תראו למשל את תאי הטלפון האדומים של פעם. גיבורי תרבות, מרכזי התכנסות והמתקת סוד מובהקים שהפכו פגרים טכנולוגים. מי צריך אותם? היום עושים להם הסבה; מחסני ג'אנק, ספריות קטנות, דוכנים של חטיפים ושתייה, מתקני אחסון, מכשירי החייאה ואפילו יצירות אומנות. אני שומע חברת BT מתכננת לנסות להפיח בהם רוח טכנולוגית חדשה; להמיר כ-2,000 תאי טלפון ישנים ל”Street Hubs” – עמדות דיגיטליות שיציעו Wi-Fi חינם, טעינה למכשירים ניידים, שיחות חינם, ועוד.
תא טלפון ציבורי בלונדון
*****
לונדון עמוסה בתחנות ונקודות יציאה למסע בזמן. רובן לעבר. אחת מהן, מקושטת בעיטורי ברזל יצוקים, נמצאת באזור Fitzrovia. פתח קטן ומדרגות צרות המובילות למטה, אל משתנה ציבורית ויקטוריאנית שנבנתה ב-1890, והוסבה לבית קפה קטן ונחמד הנקרא: ATTENDANT. אתה יושב בבית הקפה מול הקרמיקה הבוהקת שקלטה פעם את הנוזלים של הג'נטלמנים האנגלים, בעיקר אחרי שיצאו מהפאב המקומי. הסיפור הזה צורב את העובדה שבשנים ההן, נשים, בהיעדר מקומות להתפנות, נאלצו לתכנן בקפידה את סדר יומן בעיר הגדולה. היו אלה שקראו לזה "גבולות ההשתנה", מה שהביא לתנועות מחאה של נשים, ותיקון המצב בתחילת המאה ה-20.
לונדון עמוסה בתחנות ונקודות יציאה למסע בזמן. רובן לעבר. אחת מהן, מקושטת בעיטורי ברזל יצוקים, נמצאת באזור Fitzrovia
משתנה ציבורית ויקטוריאנית שנבנתה ב-1890, והוסבה לבית קפה קטן ונחמד
- המשתנה הוויקטוריאנית שהפכה לבית קפה – The Attendant
כתובת:
27A Foley Street, Fitzrovia, London W1W 6DY
(כניסה דרך גרם מדרגות ברזל ברחוב)
*****
אם רוצים להעמיק את ההיכרות עם אותה התקופה, לא רק עם הבניינים, הכיכרות, המתקנים והפסלים, אלא גם עם האנשים שעשו אותם, אחד היעדים היותר מרתקים יוכל להיות: HIGHGAT. זהו בית קברות ויקטוריאני בצפון לונדון, מלא דמויות מפורסמות וקברים מרתקים לא פחות. כדאי להתכונן ולהתכוון לקראת הפגישה עימם; להצטייד במפת מיקום וקצת ידע על הבן אדם עצמו.
המפגש שריגש אותי היה דווקא עם דמות מודרנית, החבר דאגלס אדמס. תראו כאן את התמונה עם המצבה הפשוטה והעטים. הרבה עטים ומספרי 42.
הקבר של דאגלס אדמס – בית הקברות – HIGHGATE
- בית הקברות הייגייט – Highgate Cemetery
כתובת:
Swain's Lane, Highgate, London N6 6PJ
(נמצא בצפון לונדון, מחולק לשני חלקים – מזרחי ומערבי)
*****
משם, זה כמעט טבעי, כמעט, להגיע אל פארק הדוורים. בספטמבר 1887 כתב אמן בשם: ג'ורג' פרדריק ווטס מכתב לעיתון "הטיימס" בו הוא הציע תוכנית לחגוג את יובל הזהב של המלכה ויקטוריה על ידי הקמת אנדרטה להנצחת "גבורה בחיי היומיום". הרעיון התממש ב-30 ביולי 1900 בגן ציבורי במרכז לונדון, במרחק קצר מצפון לקתדרלת סנט פול.
המקום נקרא: פארק הדוורים על שם מחלקי הדואר שנהגו לנפוש שם בהפסקה. "האנדרטה להקרבה עצמית הרואית" שהוקמה בגן היא בית מקדש קטן לערכים ויקטוריאניים, כמו מוסר והקרבה וערך האדם הפשוט. אין כאן עלילות גבורה של מנהיגים ואצילים, או לוחמים עטורי תהילה, אלא אוסף חרוט בלוחות של סיפורי הקרבה של האנשים הקטנים. אחד מהם הוא סיפורו של הרברט מאקונוגו, תלמיד בן 13 מווימבלדון (לונדון). תרגום חופשי: הוריו של הרברט היו בהודו, בעת שאיבד את חייו כאשר ניסה לשווא להציל שניים מחבריו לכיתה שטבעו בבריכה בגלובר, צפון דבון. 28 באוגוסט 1882.
גן הדוורים – מצבת הזכרות ההירואית
- גן הדוורים עם האנדרטה להקרבה ההירואית – Postman’s Park
כתובת:
King Edward Street, London EC1A 1HQ
(בסמוך לקתדרלת סנט פול, בלב העיר)
*****
מתי נפגשתם לאחרונה עם צמרת של עץ, אותו מקום מופלא אליו מגיעים רק ציפורים? מי שמציע חוויה דומה עבור יצורים גולמיים שכמונו הוא שביל צמרות העצים בגני קיו בלונדון. יש שם מסלול באורך של כ-200 מטרים, בגובה הצמרות (18 מטרים) של עצים עתיקים מסוגים שונים. יש מדרגות ויש מעלית. כאשר זו מגיעה, הרמקול מכריז עם נימת הומור מקומית: !First floor, כאילו שהיא ממשיכה משם הלאה, לשמיים.
נעים להלך שם, לעצור לרגע מול עץ אלון, או עץ ערמונים, ולהתבונן מסביב. בעצם מאותה נקודת המבט של העץ השגיב הזה שמסתכל על העולם כבר 200 שנה.
שביל צמרות העצים בגני קיו בלונדון
- הגנים הבוטניים המלכותיים – Kew Gardens
כתובת:
Royal Botanic Gardens, Kew, Richmond, London TW9 3AE
(במערב לונדון – ניתן להגיע בקלות ברכבת התחתית לתחנתKew Gardens )
*****
התחתית בלונדון היא הרואית. כאן, נדמה, הכל, כמו פעם: הריחות, הרעידות, הרעשים האדירים, ה"מיינד דה גאפ" והאינטראקציה השקטה והמובנת מאליה בין הנוסעים למושבים. כמה עלילות גדולות מתרחשות בקרונות הללו? תראו את הפרופ' (תואר מומצא)* שישב ממולנו וקרא ספר עב כרס. הוא לא הפסיק לעלעל בדפים ולהצביע באצבעו – מראה מקום(?), גם שהכרוז הודיע שיש תקלה וצריך יהיה להמתין. הזמן נקף והוא נראה לי לפתע כמו גבור ספרותי שחמק מתוך דפיו של ספור ישן מימים של פעם.
האיש האלמוני (אין לי מושג מי הדמות המקסימה הזאת. הצילום נעשה במרחב הציבורי. אם מישהי/ו מזהים אנא כתבו לי).
—–
עמי בן בסט: סופר ובלוגר. מרצה בנושאי מדע, טכנולוגיה, חדשנות ויצירתיות. וכאשר לא מסתכלים: כותב ומצלם. אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי.
הבלוג של עמי בן-בסט: עולם ללא קופסאות – https://abenba121.com