תפריט עמוד
אף פעם לא הייתי מהמעריצים הגדולים של תל אביב. אולי זה קשור לזיכרון ילדות. תל אביב בתור ילדה היתה עבורי נקודת מעבר בדרך לסבא בחולון. בתחנה המרכזית הישנה היינו מחליפים אוטובוס, והזיכרון התל אביבי שלי הוא מראה התחנה הישנה, עם ריח מסריח, פיח של אוטובוסים והרבה קבצנים. ככל שבגרתי, עם הגיעי לתיכון ולצבא, התחלתי להכיר את הצדדים היותר חיוביים של העיר הזאת. הופעות בברבי הישן, בלוגוס ובגדה השמאלית, שיטוטים בשינקין ובנווה צדק, שעות של דפדפוף בתקליטים באוזן השלישית ובחור בשחור. תל אביב הפכה להיות מקום כיפי ומרתק, בטח הרבה יותר מכפר סבא, בה אני מתגוררת עד היום. ובכל זאת, לא השתוקקתי לגור בה. בנסיעה של 20 דקות אפשר להגיע לתל אביב, ולהשאיר את הפקקים ובעיות החניה לתל אביבים. עכשיו אני אמא. אומרים שתל אביב היא לא מקום לגדל בו ילדים. אבל דווקא עכשיו, יותר מתמיד, אני מעריכה את היתרונות של המגורים בעיר הזו ומנסה לבלות בה כמה שיותר. אולי זו התחושה שלמרות שהעיר גדולה הכל בה קרוב ולא צריך להיכנס לאוטו בשביל לבצע את הפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר. אולי אלו השעות הארוכות בהן אני מבלה בטיולים עם העגלה, ברחובות חסרי חיים, שמעוררים בי געגועים לעיר אמיתית, חיה, שכל הזמן קורה בה משהו. תל אביב היא העיר הכי אמיתית שיש לנו. ואולי זה בגלל שהטיול ברחובות תל אביב גורם לי לחוש כמו תיירת בארץ שלי. לא במקרה המקומות שאני אוהבת בתל אביב הם מקומות של תיירים. הייתי שמחה להוסיף לרשימה שלי רחובות נסתרים, בית קפה נפלא שאף אחד לא מכיר או פינת חמד קסומה ונסתרת. אבל אני לא מכירה כאלה. ברשימה שלי תמצאו את אותם מקומות בנאליים שכולם מכירים.

רחוב: בכל פעם שאני יוצאת עם בתי לטיול בשכונה, שמסתכם בהליכה בפארק, כי שאר השכונה, כמו רבות משכונות הפרברים, מורכבת מבניינים שדומים כולם זה לזה, אני חשה קנאה באמהות שיכולות לצאת לטיול היומי שלהן בשדרות רוטשילד. קשה שלא ליהנות מסיור בשדרה הרחבה והמוצלת, שמשני צידיה ניצבים בתים שכל אחד מהם מספר סיפור וכמה מהם מהווים ממש פנינה ארכיטקטונית. במיוחד חביבים עלי פינת הרחובות רוטשילד בלפור בה שלושה בתים שעברו שימור, כל אחד בצבע אחר, עם מרפסות ותריסים מקסימים, והבניין ברחוב רוטשילד 46, המוקף גן יפה, שאירח בעבר את שגרירות ברה"מ ואת בית המכירות סותביס. כשרוצים לנוח אפשר לשבת על ספסל בשדרה, לקנות משקה באחד מהקיוסקים או לשבת באחד מבתי הקפה והמסעדות הרבות שלאורך הרחוב. רחוב נוסף שנעים מאוד לשיטוט רגלי הוא ביאליק, שנמצא באזור של אלנבי וקינג ג'ורג' ההומים אבל מציע הרבה שקט ושלווה. זהו רחוב עם אופי – הבניינים בנויים ברובם בסגנון הבאוהאוס, חלקם עברו שימור וכל בניין נראה שונה מרעהו וצבוע בצבע קצת אחר. כדאי להיכנס אליו מרח' אלנבי ואז לסיים את הטיול בכיכר ביאליק המקסימה, המוקפת במבנים יפים במיוחד, בהם בנין העירייה המקורי של תל אביב, ובמרכזה המזרקה עם עמודי הפסיפס של נחום גוטמן.

שכונה: שכונת נווה צדק היא בדיוק מסוג השכונות שאנחנו אוהבים לגלות בזמן חופשה עירונית בחו"ל: שכונה שהיתה מוזנחת הרבה שנים, עברה תהליך של שיפוץ ושימור והיום תענוג להסתובב בין הסמטאות הצרות שבה, שבהן בתים ציוריים, שפע של בתי קפה מזמינים, חנויות מיוחדות ומעוצבות וגלריות. אחת הפנינים היפות של השכונה היא מרכז סוזן דלל על הרחבה היפהפייה שלו, שבה עצי הדר ותעלת מים. הכי כיף לקנות גלידה בגלידריה "סבתא" הסמוכה, ללקק אותה בנחת על אחד הספסלים שברחבה ולחשוב כמה נחמד שיש לנו פינות כאלה נחמדות בארץ.

גן: יש בתל אביב הרבה גינות מקסימות אבל אף אחת מהן לא מהווה עבורי סיבה ממשית להגיע לעיר. הפארק החביב עלי בתל אביב הוא הגדול, ההמוני והמפורסם מכולם – פארק הירקון. יש בפארק מה שצריך לטיול רומנטי של אחה"צ (בתנאי שלא מגיעים בשבת או בחג) או לבילוי משותף עם הילדים: מרחבים עצומים של דשא, חורשות, אגם, שבילים שמזמינים להליכה או לרכיבה על אופניים בין העצים וליד הנחל, מתקני שעשועים לילדים, פינת חי, גן טרופי מקסים ופינת חמד כמו שבע טחנות. כשרוצים טבע עירוני – אין יותר טוב מזה.

ים: אני לא יודעת להמליץ על חוף תל אביבי כזה או אחר, כי מספר הפעמים בהן התרחצתי בחופי תל אביב היה מועט מאוד. למרות זאת אני יודעת להעריך את העובדה שתל אביב התברכה בחוף ים. כמו תיירת אמיתית, אני נהנית ממנו בשתי דרכים מרכזיות: טיול בטיילת או ביקור בנמל, שזוכה לעדיפות בשל החנייה הנוחה והחינמית ברידינג. יש המון אנשים שחושבים כמוני ולכן הנמל תמיד עמוס, אבל זה חלק מסוד הקסם של המקום. כיף ללכת על רציף העץ, להרגיש את הרוח שבאה מן הים, ליהנות ממופעי הרחוב וללקק גלידה ("אייסברג" ו"השקד" המצוינות הן שתי אפשרויות).

משהו לאכול:

הקופי בר
במתחם יד חרוצים, בלב אזור המוסכים, נמצא אי של שלווה וטעם טוב שנראה כי שנות אור מפרידות בינו לבין תל אביב המיוזעת שבחוץ. למקום הזה קוראים קופי בר. כשפותחים את הדלת השחורה של המקום נראה כי הגענו לעולם אחר: מוזיקת ג'אז נשמעת ברקע, ריהוט מעץ כהה והכי חשוב – יש מזגן. שעובד. זה המקום לעובדי המשרדים שבסביבה שרוצים להרגיש שהם בביסטרו פריזאי בשעת הפסקת הצהריים המקודשת. מנת הדגל של המקום היא כבד העוף המוגש על מצע של פירה עתיר בחמאה, אבל כמעט כל מה שתאכלו כאן מצוין. בצמוד פועל הבייקרי, בית המאפה של המקום, שמנפק מאפים מצויינים וסנודוויצ'ים נהדרים.
כתובת: יד חרוצים 13
טלפון: 03-6889696


אייסברג וולקנו

מאייסברג וולקנו ששוכנת בנמל תל אביב לא רואים את הים, אבל היא מציעה את הפיצה הכי טובה בארץ וזו כשלעצמה סיבה מספקת להגיע לכאן. הפיצות כאן דקיקות ומלוות ברוטב משובח ותוספות מתוחכמות. זוהי למעשה פיצריית גורמה, ובנוסף לפיצה הקלאסית אפשר להשיג כאן פיצה נהדרת שבמקום רוטב עגבניות יש בה קרם ארטישוק וצנוברים, או פיצה נפלאה אחרת עם קרם פלפלים אדומים ושרימפס. כשמוסיפים לאלה את הקוקטיילים המרעננים ואת הקינוחים הנפלאים שמבוססים על גלידה אייסברג, מתקבל מקום מצוין לארוחת ערב מוקדמת של קיץ עם רוח של ים.
כתובת: כיכר המזרקה מאחורי האנגר 11, נמל תל אביב
טלפון: 03-6026000

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

יפו החדשה ישנה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות