תפריט עמוד

הכביש הנסתר בעמק החולה: טיול בכביש 918

טיול בכביש מס' 918 במזרח עמק החולה, שלמרות יופיו אינו מוכר דיו (זהו כמובן חלק מקסמו). יואב יעקובי מספר לנו על נקודות עניין רבות לאורך הדרך, היסטוריה ומורשת, טבע ונופים, מעיינות ונחלים. רוד טריפ ישראלי נפלא.

עם תום מלחמת העצמאות היה ניצחונה של ישראל ברור בכל הגזרות פרט לגזרה הסורית שם הצליחו הסורים להחזיק בשטחים בגדה המערבית של הירדן. אחרי דיונים רבים הגיעו הצדדים  להסכמה והאזור דרומית לגשר בנות יעקוב עד למשמר הירדן במערב וצפונה לכיוון דרדרה נשאר אזור מפורז והדרך המובילה מצומת גדות לצפון עד גונן  הייתה דרך ביטחון שרק הצבא פעל בה מול המוצבים הסוריים ללאו שום מכשול מפריד. בכדי להסתיר את תנועות הצבא מעיני הסורים ניטעו עצי האקליפטוס בצדי הדרך. בשנות ה-50 מע"צ עבדו על פריצת דרך מסודרת עד למפגש עם הכניסה לקיבוץ שמיר והחיבור לכביש קריית שמונה. העבודות היו תחת אש סורית מתמדת ולכן יש המכנים כביש זה גם בשם כביש מע"צ.

לקריאה נוספת:
אגמון החולה – טיול בעקבות הציפורים
טיול בעמק החולה
טיולי אופניים בעמק החולה

הכביש מתחיל (או מסתיים) בצומת גדות, מדרום בסמוך לקיבוץ גדות, ונמשך במקביל לנהר הירדן ולמרגלות הגולן, ובמקביל לכביש 90. הוא חוצה את נהר הירדן בגשר הפקק. רק בשנות ה-90 הושלם הקטע מחורשת טל לכפר סאלד והחיבור לקיבוץ שמיר.

אורך הכביש כ-27 ק"מ ובעיניי זו היא הדרך הכי קסומה, מיוחדת ומעניינת בארץ.

קיימות ליד הכביש הרבה נקודות עניין המתאימות לכולם: למשפחות עם ילדים קטנים, למשפחות אוהבות לכת, לרוכבי אופניים, לרכבי שטח ולמיטיבי לכת. הכביש יפה בכל עונות השנה ולכל עונה היופי שלה:

בקיץ ובסתיו – הנחלים והמעיינות ופריחת החצבים לאורך הדרך.

בחורף ובאביב – זרימת הנחלים והמפלים, נדידת הציפורים בדגש על העגורים ופריחת תורמוס ההרים יחד עם שאר פרחי האביב.

לאורך הדרך עובר הכביש ליד ערוצי הנחלים החוצים אותו ממזרח למערב במדרונות הגולן. הכביש נושק למעיינות קרירים ולאתרי היסטוריה עתיקים כמו תחנות קמח ואף נוגע בארמון האבוד של הורדוס. יוצא שכל אחד יכול למצוא עניין בכביש 918 הקסום.

אנחנו נתחיל מדרום לצפון. (אפשר גם ההפך). בווייז אפשר לרשום צומת גדות.

חשוב לזכור – באזור (ובגולן בכלל) אסור באופן מוחלט לחצות גדרות תיל מחשש למיקוש. ההליכה רק בשבילים מסומנים ובדרכי עפר ברורות.

נקודות עניין ואטרקציות לאורך הכביש:

משמר הירדן הישנה

משמר הירדן היא מושבה מימיי העלייה הראשונה, שהוקמה על הדרך הראשית של דמשק-צפת (כביש 91), ממערב לנהר הירדן – בקרבת גשר בנות יעקוב. לאורך השנים סבלו המתיישבים: במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות קשיים בין העות'מנים הנסוגים לאנגלים, בשנות ה-20 וה-30  של המאה הקודמת סבלו ממחלות ומהתנכלויות של ערבי הסביבה ו"השיא" היה ב-1947 במלחמת העצמאות בה כבשו הסורים את המושבה, הרסו אותה, הרגו 15 מגינים ולקחו בשבי 39. באתר נותרו שרידים מועטים שכלולים באתר ההנצחה של המושבה, גלעד זיכרון ועמדת הסברה קולית. יש רעיון לבנות מרכז מבקרים בצידו השני של הכביש במחנה הצבאי הנטוש. באתר שולחנות פיקניק ונוף יפה המשקיף לערוץ הנחל ולמורדות הגולן.

חמאם/מעיין בנות יעקב

בנסיעה קצרה של כ-1 ק"מ צפונה נגיע לאתר רפטינג נהר הירדן שמאפשר שייט מהנה טיולי טרקטורונים ומסעדת בשרים מומלצת בסגנון תורכי (איסקנדר, כשרה וסגורה בשבת). בין כל אלה חבוי לו מעיין יפהפה מתחת לעץ תאנה, מעיין שנבלע בין כל האטרקציות המקיפות אותו.

חמאם יעקב הוא מעיין קטן הנובע לתוך בריכה קטנה. המים צלולים וקרירים ועומקם כ-1.5 מטר.

המעיין נמצא בחלקו הדרומי של מגרש החניה בצמוד למסעדה. מתאים לכל המשפחה.

חמאם יעקב

חמאם יעקב

גשר הפקק

בנקודה זו על ערוץ הירדן היה סכר טבעי שיצר מעין צוואר בקבוק שהקטין את זרימת מי אגם החולה ובעצם היה חלק מקיומו של האגם. באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת בזמן ביצוע פרויקט ייבוש החולה הורחב ערוץ הירדן ופוצץ הסכר שאפשר את ריקון האגם. חיל ההנדסה בנה גשר ביילי  שכונה גשר הפקק על שם הסכר הטבעי שהיה שם. כיום הגשר הוא דו מסלולי מבטון. מגשר הפקק אפשר להגיע למספר נקודות עניין.

בריכת הקצינים – הג'לבינה

מחנים בחניה הצמודה לגשר והולכים במסלול האדום העולה מזרחה למרגלות הגולן לעבר קבוצת העצים, שם נגיע למחנה הסורי ולבריכת הקצינים – ג'לבינה, או עין גילבון. בדרך נפגוש בטחנת קמח עתיקה ונשתכשך במי המעיין. המחנה וחורבות הכפר ג'לבינה יושבים צמוד לדרך המוצבים הסורים היא דרך "המוסכים". המסלול לכל כיון לוקח כשעה. מטיבי לכת יכולים להמשיך במסלול האדום לאורך נחל גילבון עד למפל דבורה.

לג'לבינה אפשר להגיע מגשר הפקק גם עם רכבי שטח ואופני הרים: מגשר הפקק נרכב דרומה על הגדה המזרחית של הירדן בסימון שבילים שחור. אחרי כ-1.5 ק"מ נפגוש בדרך עפר לא מסומנת העולה למרגלות הגולן עד למפגש עם דרך המוצבים הסורים המסומנת בירוק שם נפנה שמאלה (צפונה) עד לג'לבינה. מבריכת הקצינים נשקף נוף העמק היפה והרי נפתלי.
אזהרה – באזור שדות מוקשים. ההליכה רק בשבילים מסומנים ובדרכי עפר ברורות.

מגשר הפקק אפשר לצאת ברכיבה על אופני שטח  וברכב קל לאורך גדות הירדן. עם אופניים בלבד ניתן לרכב עד למפגש עם הכביש הקסום בנקודה בה הבניאס חוצה את הכביש ליד הכניסה הדרומית של המושב שאר יישוב.

דרדרה

כשנכנסים לדרדרה צריך לדמיין את גלי אגם החולה נושקים לכביש 918 ואת רחש צמחי המים וקולות הציפורים ובעלי החיים שחיו באגם שגווע. דרדרה הייתה נקודת התיישבות בודדה בגדה המזרחית של אגם החולה. הרעיון היה הקמת יישוב באזורים המבודדים ובכך לקבוע עובדות בשטח.

ראשוני המתיישבים היו חברי קיבוץ חולתה שחצו עם סירות את האגם (לא הייתה דרך אחרת)

חברי חולתה הקימו מכוורת, רפת ובנו מזח לעגינת הסירות. בשנים אלו היית דרדרה נקודה חשובה בפעילות הפלמ"ח בעליה הבלתי לגאלית. בלילות חשוכים היו עוברים כאן המעפילים בדרכם בסירות לקיבוץ חולתה ומשם פוזרו בכל הארץ. חברי חולתה העבירו את דרדרה לגרעין הנוער העובד שזה במלחמת העצמאות הצליח למנוע את כיבוש הנקודה. אחרי המלחמה עזבו ועברו לקיבוץ אייל. את מקומם תפסו גרעין "הגוברים" שהגיע במטרה להקים את קיבוץ גדות, וכך התחלפו גרעיני נחל בדרדרה עד  שהפכה למוצב צבאי. לאורך כל השניים סבלה דרדרה מהתקפות סוריות קשות. כיום דרדרה היא חניון יום ולילה מסודר להפליא עם ערוץ נחל קטנטן שולחנות ישיבה וחנייה מסודרת. והכי חשוב מונגש לנכים.

חניון יום ולילה דרדרה

חניון יום ולילה דרדרה

כשנכנסים לדרדרה צריך לדמיין את גלי אגם החולה נושקים לכביש 918

כשנכנסים לדרדרה צריך לדמיין את גלי אגם החולה נושקים לכביש 918

עין תינה

עין תינה הוא מעיין הנובע כל ימות השנה כשמימו נתפסים לשימושים חקלאיים בעמק וחלק קטן משוחרר לטבע דרך צינור שמהווה מפל מים מלאכותי נעים במיוחד. לא תמיד המים זורמים בצינור ויש לקחת זאת בחשבון בכדי להימנע מאכזבות.

המסלול מעגלי קל ואורך כשעתיים. תחילת המסלול בסימון ירוק בקטע חשוף לשמש עד לחורשת האקליפטוס שם ממשיכים עם הסימון הירוק בתוך המים שככל שמטפסים המים רדודים עד ליובש. בקצה המעלה מגיעים לצינור (מפל). מהמפל אפשר לחזור על הסימון הירוק או להמשיך בסיבוב המעגלי בסימון כחול עד שנפגש שוב עם הסימון הירוק. בעין תינה צומח לו אירוס הענף המחבב את גדות הנחלים והמעיינות בארץ. נמצא בארץ בסכנת הכחדה, פורח באביב ומגיע לגובה של כ-1.5 מטר ופרחיו צהובים.

לרוכבי האופניים ורכבי השטח, מהחניה ניתן לטפס במעלה עד למפגש עם "ציר המוסכים" בסימון ירוק, בו יש אפשרות לרכב צפונה לכיוון נחל חמדל או דרומה לכיוון הג'לבינה.

עין תינה

עין תינה

עין תינה

עין תינה

עין דיבשה (טחונת א-דרבשיה)

כ-200 מטר צפונית לעין תינה שול רחב, מגרש חניה עם שלט קטן – "עין דיבשה". כאן מתחיל ומסתיים הטיול. מסלול קליל בתוך המים מתאים לכל המשפחה חלקו הגדול מוצל ואורך בהגזמה כשעה. מעל לערוץ במורדות הגולן ניתן לראות את שרידי המוצב הסורי ושרידי הכפר דרבשיה. מי המעיין שימשו להפעלת טחנת הקמח שפעלה עד מלחמת ששת הימים. הטחנה שופצה פעמיים. פעם ראשונה ע"י עידו יעקובי מגונן, אז תלמיד י"ב שבמסגרת לימודיו שיפץ את הטחנה. לא עבר זמן וכל מאמציו של הנער הלכו לטמיון בעזרתם הרבה של המטיילים. בשנות ה-2000 לקחו נערי היחידה לקידום נוער גליל עליון את המקום, שיפצו ושיחזרו את אמת המים ואת הקירות הנפולים.  בבקשה – שימרו על הניקיון ועל מסלול פתוח ונגיש. כיום מי המעיין משמשים בעיקר להשקיית השדות וחלק קטן משוחרר לטבע.

חלק מתחנת הקמח בעין דיבשה (טחונת א-דרבשיה)

חלק מתחנת הקמח בעין דיבשה (טחונת א-דרבשיה)

אנדרטת אסף פילר

אסף פילר הגיע לגונן במסגרת סיוע של חברי קיבוץ וותיקים לקיבוצים הצעירים על קו הגבול. באחד הבקרים כשיצא למרעה נורה מאש סורית ונהרג. תכופות התנכלו הסורים לקיבוצי הסביבה והקשו את החיים. גם יעקב מיגובסקי חייל נח"ל שיצא מגונן בבוקר לצוד חזירים נורה מאש סורית. כשיצאו חברי גונן לחפשו מצאו שלולית דם וסימני גרירה לצד הסורי. מאמצים מרובים הושקעו בניסיון לאתרו אך עד עצם היום הזה פרשת מיגובסקי היא בגדר נעלם. האנדרטה ממחישה את קשיי החיים לאורך כביש 918 עד למלחמת ששת הימים.

האנדרטה ליד הכביש

האנדרטה ליד הכביש

צומת גונן ועין חשק

בצומת גונן מזרחה, במעלה כביש 959, בדיוק בעיקול החד הראשון (אחרי כ-200 מ' מהצומת)  מתחיל המסלול לעין חשק ועין מימון. המסלול מסומן בסימון שבילים כחול.

לעין חשק, מחנים בעיקול הדרך. הליכה קצרה של 700 מטר המתחילה על השביל הכחול עד להתפצלות ימינה בדרך ללא סימון תביא אותנו לעין חשק. המסלול קל מאוד ומלווה בנוף עמק החולה והרי נפתלי.

האגדה מספרת ששמו של המעיין מגיע משעות בילוי רבות של חברי גונן עם המתנדבות  במעיין. הבריכה קטנה ללא צל וללא מרחב גדול לישיבה.

זרימות בצמוד ל-918, מעין חשק לעין גונן

זרימות בצמוד ל-918, מעין חשק לעין גונן

עין מימון

בשביל המסומן בכחול כ-1.5 ק"מ מחניית הרכב בהליכה חשופה לשמש ובכ-700 מטר עליה קשה, נגיע לעין מימון. מעין קסום בחורשת אקליפטוס עם המון מרחב וצל.

לשני מעיינות אלו ניתן להגיע ברכב שטח ובאופני שטח.

דרך הפטרולים ועין ירדינון

מצומת גונן פונים מזרחה (ימינה) במעלה כביש 959 ואחרי כ-1.5 ק"מ נגיע לדרך הפטרולים הישראלית עד למלחמת ששת הימים, המסומנת בצבע אדום (פניה צפונה). הדרך מיועדת לרכבי שטח ואופני שטח. אחרי חציית ערוץ נחל עורבים נמשיך בנסיעה צפונה עד להגעתנו לערוץ נחל ירדינון. בנקודה זו נמצא הסכר או הדופלה (בערבית – הרדוף הנחלים). זוהי בריכת מים מקסימה בעומק של כ-2 מטרים. הסכר על הערוץ נבנה ע"י חברי קיבוץ שמיר לצורך השקיית השדות והמטעים. הנחל איתן וההנאה מושלמת. אפשר להמשיך בדרך הפטרולים עד לחיבור עם 918 היכן שהבניאס חוצה את הכביש ליד השער הדרומי של שאר יישוב, או לחזור לצומת גונן ולהמשיך את המסלול.

המים החמים

בנסיעה צפונה על מהצומת עם 977, להמשך כביש 918, לאחר 200 מטר חוצה נחל עורבים את הכביש. אחרי הגשרון פונים שמאלה (מערבה) כ-100 מטר בדרך עפר, ופוגשים את צינור המים החמים ("הגייזר"). כאן יש לקחת בחשבון שני דברים. אחד – בחורף הדרך בוצית מאוד ויש סיכוי טוב לשקוע. השני והמרכזי שלא תמיד יש זרימת מים במקום. הכול תלוי לאיזה כיוון מנתבים את מי הקידוח (בחודשים האחרונים נמסר כי אין זרימה).

מפל הירדינון

ערוץ הירדינון מאפשר לנו שתי נקודות עניין. האחד זה הסכר שנמצא על דרך הפטרולים (למעלה) ונקודת עניין שניה זה מפל הירדינון. מפל קטן של כ-4 מטרים עם בריכה קטנה ונחמדה מאוד. הדרך להגיע למפל זה דרך קיבוץ שמיר.

בכניסה לקיבוץ בכיכר יוצאים ביציאה הראשונה לכיוון המפעלים. אחרי כ-100 מטר ישנו שער בגדר הקיבוץ המוביל בדרך עפר דרך שטחי המרעה עד לשער נוסף עם דלת קפיץ הננעלת לבד וזה בכדי למנוע מהבקר להתפזר. לאחר מעבר השער פונים ימינה (מערבה) עוד כ-200 מטר ואז ניתן לשמוע את זרימת המים ולהגיע למפל.

תל אנפה (גבעת הנרקיסים)

גבעת הנרקיסים נמצאת מצפון ובצמוד לצומת של 918 עם 9779. יש חניה מסודרת והגישה מאוד נוחה וקלה ברגל. בערבית התל נקרא תל אל-אחדר (התל הירוק).

על התל חורבות של התיישבות מהתקופות שונות. בתל גדלים עצי אלה אטלנטית, ובחורף לתקופה קצרה מקשטים את התל פרחי הנרקיס המצוי. בחורף השבילים בוציים מאוד אך המאמץ משתלם.

גבעת האם

צפונית לקיבוץ כפר סאלד על מורדות הגולן נמצאת גבעת האם. הגישה עם רכב שטח. הגבעה קרויה על שם הנרייטה סאלד אם עליית הנוער. הערבים כינו את הגבעה  תל אבו חנזיר. האגדה הערבית מספרת שאבו חנזיר הוא השד הטוב החבוי במעמקי האדמה ומופיע לעזרת עוברי אורח הנקלעים למצוקה ובא לעזרתם. בתחילה שמשה הגבעה כמוצב צה"לי שהוחלף בעמדת או"ם שהתפנתה קצת לפני מלחמת ששת הימים. מגבעת האם יצא צה"ל לכבוש את צפון הגולן. מהגבעה ניתן לצפות מערבה על עמק החולה והרי נפתלי, בתצפית מזרחה על הגולן ובתצפית צפונה על הר דב ורכס החרמון.

גשר הבניאס על 918

בנקודת מפגש זו מספר נקודות עניין מומלצות. בשני צידי הדרך ניתן להחנות את הרכבים ולהיכנס למקומות מסתור יפהפיות על ערוץ הבניאס:

  • אם נעבור את הפניה לשאר יישוב, אחרי 100 מטר נפנה ימינה בשדה הפתוח ניסע לאורך פלג של נחל דן. לאורך הפלג ניתן למצוא מקומות יפהפיים לשבת ולהשתכשך במים. קחו בחשבון שמיי הדן קרים מאוד.
  • נקודה נוספת נמצאת בצומת הכניסה לשאר יישוב, רק שכאן נפנה דרומה נגיע לצומת T שמאלה לערוץ הבניאס, ימינה אחרי 50 מטר נפגוש את פלג הדן החוצה את כביש 918. בריכה קטנה וחמודה.
  • אפשר להמשיך לצפון מזרח, לכיוון נבי יהודה – מקום קדוש לעדה הדרוזית – ולעקוף אותו עם הדרך מדרום, עד לפניה שמאלה בדרך עפר, ולהגיע לחירבת עומרית. הגישה בדרך עפר רק לרכבי שטח וההליכה קלה של כ-400 מטר תביא אותנו לחירבת עומרית. המקום נקרא גם המקדש האבוד של הורדוס. הורדוס בנה 4 מקדשים בארץ ישראל. בהר הבית, בקיסריה ובסבסטיה. את הרביעי לא מצאו עד לשריפה שפרצה ב-1989 בגולן שהביא לגילו חפירה ומציאת המקדש הרביעי האבוד של הורדוס. ב-1999 החלו החפירות ע"י סטודנטים מארצות הברית. המיוחד באתר זה שזה בעצם קומפלקס של שלושה מקדשים שנבנו אחד על השני. מהמקדש תצפית יפה על הרי נפתלי דרום לבנון החרמון והגולן.
קרוב לחציית 918 את הבנייאס

קרוב לחציית 918 את הבנייאס

חירבת עומרית. המקום נקרא גם המקדש האבוד של הורדוס

חירבת עומרית. המקום נקרא גם "המקדש האבוד של הורדוס"

לינה על 918

  • קיבוץ גדות – אירוח קיבוצי.
  • קיבוץ גונן – נופי גונן בקתות עץ ואוירה קיבוצית
  • קיבוץ להבות הבשן – נופי הבשן בקתות עץ וערוץ קטנטן החוצה את הכפר.
  • קיבוץ כפר סאלד.
  • שאר יישוב – במושב שני אתרי קמפינג והרבה צימרים פרטיים להשכרה.
  • חורשת טל – אפשרות לקמפינג ובונגלוסים.

אטרקציות על 918

רפטניג נהר הירדן – מרכז לפעילויות אתגר הכוללות קייקים, טיולי אופניים, טיולי טרקטרונים וטיולי ג'יפים.

אינדי פארק – מורכב משני מתחמים האחד יבש והשני רטוב. ביבש פארק חבלים לקטנטנים קיר טיפוס ועוד. במתחם הרטוב סירות פדלים וסאפים. מומלץ למשפחות עם ילדים צעירים.

טיולי רייזרים – בלהבות הבשן טיולי רייזרים לעמק ולמורדות הגולן.

חדר בריחה – עוד בלהבות הבשן חדר בריחה מושקע ואיכותי. מומלץ.

מפת אזור כביש 918:

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    כתבות מגליל עליון ועמק החולה

    לטייל בגשם בגליל העליון
    לטייל בגשם בגליל העליון

    החורף מתחיל וזה בדיוק הזמן לתכנן טיול אחר, מאתגר, רטוב, בוצי ומרגש. באירופה לטייל ביום גשום זה אירוע שיגרתי ופשוט. מתלבשים חם כולל נעלים/מגפיים, מעיל גשם, כובע וכפפות ויוצאים לדרך. הגשם הוא לא גורם שמבטל טיול, ההפך הוא ...

    מבוא לנדודים 32: שוב אני לוקח זמן בין ג'יש לבירעם
    מבוא לנדודים 32: שוב אני לוקח זמן בין ג'יש לבירעם

    טועמה מגזל בן 94 מהכפר בירעם גר בכפר ג'יש הוא גוש חלב. היהודים והאנגלים קראו לו טומי. הוא כבר לא ילד, יש לו עשרים ותשעה נכדים ואחד עשר נינים. הוא מניק אותם בסיפורים על כפר הולדתו בירעם בעודם ...

    מבוא לנדודים 31: בין צבעון למירון – על אנשים ורוחות אחרות
    מבוא לנדודים 31: בין צבעון למירון – על אנשים ורוחות אחרות

    רונן רז ממשיך לנדוד: "מאיה מהמרכז למלאכות ביער הזמינה אותי להציב את הקרוואן בצבעון. חום יולי אוגוסט הבריח אותי במעלה ההרים וכך יצאתי מבקעת הנדיב עם הג'יפ והקרוואן, מתגלגל וחולף בחבלי ארץ מרתקים וממשיך הלאה. התמקמתי על טראסה ...