תפריט עמוד

נפאל – מסע ג'יפים אל מרומי ההימלאיה

אם בעבר, רק בטרק רגלי מאתגר אפשר היה ליהנות מהנופים המפעימים של ההימלאיה הנפאלית, הרי שכיום דרך ג'יפים מרהיבה מאפשרת לנסוע בין רכסים כבירים וכפרים אותנטיים בטיול בלתי נשכח

עד לפני כשש שנים, הדרך היחידה לתייר הרגיל להכיר את נופי ההימלאיה הנפאלית היתה בטיול רגלי קשה, שלא כל אחד יכול לעשותו. עיקר התיירות הקונבנציונאלית בנפאל התמקדה בעמק קטמנדו השטוח, ועיקרו היה טיולים עירונים ואתרים קדושים בעמק. כך מתנהלים טיולי נפאל גם היום למי שלא עוקב אחרי השינויים שעברו על נפאל לא מזמן.

מה השתנה? הרבה!
אז מה קרה? ובכן, ב-2008 הסתיימה חציבת דרך ג'יפים מרהיבה, המקבילה לחציו המערבי של מסלול טרק סובב האנפורנה. הדרך עוברת לאורך נהר הקלי קנדאקי עם לינות טובות לאורך הדרך – ועוצמות מרומי ההימלאיה נפתחו לקהל הרחב (ראו מפה בסוף הכתבה).



עד לפני שנים אחדות רק מטיבי לכת נהנו מנופים שכאלה, כיום הדרך החדשה מאפשרת להגיע להרים בטיול ג'יפים | צילום: אחיק דור 

אמנם עדיין לא נחצבה דרך אל ראש הפסגות או אל המעברים של ההרים הגבוהים, אך הנסיעה בדרך לכיוון צפון במעלה הנהר מלווה בתצפיות מרהיבות אל הפסגות שמשני צדי העמק והיא כוללת ביקורים ולינות בכפרים אותנטיים, שאך לא מזמן אירחו רק תרמילאים. לשמחתנו, הכפריים למדו מהר מאוד מה מתאים לקהל בוגר יותר, שהחל להגיע לכפרים בג'יפים, ורמת המלונות השתפרה לאין הכר. כיום ניתן לצאת למסע ג'יפים של שלושה-ארבעה ימים במעלה ההר וליהנות מתנאי לינה טובים ונוחים לאורך הדרך.

מצפון-מערב לעמק קטמנדו נמצא אזור גורקה (Gorkha), מכאן יצאה השושלת שאיחדה את נפאל. הלוחמים הנפאלים הידועים בעזות נפשם, שמשרתים בכוחות האו"ם ובצבאות שונים בעולם, נקראים על שם אזור זה. הדרך עוברת במקביל לנהר טריסולי, המשמש כמסלול רפטינג פופולרי ואנו מבצעים אותו בחדווה רבה.


רפטינג בנהר טריסולי | צילום: שולי יעקובי

הקרבת קורבנות – והחגיגה הגדולה
מעל הנהר נמצא מקדש מאנאקמנה – "כל מה שהלב יחפוץ", המוקדש למלכת גורקה, שהיתה בעלת כוחות אלוהיים. על פי המסורת, חצי שנה לאחר שהמלכה מתה נמצאה אבן שהגירה דם וחלב. משרתה האישי הבין כי האבן מסמלת את המלכה והקים את המקדש לזכרה, שבמרכזו האבן הקדושה. עד היום כוהני המקדש הם מצאצאיו של אותו משרת מסור.

למקדש, שניתן לעלות אליו ברכבל, נשקף נוף יפה של מורדות ההימלאיה. מהתחנה העליונה של הרכבל עוברת דרך בין דוכנים המציעים מנחות לאלים, וכמו בכל מקום קדוש, המסחר מתאים את עצמו לצורכי האדם – חוץ ממנחות צמחוניות כמו אגוזי קוקוס, אורז תפוח ותמונות, ניתן לקנות במקום גם תרנגולות ועיזים כדי להקריבם במקדש. חלק מהמקומיים מעדיפים להביא את העז מהבית, ובמחירון הרכבל נקבע גם מחיר לעז, מיותר לומר שמחיר זה כולל עלייה בלבד…


הדרך במעלה הנהר מלווה בתצפיות מרהיבות אל הפסגות המושלגות | צילום: אורנה כהן

מסביב למקדש יושבים נזירים המעניקים ברכה, חוט אדום וטיקה על המצח. הפולחן במקדש מציף את כל החושים: התפילה מלווה בחצוצרות מקומיות, תופים וצלצול פעמונים, המאמינים הנכנסים למקדש מקפידים לצלצל בפעמון כדי לפתוח שערי שמים או את שערי הלב, מסביב למקדש בוערים נרות וקטורת, ובצדו, במבנה נפרד, מוקרבים בעלי החיים. שיא הפעילות הוא הקרבת הקורבנות – בעלי חיים, בעיקר עיזים. מאות מאמינים מחכים בתור, כל אחד אוחז בקורבן. המחזה לא קל, אך מעניין מאוד, ואולי כאן נוכל לדמיין את בית המקדש בירושלים אי שם בעבר הרחוק.


בכפרים הקטנים והאותנטיים שלאורך הדרך יש תנאי לינה טובים ונוחים | צילום: אחיק דור

העיירה פוקרה – שער הכניסה להרים
מהמקדש ניתן לרדת חזרה לכביש ברגל או ברכבל. משם, לאורך אותו הכביש, אפשר להגיע לשמורת צ'יטואן בדרום נפאל או לעיירה פוקרה למרגלות ההימלאיה. פוקרה, בסיס היציאה לאזור האנפורנה, ומכאן למעשה מתחיל מסע הג'יפים שלנו.

פוקרה שוכנת על גדת אגם פיווה (Phewa Tal), והיא מהווה בסיס היציאה לכל פעילות האתגר באזור. ניתן לשוט באגם לאי שבמרכזו מקדש הינדי נחמד. מעל האגם נמצא מקדש השלום העולמי – סטופה בודהיסטית שנתרמה על ידי יפנים וצופה על העיר והאגם. השביל העולה לסטופה עובר ביער סוב-טרופי יפה (זהירות מעלוקות) ומהסטופה עצמה נשקף נוף מרהיב של האגם והעיר פרושים למרגלות ההימלאיה. בימים בהירים ניתן לראות את קו הרכס של אזור האנפורנה וקל לזהות את פסגת מאצ'ופיצ'רי (Machapuchare) – פסגה מחודדת, שפירוש שמה בסנסקריט הוא זנב דג.


הנוף הנשקף מהמקדש מעל מוקטינט | צילום: שולי יעקובי

צפונה בג'יפים בנהיגה עצמית או עם נהגים
מהעיר יוצאים בכביש עמוס לעייפה. מומלץ לעלות לכפר סרנגוט, שממנו נשקף נוף פנורמי יפה של ההימלאיה. לאורך הדרך פזורים שדות אורז וכפרים ציוריים, שלחלקם ניתן להגיע ברגל באמצעות גשרים תלויים החוצים את הנהר. בכפר קושמה נמצא הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם – אורכו 344 מטר והוא עובר מעל ערוץ עמוק. בצדו השני של הגשר מחכה קיוסק וכפר יפה. כדאי לטייל בין בתי הכפר, הפזורים בשדות האורז, כשבין החלקות צומחים צמחי במבוק ענקים. בחלקו העליון של הכפר ניתן להבחין במקדש קטן, אליו עולים בגרם מדרגות ארוך.


הגשר התלוי הארוך בעולם עובר מעל ערוץ עמוק ומוביל לכפר יפה 

הכביש מסתיים בעיירה בני (Beni) הנמצאת על גדות הנהר קאלי גנדקי (הנהר השחור). בעבר הסתיימה כאן דרך הרכב, היום, כאמור, ניתן להמשיך בג'יפים במעלה הנהר, לתוך גוש האנפורנה. דרך הג'יפים משובשת, אך הנוף היפה משכיח את טלטלות הדרך. חניית הלילה המומלצת היא בכפר טאטופאני (Tatopani), שפירוש שמו הוא "מים חמים", ואכן, בחלקו התחתון של הכפר, נובעים מעיינות חמים. רחצת לילה בבריכות החמות מהווה סיום נהדר ליום הליכה ארוך או למסע הג'יפים שעברנו.

מטאטופאני הדרך ממשיכה ועולה במעלה הנהר בין כפרים קטנים ועוברת ליד מפלי רופצ'ה, סמוך לכפר דנה. מפלי רופצ'ה נופלים לעמק של הקאלי גנדקי וניתן לעלות בשביל נוח לתצפית יפה, ממנה רואים את עמק הנהר ואת המפלים. מתחת למפלים נמצאת הנקודה הנחשבת לערוץ העמוק ביותר בעולם. אמנם זוהי ירידה קצרה ונוחה מהכביש, אבל אם מחשבים את עומק הערוץ מהפסגות שמעליו, הוא בהחלט ראוי לתואר זה.

מפלי רופצ'ה השוצפים

הנוף משתנה, היופי נשאר
נסיעה נוספת במעלה הנהר מביאה אותנו לכפר הבודהיסטי גהסה. כאן הנוף מתחיל להשתנות: שדות האורז מתחלפים במטעי תפוחים, היערות מתדלדלים והנוף נעשה צחיח יותר. רכס ההימלאיה חוסם את מעבר ענני הגשם ויוצר מדבר בצל הגשם, תופעה המוכרת לנו בארץ במדבר יהודה. לא רק הנוף משתנה, ההימלאיה מפרידה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מדרום נמצאים השבטים ההודו ארים, שמקורם בתת היבשת ההודית, ומצפון השבטים הטיבטו מונגולים. באזור המפגש ניתן לראות שילוב של שתי הקבוצות. הדת ההינדית מפנה את מקומה לבודהיזם הטיבטי, והבנייה באדמה הופכת לבנייה באבן. כדאי לסייר בגהסה בין הבתים הלבנים והסטופות הבודהיסטיות.


נהיגת שטח מאתגרת ברכס האנפורנה | צילום: אבי בלום

אחרי שחוצים את הכפר קלופאני (Kalopani, "מים שחורים"), ניתן לחצות את הנהר ולעלות לכפר טיטי. השביל עובר ביער סוב-טרופי ובין כפרים קטנים. בחלק מהכפרים ניתן לראות כוורות, מקדשים בודהיסטים קטנים ובתים פשוטים, מתחת לעצים גדולים ניתן למצוא מקדשים הינדים – הדתות השונות מתקיימות יחד באזור זה. כאן ניתן לעצור את הג'יפים ולצאת לטיול רגלי של כשעה וחצי עד שעתיים אל הכפר טיטי, שמעליו נמצא אגם טיטי. זהו אגם קטן ויפה שמקננים בו מינים נדירים של ברווזים. גם מי שלא מגלה עניין בברווזים, יגלה שהאגם עצמו והעלייה אליו שווים את המאמץ. מהאגם יורדים חזרה לקאלי גנדקי.


נזיר צבעוני. בנפאל יחדיו בני דתות שונות | צילום: אבי בלום

במעלה הקאלי גנדקי נמצא הכפר מרפה (Marpha), כפר ציורי שבתי האבן שלו צבועים לבן. כלי רכב אינם נכנסים לכפר, מה שהופך את הסיור בו לנעים יותר. בקצה הכפר נמצא מנזר בודהיסטי, שניתן לעלות אליו בגרם מדרגות ולצפות מחלקו העליון על הכפר כולו. בסתיו נוהגים המקומיים לייבש תפוחים, ועל הגגות ניתן לראות מקלות שעליהם מושחלות טבעות תפוחים. ביציאה מהכפר, כמו בכל כפר בודהיסטי טיבטי, עוברים שער שבתקרתו מצוירות מנדלות ובודהות השומרות על הכפר. מעל הכפר נמצא מנזר נוסף ושורה של סטופות הצופות על עמק הנהר. דוברי הטיבטית שבינינו יצליחו לזהות את המנטרה הבודהיסטית טיבטית הכתובה על הסלעים – "אום מאני פאדמה אום".

ג'ומסום, ומה שמעל
מעל מרפה נמצאת העיירה ג'ומסום ובה המרכז המנהלי של עמק קלי גנדקי. כאן נמצא, שדה תעופה קטן, תחנת משטרה וחנויות רבות. מכאן ניתן לצאת חזרה לפוקרה בטיסה במטוס קטן (עד 18 נוסעים). בג'ומסום יש להציג את אישור השהייה באזור האנפורנה – כל טיול באזור האנפורנה כרוך באישור ממשלת נפאל ("טרקים פרמיט"). בצורה זו מנסה ממשלת נפאל להגביל את מספר המטיילים באזור, לפקח עליהם וגם לגייס כסף לקופת המדינה העניה.

מג'ומסום כדאי להמשיך לעלות לכיוון הרכס לכפרים קגבני (Kagbeni) ומוקטינט (Muktinath). קגבני הוא כפר בודהיסטי טיפוסי עם בנייה באבן, בתים לבנים ומנזר. במנזר יש פנימייה ובית הספר לילדים מאזור מוסטנג הסמוך, שהיה סגור בפני זרים במשך שנים רבות.

בכפרים שלאורך הדרך אפשר להתרשם מהחיים האותנטיים של התושבים | צילום: אורנה כהן

מעל קגבני נמצאת מוקטינט, מטיילים היורדים ממעבר ההרים ת'רונג לה (המעבר הגבוה בטרק סובב האנפורנה, שבו התרחש ב-2014 אסון המטיילים שקפאו למוות) מגיעים למוקטינט בסוף הירידה. במקום יש מסעדות למטיילים, חנויות מזכרות ומקדש הינדי לאל וישנו. למרות הגובה הרב, כ-4,000 מטר מעל פני הים, שווה לעלות למקדש, שאליו מגיעים עולי רגל הינדים, חלקם הודים שהגיעו בטיסה לג'ומסום ומשם בג'יפ למוקטינט. עולי הרגל מטהרים את עצמם בבריכת המים שליד המקדש ונכנסים למקדש כשמנחה בידם. לאחר הגשת המנחה לאל הם יוצאים לסיבוב עם כיוון השעון מסביב למקדש, דרך פסלים של ראשי פרה מהם זורמים מים. כמו בכל נפאל, הדתות השונות חיות בשלום זו לצד זו וליד המקדש ההינדי נמצא מקדש בודהיסטי. אחרי תפילה במקדש הקרוב ללבכם אפשר להתחיל לרדת חזרה למוקטינט, ג'ומסום ומשם בטיסה לפוקרה הנעימה והמפנקת. נהגים מקומיים יחזירו את הג'יפים בהם נהגנו. גם מפוקרה יש מערך טיסות לקטמנדו, למי שאינו מחפש נסיעה בדרכים צרות ועמוסות משאיות עם נהגים משוגעים.

ממלכת מוסטאנג – משהו לטיול הבא
ממלכת מוסטנג, הנמצאת במעלה הקאלי גנדקי, היתה סגורה לתיירים, בשנים האחרונות ניתן להיכנס אליה בעלות של 500 דולר למטייל. גם כאן נחנכה לפני כשנתיים דרך ג'יפים, שחלקה עדיין בעבודות. הדרך אתגרית ביותר, כוללת עשרות חציות של נהרות והנהיגה בה מאוד מאתגרת. את תיאור המסלול הייחודי הזה נשמור לפעם אחרת.

חוויות מלהיבות בטיול ג'יפים למרומי ההימלאיה – ראו את הסרטון הבא:

מפת הדרך:


לחצו להגדלה

 

 אחיק דור – מדריך בחברת איילה גאוגרפית

 

נפאל: סודות ההימלאיה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מנפאל

טרק בממלכת מוסטנג הנידחת, אי שם בצפון נפאל
טרק בממלכת מוסטנג הנידחת, אי שם בצפון נפאל

אם יש גן עדן הוא נמצא במוסטנג, מקום מושבם של טיבטים, סמוך לגבול עם סין (או טיבט, תלוי את מי שואלים), החיים את חייהם בחופש. עניין שאינו מובן מאליו מאז הסכסוך שהתעורר עם סין ובריחתו של הדלאי לאמה ...

מסע צילום במוקדי העניין בקטמנדו
מסע צילום במוקדי העניין בקטמנדו

במבט ראשון נראית קטמנדו מוזנחת, צפופה ומזוהמת, אך אל תתנו לרושם הראשוני להטעות אתכם, מדובר באחת מהערים הקסומות והמרתקות במזרח ובעולם כולו. הצלם חמי כרם חוזר בפעם החמישית אל קטמנדו למסע צילום שמתרכז דווקא בעיר עצמה, ולא בפסגות ...

בעקבות ציידי הדבש בהימלאיה בנפאל
בעקבות ציידי הדבש בהימלאיה בנפאל

מזה למעלה מ-2000 שנה גברי שבט הגורונג והמגאר, משלשלים עצמם בעזרת סולמות וחבלים מבמבוק, בין ענני הדבורים הגדולות בעולם במצוקי רכס ההימלאיה שבנפאל. לימור צדוק שהיתה בכלל עם עקבים ובדרך לטיסה, מצאה את עצמה בדרך תלולה בוצית בג'ונגל, ...