תפריט עמוד

בגד לשימוש חד פעמי: ללבוש ולזרוק

אנשי "מסע אחר" חברו לפרויקט העיצוב "בגד לשימוש חד פעמי" של החוג לעיצוב טקסטיל בבית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב שנקר, והם מציגים בגדים בני חלוף מחומרים המתכלים במהירות או ניתנים למיחזור. ללבוש את הרגע

איזה הורה אינו חולם על אוברול חד פעמי, שהילד יכול ללכלך כאוות נפשו ולזרוק למכל המִחזור, או לחלופין לקשקש עליו בצבעים ולתלות אותו בחדר למזכרת? ואיזו נערה לא תשמח להיות נסיכה ליום אחד ולחגוג מסיבת יום הולדת בחצאית מיני זוהרת ומרשרשת מנייר, שלא נורא אם תיקרע למחרת? זהו בדיוק סוג הבגדים שעיצבו סטודנטיות בחוג לעיצוב טקסטיל בשנקר, בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, במסגרת פרויקט העיצוב "בגד לשימוש חד פעמי", בהנחיית יערה פרי.
"הסטודנטיות התמודדו עם עיצוב בגדים מחומרים המתכלים במהירות או ניתנים למִחזור, וכל אחת מהן התבקשה לחשוב על הפרשנות האישית שלה לנושא", אומרת פרי, מעצבת טקסטיל. "חלקן התייחסו לבגדי טקסים, ואחרות עיצבו בגד לאירועים חד פעמיים. הן השתמשו במגוון של חומרים, החל בניירות מסוגים שונים, פליזלין (חומר המשמש

חצאיות ליום הולדת, עשויות מנייר צלופן מודפס וצבוע | עיצוב: עדית פרוייליך

להקשחת צווארונים) וחומרים לא ארוגים ולא סרוגים. הן טיפלו בחומרים שעמדו לרשותן בדרכים שונות, מהדפסה ועד ציור ביד".
פרי מסבירה כי רעיון הבגד החד פעמי בא ממקום פילוסופי, מתוך מחאה מסוימת על כך שאנשים בימינו לא חיים את הרגע אלא רצים אל המחר או מגיבים למה שהיה אתמול, "ויש בו גם אמירה על התקופה שלנו, שבה אנשים צורכים בגדים מתוך חשקים ותשוקות, ולאו דווקא מתוך צורך אובייקטיבי. לכן הבגדים תוכננו מחומרים בלתי כביסים, פשוט כי אין סיבה לכבסם".
ולחשוב על כך שפעם היו מכינים לכלה כנדוניה תרכוס מלא בבגדים ומצעים, שהיו אמורים לשמש אותה כל חייה ואחר כך לעבור בירושה לבנותיה. "הבגד היחיד בפרויקט שיש בו איזשהו מסר של המשכיות", אומרת פרי, "הוא חולצת טי שבחלקה התחתון עוצבה גלויה ניתקת. הפרויקט החל בשיא האינתיפאדה. החולצה, שעוצבה כבגד־כרזה לאירועי הזדהות או הפגנות, עשויה מנייר, כדי להמחיש שהכל זמני. צבעיה העזים, שחור ואדום, מסמלים הזדהות עם האבל והדם שנשפך בשני הצדדים. אחרי שזורקים את החולצה לפח, אפשר לשלוח את הגלויה למישהו מהעבר השני של המתרס".

יעל שחם, מנהלת משאבי אנוש ועוזרת מנכ"ל "במסע אחר" מדגמנת חלוק ליולדת המבוסס על גזרת קימונו ועשוי מנייר אורז
עיצוב: קרן רוזנבלום-פולק

לידה, לעומת זאת, היא אירוע משמח, וגם הוא חד פעמי. ומה ממחיש זאת טוב יותר מחלוק ליולדת, העשוי נייר אורז מודפס בטכניקת טרנספר, שמעניקה לנייר ציפוי עדין וחוזק. "הסטודנטית שעיצבה את החלוק", מספרת פרי, "היתה בהריון בעת העבודה על הבגד וחשבה גם על הנוחיות, לכן יש בחלוק שרוכים בחזית ומאחור".
העולם מלא באביזרים לשימוש חד פעמי. עטים, מצתים, ממחטות, כלי אוכל, מה לא. אבל בתחום הביגוד אפילו תחתונים חד פעמיים הם עדיין בגדר קוריוז. "מדוע שלא יהיו עניבות חד פעמיות לאנשי עסקים, למשל?" שואלת פרי. "חד פעמי אינו בהכרח פלסטיק. טכנולוגיה מודרנית מאפשרת ייצור של בגדים חד פעמיים שיהיו נוחים וגם יפים. כך, במקום להוציא כסף רב על שמלת כלה שתשכב אחר כך בארון, אפשר יהיה לעצב אותה מחומרים זולים ומתכלים, בלי כאב לב וחסרון כיס. אשה שאוהבת להחליף את המלתחה בתכיפות, תוכל לרכוש בגדים ולהיפטר מהם ללא נקיפות מצפון".
כשהפרויקט הסתיים, התברר שכל הבגדים מייצגים רגעים משמעותיים בחיי אדם: לידה, יום הולדת, מוות. "לא היה אפשר להימנע מהמחשבה עד כמה גם הרגעים המשמעותיים האלה הם בני חלוף", אומרת פרי. "אז נזכרתי בכתבה שקראתי על נזירי זן טיבטים שמציירים מנדלות בחול צבעוני. הם מבלים שעות ארוכות של עבודת נמלים ביצירת המנדלות, אבל ברגע שהן מוכנות, הם נושפים עליהן והמנדלות היו כלא היו".
ההבנה שהכל משתנה גורמת לאדם להתייחס לחיים בצורה פשוטה יותר, וזאת היתה אחת התובנות שבפרויקט המיוחד הזה. "כשאת יודעת שהבגד חד פעמי", מחייכת פרי, "את מרשה לעצמך להקצין בעיצוב, בהדפס ובהבעה הצבעונית שלו. כך, לדעתי, צריך לחוש גם האדם שלובש את הבגד. כשאתה בהפגנה, תהיה בה במאה אחוז, וכשאת חוגגת יום הולדת, תלכי עם זה עד הסוף".

תודת המערכת לורדה קלמר, מנהלת המחלקה לקשרי חוץ והסברה של שנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, על העזרה בהפקה. תודה למיכל יהודאי על הסטיילינג, למאפרת בר ברק ולעוזרות המאפרת אפרת יעקב ואלה מזרחי. מוצרי איפור: OFRA Cosmetics USA.

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

חוזרים לאילת: להירגע מול הים
חוזרים לאילת: להירגע מול הים

אחרי שאירחה מפונים בכמות הזהה למספר תושביה, אילת מנסה לחזור לשגרה ומייחלת לשובם של הנופשים. עם מיזם תיירותי חדש, שנקרא לוקאלס, ומקומות מושלמים להירגע, לאכול טוב ולמלא מצברים, העיר הדרומית היא המקום הנכון בימים אלו

מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון
מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון

רונן רז חונה על הכרמל הגשום והסוער, ומרגיש בבית. הוא מזדהה עם הקדמונים הפרהיסטוריים שאהבו לחיות בהר ובחוף הכרמל, אשר להם שפע מכל טוב - אדמה פוריה וגשם רב שהניבו צמחי מאכל, פירות ופטריות, יערות שהזינו את האש, ...

עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר
עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר

מבין ארבעת הכפרים הדרוזיים בגולן, עין קנייא הוא הפחות מוכר. יואב יעקובי ממליץ לא לוותר, ולהתרשם מזרימת נחל סער (בחורף), מהטראסות החקלאיות (בזמן הפריחה), מהגראפיטי הצבעוניים ופסלי האבן, ומהאתרים הרבים סביב הכפר. בתכנון בקרוב: שביל המעיינות, בין התצפיות ...