תפריט עמוד

העיר הלבנה קמה לתחיה

העיר הלבנה קמה לתחיה

בתל אביב יש ריכוז עצום של בניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי. ביולי 2003 צורפה העיר בזכות 3,700 המבנים הללו לפירמידות במצרים ולארמון ורסאי בצרפת והוכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסקו. חברה ברשימה היוקרתית ביותר

ביולי 2003 הוכרזה תל אביב כאתר מורשת עולמית. ועדות מקצועיות של אונסקו קבעו שהעיר, שבה הריכוז הגבוה ביותר של מבנים מודרניים, ראויה להכרה בינלאומית. לא רק מספר המבנים מייחד את תל אביב,

 

המדרגות בקולנוע אסתר, כיום מלון סינמה. תוכנן ב-1939, אדריכלים: יהודה ורפאל מגידוביץ'; שוקם ב-2000, אדריכל השיקום: אריה דבילנסקי | צילום: רן ארדה

 

אלא גם מיקומם: שלא כריכוזים מודרניים אחרים בעולם, שהם קטנים יותר ונמצאים בדרך כלל בפריפריה העירונית, המבנים המודרניים של תל אביב נמצאים במרכז העיר המטרופולינית.

הבנייה המודרנית של ראשית המאה העשרים זכתה לכמה הגדרות: רציונליזם באיטליה, פונקציונליזם באירופה המרכזית ואדריכלות מודרנית והסגנון הבינלאומי באירופה ובארצות הברית. למרות ריבוי ההגדרות, בשפת הרחוב התל אביבי השתרש הביטוי "בתי הבאוהאוס" על שם בית הספר הגרמני שהיה דוברה הראשי של התנועה המודרנית.

שורשיה של הבנייה המודרנית בתל אביב נטועים כבר בשנות העשרים המאוחרות. המשבר הכלכלי שפקד את הארץ ב־1926־1928 עצר את העלייה ואת תנופת הבנייה המסיבית. האבטלה במקצועות הבניין עודדה את בני העלייה השלישית והרביעית לנסוע ולקנות השכלה אקדמית באירופה. קבוצה גדולה עזבה את הארץ ושבה עם תום לימודיה בתחילת שנות השלושים. אריה שרון, שמואל מיסטצ'קין ושלמה ברנשטיין למדו בבאוהאוס בגרמניה, דוב כרמי, ג'ניה אוורבוך ובנימין אנקשטיין למדו בבלגיה, זאב רכטר, שמואל ברקאי, יצחק רפופורט ובנימין צ'לנוב למדו בפריז והושפעו מתורתו של האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, יוסף נויפלד למד בווינה וברומא ואחר כך עבד במשרדו של אריך מנדלסון בברלין, ורבים אחרים עשו מסלול דומה.

האדריכלים האלה השפיעו יותר מכל על מאפייני הבנייה והתכנון המקומיים עד קום המדינה ובשנים הראשונות להקמתה. בבתי הספר האוונגרדיים הם ספגו את רעיונותיה של התנועה המודרנית באדריכלות והטמיעו את עקרונותיה בחשיבה התכנונית המקומית. הרעיון העיקרי היה ניתוק מצורות העבר ושלילת העקרונות של האדריכלות המסורתית. ההישגים הקונסטרוקטיביים של עידן המכונה אפשרו לבנות בשלד בטון או פלדה וכך לבטל את תפקידו הקלאסי של הקיר כקיר נושא. הישגים אלה הוזילו את תהליכי הבנייה והעניקו לאדריכל אמצעי ביטוי חדשים כגון יצירת חללים פתוחים וזורמים (התוכנית החופשית) או אפשרות לקביעת פתחים רחבי מידות בחזיתות (החזית החופשית), שלא ניתן היה להשיג באמצעי הבנייה המסורתיים. התנועה המודרנית דגלה גם באדריכלות פונקציונלית, שנתנה מענה לצרכים האנושיים באמצעים מינימליים כדי להעלות את איכות החיים של כל שכבות האוכלוסייה.

 


התפתחות השפה המקומית

ההשכלה הרבגונית של האדריכלים המקומיים ניכרת באדריכלות המודרנית בתל אביב ומעשירה אותה. מקורות ההשפעה העיקריים הם לה קורבוזיה, האדריכלות האקספרסיבית של אריך מנדלסון, בית הספר באוהאוס ובתי הספר שבגנט ובבריסל. השפה האדריכלית המקומית היא מיזוג בין מקורות ההשפעה השונים בשילוב של יסודות מתרבות הבנייה המזרחית ופתרונות פשוטים לבעיות האקלים. משטחי הזכוכית הנדיבים במודרניזם האירופי נעלמו, כי לא אפשרו לווסת את האור החזק ואת החום הגבוה, ורמז להם נותר רק בחלונות חדרי המדרגות. המבנים חולקו לכמה גושים עם בליטות ונסיגות כדי לאפשר את קליטת הבריזה, חלונות ה"סרט" הארוכים הוחלפו במרפסות ארוכות שקועות בתוך המסה עם אמצעי הצללה כמו גגונים, סינרים, חריצי אוורור וכד'. הושאלו אלמנטים מהמסורת המזרחית כגון חצרות הפאטיו, חלונות אוורור עליונים – עגולים ומרובעים – ארכאדות ושימוש במשרביות (חלקי קירות או מעקות מחוררים המאפשרים להביט החוצה ומאווררים את החללים הנמצאים מאחור, אבל גם שומרים על הפרטיות בתוך החללים האלה).

הצירוף של ההשפעות האירופיות וההתאמה לתנאי האקלים ולתרבות הבנייה המקומית הולידו שפה מקומית עשירה שמבוטאת בשבירה חזקה של המסות עם בליטות ונסיגות של משטח הפנים של הקירות ועם משחק רבגוני של המרפסות המופיעות באינספור צורות. התלת ממדיות החזקה, האקספרסיביות של העקומה והזרימה של הקווים האופקיים יצרו אפקטים חזקים של משחקי אור וצל שהפכו לאחד המאפיינים הבולטים של האדריכלות בעיר.

מ־1931 עד 1948 נבנו בתל אביב כ־3,700 מבנים בסגנון הבינלאומי באמצעי בנייה פשוטים אך באיכות בנייה גבוהה. תל אביב היתה ל"עיר הלבנה", שמייצגת אדריכלות טהורה וברורה, נקייה וחופשית מכל קישוטי השקר. השימוש הנפוץ בטיח החלק והלבן, שהבליט את יופיים של הגושים העומדים באור, תרם גם הוא רבות לדימוי הזה.

 

צילומים: יצחק קלטר, באדיבות לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות
1. מחסן קופת חולים ברחוב בן עמי 14. תוכנן ב-1939, אדריכל: יוסף נויפלד2. רחוב אנגל בשדרות רוטשילד 84. תוכנן ב-1933, אדריכל: זאב רכטר
3. מעונות עובדים "הוד" ברחובות פרישמן, דב הוז, פרוג. נבנו ב-1933, אדריכל: אריה שרון

 

העיר הלבנה קמה לתחייה

בתחילת שנות השישים החלה ההידרדרות הפיזית של מבני הסגנון הבינלאומי. חוסר תחזוקה לצד שינויים מכוונים בחזיתות (למשל, סגירת מרפסות, הוצאת מזגנים וחיווטים) תרמו להתכערות ולהזדקנות המהירה של העיר, הזנחה ומחסור בשירותים נאותים עודדו את עזיבת הצעירים אל השכונות בפריפריה. השינוי בגישה כלפי המורשת האדריכלית של העיר הסתמן בסוף שנות השבעים ובתחילת השמונים, כשקומץ של אנשי תרבות החלו להתייחס לערכים האדריכליים והאמנותיים של המבנים וניסו לעורר את המודעות הציבורית לחשיבותם.

ב־1984 הוצגה במוזיאון תל אביב התערוכה "עיר לבנה", שאצר ד"ר מיכה לוין. בסוף שנות השמונים החליטו בעירייה לעשות סקר של מבנים לשימור בעיר ולגייס משאבים לשיקומם לאחר שהאמן דני קרוון ופרופ' מיכאל לוין שכנעו את ראש העירייה דאז שלמה להט כי בתי העיר הם בעלי ערך אמנותי וראויים לחשיפה בינלאומית.

בתחילת שנות התשעים הוקם בעירייה צוות שימור שערך סקר מבנים בכל העיר ההיסטורית וסיווג את המבנים על פי הסגנון והערך האדריכלי וההיסטורי. כאלף מבנים בסגנון הבינלאומי נבחרו לשימור, 120 מתוכם סווגו בהגבלות מחמירות: הם יישמרו בצורתם האותנטית ללא תוספות בנייה.

באותו עשור החלה נהירה חזרה אל מרכז העיר, שוקמו כ־300 מבנים לשימור, בעיקר באמצעות תוספת של קומות חדשות או הרחבות בחלק האחורי של המבנה, והמבנים החלו להיחשף בכל יופיים והדרם.

ב ־1994 נערך ביוזמת עיריית תל אביב וקרן תל אביב לפיתוח כנס בינלאומי שדן בסגנון הבינלאומי בכלל ובאדריכלות התל אביבית בפרט והעלה את המודעות הציבורית המקומית והבינלאומית לערכיה של העיר הלבנה. בשנים האחרונות עשו צוות השימור והוועד הישראלי למען אונסקו מטעם משרד החינוך את כל המהלכים הדרושים לקידום הכרזת תל אביב כאתר מורשת עולמית. ההכרזה חיזקה את מעמדה של תל אביב כעיר מטרופולינית ייחודית ואמורה להפוך אותה גם לאתר תיירותי מבוקש שזכאי למענקים מקרנות בינלאומיות לשם שיקומה וטיפוחה של העיר הלבנה.

ערכיה של העיר הלבנה סמויים מן העין, הם אינם נגישים כל כך ומובנים מאליהם. אבל למרות דלות החומר, האפרוריות הנודעת והתפוררותם של הבתים, העיר מעוררת רגשות חזקים – שייכות חזקה, ערגה, אופטימיות ועליזות ומעל לכל הרגשה של חופש, שיתופיות וערבות הדדית. אלה באים לביטוי בספרות המקומית ומנציחים את מהותה לדורות הבאים. ראוי להיזכר במילותיו של נתן אלתרמן המתארות בנאמנות את ההתייחסות אל תל אביב מצד תושביה: "לא, אין בה כלום… לא כלום… אבל… בכל זאת יש בה משהו… והוא כולו שלה שהוא… ויש בה איזה חן שהוא…"

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

יפו החדשה ישנה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות