המציאות הישראלית הקשוחה מחייבת לקחת פסק זמן לפעמים ולהתנתק. בחרנו כמה מקומות בישראל שכולם מציעים אסטתיקה, יופי, שקט ושלווה, בכולם תוכלו להרגיש קצת חו"ל ולהתנתק, ולו לשעה קלה, מהמציאות הישראלית.
אמריקן קולוני: מלון היסטורי עם ניחוח קולוניאלי
במרחק נסיעה קצרה מההמולה הירושלמית מסתתרת פנינה שלווה שכאילו נלקחה ממחוזות רחוקים. מלון אמריקן קולוני, שהוקם לפני יותר ממאה שנים, אירח בין כתליו את לורנס איש ערב, וינסטון צ'רצ'יל, בוב דילן, ריצ'ארד גיר, טוני בלייר ועוד רבים וטובים. גם הם נשבו בקסמו של המלון ההיסטורי, שבו ארבעה מבנים שלכל אחד מהם ייחוד משלו, ובהם המבנה הראשי שהאגף העתיק שלו שימש למגורי הפאשה וארבע נשותיו. כאן תוכלו ללון בחדרים המעוצבים בסגנון עות'מני, המוקפדים עד אחרון הפרטים, עם מצעים ותמרוקים יוקרתיים ומכונת נספרסו. הגנים המרהיבים שמקיפים את המלון הם מקום נהדר להתנתק בו. תמצאו בהם מזרקה מרשימה, עצי פרי, צמחי תבלין וגם בריכה קרירה ויפה שמהווה מפלט מהחום. גם המסעדות של המלון יגרמו לכם לחוש שאתם במזרח התיכון של המאה ה-19 או בבריטניה של ראשית המאה העשרים. תוכלו לשבת לארוחת צהריים או ערב במסעדת הקורטיארד, ששוכנת בפאטיו עם מזרקה, המוצל בעצי תות, ליהנות מקוקטייל של אחר הצהריים בבר הקיץ שממוקם בגן הרומנטי ולסיים את הערב במשקה בבר המרתף המרוצף באבן ירושלמית וחביב על עיתונאים זרים.
מלון אמריקן קולוני
כתובת: לואי ונסן 1, ירושלים
אתר אינטרנט
הגינה המרכזית במלון אמריקן קולוני | צילום: מיקאלה בורסטואו
שעת תה במלון דה ג'אפה: לקחת פסק זמן
דמיינו לעצמכם שבסיומו של יום עבודה, במקום להמשיך למשמרת שניה של סידורים, מטלות והסעות, אתם נפגשים עם האנשים האהובים עליכם סביב שולחן עמוס במטעמים, לוגמים בנחת תה עם חלב ונהנים משעה של רוגע בלי למהר לשום מקום, כזו שמטעינה אתכם באנרגיה להמשך היום. זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי מסורת תה המנחה הבריטית. על אף ואולי דווקא בגלל הניגוד המוחלט למציאות הכאוטית שאנו חיים בה, בכמה מקומות בישראל, ובהם מלון אמריקן קולוני שהזכרנו קודם, מנסים להחיות את המסורת. מלון דה ג'אפה, ששוכן במבנה נאו רנסאנס מרשים מהמאה ה-19 ביפו המיוזעת, הוא הלוקיישן האידאלי לשעת תה שתיקח אתכם הרחק מכאן. שעת התה של אלון שבו מוגשת בכמה תאריכים נבחרים בכל חודש בקפלה המרשימה שבמלון, ששימשה בעבר כמנזר האחיות של סנט ג'וזף, ובה תקרה מקורית עצומה בגובהה, עמודי אבן וחלונות ויטראז' מרהיבים.
לשבת מול שולחן עם מאפים וקנקן תה ולשכוח לשעה קלה מהעולם הסוער שבחוץ | צילום: דן פרץ
כמיטב המסורת הבריטית, תוכלו ליהנות כאן מבריוש וסקונס עם חמאה וריבה, אבל זוהי רק ההתחלה. הקונדיטור אלון שבו מכין לשעת התה יצירות אמנות אכילות שלא תראו בשעת התה הבריטית המסורתית, המוגשות על מגשים מהודרים בני שלוש קומות. בין היתר תוכלו ליהנות ממאפים מלוחים כמו ברוסקטת בריוש עם סקורדליה ארטישוק, עגבניות צלויות ואורגנו, בצק קרואסון עם קרם יוגורט לימוני עם עשבי תיבול וזוקיני צלוי או לחם תירס עם קרם פרמזן ותירס צלוי בחמאה חומה. בהמשך חובבי המתוקים יתענגו על פחזנית הל, טארט פנקוטה עם קונפיטורת מנגו-ליים, מוס גבעולי תה קלויים על בצק פריך וממתקים כמו פאדג' כדורי שוקולד וקקאו, טראפלס קפה וג'לי ליצ'י והיביסקוס. לכל אלה מתלווה תה, אותו תוכלו לבחור מתוך תפריט רחב, הנמזג מקנקנים מהודרים, ולצדו תקבלו כוס יין מבעבע.
שעת התה של אלון שבו במלון דה ג'אפה
כתובת: לואי פסטר 2, תל אביב-יפו
אתר אינטרנט
שעת התה של אלון שבו. יצירות אמנות אכילות המוגשות על מגשים רבי קומות בחלל הקאפלה | צילום: דן פרץ
מנזר בית ג'מאל: מנזר יפהפה עם קסם טוסקני
אזור שפלת יהודה הוא מהמקומות האלה שאנחנו אוהבים לכנות "טוסקנה הישראלית", עם גבעות מוריקות, כרמים, בתים אדומי גגות וחורש טבעי. בתוך כל היופי הזה משתלב מצוין מנזר בית ג'מאל, מנזר נוצרי קתולי המוקף עצי ברוש, שקיבל את שמו (בית ג'מאל הוא בית היופי בערבית) על שום הנוף הנשקף ממנו. מבני המנזר מרשימים לא פחות מהסביבה בה הם ממוקמים. אלה כוללים את כנסיית סטפנוס הקדוש, שבה ציורי קיר מרהיבים, מנזר לגברים שתקנים, אליו הכניסה למבקרים אסורה, מנזר לנשים שתקניות ובית לנזירים הסלזיאנים. כדי לתרום לתחושת האסקפיזם, ליד כנסיית סטפנוס הקדוש יש אולם קונצרטים בו מתקיימים קונצרטים מדי שבת. עוד תראו במתחם חנות למכירת תוצרת המנזר – יין, שמן זית, דבש ועבודות קרמיקה שהנזירות מכינות.
הקירות המצוירים של כנסיית סטפנוס הקדוש בבית ג'מאל | צילום: Gelia / Shutterstock.com
תל דור: הכי קרוב ליוון
עבור רבים הים הוא מקום המפלט האולטימטיבי. למי שיש את היכולת להתנתק, גם צעקות ה"הלו ארטיק" לא מפריעות כשהוא יושב על החוף ובוהה באופק, במיוחד בשעת שקיעה. אבל יש מקומות בהם הים יפה במיוחד. חוף תל דור למשל, בו לא תוכלו להימנע מהשוואה לחופי יוון, ואם תגיעו בשעה המתאימה (למשל, בסתיו או בחורף, בשעת בוקר מוקדמת או לקראת השקיעה), כשלא עמוס כאן, תרגישו את השלווה מחלחלת פנימה. לאורך החוף יש מפרצים קטנים, סלעים, טבלאות גידוד, לגונות, בריכות רדודות, מים צלולים להפליא בצבע כחול וטורקיז, איים זעירים, וכן את שרידי עיר הנמל העתיקה דור ששימשה במהלך ההיסטוריה את הפיניקים, היוונים והרומאים. אם תמשיכו ללכת לאורך החוף ותעברו את מלון נחשולים, תגיעו לנמל קטן עם סירות דייגים צבעוניות ודייגים שמנסים את מזלם.
תל דור, מהחופים היפים בישראל | צילום: שאטרסטוק
המושבה האמריקאית: ניו אינגלנד בתל אביב
כשהולכים ברחוב אילת ביפו, בין המוסכים, בתי המלאכה והגרפיטי, קשה להאמין שסטייה קטנה ימינה ברחוב אאורבך תוביל אתכם לעולם אחר, בו הנוף משתנה באחת. אחד המבנים הראשונים שתבחינו בהם הוא בית נורטון, בית עץ בסגנון ניו אינגלנדי שנבנה ב-1866 על ידי משפחת נורטון ממיין. אלה הגיעו לכאן יחד עם קבוצה של 157 מיסיונרים נוצריים, בעלי מלאכה מניו אינגלנד שרצו להקים כאן מושבה חקלאית. הבית הובא מפורק מארצות הברית באנייה ונבנה מחדש בישראל.
המושבה האמריקאית והצריח של כנסיית עמנואל. פיסה של שלווה בלב ההמולה | צילום: Alexander_Peterson / Shutterstock.com
מיד אחריו תראו את מבנה האבן המרשים של מלון דריסקו, שנפתח בשנות השמונים של המאה ה-19 כמלון גרנד הוטל על ידי האחים דריסקו ובהמשך נקרא מלון ירושלים. המשך הסיור ברחוב אוארבך וברחוב בר הופמן הסמוך יגלה לכם עוד ועוד הפתעות. בסוף המאה ה-19 האמריקאים נטשו את המקום, והטמפלרים החליפו אותם. אלה בתורם הקימו כאן מבני מגורים וציבור מאבן. במהלך מלחמת העולם השנייה הטמפלרים סולקו מארץ ישראל. שנים רבות לאחר מכן בתי השכונה הקטנה, שכוללים את בתי העץ של האמריקאים ובתי האבן של הטמפלרים, עברו שימור ושחזור. לתחושת ניתוק מוחלטת, אל תוותרו על הביקור בכנסיית עמנואל שברחוב בר הופמן 15. הכנסייה, שבנייתה הושלמה ב-1904, מעוטרת בחלונות ויטראז' מרהיבים. בתוך הכנסייה נמצא עוגב כנסייה מהגדולים בישראל, ובשבתות (לא בכל שבת) מתקיימים כאן קונצרטים לעוגב עם טובי הנגנים בארץ.
בית עץ במושבה האמריקאית. ניו אינגלנד זה כאן | צילום: Elena Rostunova / Shutterstock.com
מוזיאוני ראלי: אחוזה ספרדית בקיסריה
גן פסלים רחב ידיים שבלבו אחוזה ספרדית מפוארת בסגנון קולוניאלי, ובה חמישה אולמות שבהם מוצגת אמנות ספרדית מהמאה העשרים לצד ממצאים ארכיאולוגיים. לכל אולם חצר פנימית המרוצפת באריחי טרקוטה, ובלבה – מזרקה. במפלס העליון רחבת פסלים עטורת קשתות שמשקיפה לים. כל הטוב הזה לא נמצא בספרד אבל בקיסריה, ואם זה לא מספיק – הכניסה היא בחינם. הגן, המנוקד בעצי תמר, חרוב, הדר וזית, תורם לתחושת השלווה שתחושו פה. אוסף האמנות העשיר ייקח אתכם גם הוא למחוזות רחוקים. במוזיאון ראלי 1 מוצגו יצירות של אמנים ספרדים לא מוכרים, ולצדן יצירות של סלבדור דאלי, בעיקר פסלים. בקומה התחתונה יש תצוגה ארכיאולוגית המוקדשת לקיסריה. במוזיאון ראלי 2, המכונה "זכרון ספרד", יש שלוש קומות ובהן ציורים על נושאים מהתנ"ך שצוירו על ידי אמנים אירופאים במאות ה-16 עד ה-18 ותערוכה המוקדשת לאמנות של פאול קור. גולת הכותרת היא החצר שמעוצבת בהשראת החצר של ארמון אלהמברה בגרנדה, ובה מזרקות מרהיבות ופסלי שיש של אישים בולטים ביהדות ספרד.
מוזיאוני ראלי
כתובת: שדרות רוטשילד, קיסריה
אתר אינטרנט
החצר של מוזיאון ראלי בקיסריה | צילום: זלמנסון זלר, מתוך אתר פיקיויקי
הספרייה הלאומית: לברוח למחוזות הספרות
כל מי שננזף אי פעם על ידי הספרנית בילדותו, יודע שספריה היא מקום בו אפשר למצוא קצת שקט. זה נכון במיוחד לספריה הלאומית בירושלים, שבשונה ממבני הספריה של ילדותנו, ממוקמת במבנה המחופה אבן ירושלמית, שמשלב זכוכית ובטון ונחשב לפנינה ארכיטקטונית. פנים המבנה מתוכנן בצורה ספירלית, היוצרת תנועה זורמת בין הקומות והחללים השונים. אולם הקריאה המרכזי מואר באור טבעי, ומהווה את המקום המושלם ללכת לאיבוד בין הספרים. ויש כאן הרבה כאלה – בספריה הלאומית רשומים לא פחות מ-4,500,000 מיליון ספרים, ובנוסף להם יש גם כתבי יד, תצלומים, כרזות, מפות, עיתונות היסטורית ועוד. בנוסף לו יש חדר קריאה תת קרקעי שמיועד לספרים עתיקים וחשובים.
הספירלה של הספריה הלאומית בירושלים. ללכת לאיבוד בין הספרי | צילום: Vered Barequet / Shutterstock.com
אל תסתפקו באולמות הקריאה. בספריה מוצגות תערוכות מתחלפות, לצד תערוכת קבע שמציגה כמה מאוצרות הספריה, ובהם כתבי יד מקוריים של דויד גרוסמן (למשל, של הספרים "יש ילדים זיגזג" ו"הזמן הצהוב"), מילות השיר "לו יהי" והתווים של "ירושלים של זהב", ספר תורה מנוקד מסוף המאה העשירית לצד ספרי תנ"ך עתיקים ממקומות שונים בעולם, ספרי קוראן עתיקים, הגדות של פסח, מפות עתיקות של ישראל וירושלים, טיוטות מקוריות של לאה גולדברג ועוד.
הספרייה הלאומית
כתובת: קפלן/רופין, ירושלים
אתר אינטרנט
