הירקליון, או אירקליו כמו שמבוטא שמה ביוונית, היא הבירה של כרתים. לשם מגיעה המעבורת. למי שאין חשק להפליג יומיים וחצי מחיפה או שאינו מגיע בדילוג מסנטוריני או פיראוס, ואינו פוחד שיקרה לו מה שקרה לאיקרוס, ששעוות כנפיו הותכה בזמן שנמלט ממינוס מלך כרתים בעזרת הכנפיים שהמציא אביו – דדלוס, יכול להשתמש בשירותיהן של טיסות השכר הנוחתות בשדה התעופה הקרוב לעיר. אירקליו עצמה היא עיר ללא תואר, מלאה בבתי מלון מרמות שונות, מסעדות לא טובות במיוחד, סוכנויות להשכרת כלי רכב מאופניים ועד ג'יפ וכנסיות. אלא שקרוב מאוד לעיר נמצאת קנוסוס (Knossos) – אחד מפלאי האי. המבוך של קנוסוסבקנוסוס ניצבים כמה ארמונות עם ציורים מינואיים שיד הזמן לא השחיתה. את הלבירנט – המבוך הענק של קנוסוס שבנה דדלוס שנמלט עם כנפיו מהאי, אי אפשר למצוא, אבל ציורי קיר של משחקי השור – המינוטאור של כרתים, אפשר לראות ליד כדי הענק וכס המלך.
מול כס המלך אפשר להיזכר בסיפור על תזאוס, בנו של אגיאוס מלך אתונה, שיצא לכרתים כדי לעצור את טקס הקרבתם של עשר נערות ועשרה נערים, הנאים באתונה, אל המינוטאור – מפלצת שחציה אדם וחציה שור. אלא שתזאוס נראה נפלא ואריאדנה, בתו של מינוס, שהיה בנו של זאוס אבי האלים ושל אירופה, התאהבה בו ונתנה לו פתיל אדום כדי שימצא את דרכו החוצה מהמבוך. תזאוס מצא את המפלצת מנמנמת, כרת את ראשה וחזר לאורך הפתיל, נמלט עם אריאדנה מכרתים, נוטש אותה על חופי האי נקסוס, לא רחוק מאתונה. כשיצא לדרך, הבטיח לאביו אגיאוס כי אם יחזור בשלום, תניף ספינתו מפרש לבן, אם לא – שחור. אלא שבלהט הבריחה, ההתאהבות והזניחה, שכח הכל ואגיאוס, שראה מראש הצוק את המפרש השחור הפיל את עצמו למי הים הנושא עד היום את שמו. באירקליו עצמה נמצא מוזיאון נפלא הגדוש בכל העתיקות שנמצאו בקנוסוס – ציורי קיר, פסלי אלות, שוורים וכל מה שקשור במבוכים ומיתולוגיה. עוד דבר שאפשר לראות באירקליו הוא קברו של קזנצקיס, הסופר הנודע שרשם את המשל הפילוסופי על חייו ומותו של זורבאס, האיש שאמר: "יש אנשים שעושים מאוכל עבודה, יש שעושים מאוכל חרא ויש אנשים שעושים מאוכל אלוהים". אלא שזורבאס, כמו קזנצאקיס, מת, ורק המשל וראש מפוסל נותרו על חומתה הדרומית של אירקליו. חוף טוב והר טוב גם ההר מלא אגדות. הכביש שיוצא מן החוף מטפס דרומה, דרך כפרים ההולכים ונעשים יותר כרתיים מתיירותיים. חניית לילה נעימה אפשר לעשות בכפר הנקרא אנויה (Anogia), כפר שהושמד על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה משום התנגדותו לכיבוש הנאצי ומשום שהיה בסיס פעיל לחטיפתו של מושל כרתים הנאצי, גנרל קריפ, שנחטף ב- 1944 ולאחר מסע המלטות של שבועיים ברחבי האי הועלה על ספינה בריטית והובל למצרים. באנויה, אפשר לשתות ראקי עם מזטים בקפה הכפר, בו יושבים גברים בלבד. הכביש מטפס הלאה, לתוך ממלכת ההר. הכביש צר והעמקים הרריים ושונים מאוד מאזור החוף. מכלאות צאן, רועים עם מגפיים גבוהים, מגורי קיץ של רועים מאבנים אפורות ובסוף בקעה הררית שבה מלון ומסעדה בודדים ועוד דרך עפר המטפסת אל המערה שבהר אידה. בעמק המערה, על פי האגדה, הוחבא זאוס, אבי האלים, כשהיה תינוק. לאביו, הטיטאן קרונוס, נודע כי בנו יהרוג אותו ולכן כל ילד שנולד לו, היה נבלע. על זיאוס השגיחה נימפת העזים אמלטיאה ושמרו עליו תשעה קורטים – בני האדמה, שרקדו ושרו והקישו בכלי זינם בכל פעם שהילד בכה. המערה היתה אחד המקדשים הפעילים והחשובים בעולם היווני. והנוף, והאוויר – מקום טוב לגדול בו. מהצד השני יורדת דרך ג'יפים למנזר איריני. יכול להיות שאפשר לרדת גם עם מכונית שכורה (שלה, כידוע, יש בדרך כלל עבירות יוצאת דופן). במנזר, בו מכבדות הנזירות את המבקרים בפירות ובקוניאק מקומי (מטקסה), יש שקט גדול ונופים נפלאים.
מסע מחוף לחוף החוף מפורץ וכמעט בכל מקום אפשר למצוא פנסיון או מלון או מקום לשים אוהל או להמשיך עם הדרכים הקטנות מערבה לחורה ספקיון (Hora Sfakion) דרך הטירה הצלבנית של פרנקו קוסטלו. בחורה ספקיון יש נמל של ממש וצבר של מלונות, מסעדות וסוכנויות להשכרת רכב.
ללכת על המים מלוטרו אפשר להמשיך עם המעבורת גם לפתחו של קניון סמריה (Samariá). קניון זורם מים היורד משיאו של רכס לפקה אורי (Lefka Ori) ונשפך לים הלובי. ביום קיץ הומה שמורת הטבע במאות תיירים המגיעים בקבוצות מחניה ומחורה ספקיון ומאירקליו. למי שמתעצל ללכת את כל הקניון, קיימת תמיד הדרך לבוא עם המעבורת הראשונה ולהיכנס פנימה בשעת בוקר מקודמת, לעלות אל בריכות הקניון שעה או שתיים לפני שמתחיל החום הכבד של הקיץ וזרמי התיירים ואז לחזור עם המעבורת ללוטרו או חורה ספקיון, ואולי להפליג עוד מערבה לפליאוחורה, או פשוט להישאר באיה רומלי (Agia Roumeli), הכפר שבשפך הקניון שגם הוא מחובר אל העולם רק בדרך הים. מחורה ספקיון עולה הדרך לשוליו של רכס הלפקה אורי. מתפתלת על ההרים, מתרחקת מהחום, הופכת לדרך עפר לאחר אנפולי, שבה מלון פשוט ומסעדה עם בעלת בית נחמדה. הדרך מגיעה עד לגשר התלוי מעל קניון אראדן. מעל הקניון, מעבר לגשר, נמצאים שרידיו של כפר נטוש ובו מספר משפחות וכנסייה לבנה. הקניון שווה הליכה ואפשר לפרוש שק שינה ליד הכנסייה ולנמנם בצל הזית ומציבת הטייס בן הכפר הקבור במקום.
החוף המערבי הקצה המערבי של כרתים הוא שתי אצבעות המזדקרות צפונה לתוך הים האגאי, ואילו אצבעות! האצבע השווה ביותר היא הקטנה. שם, בקצה-קצה דרך העפר המתפצלת מכפר הנקרא קליביאני (Kaliviani), יוצא שביל לכיוון צפון-מערב, חוצה את הרכס ויורד לתוך מפרץ גרמבוזה (Gramovssa). אם זו לא היתה כרתים – אפשר היה לחשוב שהמקום הוא נבק בסיני או אולי חוף של אי באוקיאנוס דרומי. איונים, חולות לבנים, לגונות, שפל רדוד ומופלא ומקום שמעט אנשים מגיעים אליו. מזל, כי אין מקום יפה ממנו.
לחצו להגדלה
לקריאה נוספת: האתרים הארכיאולוגיים המרתקים של כרתים –
|
כרתים, הגדול באיי יוון, הוא אחת ההפתעות הנעימות בים התיכון. האי גדול מספיק כדי שגם בשיא עונת התיירות אפשר לחוש בו בדידות, מרחב וחופש אמיתי עודכן 9.4.20 |
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3860
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 542
[name] => יוון
[slug] => greece
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 542
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 352
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 546
[name] => כרתים
[slug] => %d7%9b%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%9d
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 546
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 542
[count] => 79
[filter] => raw
[term_order] => 0
))