרי הטבע הנבחרים על פני כדור הארץ.

גבעות חול חשופות מתגלגלות כמו גלים מעל האוקיאנוס האטלנטי בגווני טורקיז וכחול עמוק. פוארטוונטורה זה הרבה יותר מסתם ים וחול לבן. הנופים הפראים של פוארטוונטורה הם אולי המראות המרהיבים ביותר שאפשר לראות באיים הקנריים, כמאה ק"מ בלבד מול חופי מרוקו. הסופר הספרדי אונאמונו, מתאר את האי המשובץ באין ספור רכסים חשופים, רובם הרי געש כבויים, כ"אי שלד": הטבע הפראי והגס שולט בכל, ערבוביה של צבעים מרתקת את העין. בכל אזור ניתן לזהות מרקם גיאולוגי שונה, הבא לידי ביטוי בגוונים הרבים של צמחייה, הסלעים, ההרים וצבעי האדמה. זהו גן עדן לגיאולוגים, אך גם לכל אוהבי טבע. הרי געש שחורים המשלבים בתוכם רכסים בגווני חום ואדום וציפוי צמחייה ירקרק. אבן הגיר משמשת למטרות בנייה ולצביעת הבתים בלבן. הצמחייה הירקרקה הנמוכה מתגלה כצמחייה ראשונה אחרי התפרצויות וולקניות, שצומחת על זרמי הלבה וגורמת לפירוק הסלע לאדמה. רוחות ממדבר סהרה מכסות את האי בכל שנה בשכבה של שני קילוגרמים חול אדום, ומעניקים אווירה מדברית לחלקים רבים ממנו. ליד כל אלו, מכל כיוון שלא תסתכלו, העין צדה קצה של ים ויופי טבעי.

חלקו המערבי של האי כמעט שומם, התיירות מתרכזת בעיקר בחופים המזרחיים

פוארטוונטורה הוא האי השני בגודלו בקנריים (1,731 קמ"ר), ואחד הפחות מאוכלסים בארכיפלג (כ-28 תושבים לקמ"ר בלבד). במיוחד חלקו המערבי כמעט שומם, ואפשר לחצות את כולו ולא להיתקל בנפש אדם. מרכז האי וחופיו המזרחיים מנוקדים ב"איי תיירות" – בתי מלון ומרכזי קניות. האקלים הנוח – 22 מעלות בחורף ו-24 מעלות בקיץ, בלוויית רוח קרירה מהאוקיינוס – אחראים לכך שהאי מושך אליו תיירים צפון אירופאים הצמאים לשמש. מרכז האי משובץ כפרים, הבנויים בצורה מסורתית מאבני גיר קטנות כשאת החללים הנותרים משלימים עם חול אדום. התוצאה: קיר אדמוני מרהיב ביופיו. עידן התיירות, שפרץ לפני כ-50 שנה, שינה את פני האי. כיום, רוב הישובים במרכזו כמעט שאינם מאוכלסים, שכן התושבים עזבו את האזור ועברו לצפון ולמזרח האי כדי למצוא פרנסה בתחום התיירות המשגשגת.

מלחמות הפיראטיים
האי מזמין לטיולי טבע. מי שמגיע רק לימים אחדים, יסייר ברכב וייזהר בכבישי ההרים הצרים מהתהום המאיימת. אך למי שיש קצת יותר זמן וכושר גופני, יגלה את האי בטיולים רגליים. יש מסלולים של יום אחד, אבל בהחלט אפשר לסייר גם במסלולים של ימים. יחד עם את, לא כדאי לעשות זאת לבד, אלא בליווי מדריך מנוסה. אנחנו ממליצים בחום על Andreas Caliman, מדריך גרמני חביב וידען, שחי כבר 16 שנה באי ואין מסלול או פינה נידחת שהוא לא מכיר ככף ידו (פרטים נוספים באתר האינטרנט ובטלפון: 34-686-088493).

בחיפוש אחרי נקודות תצפית מרשימות עלינו בכביש FV30 צפונה ל- Pajara בדרך אל Vega De Rio Palma. מכאן אפשר לראות את הים משלושה כיוונים, חצי האי פרוש לרגליכם, וביום צלול ניתן לראות אף את האי השכן לנצרוטה. מי שמביט מנקודת התצפית מערבה יזהה בין הסלעים הערומים מבנה קטן – הכנסייה הראשונה באיים, שורש הנצרות בקנריים. מעליה ממוקם מה שהמקומיים מכנים החזה של סופיה לורן, מי שמביט על צורת ההר יבין במה מדובר.

 
 בתים בבנייה מסורתית המשלבת אבני גיר לבנות וחול מדברי אדום

כיום גרים כאן כ-800 תושבים בלבד, מפוזרים בישובים הקטנים בין ההרים. אך לפני עידן התיירות, אזור זה היווה את מרכז האי, שבו האוכלוסיה התבצרה בפני התקפות תכופות של פיראטים. בפסטיבל סן מיגל (Fiesta San Miguel), המתקיים בכל שנה במשך שבועים, החל באמצע אוקטובר, "נוחתים" חלק מתושבי אי מחופשים כפירטים בריטים בחוף הים, בעוד שאחרים מקבלים את פניהם בלבוש מסורתי וגמלים מקושטים, זכר ססגוני לניצחון ההוא. עיקר הפעילות מתרכז באזור הר הגעש MONTANIA DE TAMASITE, מקום המסתור של האוכלוסיה.

שנים ללא טיפה של גשם
מי שצופה בהרים יתקשה לתאר שהאי לא תמיד היה כה מדברי. לא רק חול הסהרה השפיע על נופי האי, גם תושביו תרמו לא מעט למִדבור: עצים רבים נכרתו ונשרפו בתנורים לייצור גיר כחומר בנייה, ואוכלוסיית העזים הגדולה (בזמן הכיבוש הספרדי במאה ה-15 חיו כאן כ-2,000 תושבים וכ-60,000 עזים!) זללה את שורשי העצים. התוצאה – דבר לא נותר כדי להחזיק את האדמה, וזו נשטפה לים או עפה ברוח. כאלפיים שנים אחרי התיישבות האדם באי כמעט שלא נותר בו עץ אחד לרווחה.

 
 בנייה מסורתית במרכז האי. במהלך השנים תושבים רבים נטשו את מרכז האי ועברו להתגורר באזורי החופים

הפעילות הגעשית הבטיחה את פוריות האדמה, אך תקופות ממושכות של בצורת פגעו לעתים קרובות בתושבים וגרמו להגירה המונית מן האי היבש למרכז אמריקה, בעיקר לקובה שמכונה גם "האי הקנרי השמיני". במאה ה-19 הייתה תקופה של עשר שנים רצופות שבהן לא ירד גשם באי, וגם בשנים האחרונות מזה ארבע שנים שתושבי האי לא זכו לגשם. הטרסות הרבות המצויות לאורך ההרים נשארו ברובן נטושות. טרסות מעטות עדיין מניבות פרי, והחקלאים שואבים גם כיום מים בעזרת טחנות רוח לצורך גידול דגנים וירקות, במיוחד העגבניות המפורסמות של האי, שמהוות גאווה מקומית ומצרך מבוקש לא רק באיים השכנים אלא גם באנגליה הרחוקה. כמו העגבניות, גם גבינת העזים מהווה מקור של גאווה לתושבי האי. מדי שנה מתקיימת בספרד תחרות כלל ארצית בין גבינות עזים, ופעמים רבות הגבינה הזוכה הגיעה מפוארטוונטורה.

הים ההפכפך
בצפון האי נמצא Cotillo, כפר דייגים קטן השוכן ליד חופים מרהיבים, גן עדן לגולשים. אבל אל תתנו לפסטורליה להטעות אתכם, בתוך כמה רגעים הים השליו עלול לשנות את פניו ולהפוך לגועש וסוער. אין בכפר משפחה אחת שלא איבדה לפחות אחד מבניה הדייגים בים המסוכן. ב- Cotillo אפשר לשכור בתים קטנים קרוב לחוף הלגונה (Cotillo Lagos) ולסעוד במסעדה עממית La Marisma. מייסדת המסעדה, הגברת Maria el Hierro, נהגה לבשל בכל יום בשר ומאכלי ים ולהגיש את המטעמים בערב לתושבי הכפר. מי שהיה יכול, שילם, מי שלא – לא שילם, אך כולם נהנו מהתבשילים המשובחים. היום מריה כבר לא מבשלת, ובניה גובים כסף מכל מי שבא למסעדה, אך האוכל עדיין נפלא והמחירים סבירים בהחלט . אפשר לקנח בבית הקפה Vaca Azul בנמל הישן עם כוס קפה ותצפית נפלאה על הים והנמל.

 מפרץ Los Molinos במערב האי. מקום מומלץ לצפות בשקיעה

המלצות לינה, אוכל וטיולים
הדרכה
אנדראס קלימן הוא מדריך גרמני שחי כבר 16 שנה באי, ויש לו חברת הדרכה לטיולים רגליים באי.
כתובת: La Mareta 2, 35640 Lajares
טלפון: 34-686-088493
אתר אינטרנט www.fuertescout.com

גלישה
במרכז הגלישה Pro Center Rene Egli שבדרום-מערב האי אפשר לשכור ציוד ולקבל הדרכה.
טלפון: 34-928-547483

צימרים
מסעדה וצימרים Casa Isaitas ב-Pajara שבמרכז האי, מקום יפה עם חצר נעימה.
Calle Guize 7, 35628 Pajara
טלפון: 34-928161402, 34-607-928307
www.casaisaitas.com

 La Vaca Azu, מסעדה מומלצת הנושקת לנמל

מסעדות מומלצות
בית קפה / מסעדה La Vaca Azul בכפר הדייגים El Cotillo, מקום נעים עם תצפית יפה על הנמל.
כתובת: Calle Requena, Muelle Viejo
טלפון: 34-928-538685

מסעדה עממית Bar Restaurante La Marisma ב-El Cotillo, מאכלי ים ובשר; מומלצים במיוחד תפוחי האדמה הטובים.
כתובת: Calle Santo Tomas
טלפון: 928-538543 -34

מסעדה ובית קפה Don Antonio בעיצוב מרשים (שהעניק לו כוכב מישלן לעיצוב) בכיכר הכפר Vega de Rio Palm. אוכל ברמה גבוהה מאוד וכך גם המחירים
טלפון: 34-928-878757, 667-513713 -34

מסעדת  Casa Santa Maria בכפר Betancuria. עיצוב מדהים, אוכל ברמה בינלאומית גבוהה, ומחירים בהתאם.
טל. 928-878282 34

מסעדה ובית קפה מסורתי Casa Princess Arminda בכפר Betancuria, עם חצר מקסימה.
כתובת: Calle Juan de Bethencourt 2
טל. 928-878979 -34


תודה ל-Maria Gonzales מלשכת התיירות הספרדית, לחברת התעופה Iberia ולמדריך שלנו באי Andreas Caliman על הסיוע בהכנת הכתבה


קטלוניה: מסע תרבותי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.