תפריט עמוד

כדור פורח בשמיים: לזרום עם הרוח

עם המצאת המטוס נדחק מעמדו של הכדור הפורח, אבל הוא עדיין תחביב פופולרי בקרב אלה שרוצים לחוות מעוף, שקט ותצפית נוף בלתי שגרתית. יזהר בן ששון, בלונאי מוסמך, חולם לצבוע את השמים המקומיים בכדורים פורחים

מסביב עוד חשוך, כשאנחנו נוסעים בבוקר חורפי קר בכבישים הריקים לעבר צומת בית קמה. לא הרחק משם אנחנו פונים לעבר השדות. באנו עם שני רכבי שטח. באחוריו של אחד מהם נגררת, שעליה חבילה בגובה של תשעים סנטימטרים ובאורך 1.80 מטרים.
יזהר בן ששון, בלונאי מוסמך ובעליו של הכדור הפורח, מחלק הוראות: אנחנו שולפים מהחבילה יריעת פלסטיק דקה וענקית. בעוד שעה וחצי, בתום ניפוח נמרץ, תכיל היריעה 3,250 קוב אוויר, כמו כמות המים הדרושה למילוי שלוש בריכות שחייה. אבל בינתיים יזהר מנפח בלון הליום קטן, ויער, בנו בן השש, משחרר אותו לאוויר. הבלון מטפס במהירות לעבר הרקיע, ויזהר עוקב אחריו במבטו.
משטר הרוחות הוא שיקבע אם נטוס היום או שנתקפל. אחרי שתי שבתות סעורות גשמים, שבהן המתנו עד בוש לשוך הרוחות, עושה רושם שיהיה יום יפה. יזהר מתניע את המאוורר, שיוצר גלי אוויר השוטפים את פנים מעטפת הבלון. הוא מצית את המבער ומכבה אותו לסירוגין, עד שהכדור הענקי מתחיל להתרומם. השמש מציצה במזרח כשהכדור הפורח נעמד. גובהו 49 מטר ורוחבו 30 מטר, כמו בניין ממוצע של שלוש דירות בגובה שבע קומות.
קופצים לסל, שגודלו אינו עולה על זה של שולחן אוכל ממוצע, ומתרוממים אט אט לאורך שורות הרגבים של ארץ הבתרונות שבנגב. כשיזהר מגביר את עוצמת האש במבער, הכדור עולה. הוא יירד רק כאשר הרוחות תאפשרנה לו. לבלונאי בעצם אין שליטה על כיוון הטיסה, אלא רק על הגובה.

הכדור הפורח מעל לשדות הקיבוץ רוחמה. בן ששון: "בחורף 1994 הבחנתי בסל של כדור פורח במחסן מעופש ליד שדה התעופה רמון שבנפת באר שבע. ככה הכרתי לראשונה את הכדור. בשנת 2000 יצרתי קשר עם קריסטין קלקוקה, טייסת הכדורים הפורחים הבכירה בעולם, בת שבעים, שעזרה לי לרכוש כדור פורח משלי"

הכדור הפורח הראשון טיפס למרומים ב־1783. עם המצאת המטוס על ידי האחים רייט, הוא חדל להיות יעיל ככלי תחבורה אבל הוא לא נעלם.
כדורים פורחים משמשים לתחרויות ספורט ובידור, לפיקוח על  אירועי ענק ולאיסוף נתונים אטמוספריים וצבאיים, אך השימוש הנפוץ ביותר בהם הוא כתחביב. הבלונאות נפוצה בכל היבשות, ועדת העוסקים בה מתרוצצת בין עשרות פסטיבלי כדורים פורחים הנערכים מדי שנה במדינות שונות ברחבי העולם.
בגובה אלף רגל רואים את עזה מדרום ואת ארובות תחנת רבין שבחדרה מצפון. הכדור שט ברקיע באטיות ובדממה. "בחיים אנחנו לא שומעים שקט, אין דבר כזה", אומר יזהר, "אבל כשאתה טס בכדור ומכבה את המבער, אפילו את הרוח לא שומעים. כיוון שהכדור נע בתוך קוביית אוויר, אין קול חיכוך של הרוח, וכך אתה הוא בעצם הרוח".
הוא מעלה את עוצמת המבער, והכדור עולה גבוה יותר. יזהר מספר שעל כל מאה אלף שעות טיסה בתעופה אזרחית בעולם, יש 1.7 אחוזים של אירועים חריגים בכדורים פורחים, לעומת 2.3 אחוזים במטוסי נוסעים. בגובה כזה, כשאנחנו נצורים בסלסילת קש, הנתונים האלה לא מפיגים את החשש, אבל הוא נשכח מעט אל מול יופיים של השדות שלמרגלותינו.
הכדור מנמיך טוס, ויזהר עושה קונטור, כלומר מלטף את קפלי הקרקע בטיסה נמוכה וחרישית. רכבי השטח עוקבים אחרינו. באחד מהם נוהג יריב, שרוצה להיות בלונאי. כיום יש רק בלונאים מורשים אחדים בארץ. כדי לקבל רשיון טיס בכדור פורח ממינהל התעופה, עליו לעמוד בכמה בחינות עיוניות ולצבור שלושים שעות טיסה.
"זה לא מספיק", אומר יזהר על הדרישות האלה של מינהל התעופה. "ההטסה היא סוג של ביצוע ומיומנות שאתה לומד לתוך הבטן שלך, זאת לא עבודה עם מכשירים, כמו באווירון. צריך המון שעות אימון". יזהר משתתק. מתכוננים לנחיתה. צריך לכופף ברכיים כדי לא להיחבט מהמפגש עם הקרקע. יזהר אומר שהחלום שלו הוא לצבוע את השמים המקומיים בכדורים פורחים. הסל נוגע בקרקע. חוזרים לאדמה.

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

חוזרים לאילת: להירגע מול הים
חוזרים לאילת: להירגע מול הים

אחרי שאירחה מפונים בכמות הזהה למספר תושביה, אילת מנסה לחזור לשגרה ומייחלת לשובם של הנופשים. עם מיזם תיירותי חדש, שנקרא לוקאלס, ומקומות מושלמים להירגע, לאכול טוב ולמלא מצברים, העיר הדרומית היא המקום הנכון בימים אלו

מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון
מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון

רונן רז חונה על הכרמל הגשום והסוער, ומרגיש בבית. הוא מזדהה עם הקדמונים הפרהיסטוריים שאהבו לחיות בהר ובחוף הכרמל, אשר להם שפע מכל טוב - אדמה פוריה וגשם רב שהניבו צמחי מאכל, פירות ופטריות, יערות שהזינו את האש, ...

עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר
עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר

מבין ארבעת הכפרים הדרוזיים בגולן, עין קנייא הוא הפחות מוכר. יואב יעקובי ממליץ לא לוותר, ולהתרשם מזרימת נחל סער (בחורף), מהטראסות החקלאיות (בזמן הפריחה), מהגראפיטי הצבעוניים ופסלי האבן, ומהאתרים הרבים סביב הכפר. בתכנון בקרוב: שביל המעיינות, בין התצפיות ...