דרום אפריקה: האריות הלבנים חוזרים לטבע

סיפורים מיתולוגיים על דרקונים, חדי-קרן, או יאטי מהרי הימלאיה שמעו רבים מאיתנו, ובאגדות אפריקה דיברו חכמי השבטים על האריה הלבן, כשהעבירו את תורות אבותיהם בעל פה מדור לדור. סיפורים אלו לרוב נשארו מחוץ לתחומו של האדם הלבן, וכך, למרות שבעצמי גרתי באפריקה למעלה מ-12 שנים, מעולם לא שמעתי עליהם, והאריה היחיד שציפיתי לראות בסוואנה היה בגווני החום המוכרים.
כשחברי, שותף לטיול שארגנתי לדרום אפריקה, הציע לי שנבקר בשמורה עם אריות לבנים, ביררתי על הנושא, והתשובות שקיבלתי ממקורות שונים היו מופשטות מאוד, ובעקבות זה, ציפיותי היו נמוכות.

אריה לבן בטימבווטי. הדור השלישי לאריות לבנים חופשיים

בכל זאת, מצאתי את עצמי מתייצב למשימה. עם הגעתנו לשמורה, אישה חייכנית ואצילית קיבלה אותנו ברכב שטח. שמה לינדה טאקר. מאוחר יותר, מצאתי את עצמי בולע בשקיקה את הספר שהיא חיברה: "המסתורין של האריות הלבנים – ילדי אל השמש". לינדה, ילידת דרום אפריקה, חייתה חיי זוהר כדוגמנית על בלונדון ופריז, עד שחייה התהפכו לחלוטין בעת שהיתה בביקור מולדת בדרום אפריקה, ויצאה לספארי עם חבריה באיזור טימבווטי. בזמן שחזרו למחנה, עם שקיעת השמש, הם שמעו שאגות של אריות, ומיהרו לצאת לכיוונם. בתוך עמק, הם מצאו להקה של כ-20 אריות, עם גורים שנולדו כנראה עוד באותו יום.

מנהיג להקת האריות הלבנים עם שני צאצאיו בשמורה בטימבווטי

בד בבד עם המחזה המופלא, התגלו בעיות: רכבם הפתוח נתקע, ועם רדת הלילה, הם מצאו את עצמם מוקפים באריות, בעמדת הגנה על גוריהם הטריים. בחשכת הלילה, ברכב פתוח, ללא כל אמצעי קליטה או תקשורת עם העולם החיצוני, ולקול שאגות גוברות והולכות של אריות כעוסים, ואולי רעבים, חברי הקבוצה הבינו במהרה שכלל לא מובטח להם כי יזכו לראות את אור השחר. הם חשו פאניקה וחוסר אונים מוחלט. גאולתם ממוות כמעט בטוח הגיעה ממקום בלתי צפוי והזוי לחלוטין: אישה בבגדים שבטיים, עם תינוק במנשא על גבה וילד קטן צועד לפניה, פילסה את דרכה בין האריות ועלתה לרכבם. עם הגעתה, האריות נסוגו ונרגעו, והדבר אפשר לאחד מבני הקבוצה לצאת מהרכב לכיוון המחנה כדי להזעיק עזרה. האישה המסתורית התגלתה בהמשך כמריה קוסה, מלכת האריות מטימבווטי, או במילים אחרות, שאמנית מ"שבט אריות". מריה קיבלה, דרך טקסיה, מסר לפיו עליה להחלץ לעזרת בני הקבוצה, ובאמון מלא הביאה את ילדיה עמה למשימה. מריה הפכה למורתה הרוחנית של לינדה טאקר, אשר בעקבות אירוע זה עזבה את קריירת הזוהר כדוגמנית, על מנת להתמסר למסע רוחני, שהלך והתעצם.

לביאה בטימבווטי. נציגה נוספת לדור השלישי של האריות הלבנים שחזרו לטבע

לינדה קיבלה אותנו בחום והתרגשות, ובעזרת קליטת לווין, איתרה את מיקומם של האריות בשמורה. יצאנו לכיוונם בנסיעה במסלולי שטח אל תוך שיחי הסוואנה. כשהמנוע דמם, התגלה בפני מחזה דמיוני ומהמם: שני אריות לבנים, עצומים בגודלם הפיזי ובנוכחותם, נחים זה ליד זה בכיוונים הפוכים. אחד מהם קם, וכמו רוח רפאים הקיף את רכבנו, עד שעצר והתבונן ישר אל תוך עיניי במבט חודר ואינסופי. רגע זה הפך לנצחי, וכאילו שחרר אותי מכבלי כוח המשיכה. חיות רבות ראיתי בחיי וכולן הפליאו אותי, במידה זו או אחרת, אבל חוויה כה עוצמתית היתה בלתי צפוייה.

אריה ולביאה. הקולר מאפשר מעקב לווייני אחר האריות, אשר משוטטים באופן חופשי ברחבי השמורה

אריות לבנים הם תופעה חדשה בעידננו, או שמא עתיקה ביותר. צילום ראשון של גור אריה לבן צולם רק בשנת 1975. לפני כן, היו עדויות מעטות בלבד על קיומם. אריות לבנים אינם לבקנים, אלא הם בעלי גן רצסיבי, האחראי לצבע הייחודי של פרוותם. נחוץ ששני ההורים יהיו בעלי גן זה על מנת שייוולד גור לבן, והתופעה קיימת אך ורק באיזור טימבווטי שבצפון-מזרח דרום אפריקה. אריות לבנים נתפסים על ידי שבטי השאנגן והוונדה כגלגולים של מלכים, אשר שומרים על קודש האמת וקברי צדיקים. הם רואים בהם חיה קדושה – בדומה לביזון הלבן, הנתפס כמבשר עידן של שלום עבור שבטי אינדיאנים אמריקאים, או ה"ספיריט באר" – זן דוב לבן נדיר המצוי אך ורק באחד מאיי מערב קנדה, הנתפס אף הוא כקדוש עבור שבט הקיטסו.

בנה של מארה, הלביאה הלבנה הראשונה שהוחזרה לטבע

עם זאת, המדען שצילם את האריה הלבן בפעם הראשונה, קריס מקברייד, קבע שפרוותם הלבנה מונעת הסוואה יעילה, הנחוצה להם לצייד, ולכן, לפי תפיסתו, הם כה נדירים ומתקשים במלחמת ההשרדות. מבחינתו, כדי לשמור על הזן, חובה להוציא אותם מהטבע ולשמור עליהם בגני חיות, תחת אמצעים מלאכותיים. כיום, בעקבות טיעון זה, ניתנת לגיטימציה להוציא אריות לבנים מהטבע "כדי להצילם", וכך הם הפכו לאטרקציה כובשת בגני חיות ברחבי העולם. כגורים, הם מהווים אטרקציה לתיירים הנהנים ללטף אותם, וכך דינם נגזר, כי לעולם לא יוכלו לחזור לטבע לאחר שהתרגלו למגע אדם.

"להציל את האריות הלבנים" עטיפת ספרה האחרון של לינדה טאקר (2013)

זוהי התחלה של טרגדיה דרמטית בהקף רחב יותר. חיש מהר נקשר ערך כלכלי גבוה לאריות הלבנים בתעשיית הצייד בדרום אפריקה. אין חוק המגן עליהם, כי האריה הלבן אינו מוכר כזן נפרד. עם זאת, מחיר ציד של אריה לבן עולה על מאה אלף דולר (לעומת כעשרים אלף דולר, מחיר אריה רגיל). מכיוון שהם נדירים, קמו חוות רבייה לייצור אריות לבנים, תחת הגיבוי החוקי של שלטונות דרום אפריקה. בחוות אלו, מזווגים אריות לבנים בני אותה משפחה כדי להבטיח פרווה לבנה ככל שאפשר, וכך נפגעת איכות הגנים שלהם. לביאות הופכות לפונדקאיות, גורים מופרדים מאמותיהם מרגע היוולדם ונשלחים לגני חיות תיירותיים למטרות ליטוף, וכשהגורים הופכים למבוגרים, משחררים אותם בשטח מצומצם, כדי שיירו בהם תיירים המחפשים חוויה אפריקאית "אותנטית" – אשר לאחר מכן תולים את ראשי האריות על קירות, ואת עצמותיהם הם מוכרים לשוק הסיני, לייצור תרופות פלא מפוקפקות. תעשייה זו מביאה הון בלתי מבוטל לדרום אפריקה, למרות התנגדות מקרב הציבור ואנשי שבט המוחים על פגיעה מוסרית ותרבותית בציד.

לינדה בביקור בחוות רבייה של אריות לבנים בדרום אפריקה. הגורים הללו מיועדים לתעשית גני חיות או שיהפכו למטרות צייד בבגרותם

בעקבות מסעה הרוחני עם מורתה מרי קוסה, קיבלה לינדה טאקר מסר, לפיו עליה להחזיר את האריה הלבן לחופשי במולדתו טימבווטי. ב-25 לדצמבר 2000, בעיר ששמה בית לחם שבדרום אפריקה נולדה לביאה לבנה. בבית לחם נמצא מחנה רבייה של אריות לבנים, המוחזקים בתת-תנאים ונתונים ללחץ תעשית היצור למטרות מסחריות. לינדה ראתה בלידה זו אות מאשר ליעדה, ונלחמה שלוש שנים כדי להוציא את הלביאה מהמחנה ולהחזיר אותה לשטח מוגן בטימבווטי מולדתה. הלביאה, ששמה מארה, ילדה שלושה גורים, עוד בהיותה מאחורי הסורגים. בשנת 2006 צעדה להקה זו לראשונה על דשא בחופשיות. כך, לינדה טאקר הצליחה להחזיר לטבע לביאה שנולדה בשבי, הופרדה מאימה בלידתה ולא למדה אף פעם לצוד. הצלחה יוצאת דופן זו באה בעקבות אימון ממורתה השאמנית. בשמורה שהקימה, אריות לבנים מצליחים לצוד בהצלחה, דבר שמבטל את הטענה לפיה פרוותם מפריעה לתהליך.

להציל את האריות הלבנים – סרטון

___
מוריס פרננדז – מדריך טיולים עם דגש על העצמה עצמית והתפתחות רוחנית, מורה ליוגה ואסטרולוג. חי כעשרים שנה בישראל, כעת מתגורר בהוואי

אין להעתיק או להשתמש בחומרים בכתבה זו, כל הזכויות שמורות לקרן העולמית להגנה על האריות הלבנים – Global White Lion Protection Trust ©