מוות במורד השביל

Ïלא מזמן נתקלתי בגירית בוגרת שוכבת פשוטת איברים, בצד הדרך. היא מתה רק שעות אחדות קודם לכן. יכולתי לראות כי צווארה היה קרוע מכבל מתכת דק המשמש למעצורי אופניים. היא הסתובבה עם הכבל לצווארה במשך זמן רב, עד שנפחה את נשמתה בייסורים. הגירית הזאת היא לא הקורבן היחיד של ציד בלתי חוקי בישראל, והיא מצטרפת לשורת ממצאים מצמררים על קורבנות מקרב אוכלוסיית חיות הבר.
בפברואר השנה שלחו 50 זואולוגים מאוניברסיטאות בארץ מכתב לשרי הממשלה, ובו התריעו על האיום שעולם החי של ישראל ניצב מולו. מתברר שפועלים תאילנדים אוכלים את אוכלוסיית חיות הבר בארץ, תוך שימוש באמצעי ציד אכזריים. ועדת ביקורת המדינה גילתה שאכן יש חוסר תיאום בין הגופים הנוגעים בדבר ואוזלת יד בכל מה שקשור לטיפול בבעיית הציד התאילנדי. גם בדו"ח של "לטבע נולד" על מצב חיות הבר בישראל 2000 נחשפים נתונים קשים על ציד אינטנסיבי של חיות בר על ידי פועלים מתאילנד.
בסקר לבירור מספר המלכודות המונחות בשולי הדרכים החקלאיות והגדרות בארץ, שנערך השנה ביוזמת פרופ' יורם יום טוב מאוניברסיטת תל אביב (במימון רשות הטבע

צבי ישראלי. חלק מעולם החי שהפך לחלק מסל המזון של הציידים

והגנים והחברה להגנת הטבע), התגלו מאות מלכודות קטלניות, שנועדו לתפיסת חיות בר. בסקר שערך הפקח דדי קבסה ביולי־אוגוסט השנה, הוא מצא 371 מלכודות על פני שטח של 64 קילומטר רבוע בלבד בעמק חפר. קצב התחדשות המלכודות, גילה קבסה, הוא כל שבועיים וחצי בממוצע. המלכודות מצטרפות לנשק אחר מתוצרת בית – הרוגטקה, שבאמצעותה מופלות חלל אלפי ציפורים.
במסגרת מחקר הזאבים בגולן, שנערך בהנחיית ד"ר דוד זלץ, הוצמדו משדרים ל־18 זאבים. בשנים 1996־1999 נמצאו ארבעה זאבים נושאי משדר במלכודות, לאחר שמתו בייסורים. באותן שנים, מתוך עשרה חתולי ביצות שאליהם הוצמדו משדרים במהלך מחקר אחר בגולן, נמצאו שני חתולי ביצות מתים במלכודות.
בסיורים שנערכו במושבים שדה יצחק ואחיטוב שבעמק חפר ובאיזור כפר ויתקין, נמצאו מלכודות רבות ואמצעי ציד שונים. ציפורים כמו אדום חזה, עלווית, פשוש, שחרור, דוכיפת ולבן חזה הולכות ונעלמות מסביבת החממות והבתים.
גיורא אילני, זואולוג רשות שמורות הטבע לשעבר, סיפר שבערבה ובאיזור ים המלח נעלמו צבאים, חזירי בר, חרדוני צב נדירים ועופות רבים. בכנרת מלקטים אלפי רכיכות, ובים התיכון  נאספים ונאכלים שבלולים ויצורים ימיים אחרים. לאורך נחלי החוף אפשר לראות עשרות שריונים של צבי ביצה וצבי יבשה שנלכדו, הומתו וטוגנו למאכל. דומה שכל עולם החי של ישראל נאכל בקצב מסחרר, ושום דבר ממשי לא נעשה כדי לעצור את התופעה.

חסידה ועגור בחבית אחת
הפעם הראשונה שבה נתקלתי בתופעה היתה כשחבר מושב בעמק חפר סיפר לי בהתפעלות על כשרון ההישרדות של הפועל

תן זהוב וחתול ביצות. חלק מעולם החי שהפכו לחלק מסל המזון של הציידים

התאילנדי שלו: "הוא צד ובישל בחבית אחת חסידה ועגור. החבר'ה האלה יודעים איך לחיות בשטח". לאחר מכן צפיתי בטיול שבת של עובדים תאילנדים. רבים מהם אחזו ברוגטקה. מדי פעם הם התכופפו לארץ וקלעו ברוגטקה לאוויר. המראה הבא היה של ציפור נופלת ארצה אחרי שראשה רוסק בפגיעה מדויקת ומיומנת.
באותו מושב התחילו להיעלם חתולים זמן קצר לאחר שפועלים תאילנדים הגיעו לעבוד ולהתגורר בו. גופם של אחדים היה קרוע מחוטי תיל, אחרים גררו אחריהם מלכודות. פה ושם נעלמו גם גורי כלבים וכלבים בוגרים. ביובלי נחל חדרה שבעמק חפר נעלמו צבי הביצה, ואף הנמיות, שחשיבותן מרובה בהשמדת נחשים ארסיים סביב המשקים, לא נראות יותר.
המלכודות היעילות, העשויות חוט תיל ומונחות בשבילי חיות הבר, עשו את שלהן. המלכודת עובדת כמו פלצור: החיה נכנסת לתוך הטבעת מבלי שתרגיש, החוט מתהדק סביבה והיא מתה בייסורים קשים, מאחר שבנסיונותיה להשתחרר נפצעים עורה וחלקי גוף נוספים. את בעלי החיים שנתפסו במלכודות אוספים הציידים רק פעם בכמה ימים, וכך נמצאים רבים מהם מתים ורקובים, כשחוטי הברזל כרוכים סביבם.
מלכודת מסוג אחר, המסכנת גם בני אדם, מיועדת לציד חזירי בר. השיטה מוכרת מסרטים על מלחמת וייטנאם – חפירה עמוקה המכוסה בענפים ובעלים שכל הדורך במרכזה נופל פנימה. בתוך הבור תקועים ברזלי זווית מחודדים כחנית, המשפדים את גוף החיה. מקרה שכמעט נגמר באסון אירע בעמק חפר, כאשר חקלאי שטייל בשדות נפל למלכודת. הוא הצליח להיאחז בשולי הבור, וכך לא נפגע מיתדות הברזל.

מלחמת קיום אכזרית
חיות הבר מתמודדות במלחמת קיום אכזרית עם המודרניזציה. עליהן להתמודד עם פגעיהם של כבישים ומכוניות, רעלים וריסוסים, ועם איבוד של שטחי מחיה ומקורות מזון. עכשיו נוספו להם ציידים לא חוקיים ומיומנים.
בשונה מיערות הגשם והאזורים הטרופיים עתירי חיות הבר, שמהם מגיעים הפועלים התאילנדים, ישראל היא ארץ קטנה מאוד וחיות הבר שבה מעטות. התאילנדים עצמם, עובדים חרוצים ואנשים נעימים, מתנהגים כפי שנהוג בארצם, שם מקובל לגוון את המזון בבשר ציד. כך שמדובר בעניין תרבותי, ויש לטכס עצה כיצד אפשר לפתור אותו (ראו מסגרת).
בעיה אחת בניסיון לעצור את הציד נעוצה בכך שהציידים אינם מחזיקים בכלי נשק

בולבול ורוגטקה תאילנדית. באמצעות רוגטקות מהסוג הזה מוּפלות חלל אלפי ציפורים

אסורים על פי החוק. רוגטקה אינה נחשבת לנשק בחוק הישראלי, כמו גם כבלים וחוטי ברזל. ויש גם בעיית הסברה: כשהפועלים התאילנדים מגיעים לארץ, מוצג בפניהם החוק האוסר על ציד, והם חותמים על מסמך שבו הם מתחייבים לא לצוד, אלא שרבים מהם אינם יודעים כלל לקרוא את שפתם.
אמנם לפי החוק פועל זר שייתפס בציד יגורש מהארץ, אבל אין פיקוח על הנעשה, והפועלים עצמם מעולם לא כונסו להסברת הנושא, כפי שראוי לעשות. אני סבור כי יש להבהיר את הנושא בצורה חד משמעית: להכין פוסטרים שיסבירו לפועלים את חשיבות העניין, להבטיח שהאחראים לציד ייענשו בחומרה, לדווח ולהגיש תלונות על כל צייד או מלקט מזון הנראה מסתובב כשבידיו אמצעי ציד כמו רוגטקות ורשתות. יש לציין שתחלופת העובדים היא רבה, וחשוב להעביר את המסר שוב ושוב, לפחות אחת לכמה חודשים, כדי להצליח לעצור את התופעה.
20 אלף פועלים תאילנדים מועסקים היום בארץ, ויעילותם כציידים מעמידה בסכנה חריפה את אוכלוסיית חיות הבר בישראל. אם לא נפעל במהירות, ישראל תדמה לשכנותיה – לבנון, קפריסין וירדן – שבהן ציוץ ציפורים או מראה של חיות בר הם דבר נדיר ביותר.

אייל ברטוב – צלם טבע, כתב בענייני איכות הסביבה ושותף בפעילויות שמירת טבע בארץ זה 15 שנה