שבילים בישראל – המדינה המסומנת בעולם

מורדות תפן | צילום : דורון הורוביץ

אתרים, חניונים, מערות, מעיינות, וכל פרט אחר שנאסף לפני עבודת הסימון ובמהלכה ואשר יש בו עניין וחשיבות למטייל. סימון השבילים נועד לשמור על איכות הסביבה והטבע, להקל על מטיילים, בעיקר כאלה שאינם סיירים או טיילים מובהקים, לשחררם מחובת הניווט ולאפשר להם הנאה מהנוף ומכל הנקרה בדרכם.
הסימון נעשה בצפיפות בתחילת השביל, בהצטלבויות ובנקודות שבהן עלול המטייל לסטות מהשביל, ובהמשכו משתדלים לסמנו במרחקים קצובים. עם זאת על הסימון להיות צנוע ולהימנע מפגיעה בנוף. גם בשביל ברור וסלול מופיע סימון לפי  כללים אלה, כדי לאשר למטייל שהוא בדרך הנכונה. מלבני הסימון משולבים בשילוט הרשמי על הכבישים, המפנה למסלולי הטיולים. שבילים רבים מחוץ לשמורות טבע נשארו לא מסומנים, כדי לאפשר לטייל ולנווט בהם ללא הסימון.
ב־1947 סומן השביל הראשון בארץ, ליד עין פשחה. עם פרוץ מלחמת העצמאות הופסק הסימון, ומאוחר יותר סומן קטע קצר נוסף ליד מצדה. הסימון המקיף הראשון של דרום מדבר יהודה נעשה בשנות החמישים, עם הקמתו של בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע בעין גדי. בעקבות מלאכת הסימון יצאה לאור מפת סימון השבילים הראשונה, בקנה מידה של 100,000:1. אז קמה המועצה הציבורית לסימון שבילים, שלאחר גלגולי שמות נקראת כיום הוועדה לשבילי ישראל.
הוועדה פועלת לצד החברה להגנת הטבע כמוסד ללא כוונות רווח, וחברים בה נציגי ציבור, הגופים הירוקים ונציגי משרדי ממשלה הקרובים לנושא. הוועדה לשבילי ישראל מתכננת את הסימון, מבצעת אותו ומפיקה את מפות הטיולים וסימון השבילים. פרט לסימון שבילים חדשים הנוספים באזורים שונים, מתבצעת מדי שנתיים־שלוש תחזוקה שוטפת של הסימון ויוצאות לאור מהדורות מעודכנות של המפות.
ב־1963 החלו לסמן את איזור אילת. אחרי מלחמת ששת הימים הורחב הסימון גם לצפון מדבר יהודה. מ־1973 סומנו שבילים ברמת הגולן ביוזמת צה"ל, כדי לשמור על שלומם של המטיילים שהחלו לנהור לאיזור, שחלקו היה זרוע מוקשים. מאוחר יותר, עם סימונו של הכרמל, הופיעו מפות כל האזורים בקנה מידה גדול יותר, 50,000:1, ונעשו מפורטות יותר.
צדן השני של המפות היה למעין מדריך, שבו נכללו מפה כללית להגעה לאיזור, מפתח לסימון השבילים, עצות שימושיות לטיילים ובהן טבלאות של מסלולים הערוכות לפי דרגות הקושי ועונות השנה, מספרי טלפון חשובים, בהם כאלה של מוסדות ושל מוזיאונים באיזור, וכן מפות ערים, איורים של עצים, של בעלי חיים ועוד. למתקשים בקריאת מפה טופוגרפית  הודפסו מפות תרשים למסלולים מבוקשים.

סימון במחשבה חדשה
שנים רבות טיילו בשבילי הארץ סיירים וחובבי נוף, שלהם סומנו בדרך כלל שבילים ארוכי טווח. מטיילים רגילים נמנעו לעתים מיציאה לטיול בגלל קשיי התמצאות ותנועה בשטח. מאז סימון הכרמל חל שינוי בתפישה וסומנו גם שבילי טיולים השווים לכל נפש.
בימים אלו הסתיימה הוצאתן לאור של 19 מפות הטיולים וסימון השבילים לארץ כולה. היום יש בארץ כעשרת אלפים קילומטר של מסלולי טיול, המסומנים בדרגות קושי שונות להולכי רגל, לרוכבי אופניים, לנוסעים ברכב שטח ובמכוניות פרטיות. מספר זה כולל גם את "שביל ישראל", המסומן מדן בצפון, עובר ביחידות נוף שונות ומגיע, לאחר כ־850 קילומטר, למפרץ אילת.
תכנון "שביל ישראל" וביצועו ארכו יותר מעשר שנים, והוא חוצה את הארץ כעמוד שדרה המקשר בין השבילים באזורים שונים. "שביל ישראל" הפך מסלול טיולים למיטיבי לכת (הגומאים אותו בבת אחת במשך ארבעה עד שישה שבועות) כמו גם למטיילים רגילים בני כל הגילים, המסיירים בקטעים שונים בו.
נראה שישראל היא המדינה הראשונה שהשלימה מפעל של סימון שבילים והכנת מפות טיולים בכל שטחה. אף שזו ארץ קטנה, ההישג מרשים. בכעשרת אלפים קילומטר של שבילים ודרכים מסומנות עוברים בשנים כתיקונן מיליוני מטיילים.