תפריט עמוד

טעימה (שלא היתה) מהפיליפינים

הריח הזכיר נשכחות: מרק העוף של אמא. הרוכלת בשוק של סגדה, שבפיליפינים, יצקה את המרק לקערה והוסיפה כף נדיבה של אטריות רחבות, ממש כמו שאמא היתה עושה. ובכל זאת, משהו לחש לאריה רוזנברג שלא כדאי לו לטעום מהמעדן

שבת בבוקר, מיק ואני נמצאים בסגדה (SEGADA), כפר הררי יפהפה בצפון האי לוזון שבפיליפינים. את הבוקר תכננו להתחיל בביקור בקברים התלויים שסגדה מפורסמת בהם, ובהמשך לצאת לטרק בן יום אחד בהרים העוטפים את העיירה. בעלת הפונדק בו התארחנו מציעה לא להחמיץ את שוק יום השבת, שאליו נקבצים מדי שבת הכפריים מההרים הסמוכים כדי להציע את מרכולתם. כדי לצאת ידי חובה, עלינו לרחובה הראשי של העיירה, ואכן עשרות, אם לא מאות, דוכנים כיסו את כל הרחוב. במרביתם מכרו ירקות ופירות, מיעוטם הציעו בגדים ישנים ובלויים. קריאות הרוכלים האיצו בנו להתקרב לדוכנים שלהם.

עד מהרה איבדנו את החשק להסתובב בשוק, אבל רגע לפני שהלכנו לדרכנו קלט חוטמי ריח של מרק עוף, שהזכיר לי מאוד את המרק של אמא, שבאידיש נקרא יואייך מיט לוקשיין. בחוסר שליטה מוחלט התקרבתי לבעלת הבסטה, נשמתי נשימה ארוכה, ואכן – הריח היה ממש כמו בית אמא.

"כמה תעלה לי קערת מרק?", שאלתי את המוכרת.
חיוך רחב התפשט על פניה, "50 פזו", ענתה.
"ומה יש במרק?", שאלתי.
היא אמרה שזהו מרק עוף עם אטריות רחבות (ממש כמו של אמא שלי, הרהרתי) ועשבי תיבול מקומיים. תוך כדי שמזגה לי לקערה והוסיפה גם כף גדושה של אטריות, שאלה אותי אם אהיה מעוניין גם בבשר עוף. "שיהיה", עניתי. בזריזות עשו דרכן לקערה שתי רגלי עוף עם ציפורניים.

פניתי לשבת כדי להתחיל לאכול, אבל משהו עצר בי. שאלתי את המוכרת אם היא בטוחה שזה רק מרק עוף עם אטריות. "כן", היא ענתה בביטחון. אני לא שקט עדיין, והיא מאיצה בי להתחיל לאכול.

לפתע, בהברקה של רגע, אני שואל אותה אם היא אוהבת בשר כלבים. "הו", ענתה, "רק אתמול הכנתי למשפחתי מרק בשר כלבים, והם ליקקו את האצבעות".

"ואת בטוחה שאין כל תוספות אחרות במרק?", אני חוזר ושואל. היא מקמטת את מצחה ובחצי חיוך עונה לי, "הוספתי רק קובייה אחת של בשר כלב, כדי להוסיף טעם למרק".

אני מהרהר: במסעותיי אני הרי אוכל הכל – מבשר פיגולים, דרך אומצת קרוקודיל וצ'יפס של רמשים בלתי ברורים, וכלה בכל מה שגדל בים, ולבסוף שותה גם אלכוהול, שבתחתית הבקבוק נח לו נחש ארסי. והנה אני לא יכול לאכול מבשרו של ידיד האדם. מעניין מה אמא היתה אומרת?

נוודי הים צוללים למעמקים

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.