תפריט עמוד

מקסיקו סיטי: עיר רבת המון

מקסיקו סיטי: עיר רבת המון

מקסיקו סיטי היא עיר של שכבות: מתחת המבנים האצטקיים של הבירה הקדומה טנוצ'טיטלאן, בתווך שכונות יפהפיות ושווקים ססגוניים, ומעל מיליוני תושבים שגרים בעיר תוססת, עם תרבות עשירה, אבל שסובלת מזיהום אוויר ומאחוזי פשיעה גבוהים

לוח בטון ענקי מקדם את הבאים בשערי הטמפלו מאיור (Templo Mayor), "המקדש הגדול", שעמד בלב טנוצ'טיטלאן (Tenochtitlán), בירת האצטקים. על הלוח, הניצב מעל שרידי המקדשים ובסיסי הפירמידות הגדולות שפעם עמדו כאן, כתובים דבריו של ההיסטוריון והכובש הספרדי ברנאל דיאס דל קסטיו, ובהם תיאור חי ומרתק של מה שראו עיניהם של הספרדים הראשונים שהגיעו אל בירת האצטקים.

טנוצ'טיטלאן ניצבה בלב אגם גדול שכיסה פעם את העמק שכיום שוכנת בו מקסיקו סיטי. במרכז העיר היו ארמונות ומקדשים שעלו, לפי תיאורו של קסטיו, אף על הגבוהים במגדלי סביליה שבספרד; והשוק הגדול וההומה שלה הדהים אפילו את ותיקי החיילים הספרדים, אלה שהיו בקונסטנטינופול וברומא. תיאור זה של קסטיו מעל שרידיו המעטים של אותו קומפלקס מקדשים מפואר נועד ללא ספק להזכיר למקסיקנים בפרט ולעולם בכלל ששורשיה התרבותיים של מקסיקו, שכמעט נמחקו על ידי התרבות החדשה שכבשה את הארץ לפני כ־500 שנה, מצויים גם כאן, במקום שאבות המקסיקנים פיתחו ויצרו את אחת הערים הגדולות והמרשימות בעולם העתיק.

שריד מהמקדש הגדול: לוחית חימר המראה את גופתה המבותרת של דמות מהמיתולוגיה האזטקטית | צילום: Migelao, flickr

ונציה של העולם החדש
מקסיקו סיטי היא עיר של שכבות: המבנים האצטקיים אמנם נעלמו כמעט לגמרי מעל פני השטח, אבל בחפירות הרבות שנעשו עם השנים לצרכים אורבניים שונים נמצאו שרידים רבים של העיר הקדומה שהיתה כאן. ההליכה במעברים התת קרקעיים בין שתי תחנות המטרו שבלב העיר, מהסוקאלו (Zócalo), כפי שמכונה הכיכר המרכזית, לתחנת פינו סוארס (Pino Suarez), מזמנת, מלבד ההמונים הנחפזים לדרכם או הרוכלים המציעים את מרכולתם המגוונת, גם הזדמנות לראות את שרידי העיר הקדומה שהושארו במקומם כעדות חיה לעבר המפואר.

מנקודת התצפית הטובה ביותר על העיר – המגדל הלטינו־אמריקאי (Torre Latinoamericana) – אפשר רק לדמיין את את המראה שנגלה לעיני הספרדים ב־1519, כשהשקיפו על העיר ממעבר ההרים שנמצא בין שני הרי הגעש הגבוהים ממזרח וראו את האגם שבלבו ישבה עירו של מוקטסומה, שליט הממלכה האצטקית. שלוש דרכים חצו את האגם והובילו מן החוף אל לב העיר. עצים שנשתלו ומוטות עץ שננעצו בקרקעית האגם הרדוד היו מצע יציב לאדמה שהובאה מן החוף כדי ליצור את האיים המלאכותיים שעליהם נבנתה טנוצ'טיטלאן. סירות שייטו בתעלות המים שתפקדו כרחובות בוונציה של העולם החדש.

ממרומי התצפית על העיר אין זכר לאגם הגדול. את רובו ניקזו הספרדים במאות ה־17 וה־18, אבל שרידים שלו קיימים בסוצ'ימילקו (Xochimilco, "המקום של הפרחים" בשפת הנהואטל, שפתם של האצטקים. מגדלים בו פרחים גם היום) שבדרום העיר. בסוף השבוע מתמלאות תעלות המים באלפי אנשים ששטים באחת מאינספור הגונדולות הצבעוניות, פותחים שולחן עם חברים, קונים צמחים במשתלות הרבות שעל האיים ומזכרות בשוק הגדול, או סתם מזמינים שיר אהוב ונוסטלגי, תמורת תשלום כמובן, מאחת מלהקות המאריאצ'י המשייטות להן במקום. כיוון שתשתית העיר עדיין רוויה במים, שוקעת העיר כל שנה בכמה סנטימטרים.


מקסיקו סיטי, מבט מהאוויר. מיקומה של העיר, בעמק סגור מוקף הרים, אחראי לזיהום אוויר תמידי | צילום: Enrique Dans, flickr

חיזיון שהיה לסמל
הסוקאלו והרחובות שמסביבו הם הלב הפועם של העיר בשעות היום. בכיכר מתרחש תמיד אירוע כלשהו: הפגנה נגד עוולות השלטון, הנתפס כמעט תמיד כמושחת ורקוב,  במות בידור ותיאטרון או הטקס היומי המייגע של הנפת הדגל לראש התורן העצום והורדתו. הרוכלים הרבים שמול הקתדרלה המטרופוליטנית המרכזית של העיר מוכרים מתשמישי קדושה, קלטות וצעצועים ועד פוסטרים עם דמותו של מרקוס, מנהיגה המסתורי של המחתרת הסאפאטיסטית הפועלת בצ'יאפס שבדרום המדינה. מטיפים דתיים עושים נפשות לאמונותיהם החדשות וסוחרים מוכרים שיקויים בהבטחה שאלה יחוללו פלאים בחיי המין, בחידוש העור, בניקוי הריאות וכיוצא בזה.

מסביב לכיכר מצויים כמה מבנים היסטוריים חשובים ובראשם ארמון הנשיאות שניצב במקום שעמד בו בשעתו ארמונו של מוקטסומה. צידו השמאלי של הבניין שקע במרוצת השנים. בארמון נמצאים ציורי הקיר של הצייר המפורסם דייגו ריוורה שמתארים את ההיסטוריה המקסיקנית, החל מן התרבויות הקדומות באזור, דרך האימפריה האצטקית והכיבוש הספרדי ועד מלחמות אזרחים ומעמדות שמאפיינות את מקסיקו עד ימינו. שרידיו של הטמפלו מיור, החשוב והמרכזי בבנייני טנוצ'טיטלאן, נמצאים סמוך לארמון הנשיאות. במוזיאון שבמקום מוצגים כמה מן הממצאים היפים ביותר של העיר הקדומה,  ובהם "אבן הירח", דיסק האבן הענקי שגילויו באקראי הוביל לחשיפת שרידי המקדשים בשנות השבעים.


מוניות באזור הסוקאלו, הלב הפועם של העיר | צילום: דרור כץ

בפינה הדרומית של הכיכר עומד פסל גדול המתאר את מיתוס היווסדה של העיר על ידי המשיקאס, הם האצטקים. כדי להגשים את חזון מנהיגם להתיישב במקום שיראו בו עיט עומד על שיח צבר ובפיו נחש, הם הגיעו בראשית המאה ה־14 לעמק מקסיקו הגדול, וכאן נגלה לעיניהם החיזיון שחיפשו, שלימים היה לסמל המדינה ומופיע בין השאר על המטבע והדגל.

הכנסיות הרבות שפזורות בעיר מעידות על מקומה החזק של הדת בחיי התושבים, שרובם קתולים. אף שבעיר נמצאות כמה מן הכנסיות העתיקות ביבשת אמריקה, דווקא הבזיליקה של גוודלופה (Guadalupe), שנבנתה ב־1976 לאחר שבכנסייה המקורית מהמאה ה־17 נתגלו סדקים, נחשבת החשובה שבהן. הבזיליקה היא מקום העלייה לרגל החשוב במדינה בגלל תמונתה של הבתולה מגוודלופה שנמצאת בה. הבתולה מגוודלופה היא הקדושה הנערצת ביותר באמריקה הלטינית. על פי האמונה, היא התגלתה כאן לאינדיאני מקומי ב־12 בדצמבר 1531. תאריך ההתגלות הוא חג לאומי, ואלפי מאמינים מגיעים למקום בליווי תזמורות וריקודים, תמונת הבתולה בידיהם, הם מבקשים את עזרתה, וכאות למסירותם עוברים את הדרך לכנסייה בזחילה על ברכיהם.


ארמון האמנויות היפות. מרכז אמנויות ואולם הופעות ובו יצירות של מיטב ציירי הקיר המקסיקנים | צילום: דרור כץ 

חורגת מהשטח 
במקסיקו סיטי יש יותר מ-23 מיליון תושבים, והיא אחת הערים המאוכלסות בעולם, אם לא המאוכלסת ביותר. העיר התפתחה אורבנית רק במהלך המאה העשרים, כאשר זרם גדול של מהגרים נדד אליה מן הכפרים בעקבות מלחמת האזרחים של 1910. עם תהליכי התיעוש המסיבי של שנות הארבעים והחמישים, ובעיקר בזמן הפריחה הכלכלית של ייצוא הדלק, גבר קצב העיור והעיר החלה מתפשטת לערים הקטנות יותר שבעמק, עד שבלעה אותן והפכה אותן לשכונות בתוכה.

היום חורג שטח העיר מהגבולות שהוקצו לה, והדבר ניכר בעיקר בשכונות הצפוניות הצפופות, שאוכלוסייתן ענייה מאוד. מתחילת המאה העשרים ועד היום גדלה אוכלוסיית העיר כמעט פי חמישים, ותהליך זה, שרובו היה בלתי נשלט, הביא לקריסה של תשתיות – עם הגידול הדמוגרפי הלכה וירדה רמת השירותים ומעגל העוני הלך וגדל. היום הואט מעט קצב גידול האוכולוסייה, אם כי עדיין מדברים על הגירה פנימית של כ־400 אלף איש לשנה.


גונדולות בסוצ'ימילקו. בסוף השבוע מתמלאות תעלות המים בהמוני אנשים

אחת התוצאות החמורות של הגידול האורבני היא זיהום האוויר הקשה, שהופך את מקסיקו סיטי לאחת הערים המזוהמות בעולם. העיר יושבת בעמק סגור מוקף הרים, ולכן אין בה סירקולציה של האוויר. כך נשארים באוויר טונות הגזים הרעילים שנפלטים כל יום מעשרות אלפי בתי החרושת וממיליוני המכוניות שבעיר. היום נעשים מאמצים רבים להוריד את רמות הזיהום והאבק, שגורמות לבעיות נשימה, בעיקר בקרב ילדים. אחת התוכניות שכבר יושמו היא נטיעה של מיליוני עצים באזורים שונים בעיר. במקסיקו סיטי יש גם אחוזי פשיעה גבוהים. הנתונים הרשמיים מדברים על כ־500 מקרי פשיעה מדווחים כל יום, אבל המספר האמיתי גבוה בהרבה. לאחרונה עושות רשויות העיר מאמץ מיוחד להחזיר את הביטחון לרחובות, ורודולף ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, הוזמן לעיר כדי לייעץ ביישום המודל לביעור הפשע שהנהיג בניו יורק. כבר עכשיו רואים נוכחות משטרתית מוגברת סביב מרכזי העסקים והבילוי במקומות רבים בעיר.

שדרות הרפורמה (Paseo de la Reforma) מעידות ששליטי העיר בעבר הועידו אופי אחר, אירופי, למקסיקו סיטי. שלטונו קצר הימים של המלך ההאבסבורגי מקסימיליאן בשנות השישים של המאה ה־19 הביא להקמתן של השדרות הרחבות שנועדו להיות השאנז אליזה של העיר. את בתי העשירים הגדולים והאלגנטיים החליפו במרוצת השנים בנייני משרדים מודרניים. למרות השינוי, שדרות הרפורמה, המחברות בין האזור הקולוניאלי לחלק המודרני של העיר, הן עדיין אחד הצירים היפים בעיר.


הפגנה בכיכר סוקאלו, ברקע – ארמון הנשיאות. בכיכר תמיד יש התרחשות כלשהי:
הפגנה, הופעה, טקס להנפת הדגל או להורדתו | צילום: שאול שורץ

לחגוג עם מריאצ'יס
בסוף שדרות הרפורמה נמצא פארק צ'אפולטפק (Chapultepec), הריאה הירוקה של העיר. פרט לאגם ולמרחבים ירוקים ממוקמים בו גן חיות, גן בוטני וטובי המוזיאונים של העיר. המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה מכיל את האוסף החשוב בעולם לתרבויות אמריקה המרכזית. המבנה המודרני מחולק לאולמות על פי התרבויות שהתקיימו במרחב של אמריקה המרכזית. גולת הכותרת היא האולמות המוקדשים לתרבויות המאיה והאצטקים. 

בפארק, שהיה נקודת ההתיישבות הראשונה של האצטקים כשבאו לאזור במאה ה־14, נמצאת גבעת המבצר (El Castillo), שעליה בנה המלך מקסימיליאן את ארמונו בסגנון חצרות המלכים באירופה. חלק מחדרי הארמון משמשים היום כמוזיאון הלאומי להיסטוריה. בסמוך לפארק צ'אפולטפק נמצא הסונה רוסה (Rosa Zona), מרכז חיי הלילה של העיר, שאליו באים בני המעמדות המבוססים. במקום פועלים כמה מהמלונות היפים של העיר, ובתי הקפה, המסעדות, מועדוני הריקודים והברים שבו פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה.


מקסיקו סיטי מנקודת מבטו של פיטר ברגל, בחור אמריקאי צעיר שמתעד את
מסעותיו בעולם בדרך אישית וכובשת

אם מבקשים לראות את חיי הלילה של העמך, הכתובת היא אחת: כיכר גריבאלדי (Plaza Garibaldi). בכיכר מתכנסים כל ערב מאריאצ'יס. תמורת תשלום הם מנגנים קלאסיקות מקומיות, שירי אהבה קורעי לב לצד שירים היתוליים. הזוגות והמשפחות שבאים לחגוג בכיכר מצטרפים אל השירה כטוב לבם בטקילה, הנמכרת מסביב, פוצחים בריקוד ונותנים שטר נוסף של חמישים פסו לזמר.

לרשות באי הכיכר עומד בסמוך שוק אוכל גדול הפתוח כל הלילה. המסעדות הרבות בו מציעות את אותן שלוש או ארבע מנות קבועות. אם לא נכנעים להפצרותיהם החביבות של בעלי הדוכנים אפשר תמיד להפיג את הרעב בפופולרי שבמאכלים המקסיקניים, הטאקו.


שכונת סן אנחל. במקור כפר שנבלע על ידי העיר | צילום: דרור כץ

אין קיר ללא ציור
אם נמצאים בעיר בסוף השבוע כדאי לפתוח את השבת בבזאר יום השבת
(Bazar del Sabado)  בשכונת סן אנחל (San Ángel) הציורית. זהו יריד ססגוני של עבודות יד ואמנות המתקיים בפארק שבלב השכונה וגולש לעתים אל הרחובות שמסביב, בין בתי הקפה, הגלריות והמסעדות.
משכונת סן אנחל המרחק איננו רב לקומפלקס האוניברסיטאי (UNAM), הממוקם בחלק של העיר ששוכן על סלעי לבה עצומים. זוהי האוניברסיטה הגדולה במדינה, כדי להתקבל אליה עוברים בחינת מיון בלבד, והלימוד הוא בחינם. בניין הספרייה המרשים מכוסה כולו בציורו של האמן אוגורמן שמתאר את התפתחות המדע והאנושות. מול בניין הספרייה עומד האצטדיון האולימפי, שנבנה לכבוד המשחקים האולימפיים ב־1968. בחזית האצטדיון, שנבנה בצורת הר געש, יש ציור מונומנטלי של דייגו ריוורה. לא פעם נדמה שאין בעיר הזאת ולו קיר גדול אחד שלא כוסה בציור או עיטור כזה או אחר.

בדרך חזרה למרכז העיר מומלץ לעצור ולטייל ברחובות הצרים מרוצפי האבן של שכונת קויואקאן (Coyoacán). עד שנות הארבעים של המאה הקודמת היתה השכונה עיירה מחוץ למקסיקו סיטי, אבל במרוצת הזמן נעשתה חלק אינטגרלי מן העיר. אינטלקטואלים ואמנים בחרו לגור בשכונה השלווה, המפורסמים שבהם היו דייגו ריוורה ופרידה קאלו, וכאן גם התגורר ונרצח המהפכן הרוסי לאון טרוצקי השכונה מציעה בניינים היסטוריים, גלריו
ת ותיאטראות, בתי קפה קטנים ושוק אומנויות.


פסלים אצטקיים. במהלך השנים נמצאו שרידים רבים וחשובים של העיר הקדומה

בכיכר שלוש התרבויות (Plaza de las Tres Culturas) שבשכונת טלאטלולקו (Tlatelolco), השכונה שידעה ייסורים ומוות החל בימי הכיבוש הספרדי, דרך הקטל של כוחות הממשלה בסטודנטים מפגינים ב־1968 וכלה ברעידת האדמה של 1985, נמצאים זה לצד זה שרידי מקדש אצטקי וכנסייה פרנציסקנית עתיקה, ומולם ניצב הבניין המודרני של משרד החוץ המקסיקני. הליכה קצרה אל מרכז הכיכר מביאה אותנו אל שלט שמתייחס לנפילת האימפריה האצטקית. בשלט כתוב: "לא היה זה ניצחון וגם לא מפלה, היתה זו לידתו הכואבת של העם המסטיצי שיוצר את מקסיקו העכשווית". דומה שזהו סיפורה של מקסיקו סיטי העיר ואולי אף של מקסיקו כולה.

מקסיקו סיטי – העמוד הראשי >>


לקריאה נוספת:

 

מקסיקו: אמנות ציורי הקיר
מקסיקו: אמנות ציורי הקיר

אמנות ציורי הקיר של מקסיקו הופיעה לפני הכיבוש הספרדי, אך גובשה לשפה אמנותית במקסיקו של המאה העשרים. כיום היא חיה ונושמת במוזיאונים ובבנייני ציבור, אבל גם ברחובות ובבתים. בעקבות הציירים הגדולים דייגו ריוורה, דויד סיקיירוס, חוסה אורוסקו ופרידה קאלו

 

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סרטון: טיפוס על האלף דום ביוסמיטי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

58 − 56 =