תפריט עמוד

תל אביב – סיפורה של שדרה

תל אביב – סיפורה של שדרה

השדרות התל אביביות מגלמות באופן מושלם את רוחה של העיר: ישן לצד חדש, שמש וצל, המולה ושקט, תינוקות ומובילי טרנדים, כלבים ואופניים, נס על חלב ולאטה איטלקי - כולם מתערבבים בנינוחות וטבעיות. ויש גם לא מעט פניני אדריכלות שכדאי לעצור לידן ולהתבונן

בשנת 1910 שדרות רוטשילד נראו לגמרי אחרת: שתי שורות של בניינים נמוכים, חלקם עדיין בבנייה, ובתווך משטח חולי רחב ידיים, שנראה כמו מדבר שומם, ובמרכזו בניין קטן ומשושה עם גג מחודד – הקיוסק הראשון של תל אביב, שהתנוסס בגאווה בלב מה שיהפוך לשדרה הכי מפורסמת בעיר.

מים רבים זרמו מאז בירקון, העיר העברית הראשונה גדלה והתפשטה לכל הכיוונים, גם למעלה, ושדרות רוטשילד השתנו אף הן. את החולות השוממים החליפו שבילי אופניים, ספסלים, עצים מצילים ובתי קפה אופנתיים. במקום שבו עמד הקיוסק הראשון נבנה לפני שנים אחדות קיוסק חדש, בעיצוב דומה, שמתפקד כבית קפה זעיר עם שם לועזי. ככה זה בעיר שממציאה את עצמה ללא הרף: העבר המפואר, שהלך והתפורר עד כמעט נשכח מלב, מקבל לפתע זריקת מרץ וחיים חדשים, עם רמז למה שהיה פה פעם וקריצה לעולם הגדול.

שדרות רוטשילד, צילום: גיא עולמי
שדרות רוטשילד. השילוב הנינוח בין ישן לחדש שהוא מהוּת התל אביביות

השילוב הנינוח הזה בין ישן וחדש הוא מהות השדרות התל אביביות, וכאן, בקצה הדרומי של שדרות רוטשילד, בקטע שבין הרצל לאלנבי, הוא מתגלה במלוא הדרו. בתי מידות מרהיבים מתחילת המאה שעברה, שבהם גרו המשפחות הראשונות של אחוזת בית, משתלבים בטבעיות בנוף מגדלי הפלדה והזכוכית. קיוסק לצד מסעדת סושי, גזוז אדום ואספרסו בספלון מעוצב, לחם אחיד ושייק אנונה עם נגיעות סלרי, תינוקות נמים בעגלות רטרו מעוצבות לצד ילדות חרדיות בחצאיות עד הקרסוליים, כלבים ואופניים, זוג זקנים חולק ספסל עם צעירות בלבוש מרושל-מוקפד, שמחליפות חוויות על ליל אמש. כולם מתערבבים עם כולם בנינוחות שלווה. לא פלא שבמקום המקבל והמכיל הזה קמה, בקיץ 2011, עיר האוהלים של המחאה החברתית.

שדרות רוטשילד: כך הכל התחיל
בשנת 1909, כשבתיה הראשונים של אחוזת בית החלו לצוץ מהחולות, נתקלו המתכננים בבעיה לא צפויה: נחל קטן שעבר בלב הדיונות הקשה על סלילת רחוב ברוחב סטנדרטי. הפיתרון נמצא בדמותה של שדרה רחבת ידיים, שבמרכזה עבר ערוץ הנחל שמולא בחול ונסתם. במרכז השדרה, נקראה על שמו של הברון אדמונד דה רוטשילד, הוקם קיוסק בעל גג מחודד לטובת התושבים המקומיים, ובט"ו בשבט ניטעו העצים הראשונים, שעם השנים גדלו והתרחבו ושלחו ענפים לעברה השני של השדרה והיום צִלם המטיב עוטף את המטיילים, הרוכבים והנחים כאן ומגן עליהם מפני אור השמש המסנוור.

אם נלך לאורך שדרות רוטשילד מדרום לצפון – מרחוב הרצל עד כיכר הבימה – נגלה לא מעט ציוני דרך ראויים לתשומת לב. בית מס' 16 היה ביתם של צינה ומאיר דיזינגוף, ראש העירייה הראשון. בבית הזה הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה ב-14 במאי 1948. כיום נמצאים כאן מוזיאון בית התנ"ך והיכל העצמאות, שבו אפשר להתרשם ממוצגים שונים הקשורים לתקופה ולהאזין להקלטה של טקס הכרזת המדינה (שדרות רוטשילד 16, טלפון: 03-5177760).

שדרות רוטשילד, צילום: גיא עולמי
כתמי צבע וקווים ישרים של אדריכלות בינלאומית בשדרות רוטשילד

מול בית מס' 20 נמצאת אנדרטה עם שמותיהם של מייסדי אחוזת בית; שימו לב לתבליט הנאה בצדה הצפוני של האנדרטה. במקום שבו היום ישנה בריכת מים עם מזרקה קטנה עמד בעבר מכון המים הראשון של העיר.

בצד המערבי של השדרה אפשר לראות כמה בתים מקסימים בסגנון בינלאומי אקלקטי. יפים במיוחד הבתים שמספרם 23 עד 29. בבית מס' 23 גרה משפחתו של אליהו גולומב, מבכירי ההגנה, שערך בביתו מפגשים חשאיים רבים בנושאים שהשתיקה יפה להם, כמו מבצעי העפלה והקמת ישובי חומה ומגדל. כיום נמצא כאן מוזיאון ההגנה, וביקור בו מאפשר הצצה מעניינת לחיים בתל אביב הצעירה. שימו לב גם לאריחי בצלאל המקסימים שמעטרים את בית מס' 29, שהיה ביתה של משפחת לדרברג.

ככל שמתקדמים צפונה, השקמים והדקלים שמעניקים לשדרה מראה אוריינטלי, מתחלפים בעצי פיקוס גדולים וכבדי ענפים, שיוצרים אווירה אירופית. האזור הזה, בין מאז"ה ובלפור, עמוס ברוכבי אופניים ויש בו שני בתי קפה נעימים שנטועים ממש בלב השדרה. אם גם לבכם הולך אחרי קסמם של הקיוסקים-קפה הללו, למה שלא תעצרו להפסקה נינוחה? בלב תל אביב, ובעיקר בשדרות רוטשילד, איטיות מתקבלת בעין יפה. שתו משהו, אכלו דבר מה, עלעלו בעיתון, הקשיבו לשיחות מסביבכם.

שדרות רוטשילד, צילום: גיא עולמי
שדרות רוטשילד. המקום הנכון לראות ולהיראות בו

עכשיו, אחרי שנחתם, אפשר להתרכז בעוד כמה בניינים מעניינים במיוחד. בית מס' 46, שנראה כמו טירה קסומה, נבנה בשנות העשרים כביתה של משפחת לוין, ובגלגוליו המאוחרים יותר שימש כשגרירות ברית המועצות ובית המכירות הפומביות סותבי'ס. את סיפור שחזור ושימור של הבית הזה, כחלק מבניית מגדל נוצץ ומודרני בצמוד לו וחניון תת קרקעי מתחתיו, תוכלו לקרוא בשלט הסבר סמוך.

בית מס' 82, שנבנה בתחילת שנות השלושים, מהווה את אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר לאדריכלות בינלאומית (באוהאוס), שכה מאפיינת את תל אביב. שימו לב למבנה האחורי, דמוי האונייה, עם החלונות העגולים והמרפסות המחוררות. לידו, במס' 84, נמצא בית אנגל, הראשון בארץ שנבנה על עמודים. תכנן אותו זאב רכטר (אביו של האדריכל יעקב רכטר), שיישם בבתים שבנה את רעיונותיו המודרניסטיים של לה קורבוזיה. הבית אמנם אינו משופץ, אולם כדאי לעצור לידו, שכן הוא מהווה דוגמה מרתקת לאדריכלות תל אביבית.

שדרות רוטשילד, צילום: גיא עולמי
העולם לא שייך רק לצעירים. מפגש של ותיקי העיר במרכזה של השדרה

בית מס' 96, שנבנה בשנות העשרים שופץ היטב וכדאי לשים לב לפסלה המלבב של עפרה צימבליסטה, "מקהלה", שניצב באחת ממרפסותיו. מעבר לכביש, במס' 123, בהצטלבות עם רחוב החשמונאים, נמצא בית משנות השלושים, שלא היתה סיבה מיוחדת להתעכב לידו לוּ לא דבק בו אבק כוכבים – בשנות השמונים הוא כיכב בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים", תחת הכתובת הפיקטיבית ויטק 9.

בשדרות רוטשילד 124, בהצטלבות עם רחוב בר אילן, נמצאת הישיבה התיכונית בר אילן, במבנה לבן וישר קווים בסגנון הבינלאומי, מתחילת שנות השלושים. זוהי הישיבה הראשונה בישראל שמשלבת לימודי דת עם לימודי מדעים ואמנויות.

השדרה מסתיימת בכיכר הבימה, ובאחד ממתחמי התרבות החשובים בעיר, שכולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין וגן יעקב. מכאן יוצאות שתי שדרות נוספות, קצרות יותר ונוצצות פחות, אבל בהחלט ראויות לביקור.

מבט על שדרות רוטשילד מגוגל סטריטס:


לחצו להגדלה

שדרות בן ציון ושדרות ח"ן
אם תפנו מכיכר הבימה מערבה, תגיעו לשדרות בן ציון, שמסתיימות ברחוב המלך ג'ורג' (ואם תחצו את המלך ג'ורג' ותמשיכו מערבה על בוגרשוב, תגיעו לים). גם כאן, כמו בשדרות רוטשילד, הוקמו שבילי אופניים והליכה, יש קיוסק-קפה אחד והרבה עצים מצלים. בתי המגורים מרוחקים ממרכז השדרה והם אחידים בצורתם ונמוכים באופן יחסי, מה שמעניק לה תחושה של אווריריות וקלילות. בקצה המערבי, מול בית מס' 2, עומד פסלו של יעקב דורצ'ין, "באר וארבעה כלבים".

חוזרים לכיכר הבימה והפעם פונים צפונה לשדרות ח"ן. חן רב שורה על השדרה הזאת,  שנקראת על שמו של חיים נחמן ביאליק (היחיד שעל שמו קרויים שני רחובות בתל אביב – שדרות ח"ן ורחוב ביאליק). השדרה מחברת בין כיכר הבימה לכיכר רבין, ומשני עבריה ניצבים בתי דירות מטופחים ושמורים היטב, שמשרים עליה אווירה של מהוגנות ואיפוק. קשה להחמיץ את פסלה של סיגל פרימור, שנמצא במרכז השדרה מול בית מס' 39, שנראה כמו נדנדה עתידנית בוהקת.

לקראת סוף השדרה, בגוש הבניינים האחרון לפני כיכר רבין, יש כמה חנויות ובתי קפה. בקצה הצפוני ביותר, ממש מול כיכר רבין ובניין העירייה, עמד בעבר "ביתן הפרחים", מבנה מרתק מבחינה אדריכלית, שעיצב יעקב רכטר בשנות השישים, ואשר שימש כחנות פרחים עד שננטש וחיכה בסבלנות ליד אוהבת שתשקם אותו. אלא שלמרבה הצער בשנת 2009 עיריית תל אביב החליטה להרוס אותו לטובת רציפוּת שביל האופניים. חבל שאיש לא השכיל לעצור את מעשה האיוולת הזה.

שדרות בן ציון בתל אביב, צילום: גיא עולמי
שדרות בן ציון. המרחק של הבתים ממרכז השדרה מעניק לה תחושת אווריריות

שדרות בן גוריון ושדרות נורדאו: זוהר צפוני
לצד שדרות רוטשילד, בשנים האחרונות הפכו שדרות בן גוריון למקום תוסס, אופנתי ומלא חיים. לשדרה, שנמתחת ממערב למזרח, מכיכר אתרים עד כיכר רבין, יש אופי ים תיכוני מובהק, עם בריזה נעימה מהים ועצי זית יפים. בשדרה ובסביבתה יש ריכוז גבוה של מבנים בסגנון בינלאומי (באוהאוס) – חלק מהעיר הלבנה שהוכרזה כאתר מורשת לאומית של אונסק"ו. בצד הצפוני הוקמו שכונות של מעונות עובדים וחוות לימוד חקלאית לנשים, בית חנה.
לכל אורכה של השדרה פזורים קיוסקים ובתי קפה נעימים, שמאוכלסים בעיקר בקהל צעיר ומעודכן.

בהצטלבות עם רחוב אדם הכהן נמצאת אנדרטה לזכר שלוש ההרוגות בפיגוע בפורים 1997, במה שהיה אז בית קפה אפרופו (היום זהו בית קפה אחר). בית מס' 17 עמוס בזיכרונות מסוג אחר: כאן גרו במשך יותר משלושים שנה פולה ודוד בן גוריון, שקנו, תמורת 350 לירות ארץ ישראליות, את הבית בן שלוש הקומות בשנת 1931. בצוואתו כתב ראש הממשלה הראשון "מצווה אני למדינת ישראל את ביתי בתל אביב", ומאז הוא פתוח למבקרים (ללא תשלום). כדאי מאוד להיכנס ולהתרשם מהרהיטים הפשוטים ומהמוני הספרים הגודשים את המדפים, אות ומופת לימים בהם "הצנע לכת" היתה דרך חיים ולא רק סיסמה ריקה מתוכן (בית גוריון 17, טלפון: 03-5221010). מול בית מס' 12, סמוך לכיכר אתרים, שגם בימי תפארתה נראתה מוזנחת למדי, ניצב פסלו היפה של גדעון גרץ, "קשר גורדי".

כאמור, לאורך השדרה, ומשני צדדיה יש בתי קפה אופנתיים רבים, שבהם אפשר למלא מצבורים ולהשקיף על הקהל הנכון לצדכם וזה החולף מנגד. אם אתם חובבי מיצים, בבר המיצים תמרה, שניצב בלב השדרה, תמצאו מבחר מסחרר של מיצי פירות וירקות בשלל שילובים מעניינים. ליד רחוב בן יהודה, תזכורת מהעבר: קיוסק אמיתי, שלא הפך לקפה טרנדי, עם שלט שמייחל לביאת המשיח ותפריט הכולל נס קפה ולחמנייה עם גבינה צהובה.

אם תמשיכו צפונה ברחוב בן יהודה תגיעו לשדרה הצפונית ביותר של תל אביב, שדרות נורדאו. השדרה עוברת ממערב למזרח, מגן העצמאות עד רחוב אבן גבירול, ויש בה שבילי אופניים, ספסלים ועצים. בצד המזרחי נטועים עצי פיקוס מצלים, בצד המערבי יש שורות של דקלים, ובקטע שבין דיזנגוף לסוקולוב – הפתעה: צמחי סוף שנשתלו בצפיפות. בצד הצפוני, בין רחוב הירקון ובן יהודה, נבנו בשנות השלושים מעונות עובדים ח', בתכנונו של האדריכל אריה שרון. בבית מס' 30 גרו המשורר נתן אלתרמן ואשתו השחקנית רחל מרקוס.

אם השיטוט בשדרות התל אביביות הותיר אתכם רעבים, תוכלו לעצור ב"פלאפל שלמה ובניו" בלב שדרות נורדאו למנה משביעה וזולה. אם, לעומת זאת, אתם רוצים להתחכך בגלמור עירוני (ובאותה הזדמנות אולי להיתקל בסלב או שניים), רדו דרומה ברחוב יהושע בן נון לרחוב בזאל העמוס בבתי קפה, מעדניות וחנויות מעצבים אנינות.

לקריאה נוספת:

שדרות רוטשילד: שאנז אליזה של ילדותי
שדרות רוטשילד: שאנז אליזה של ילדותי
שדרות רוטשילד בתל אביב היו הבולוואר העברי הראשון בעולם, הרבה לפני שהפכו לנכס נדל"ני נחשק. ספי בן יוסף שב אל שדרות רוטשילד של ילדותו

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

יפו החדשה ישנה

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות מתל אביב וגוש דן

    המושבה האמריקאית-גרמנית: כשההיסטוריה פוגשת שיק אורבני
    המושבה האמריקאית-גרמנית: כשההיסטוריה פוגשת שיק אורבני

    טיול במושבה האמריקאית-גרמנית, בתפר שבין תל אביב ליפו, מחזיר לימים שבהם קבוצה דתית מניו אינגלנד ניסתה להתיישב בארץ הקודש ללא הצלחה רבה, אחר כך באו הטמפלרים, הוסיפו למושבה ופיתחו אותה עד שגורשו מישראל. היום זוהי אחת השכונות המרתקות ...

    הנשים של יפו – הצצה ליפו הלא מוכרת
    הנשים של יפו – הצצה ליפו הלא מוכרת

    מעבר לשוק הפשפשים, הנמל והעיר העתיקה, יפו טומנת בחובה שלל פינות חמד פחות מוכרות ואינספור סיפורים מרתקים על נשים חזקות ופורצות דרך. יצאנו לסיור ביפו, בעקבות נשים יפואיות מעוררות השראה

    יום ולילה ביפו: העיר שחודרת כמו יין לדם
    יום ולילה ביפו: העיר שחודרת כמו יין לדם

    בתקופה שבה השמיים עדיין סגורים ולא כולם מרגישים נוח לחזור לשגרת החופשות, יפו מהווה אופציה מצוינת לטיול מקומי. שוק פשפשים, קירות מצוירים, בתים בני מאות שנים, נמל דייגים וים כחול – אם הייתם מגלים מקום כזה בארץ אחרת, ...