תפריט עמוד

• עונת שנה מומלצת: החודשים האידיאליים הם מאי – יוני וספטמבר – אוקטובר, אם כי אפשר ליהנות במדריד כל השנה.
 
• למה? ארכיטקטורה, מוזיאונים, ברים נהדרים, ריאות ירוקות 

• למי זה מתאים? לכולם 

• לאן טסים? שדה התעופה של ברחס (Barages), סמוך למדריד 

• כמה ליום? יקר. מחירי אירופה.

מבוא
מדריד, שהיא הבירה הגבוהה ביותר באירופה (646 מ' מעל פני הים), בנויה לגדות נהר מנסאלס ((Manzales וחוצות אותה שדרות מהיפות באירופה. לאורך השדרות כיכרות מרשימות המוארות בלילה, פסלים מונומנטאליים ומזרקות שופעות מים.

מדריד היא עיר ירוקה. יש בה לא פחות מ-43 פארקים יפיפיים שבחום הקיץ יש בהם יתרון עצום. בסתיו בוערים העלים בשפע של גוונים ובחורף העצים העירומים מעניקים להם מראה רומנטי והסנאים נוטים להתקרב למבקרים. כמו כן, זוהי עיר עם היצע עצום של מסעדות ובארים, בהם מוצע לסועד מבחר גדול של טאפָּאס, תאווה לעין ולחך. יש בה אינספור מקומות בהם ניתן לבלות ערב או סתם ללגום משקה. החל מבתי קפה אלגנטיים, המתכבדים בנוכחותם של "היפים והיפות", דרך בתי הקפה המסורתיים יותר במרכז העיר, וכלה בבארים הצנועים והקטנים שברובע מאלאנסיה. הסופר אוגדו דה לה סרנה, שבמלחמת האזרחים גלה לארגנטינה כתב בספרו "געגועים למדריד" (1956) כי: "במדריד מרגישים ברחובות מין אבהות מחוברת לאימהות, לכן זהו המקום היחידי שבו אי אפשר להרגיש יתום".

אתרים מומלצים 

פלאסה מאיור (Plaza Mayor)
פלסה מאיור היא כיכר מרשימה בלב העיר העתיקה, במרחק של חמש דקות הליכה מפוארטה דל סול. הכיכר היפהפייה הזאת עוצבה ב- 1619, בתקופתו של המלך פיליפה ה-3 על ידי חואן גומס דה מורה (Juan Gomez de Mora) והיתה מרכזה של מדריד ההאבסבורגית. בצדה הצפוני של הכיכר ניצב בית המאפיה (Casa de Panaderia) שעבר כמה גלגולים, ובעיצובו מחדש שנעשה ב-1672, על ידי האדריכל דונוסו, (Donoso), נבנו הצריחים המרשימים שמצידיו. במרכז הכיכר ניצב פסלו של פיליפה ה-3 כשהוא רוכב על סוס. בלב הכיכר התרחשו האוטו-דה-פה (auto-de-fe) – משפטי הראווה של האינקוויזיציה. כמו כן, שמשה הכיכר כזירה לתהלוכות, חגיגות, מלחמות-שוורים וטקסי הכתרה של המלכים. מדי ערב מתאספים שם ציירי דיוקנאות וקריקטורות, כמו גם נגנים חובבים.

ביום א' בבוקר מתקיים בכיכר שוק של בולים ומטבעות, ומדרום לכיכר ברחוב
קוטידורס (Cutidores), מתקיים בימי שבת וראשון בבוקר שוק פשפשים הנקרא כאן "אל רסטרו" (El Rastro).

שער קוצ'יירוס (Cuchilleros – הסכינאים) מוביל אל רחוב בעל אותו שם, עם בניינים גבוהים קמורי חזיתות. רחוב זה גדוש במסעדות קטנות ומשובחות. ברחוב קוצ'יירוס מספר 17 נמצאת מסעדת סוברינו דה בוטין (Sobrino de Botin), שנוסדה ב-1590 וטוענת משום מה לכתר "המסעדה העתיקה בעולם". לארנסט המינגווי ולגרהאם גרין היה כאן שולחן קבוע. באותו רח', בבית מספר 3, יש מסעדה טובה שבחזיתה מונף שלט: "המינגווי מעולם לא אכל פה"… 

הארמון המלכותי (Palacio Real)
זהו מבנה מרשים, מן הגדולים והעשירים באירופה, שבנו המלכים לבית האבסבורג במאה ה-18, בסגנון צרפתי, ושימש כמקום מגוריה של המשפחה המלכותית עד 1931. בני משפחת המלוכה חיים כיום במבנה צנוע יותר, אך עדיין נערכות בו קבלות פנים. בין כתליו נפתחה למשל "וועידת מדריד", בהשתתפות נציגי ישראל ומדינות ערב. במקום זה עמד אלקזר (Alcazar -מבצר) מורי עתיק ששופץ והפך לארמון ספרדי.

יש בו מאות חדרים מרוהטים, מקושטים ומכוסי שטיחים. החדרים המפורסמים ביותר הם חדריו של קרלוס ה-3, שבהם מוצגים פורטרטים, מעשה ידי גויה; סלון גאספאריני Gasparini) בסגנון הרוקוקו, שנקרא כך על שם מעצבו הנפוליטני הנודע; חדרי מריה כריסטינה, אולם החרסינה (Sala de Porcelan). בארמון אוסף מדהים של 2,500 שטיחי קיר פלמים (האוסף הגדול בעולם מחוץ לוינה). החזית הצפונית נפתחת אל גני סאבאטיני (Jardines de Sabatini), שהוא פארק מרהיב, ש"מקופח" על ידי התיירים המעדיפים את פארק רטירו ובו פסלים ומזרקות בסגנון בארוקי. הארמון נמצא מול כיכר המזרח (Plaza Oriente). 

כיכר אוריינטה 
מילולית: 'כיכר המזרח'. זוהי אחת הכיכרות המרשימות בעיר. במרכזה פסל ברונזה של פיליפ ה-4, מעשה ידיו של פייטרו טאקה (Taca), בהשראת ציור של וולסקז. הפסל מוקף בפסליהם של המלכים הוויזיגוטים, שמשלו בספרד טרם הכיבוש הערבי. הפסלים תוכננו להיות מוצגים בארמון, אך מסיבות שונות הועברו לכיכר. ממול – התיאטרון המלכותי (Teatro Real), בניין חסר חן שנבנה ב- 1850. 

המנזר המלכותי אנקרסיון (Real Monestario de la Encarcion
מילולית: 'המנזר המלכותי של ההתגשמות'. המבנה שוכן בכיכר יפה בשם זה, ובעבר היה מחובר בגשר אל האלקזר, טרם שזה נשרף. המנזר נוסד ב-1611 על ידי מרגריטה מאוסטריה, אשתו של פיליפה ה-3, ונמסר לידי נזירים אוגוסטינים. במנזר מוצג אוסף מרשים מאד של פסלים וציורים שהוענקו למקום בנדיבותם של מלכי ספרד. אוסף הציורים מייצג את אסכולת מדריד מן המאה ה-17.

מנזר דסקאלסאס ריאלס (Monesterio de las Descalzas Reales)
 
מילולית: 'מנזר היחפניות המלכותיות'. ראשיתו של מנזר זה ב"מנזר האחיות של קלרה הקדושה" שיסדה במאה ה-16 חואנה מאוסטריה, בתו של קרל ה-5, בין כתלי הארמון שבו נולדה. במשך 200 שנה שימש המנזר כמקום התבודדות לאצילים, שחפצו לחיות בפרישות. המבנה מחזיר את המבקר בו אחורה למאה ה-16. מכיוון שהאצולה העריפה מתנות על חברות המסדר, מוצג במקום אוסף עשיר מאד של חפצי אמנות דתית. 

במרכז הכיכר נמצאת המיזרקה המפורסמת ביותר מבין המיזרקות הניאו-קלאסיות שהוצבו בעיר במאה ה-18. פסל מרשים של אלת הפריון קיבלה, הנוהגת במרכבה רתומה לאריה


כיכר ספרד (Plaza de Espana)

זוהי רחבה גדולה ויפה במרכז העיר. לכאן מגיעים רגלית מה-Gran Villa – שדירה רחבה וגדושת חנויות ומרחוב Princesa הגדוש בני נוער וסטודנטים. במרכז הכיכר ניצבת אנדרטה לזכרו של הסופר הלאומי מיגל דה סרוואנטס (Miguel de Cervantes), מחבר היצירה "דון קיחוטה" (Don Quijote). סרוונטס, שקורות חייו היו יכולים למלא יותר מספר אחד, נחשב לגיבור תרבות לאומי. לא משום שהילל את גבורת ספרד, אלא משום שהיטיב לתאר את מצוקתו של דור שלם. לפני פסלו המרשים של סרוונטס, האוחז בכדור הארץ, סמל ללשונות הרבים להן תורגם ספרו, ניצבים פסליהם של דון קיחוטה וסנצ'ו פאנסה. סביב הכיכר, צמחו בשנות ה-50 גורדי שחקים, ביניהם מגדל ספרד (Torre de Espanol), שממרומיו נשקפת תצפית פנוראמית על העיר.

כיכר פוארטה דל סול (Plaza Puerta del Sol)
מילולית: "כיכר שער השמש". מנקודת ה- 0 שבלב הכיכר מסתעפות כל הדרכים הראשיות בספרד ונמדדים המרחקים היבשתיים. בלב הכיכר ניצב פסל המסמל את מדריד: דב המלקק (דבש) מעץ תות. השעון המתנוסס על בניין הדואר לשעבר נוקש את 12 הנקישות. זוהי הכיכר התוססת והמפורסמת ביותר של מדריד.

פארק בואן רטירו (Parque del Buen Retiro)
אל רטירו הוא פארק עממי: משפחות עם ילדים, זוגות נאהבים וסטודנטים, בעבר שימש את המלך פיליפה ה-2 כאזור ציד ואחר כך ניטעו כאן גני הארמון שעיצב פיליפה ה-4 במאה ה-17. ארמון ממנו שרדו רק ביתן בואן רטירו והמבנה בו שוכן כיום מוזיאון הצבא. פארק רטירו הינו אי ירוק ובו חורשות סבוכות, ערוגות פרחים, מיזרקות מים ופסלים. בלב הפארק אגם ובסמוך לו אנדרטת אלפונסו ה-12. כדאי להציץ לארמון הקריסטל (Palacio de Cristal) היפהפה, שנבנה ב-1887 כחממה וכיום מוצגות בו לעתים תערוכות. אפשר להציץ בפסל השטן, הניצב בקצהו הדרומי של הפארק, בסמוך לגן הוורדים (La Rosaleda), שמדי יום מתקיים בו שוק ספרים גדול, גדוש קונים.

כיכר סיבלס (Plaza de la Cibeles)
במרכז הכיכר נמצא אחד מנושאי הצילום החביבים על תיירי מדריד והוא המיזרקה המפורסמת ביותר מבין המיזרקות הניאו-קלאסיות שהוצבו בעיר במאה ה-18. זהו פסל מרשים של אלת הפריון קיבלה, הנוהגת במרכבה רתומה לאריה. הכיכר ממוקמת בצומת הרחובות אלקאלה (Alcala), גראן וייה (Gran Villa), פראדו, ורקולטוס (Recoletos),

מוזיאון הפראדו (Museo del Prado)
מוזיאון זה נחשב לאחת הגלריות הגדולות בעולם לציור קלאסי. האוסף הענק שוכן במבנה מרשים בסגנון ניאו-קלאסי, שתוכנן על ידי האדריכל חואן דה ויינובה (Juan de Villanova), במקורו, נועד המבנה כדי לאחסן את מוזיאון הטבע. לאחר מלחמת העצמאות, שינה המלך פרננדו ה-7 את ייעודו של המבנה והעביר אליו את אוצרות האומנות שצברו מלכי ספרד במהלך השנים. בנוסף למבחר המאוד מרשים של היצירות הספרדיות, מוצגים במוזיאון ציורים של אמנים פלמיים שנרכשו על ידי מלכי ספרד וכן, יצירות פרי מכחולם של אומנים איטלקיים שהמלכים הקתוליים היו פטרוניהם.

מוזיאון המלכה סופיה (Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofia)
זהו למעשה מרכז לאומנויות, המציג תערוכות מתחלפות, כך שבכל ביקור כמעט, מוזמנת לתייר הפתעה. בקומה השנייה מוצג אוסף האמנות המודרנית. המוזיאון עוקב אחרי ההתפתחות של האומנות הספרדית, החל מ-1900 ועד לשנות ה-70 של המאה. במקום מוצגות עבודותיהם של דאלי, מירו, חוליו גונסאלס (Julio Gonzales) ועוד, עם דגש מיוחד על עבודותיו המודרניות של פיקאסו.

המוזיאון נמצא ב-Calle Santa Isabel 52 ושוכן בבניין בו שכן בעבר בית החולים סן קרלוס, שייסד קרלוס ה-3 . נמצא בככר אטוצ'ה ((Atocha, מול תחנת הרכבת. הכיכר מוכרת יותר בכינויה "כיכר קרלוס ה-5" (Plaza Emperor Carlos V).

הגנים הבוטניים (Real Jardin Botanico)
גן בוטני יפה ובו כ-5000 צמחים המסודרים בצורה נוחה ודידקטית. עוצב ב-1781 על ידי האדריכל חואן דה ויינואבה (Juan de Villanueva) והבוטנאי גומס אורטגה (Gomez Ortega). הפארק משתרע לאורך טיילת הפראדו (סמוך למוזיאון הפראדו), בקטע שבין מזרקת נפטון לתחנת הרכבת התחתית Atocha. בשעות הערב המקום נהיה פחות חינוכי.


קאסה דה קאמפו (Casa de Campo)
הפארק הגדול במדריד. נמצא בצפון מערב העיר, מעברו השני של נחל מנסנרס ((Mansanarez. הפארק יוער מחדש על ידי פיליפ ה-2 ומאז מושך לכאן מדרילניוס רבים. יש בו לונה פארק, בריכות וגן חיות יפהפה. רכבל (Teleferico) מקשר בין פארק אואסטה לפארק קאסה דה קאמפו.

קטלוניה: מסע תרבותי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.