תפריט עמוד

מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת

מערות בשפלת יהודה: העולמות שמתחת

אלפי מערות חבויות מתחת לפני השטח בשפלת יהודה. פעם היו מאחסנים בהן מזון, לוקחים מהן אבני בנייה ולפעמים גם מסתתרים מהשלטונות. היום אפשר לסייר בהן, לטפס, לזחול ולגלות עולמות עתיקים

לפני יותר משלושים שנה, כשרק התחלנו את העבודה במערות במסגרת סקר ארכיאולוגי בשפלת יהודה, היה מסתורין גדול בחוויה של גילוי הפתחים, בכניסה לחללים, לעתים בזחילה או בירידה בחבל. הרגשנו שאנחנו הראשונים שמגלים את העולם התת קרקעי. בחלוף הזמן התרחב מעגל המשוגעים למערות. מאז הוכשרו רבות מהמערות לביקורי מטיילים, שרצו להוסיף טעם של הרפתקה למסלול שלהם; הוסיפו להן תאורה, דרכי גישה, מדרגות, חצים ושלטים. רק דבר אחד נותר כבעבר: קסם הכניסה למערה לא מוכרת עדיין קיים.

כבר בראשית המאה ה-19 שמו לב חוקריה הראשונים של ארץ ישראל לריבוי המערות בשפלת יהודה. סטיוארט מקאליסטר, אחד החוקרים החשובים בתחום, השתתף בשלהי המאה ה-19 במפעל ארכיאולוגי של הקרן הבריטית. תיאוריו ומסקנותיו ראויים לציון, גם אם לא דייק בכתיבה המדעית. החוקרים התפעלו מן המערות הרבות, תיעדו את ממצאיהם וניסו להתחקות אחר הגורמים להימצאותן דווקא בתחום גיאוגרפי מצומצם זה.

התשובה לשאלה מתחילה בתנאי השטח: את השפלה מאפיינים סלעי קירטון רכים יחסית (ולכן גם מתאימים לחציבה), שעומקם 850-350 מטר. מעליהם נוצר סלע הנארי – קרום קשה שעוביו מטר עד שני מטרים בלבד, אך הוא זה שמונע את היווצרות המדרונות המדורגים, כמו אלה שבהרי יהודה, ותורם לנוף השפלה המעוגל. קשיותו של הנארי אפשרה לחצוב את מערות הפעמון הגדולות והמרשימות שקיימות, למשל, ליד מושב לוזית וקיבוץ בית גוברין, שכן הוא משמש מעין גג מעליהן.

חלקה השני של התשובה עובר כחוט השני בתולדות ארץ ישראל ותושביה. את המערות חצבו כי הזדקקו לאבני בנייה וגם למקומות מתאימים לאחסון מזון, לאגירת מים ולמחבוא מפני השלטונות. יש חוקרים הסבורים כי מערות מסוימות אינן אלא מערכות מסתור, שבהן מצאו מפלט מהשלטון הזר המשתתפים במרד החשמונאים ובעיקר במרד בר כוכבא.

מערת קולומבריום בתל מארשה. הכוכים נועדו לגידול יונים | צילום: שמעון לב

כל המערות – מצידון עד פעמון
כדי ליהנות מטיול במערות, כדאי להכיר את החללים עטופי האבן הללו מקרוב. יש כמה סוגי מערות, אך אפשר לחלקן לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא מערות קבורה, שנחצבו במשך אלפי שנים, מהאלף הרביעי לפני הספירה ועד לאמצע האלף הראשון לספירה (רבות מהן נחשפו בידי מחפשי עתיקות לא מורשים).רובן פשוטות אמנם, אולם ישנן גם כמה מערות קבורה מהודרות ומעוטרות, כמו זו שמצפון לתל עיטון, שעל קירותיה חצובים תבליטים של ראשי אריות. ממזרח לתל מַרֵאשָה נמצאו מערות קבורה משפחתיות מהתקופה ההלניסטית, שזכו לכינוי "המערות הצידוניות" (שם נקבר ראש העדה הצידונית במראשה), והן מעוטרות בציורים צבעוניים של תהלוכת חיות, דמויות מיתולוגיות ודמויות של גבר ואשה מנגנים. מערות הקבורה נמצאות סביב רוב תלי השפלה, ובהם תל בית שמש, תל צפית, תל גודד ותל עיטון, וליד כמה מהיישובים הקדומים, כמו ח'רבת בית נתיף, חורבת מדרס, בית גוברין, ח'רבת עיטון, חורבת כישור ועוד.

קבוצת המערות השנייה נקראת מערות-מחצבות, והיא מעניינת במיוחד: מצד אחד הן שימשו למטרות מגוונות, כמו בתי בד תת קרקעיים, מחסנים, אולמות, ולפעמים גם למגורים. מצד שני נראה כי מתכנני היישובים בתקופות הקדומות לא הסתפקו בניצול החלל והשתמשו גם בחומר הגירי שהוצא מהמערות ומצוי בשפע מתחת לפני האדמה לצרכים שונים, ובעיקר לבנייה.

הרפתקה במעבה האדמה: המלצה לביקור במערת מסתור חורבת זכרי>>

בתוך קבוצת המערות-מחצבות נראים אפיונים ברורים של שתי תקופות חציבה עיקריות. מערות שנחצבו בשפלת יהודה בתקופה ההלניסטית (בין המאה השלישית והמאה הראשונה לפני הספירה) זכו לשם "מערות מראשה", משום שרבות מהן (כ-650 מערות) נחצבו סביב העיר מראשה. המערות הללו קטנות יחסית (כגודל חדר) ופונקציונליות (נחצבו לצורך ספציפי: בתי בד, אחסון ועוד).

למערות מן התקופה השנייה קוראים בפשטות "מערות פעמון" בשל צורתן המיוחדת. תאריך חציבתן הוא חידה, אך משערים כי מדובר בערך במאה התשיעית עד המאה ה-12 לספירה. ישנן גם מערות-מחצבות עם מאפיינים מיוחדים, השייכות לאחת משתי התקופות, וגם עליהן נספר. טיול בכל אחד מסוגי המערות הוא חוויה שונה, וכדאי לדעת עליהן משהו לפני שאורזים תרמיל ויוצאים לשטח.

מערת בית בד בבית גוברין | צילום: אייל ברטוב

מערות מראשה: תוכנית חציבה מדויקת
תל מראשה הוא גבעה מבודדת, גבוהה מסביבתה. מראשו יש תצפית יפה על מרחבי השפלה, אבל לא פחות עניין קיים מתחת לפני השטח. האתר נחלק לשניים: התל הגבוה (ה"אקרופוליס", שבו נמצאים מבני השלטון והציבור) והעיר התחתית שנמצאת מסביב לו (ובה מבני המגורים, המערות ובורות המים).

בטיול במערות סביב התל קל להבין את תפקודיהן: בורות מטויחים ששימשו לאגירת מים, בתי בד לייצור שמן זית ומקומות אחסון, ככל הנראה ליין. מדהים לראות איך הצליחו לחצוב חללי מערות קרובים כל כך מבלי שמערה אחת תפגע בסמוכה לה. אני סבור שהאוכלוסייה הזרה שהגיעה לשם מדרום אדום הביאה עמה את הידע והטכנולוגיה של חציבת חללים בצורה זו, על פי תוכנית מדויקת.

בשנים האחרונות חודשו החפירות במערות, גם כדי להכשיר כמה מהן למטיילים. במהלך העבודה אותרו 22 מערות עם בתי בד לתעשיית שמן, ובחלקן התגלו ממצאים מתקופת הברזל השנייה (המאות התשיעית-שמינית לפני הספירה), כמו משקולות נול, ידיות עם חותמות למלך ואוֹסְטרָקוֹן (חרס ששימש לרישומי מינהל) עם כתובת בעברית.

מערות פעמון: ביתם של ענקים ונזירים
מערות הפעמון הרשימו את כל החוקרים והמבקרים באזור בית גוברין במאה ה-19, וההצעות לגבי השימוש בהן פרחו – כולל תיאוריות על ענקים שגרו במערות, אולי אפילו שארית משבט גוליית הפלשתי. המערות דמויות הפעמון שונות בצורתן ובמיקומן ממערות מראשה. אלו הם חללים תת קרקעיים גדולים, בעלי פתח עליון בקוטר מטר בממוצע, שנחצב בגיר הנארי הקשה. במהלך החציבה הורחב החלל כלפי מטה בצורת פעמון. החומר שנחצב הוצא דרך הפתח העליון, וככל שהועמקה החציבה – גדלו נפח המערה וקוטר קרקעיתה. לעתים חוברו כמה פעמונים למערכת מסועפת. חוזקו של סלע הנארי שימר אותן ומאפשר לנו לבקר בהן גם היום.

בשפלת יהודה מצויות כ-4,500 מערות פעמון, ואפשר לראותן סביב בית גוברין ולוזית; למרגלות קבר שיח' עבדאללה; בתל קידנא (עיי כידון); על הגדה הדרומית של נחל אדוריים ובמקומות נוספים. בגן הלאומי בית גוברין יש ריכוז יפה שלהן: 87 מערות פעמון שמחוברות לכדי מערכת אחת (חלקן התמוטטו ויצרו מכתשים). כיום אפשר לבקר בגן רק בחלק הצפוני של המערכת (בחלק הדרומי קיים חשש ממפולות), ולצפות בעיטורים שהשאירו שם החוצבים. לעתים נתקלים בצלבים חקוקים על הקירות ובתאי מגורים, המעידים כי נזירים נוצרים השתמשו במקומות אלה להתבודדות.

מערות הפעמון שבקרבת מושב לוזית אינן מסודרות למבקרים, ובביקור בהן יש קסם לא מחייב. עוד מערות כאלה מוכרות מצפון לקיבוץ בית גוברין (במערת ערק אל-פניש); מדרום מערב למושב לכיש, למרגלות הגבעה שעליה בנוי קבר שיח' עבדאללה; מצפון לחורבת בית לויה, ובעוד מקומות.

ציור של גבר ואישה מנגנים, במערת קבורה בתל מראשה | צילום: שמעון לב

מערות מיוחדות: יונים, מחסנים וקאפלות
ישנן מערות נוספות, משתי תקופות החציבה, בעלות מאפיינים מיוחדים שנתנו להן את שמן. בקירותיהן של מערות קוֹלומְבַּריוּם (שובכי יונים), למשל, חצובים כוכים (במידות ממוצעות של עשרים על שלושים סנטימטר), שבהן גידלו יונים לבשר ולדישון שדות בלשלשת. כוכים אלה נמצאים במערות פעמון, במערות מראשה, בבורות מים או בבתי בד.

אחת המערות המפוארות, שחצובים בה כאלפיים כוכי קולומבריה, היא מערת התורים (א-סוק), החצובה בעיר התחתית של מראשה. במערה הפולנית (שנקראת כך משום שחיילים פולנים מצבא אנדרס היו בה ב-1943 וחרטו בקירותיה סמל עיט וכתובות), הנמצאת מצפון למערת התורים, חצובים כוכים בבור מים שיצא משימוש. בקרבת תל קידנא יש מערת קולומבריום מרובעת עם כ-1,200 כוכים. מערת קולומבריום מרשימה נוספת מצויה כשבעים מטר מדרום למערות הפעמון שליד מושב לוזית (ליד פתחה יש עץ תאנה, יש לרדת אליה בזהירות), ובה יש כוכים בצורות שונות.

בכמה מערות בשפלה נמצאו שרידים המעידים על כך שהן שימשו למגורי רועים או חקלאים, אשר ירדו מהר חברון בעונות הקציר לשהות בקרבת חלקות העיבוד. במערות אלו נעשתה חציבה נוספת כדי להתאימן למגורים: יש בהן דרגשי לינה וכוכי אחסון, וחלל המערה חולק בקירות פנימיים. סביב כמה חורבות תועדו מערות (בדרך כלל קטנות, ועל קירותיהן טיח) שלפי ההשערה שימשו לאחסנת תוצרת טרייה של פירות וירקות בשל הטמפרטורה הקבועה והלחות הגבוהה.

במערות מסוימות קיימות עדויות למגורים או לשימוש על ידי נזירים. במערה ליד ח'רבת אל-עין חצובות עדויות לשימוש בבור מים כתא התבודדות של נוצרים, ומקאליסטר אף דיווח על קאפלה חצובה בקרבת חורבת בית לויה. על קירות ערק אל-ח'יל (מערת הסוסים) שבבית גוברין חצובים עיטורים גיאומטריים מרשימים, ונראה שהיא שימשה קאפלה תת קרקעית (עדיין לא פתוחה למבקרים).

מערת פעמון בבית גוברין. החציבה החלה מהפתח העליון הצר | צילום: שמעון לב

מערות מסתור: בר כוכבא היה כאן?
הקבוצה האחרונה שנספר עליה מעוררת סקרנות ומלהיבה את יצר ההרפתקנות יותר מכל האחרות – מערות המסתור. לפי המחילות והמעברים הצרים המחברים בין החללים, נראה כי המקומיים הסבו מערות ששימשו למטרות שונות למקומות מחבוא – למזון או לאנשים.

בתיאור הקרבות של קסיוס דיו, היסטוריון רומאי מהמאה השנייה, הוא מציין את קיומן של מערות אלה. עובדה זו ומטבעות בר כוכבא שנטבעו בימי המרד ונמצאו במערות הובילו חוקרים לחשוב כי שם התחבאו המורדים עצמם במהלך המרידות ברומאים, ובעיקר בעת מרד בר כוכבא (135-132 לספירה). עם זאת, מאחר שלא נמצאו במערות כלי מלחמה, מדובר להערכתי במחילות מסתור ששימשו בעיקר את האוכלוסייה המקומית הלא-לוחמת, למשל, משתמטי מס.

במערות מסוג זה אפשר לבקר בחורבת זכרי שבקרבת מושב לוזית; במדרון המזרחי של תל עזקה, למרגלות תל גודד; באתר רסם א-רסום (מדרום לגבעת גד) ועוד. שוטטות במערות הללו ובמחילות הצרות היא חוויה נפלאה לילדים, שכוללת זחילות, גלישות, טיפוסים ומחבואים. גם מבוגרים זוכים בהן להצצה דרך חלון תת קרקעי אל היסטוריה של ארץ ישראל ועולם מופלא של חלל ואבן.

מפת איזור בית גוברין:
 

לחצו להגדלה

 

 

האם היית ביעד הזה?

  • 3

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

מערות לוזית

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות משפלת יהודה ומישור החוף הדרומי

הטעמים של אשדוד
הטעמים של אשדוד

כעיר השוכנת על חוף הים התיכון, עם תושבים שהגיעו מכל קצות תבל, אשדוד מציעה מגוון קולינרי כמעט אינסופי. פסטיבל "עמים וטעמים", שמתקיים בסוף חודש מאי, מאפשר לטעום מנות מקומיות ממטבחים שונים ומגוונים - גיאורגי, בוכרי, מרוקאי ואפילו סיני, ...

פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה: ההנאה שבאיטיות
פסטיבל האוכל הכפרי במטה יהודה: ההנאה שבאיטיות

שפלת יהודה מציעה שפע של תענוגות קולינריים: מסעדות כפריות, בשלנים ביתיים, יקבים, מבשלות בירה, מאפיות ומחלבות, עם דגש על חומרים מקומיים ועונתיים ושיטות הכנה מסורתיות. פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה הוא הזדמנות מצוינת לחזור ולבקר באזור הירוק ...

צילום: רמלה, לקלף את הסיפור
צילום: רמלה, לקלף את הסיפור

מתי בפעם האחרונה ביקרתם ברמלה? מלבד השוק המפורסם, רמלה מציעה אתרים היסטוריים ופסיפס אנושי מרתק. קבוצת צלמים שמה לה למטרה לקלף את סיפורה של העיר הרב-תרבותית ולהאיר צדדים שונים שלה, לאו דווקא פוטוגניים במובן הסטנדרטי