תפריט עמוד

ממלכת באפוט בקמרון

ממלכת באפוט בקמרון

קמרון אמנם מוגדרת רשמית כרפובליקה נשיאותית, אך עד היום מתקיימות בה עשרות ממלכות מסורתיות. לפני שישים שנה ביקר במקום הסופר ג'ראלד דארל, ואת הרפתקאותיו תיאר בספרו "חברברי הסוונה". דנדן בולוטין פרע חוב ילדות ישן ונסע לפגוש את הפון של ממלכת באפוט

 

"במרכז החבורה צעד אדם גבוה ודק גזרה, בעל פנים נסוכות חיוּת והומור. לבוש היה גלימה לבנה פשוטה והכיפה שלראשו היתה נקייה מקישוטים, אך על אף היעדר הצבעים ייחדתיו מיד כאדם בעל חשיבות כלשהי באורחה הקטנה — כל כך מלכותיות היו הליכותיו. זה היה הפון של באפוט, שליט ממלכת ארץ הסַוָנה הגדולה שנסענו בה ואוכלוסיית הנתינים השחורים עצומה שלה. עשיר מופלג היה, ואת ממלכתו הנהיג, כפי שידעתי, בערמומיות ובתבונה, ולוּ גם באבק רודנות. הוא נעצר לפני בחיוך קל והושיט לי יד גדולה וכחושה. 'ברוך הבא', אמר".

("חברברי הסונה", ג'ראל דארל)


חלמתי להגיע לקמרון מאז שקראתי בילדותי את ספרו של ג'ראלד דארל "חברברי הסוונה". סיפוריו על הרפתקאותיו בביקורו בממלכת באפוט (Bafut) הצחיקו אותי ועוררו את דמיוני. לא פלא אם כן שכשנשאלתי מה ברצוני לראות במסעי בקמרון, הדבר הראשון שאמרתי היה: ממלכת באפוט.

ריקוד המסכות. בנות ובנים רוקדים לחוד, כאשר הגברים מחופשים לבעלי חיים או לציידים שרוקדים את ריקוד היציאה לציד

מאז קבלת העצמאות מצרפת ואנגליה ואיחוד שני חלקיה של קמרון למדינה אחת ב־1961, כוננה בקמרון רפובליקה נשיאותית. המדינה מחולקת לעשר פרובינציות שונות, בעלות דרגה מסוימת של אוטונומיה, ובנוסף, קיימות בה עשרות ממלכות שענייני הפנים שלהן מנוהלים באורח כמעט עצמאי על ידי המלך המקומי, שנעזר במועצת חכמים. מלך זה מכונה לרוב "פוֹן", אולם בצפון המדינה הוא יכול להיקרא גם סולטן, למידו או למה (בעיקר בחברות המוסלמיות).
כל ענייני הממלכה מנוהלים על ידי הפון ומועצת חכמיו ורק במקרים חריגים פונים לרשויות המדינה. אם משפט מגיע למערכת המשפט הכללית של המדינה, הפון יראה בכך כישלון שלו בפתרון הסכסוך. גם את המסים משלם כל תושב לממלכתו, בהתאם ליכולתו ולמקצועו. כך למשל נהג משאית יתרום לפון כמה ימי משאית וחלק מתכולת ההובלות שלו. מערכת היחסים הייחודית בין המדינה לממלכה מצביעה, מצד אחד, על כוחה של המסורת, הנשמר גם במדינה הפוסט קולוניאלית, ומצד שני על חולשתה של המדינה, הנאלצת להתמודד עם כוחות מפצלים רבים.

משלחת מלכותית
גשם ירד, ולילך ואני ישבנו במקלט הקופים שבלימבה (Limbe), והמתנו לנהג שנשלח לאסוף אותנו (על הקופים היתומים בקמרון

כאשר הגענו לממלכה יצאה לקראתנו דורה, אחת משמונים נשותיו של הפון. עשרת ילדיה מהווים רק אחוז קטן מ־500 צאצאיו של הפון

ראו "מסע אחר" 88). כמה דקות לפני הזמן המיועד נכנס למקלט גבר שחור עור ענק, שבידיים שריריות עבות כרגליים החזיק בעדינות מטרייה. "מי זה מסייה דנדן?", הכריז. "אני מוֹדוֹ", הציג עצמו כשהזדהיתי. לאחר סבב לחיצות ידיים ליווה אותנו תחת מטרייתו למכונית טויוטה לנד קרוזר חדשה ומבריקה, נושאת לוחית זיהוי של משמר הנשיא.
בדרך ליעדנו חלפנו על פניהם של כ־15 מחסומי דרכים, בעיקר של המשטרה ושל הז'נדרמריה. בכולם פונתה הדרך מיידית והשוטרים הצדיעו בדום מתוח. נפנפתי לכיוונם באבירות תוך שאני נזכר בנסיעתי הראשונה בקמרון במונית מקומית: ישבנו שמונה אנשים במונית — שלושה במושב הקדמי וחמישה באחורי — ובכל מחסום עצרנו לבדיקת רשיונות, תעודות ודרכונים, ולסדרת שאלות. בחנות הראשונה הנהג קנה שוקולד למריחה ומרח אותו על מדבקת רשיון המונית כדי שהשוטרים לא יבחינו שהוא יצא מאזור העבודה שלו. בחלק מהמחסומים, גם לאחר שלא הצליחו למצוא שום בעיה בניירת, ביקשו קאדו

בית ההארחה שבממלכת באפוט, שבו התארח דארל ושאותו תיאר בספרו. ספירת המדרגות שערכו הסופר והפון נעשתה ככל הנראה לאחר שתיית כוסות וויסקי רבות

(טיפ, בקשיש). את אותו המרחק שעברנו אז ביותר משש שעות, גמאנו הפעם בתוך שעתיים בלבד, מרחמים על ידית ההילוכים וההגה שנמעכו תחת ידיו האימתניות של מודו.
במדינה כמו קמרון, כך מתברר, להיות אורחי שר ההגנה זה מהפך. משלחת ביקורי הנימוסים שלנו כללה את אבי וטלילה סיוון, זוג ישראלי המתגורר בקמרון בשנים האחרונות, מודו הנהג, זכריה שומר הראש, שמש – גורת שימפנזה יתומה שאומצה על ידי אבי וטלילה, כלבתם, לילך ואנוכי. בהחלט שיירה ייצוגית מוזרה לביקורים ממלכתיים.
את מסענו התחלנו לאורך "כביש הטבעת" שבצפון־מערב קמרון, אזור הררי לא גבוה שעדיין מכוסה בחלקו ביערות גשם ובו ריכוז גבוה של מלכויות. פה צילמו את אחד מסרטי "טרזן". לאורך כביש הטבעת פזורות מלכויות רבות, בהן פומבן (Foumban) ובבאנג'ו 
(Babanjou), בה לפון יש ארמון בוץ ומחסנים מלאים פסלים שנצברו במשך דורות. הפון של בבאדג'ו (Babadjou) הוא ה־17 בשושלת המלוכה. לאביו היו יותר ממאה צאצאים, מתוכם 57 בנים, שמהם בחר אביו בן ליורשו. הפון של בפוסם (Bafoussam), לדבריו, הוא כבר ה־97 בשושלת. בביקורנו סיפר לנו כי היה שקוע בלימודי התואר השני בפיזיקה כאשר אביו נפטר ונודע לו כי הוא נבחר לרשת את מקומו.

500 ילדים בפנקס
העיקר עבורי באזור כביש הטבעת היה ללא ספק ממלכת באפוט, בה ביקר בשנות הארבעים של המאה הקודמת הסופר ג'ראלד דארל (1925־1995), ועליה כתב את "חברברי הסוונה" ומאוחר יותר את "גן חיות במזוודה". אמנם הפון שאצלו התארח דארל כבר הלך לעולמו, וכעת מולך יורשו, אולם התחושה היא שבאפוט נותרה כשהיתה.
כאשר הגענו לממלכה יצאה לקראתנו דוֹרָה, אחת משמונים נשותיו של הפון, ומי ששימשה כמדריכתנו בביקור המלכותי. עשרת ילדיה של דורה מהווים רק אחוז קטן מ־500 צאצאיו של הפון, והרשימה המלאה של שמותיהם כתובה בפנקס מיוחד, אותו דורה הציגה בפנינו. קל לזהות את נשותיו של הפון: כולן גרות בחצר הארמון וכולן עונדות צמיד עטור קונכיות קטנות. במתחם הארמון מתגוררות לצדן גם אלמנות הפון המנוח.
השער שבכניסה לארמון מעוטר בציורי קיר המתארים אריות המגינים על הפתח. בניין מועצת החכמים נמצא באגף המרוחק מבתי הנשים, ובמקום גם מוזיאון המכיל את המתנות שקיבלו הפונים במשך השנים – אוסף מרשים ביותר של פסלי עץ, שרפרפי עץ מעוטרים, עורות בעלי חיים, שנהבים ועוד. במרכז חצר הארמון ניצב היכל הקודש, שהכניסה אליו מותרת רק לשמש ההיכל ולפון.

מהיכל זה יצא אלינו הפון, לבוש גלימה לבנה, והתיישב זקוף קומה בכיסאו שבמרפסת, פניו החכמים שופעי ההומור ושמחת החיים תאמו להפליא את תיאוריו של דארל. כאשר ניתן האות חמישה נגנים התנפלו על קסילופון ענק והחלו לנגן בו בצוותא. במקביל, קבוצת מתופפים הכניסה את הנוכחים לקצב. הריקודים החלו: בנות ובנים רוקדים לחוד, והגברים מחופשים לבעלי חיים או לציידים שרוקדים את ריקוד היציאה לציד. הקצב סוחף וגם מי שלא משתתף בריקוד זז לפי הקצב. אחד הרקדנים רוקד על מוטות ארוכים ומגובה של שלושה־ארבעה מטרים מתכופף ונותן לכל אורח עלה ירוק. בסוף הריקוד הוא חוזר ואוסף את העלה, שמקובל להחזירו עם קאדו — טיפ לרקדנים ולתזמורת. הקאדו הוא מנהג מקובל ואפילו הפון נותן.
כשעמדנו לעזוב את ממלכת באפוט הרגשתי שפרעתי חוב ילדות ישן, אבל נותר עוד דבר אחד קטן:

"כשהגענו לראש גרם המדרגות הארוך שהה והביט בי רגע במבט מהורהר, אחר כך הושיט זרוע ארוכה והורה כלפי מטה: 'שבעים וחמש מדרגות', נהרו פניו. 'יופי מאוד', הסכמתי במנוד ראש. 'אנחנו נספור אותן', אמר הפון מתענג על הרעיון […] כיוון שלא יכול לזכור את המספרים האנגליים שלמעלה מן המספר שש, התבלבלנו קצת באמצע הירידה וכשהגענו לתחתית המדרגות גילינו שלפי הערכתו של הפון חסרו שלוש מדרגות. 'שבעים ושתיים?', שאל את עצמו. 'לא, צריכות להיות שבעים וחמש. לאן הלכו?' […] חזרנו ועלינו מעלה אל המרפסת כשאנו מונים בקול רם, ואז, ליתר ביטחון, חזרנו ומנינו אותן בירידתנו, וראיתי שאם לא ייעשה משהו עתידים אנו להוציא את כל הלילה בחיפוש אחר המדרגות החסרות".
 

ספירת המדרגות בכניסה למבנה שבו התגורר דארל בעת שהותו במקום ושכיום משמש בית הארחה נעשתה ככל הנראה לאחר שהפון וג'ראלד שתו כוסות רבות של וויסקי. בהתרגשות רבה ירדתי גם אני בגרם המדרגות וספרתי כל אחת ואחת מהן. איזו אכזבה – בסך הכל חמישים ושלוש מדרגות.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

קמרון, בארצו של טרזן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מקמרון

קמרון – התנדבות במקלט פרימטים
קמרון – התנדבות במקלט פרימטים

יערות הגשם בקמרון הולכים ונעלמים, חברות העצים יעילות מתמיד, אנשי השבטים אובדי עצות, ציידי הקופים חוגגים והסחר בגורי גורילות ובאיברים נמשך. במקלט ייחודי לפרימטים ניסה צוות קטן של מתנדבים לתת סיכוי לפיצ'ו, ניינגו וחיות אחרות

קמרון – להציל את הקופים
קמרון – להציל את הקופים

לחות בלתי נסבלת, שיחים דוקרניים, חרקים עוקצים - כל אלה היו מנת חלקם של הישראלים שפינו שבילים בג'ונגל בקמרון. אבל תחושת הסיפוק השכיחה הכל: בשטח שפינו קמה מכלאה לגורי קופים יתומים. במדינה שבה בשר קופים נחשב למעדן - ...

קמרון: החוויה האפריקאית
קמרון: החוויה האפריקאית

יש משפחות שנולדו לחוות את העולם כולו. משפחת בולוטין למשל כבר נסעה עם פעוטות לאזור החוג האנטארקטי והארקטי. לא מזמן הם טסו שוב לקמרון שבמערב אפריקה לטייל בין מלכים ומלכות ולהציל גורילות. הכתבה שתגרום לכם להגדיר את הגבולות ...