היום הראשון: מעין עקב לגבי חווה • נקודת התחלה: חניון הלילה שמצפון לעין עקב • נקודת סיום: חניון הלילה שמצפון לנחל חווה • אורך המסלול: כ-20 קילומטר • משך הטיול: 10-8 שעות • דרגת קושי: בינוני-קשה • מים: אין. יש לדאוג להטמנה • לינה: בחניון הלילה של נחל חווה • מפת סימון שבילים: מספר 15 (הנגב התיכון) ומספר 17 (הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב) מחניון הלילה שממזרח לשדה בוקר אני מתקדם בהליכה נמרצת על דרך עפר לעבר עין עקב. פעם הייתי מגיע לכאן במסע רגלי קצר ממדרשת בן גוריון, כשבאמתחתי רק מעט פירות יבשים ושק שינה. לבדי או עם עוד כמה מביני דבר, הייתי מבעיר מדורה קטנה בתחתית המפל ומשתרע לשנת לילה נעימה במיוחד. אבל הימים ההם חלפו: היום מותר לישון רק בחניוני לילה מוסדרים, והפקחים אוכפים במסירות את האיסור לשהות בשטח בשעות החשכה ולהבעיר מדורות. וטוב שכך. עין עקב נשאר הדבר האמיתי: מעיין יפהפה עם בריכה גדולה ומפלים מרשימים בנוף מדברי קניוני. ומה שמפליא הוא שהכניסה עדיין חינם, והרי החיים לימדו אותי שצריך להשכיל ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. עין עקב נובע מכוך סלע בראש מפל שגובהו כ-12 מטר, ומשם צונחים המים בקילוח נהדר אל בריכה גדולה שקוטרה כ-15 מטר ועומקה כשישה מטרים. מי הבריכה קרים ביותר, מפני שהיא מוצלת במשך רוב שעות היום, אבל היא כה מפתה, עד שלעתים מזומנות תמצאו במימיה ספק-אמיץ-ספק-משוגע ששואג מקור. עבורנו זהו רק בוקרו של יום, והדרך הארוכה שלפנינו מאלצת אותנו להתחיל ללכת ולהשאיר מאחור את החלומות על רחצה קפואה ביום קיץ חם. ליומיים האלה מצטרף אלי דניאל בראון, אדריכל נוף שאשתו ליאת נתנה לו ברוחב לבה פס לסופשבוע. ילדינו בני אותו הגיל וחברים טובים, כך שאנחנו יכולים לשוחח באריכות על ענייני הורות, אבהות, אבחונים ממינים שונים ומשונים, וכמובן זוגיות. יש יתרונות בלהיות גרוש, אני אומר, לא צריך פס מאף אחת. אנחנו מטפסים לגדת נחל עקב לתצפית מראש המפל. מלמעלה המפל והבריכה נראים מרשימים אפילו יותר, ומתבהר מקור שמו של המעיין: צורת הבריכה כעקב נעל. הנחל תחום במצוקים לבנים, וההליכה בו נפלאה. לאחר קצת פחות משלושה קילומטרים אנחנו מגיעים לעין עקב עליון, שהוא מעיין קטן מוקף בסבך צמחי אשל, קנה וסמר, שאי אפשר לרחוץ בו ומימיו מרירים מאוד לשתייה. בניגוד לעין עקב תחתון, כאן אין איש, ואנחנו משתרעים על מרבצי הסלע הגדולים והחמימים למנוחה ארוכה בשמש. אפילו הנחש צמא לאחר עוד כמה מאות מטרים של הליכה במעלה הנחל, עוזב השביל את נחל עקב ופונה לצפון-מזרח בין גבעות לבנות-חומות מחורצות בערוצים. יום ההליכה הזה אינו אמור להיות קשה כמו ימי ההליכה האחרונים, והשבילים הלבנים והברורים מאפשרים ללכת מהר בנופים ובמסלולים קלאסיים כשתחושה נעימה מחלחלת לכל איברי הגוף. ליד נקודת גובה 628 השביל מטפס לאורך ערוץ לנקודת תצפית יפהפייה על שמורת מצוק הצינים, בואכה שדה בוקר ובקעת צין. אנחנו עוצרים להתאושש וללגום מים ומבחינים בעין שביב, שנראה מכאן ככתם ירוק עז וכנווה מדבר קלאסי על רקע הנופים הבהירים. אנחנו גולשים אליו במהירות ומתיישבים לארוחת אחר צהריים בלב הצמחייה הצפופה של דקלים, עצי אשל וקנה. אנחנו מוותרים על כניסה למעבה הצמחייה כדי לראות את הנביעה, ואחרי שני סיבובים של קפה מגיח פקח רשות הטבע והגנים ודורש בשלומנו באדיבות. אגב שיחה הוא מעיף מבט סמכותי וחשדני השמור לפקחים ובודק אם השארנו לכלכוך או עברנו על חוק אחר. "אתם חייבים לצאת מהשמורה עד ארבע ועשרה בדיוק", הוא מבהיר ומוסיף: "לא נראה לי שתספיקו". "אנחנו בכיוון השני, לחניון הלילה של נחל חווה", אני אומר לו. הוא מושך בכתפיו, מביט בשעונו ואומר שכדאי שנזוז. מה שנכון נכון. באי רצון אנחנו קמים, מעמיסים את התרמילים ומתחילים לטפס את העלייה התלולה לכיוון ציר הנפט. לפי העקבות על השביל אפשר להבחין שהאחרון שעבר כאן היה רוכב אופניים שהתעקש על סינגל מדברי אתגרי, ומן הסתם לא חוקי. העלייה הקשה והארוכה מזכירה לנו שאנחנו עדיין הולכים בנגב, ושגם היום הזה שייך לקטגוריית המסלולים למיטיבי לכת. לאורך הדרך אנחנו נתקלים ביעלים רבים, זכרים ונקבות, שמביטים בנו בלי חשש ממרחק קרוב אבל בטוח. בקצה הדרך אנחנו מגיעים לדרך העפר הרחבה של ציר הנפט הידוע. אנחנו ממשיכים בה וכבר רואים את תחילתו של מעלה הנחש הצמא היורד לעבר עין שרב. מקור השם הייחודי הזה הוא מערבית – ואדי אל-חיה אל-עטשאנה – להזכירנו שהאזור יבש כל כך, עד שאפילו הנחש צמא בו. לנו לפחות זה מזכיר לשתות מים. איפה, איפה הימים של השאה • נקודת התחלה: חניון הלילה שמצפון לנחל חווה אנחנו משכימים קום, מצפה לנו יום ארוך שמורכב ממסלול קצר ומקסים בקניון נחל חווה ומהליכה ארוכה בדרך ג'יפים עד למצפה רמון. בבקעה הקטנה שלפני הפנייה לקניון נחל חווה אפשר להבחין בבירור בקוליסים של הטרקטורונים המשמשים את פורצי המכוניות שמטיילים תמימים משאירים בנחל. כמו מקומות אחרים בנגב, גם נחל חווה מועד לפורענות מבחינת פריצות לרכב, וכמו שאמר לי אחד מפקחי הרשות: מבאר שבע ודרומה אין משטרה מתפקדת. אוזלת ידה של המשטרה בתחום הוא פשוט שערורייתי ופוגע בציבור מטיילים גדול. סדק צר מאוד
פיסול מדברי, יש חיה כזאת? |
להמשך שביל ישראל
![]() |
שמעון לב ממשיך לטייל, והפעם לא לבד. הוא פוגש בדרך חברים חדשים, מעלה זכרונות, מקשיב למדבר ואפילו מתענג על ארוחה טובה
|
האם היית ביעד הזה?
-
2
כן הייתי
-
12
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין