תפריט עמוד

מסיבה באי

בשנים האחרונות מסתמנת תופעה של איי מסיבות: איביזה שלחופי ספרד הפך לאימפריית מועדונים מסביב לשעון, אלפים מפזזים על החולות הלבנים בקו פהנגאן שבתאילנד במסיבות ירח מלא, ומועדונים לונדוניים מעתיקים פעילות לאיה נאפה שבקפריסין. צעירים מכל העולם נוהרים למסיבות שנמשכות ימים, עם הרבה קצב, הרבה מוזיקה, הרבה סמים. כאילו הגיעו לאי בודד שבו הכל מותר.

כך הפכו המועדונים למקדש האולטימטיבי של צעירי דור האיקס, הדי. ג'יי הוכתר כסוג של אלוהים והסם הוכרז כלחם הקודש. אירוע הענק המכונן של תת התרבות הצעירה אירע בקיץ 1988, במה שכונה לאחר מכן "קיץ האהבה", כשעשרות אלפי אנשים התקבצו למסיבות ענק בכל רחבי אנגליה, בחיק הטבע ובמועדונים וחגגו את לידתו של עולם מוזיקלי וחברתי חדש (ראו "מסע אחר" 90).
הייחוד העיקרי של התרבות החדשה היה ההפרדה בין העולם שקיים בחוץ לבין החוויה המסיבתית. זו, לצורך העניין, יכולה להתקיים במחסן נטוש, במנחת מטוסים, במדבר, בחוף ים או בכל חלל אחר. 500 עד 5,000 איש חולקים חוויה שבטית, נעים כאורגניזם חי ברֵייב אדיר: מסיבות ענק בחיק הטבע, באותו קצב, לאותה מוזיקה, כאילו הגיעו לאי בודד שבו הכל מותר ושבו תחושת הזמן שונה.
מסיבות לגמרי מובנות, המשטרה הבריטית לא התלהבה מתת התרבות החדשה והחליטה למגר אותה. בתחילת שנות התשעים היא פתחה בסדרה של פשיטות משטרתיות. בתגובה החליטו בעלי המועדונים לחפש לעצמם מקומות אחרים בעולם. בשלב זה כבר הפכו בעלי המועדונים לאנשי עסקים, החולשים על מיני־תעשייה רווחית ומשגשגת, שאוצרת בחובה מוזיקה, אופנה, עיתונות וחלומות צעירים רבים.
בעלי המועדונים חיפשו מקום שבו יוכלו להקים תשתית, שתאפשר להם ליצור את התנאים האידיאליים לניתוק המיוחל והטוטאלי מהעולם האמיתי. מכאן המעבר לאיים היה רק עניין של זמן ושל מיקום. הפור נפל על אי דייגים מיושב תחת שליטה ספרדית, איביזה (Ibiza), שכבר סומן הרבה לפני כן כאחד המחוזות האנטי ממסדיים של אירופה. הנהירה לאיביזה החלה בשנות השמונים עם כוכבי רוק, בהם פרדי מרקורי וגרייס ג'ונס, שנמלטו מעדות המעריצים כדי להשתזף בעירום על החולות הלבנים ולארח מסיבות חשק וסמים במלון פייקס, שהיום מאכלס את צמרת הדי. ג'ייז, לא פעם לשם אותם צרכים.
אחד הקורבנות הראשונים של תת התרבות ושל האי היתה ניקו, הסולנית של הלהקה האגדית מחתרת הקטיפה ( Velvet Underground), שהקים אנדי וורהול. ניקו הגיעה בסוף שנות השמונים לאיביזה אחרי שנים של הוללות בניו יורק ובלוס אנג'לס, במטרה מוצהרת להיגמל סופית מהירואין ומקוקאין. לרוע מזלה, היא נשארה באי עד ל"פלישה" הבריטית, שהחדירה לשוק המקומי את הסם החדש אקסטזי. ניקו הצטרפה למעגל הבליינות, ושבה לצרוך סמים עד מותה בטרם עת.

מצב מדיטטיבי
הדאנס, למי שמבקש להרחיב דעת, הוא כותרת לזרמים שונים של מוזיקה אלקטרונית (האוס, טראנס), שנוצרו במקביל להתפתחויות טכנולוגיות חדישות והושפעו מדיסקו, מפאנק וממוזיקת נשמה שחורה. זו מוזיקה שמבוססת על מקצב קבוע של ארבעה רבעים, המודגש על ידי תוף בס אדיר שמקורו במכונת תופים אלקטרונית; מוזיקה שמשלבת במקצב הקבוע כלי הקשה נוספים, מלודיות ומשפטים מוזיקליים קצרים, החוזרים על עצמם שוב ושוב. התיאורטיקנים של הדאנס אומרים שהמקצבים הללו מאפשרים מצבים דמויי מדיטציה ותחושות של אקסטזה והתעלות רוחנית.
המצב המדיטטיבי או האקסטטי מושג באמצעות חזרה על משפטים מוזיקליים פשוטים למדי בלוּפ (השמעה חוזרת רצופה), בתדירויות (פוּלְסים) של צלילים ואורות המגרות את פעילות המוח. יש הקושרים מצב זה לתדירות של גלים חשמליים מסוימים הנוצרים במוח, שמדענים העוסקים בתחום מקשרים אותם בדרך כלל למצבים של שנת חלום, מדיטציה, טראנס וכדומה. גם השימוש בסמים סייע מן הסתם למצבים דמויי הטראנס.
את המוזיקה הזאת שומעים, כמובן, גם במועדונים, אבל אומת הטראנס התפרסמה בעיקר במסורת הרֵייב שלה, שישראל נחשבת לאחת המעצמות שפיתחו והובילו אותן. מטיילים ישראלים הפיצו את בשורת הטראנס ברחבי העולם, בעיקר במזרח הרחוק. עד היום אחד ממוקדי העלייה לרגל של אותה כת הוא תאילנד בכלל והאי קו פהנגאן (Ko Phangan) בפרט, המארח מסיבות ענק שרבים ממשתתפיהן ישראלים. כת המסיבות ספגה, בין היתר, השפעות ממסורות מקומיות וכך, בשיתוף פעולה עם גרמי השמיים באו לעולם מסיבות הירח המלא (Full Moon Parties).

צעירים סמוקי לחיים
ובחזרה לאי הספרדי. אחרי שאיביזה הפכה לאי המיועד, סגרו חלוצי המועדונים האנגלים עסקאות עם שליטי האי ונכסיו – משפחות מקומיות בעלות קשרים ענפים בממשל – והתחילו בייבוא שוטף של צעירים בריטים סמוקי לחיים. הכוונה היתה למצוא מתחם לחודשים יוני־ספטמבר, שאליו יוכלו לעלות לרגל בליינים מכל העולם.
בחמש השנים האחרונות, כשתרבות חיי הלילה, המועדונים, הסמים והמוזיקה האלקטרונית התבגרה והפכה מתת תרבות מחתרתית וקטנטנה לאופנה פופולרית, הפכה איביזה לאי המועדף על צעירים וגם לביתם השני של מותגי המועדונים. כל מועדון בריטי שמחשיב עצמו כמוביל דעת קהל – מיניסטרי אוף סאונד, קרים, גייטקראשר, מיס מאני פני, גודס קיטשן ואחרים – שכר מתחם באי, וילות מהודרות לאירוח הדי. ג'ייז ושעות שידור של המסיבות בערוץ אם.טי.וי.
תחנות הרדיו הפופ־אלקטרוניות מבריטניה הציבו עמדות שידור קבועות באי, וכך יכול העולם כולו להתעדכן, להאזין ולהגיע. המעבר של האי אל המיינסטרים הפך את כל החוויה הראשונית והחתרנית לתעשייה. למרות כל זאת, אי אפשר לקחת מאיביזה את תהילתה כאחת מחלוצות התרבות וכחדשנית מוזיקלית.
המסיבות ברחבי האי מתחילות בבוקר, בצהריים, בערב או בלילה (לבחירתכם) ונמשכות ימים שלמים, כשהקהל עובר אחת לשמונה שעות (בערך) ממועדון למועדון. המועדונים משקיעים מיליוני דולרים בעיצוב (בין בארוק אקסטרווגנטי לסייבר־ספייס מינימליסטי), בתאורה (שיוצרת אווירה מיוחדת) ובסאונד (מערכות הגברה שיכולות לפתוח שערי שמים). המטרה היא ליצור חוויה שמגרה את כל החושים.
בכל אחד מהמקומות אפשר לרקוד בשקיעה או בזריחה, באוויר הפתוח שבטראסה של המועדון. שם נגלית הצבעוניות הקלאברית במלוא הדרה: בלבוש, באיפור מיוחד, כשאלפי אנשים יפים וזורחים מחבקים באהבה את הבאסים המרעידים שפוגעים בבטן התחתונה וזה את זה. המשתתפים במסיבות אומרים שהאופוריה שזורמת בעורקיהם מאחדת את הנוכחים במעין ברית סודית של חופש, הרחק מבעיות היומיום, מהאוטובוסים המתפוצצים, מהאנתרקס המדוּור וממגדלים מתמוטטים  – הרחק מהעולם האמיתי.

כיבוי אורות בשלוש
בשנתיים האחרונות הבינו הבריטים שמההיסטריה ההמונית שנוצרה הם יכולים לראות מזומנים נוספים ולהעביר את הצעירים יותר, צרכני הדאנס, ליעד חדש. את איביזה, על חופיה הקסומים, אפשר מבחינתם להשאיר לזקני השבט, בני ה־21 פלוס. הפעם נבחרה העיר איה נאפה (Ayia Napa) שבאי קפריסין. אימפריות מועדונים בריטיות בחרו אתרים מסיבתיים, וכיום אפשר לזהות ברחבי איה נאפה שלטי חוצות שמודיעים על מסיבות ענק של המיניסטרי, הקרים ומועדונים אחרים.
הבעיה היחידה שמפריעה לאי החדש לעלות לגדולה היא העובדה שהמועדונים הקפריסאיים מחויבים להפסיק את המוזיקה בשעה שלוש לפנות בוקר, מה שקוטע את הרצף של שגרת החיים המסיבתית. על מסיבות והשמעת מוזיקה באוויר הפתוח אין אפילו מה לדבר. אבל לא לאורך זמן: השלטון הקפריסאי החל להפנים את תמונת המצב ואת השלכותיה על הכלכלה המקומית, וכבר נעשות רפורמות בהתאם. קשה לסרב לכסף.
ובינתיים, עד שאיה נאפה תהפוך לבבל החדשה של אומת הדאנס הצעירה, דבקים אנשי המסיבות באיים שבהם ניתן לפזז ללא גבול. כל קבוצה ואפיוניה: אנשי הטראנס במסיבות טבע בנוסח קו פהנגאן, מחוץ למועדונים המעוצבים, לתאורה המלאכותית ולאופנת הסייבר, ואילו אנשי ההאוס בחופי איביזה הקסומים. וזו התחזית כרגע לפחות לחמש השנים הבאות.

קטלוניה: מסע תרבותי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.