תפריט עמוד

בשמים – ריחות היסמין והכסף

בשמים – ריחות היסמין והכסף

מפעלי הבושם בגראס, שבדרום צרפת, מרכזים בידיהם כשני שלישים מכלל תעשיית הבשמים הצרפתית. סיור מסחרר בין ריחות יסמין, ורדים ומימוזה מגלה שמאחורי הריחות המתוקים, המרירים והמפתים יש גם הרבה כסף

ניקולאס מאמונאס התעכב לרגע בפתח החדר, חייך חיוך רחב ומלא נחת ורק אז פסע פנימה ופשט את מעילו. בחוץ ירד שלג קל ובמלון דה פאטי בגראס (GRASSE), כשלושים קילומטרים ממערב לניס בדרום צרפת, הגישו קוקטייל ורדרד וריחני בכוסות גבוהות. ואלרי, שאירחה אותנו בגראס, הבהירה שמאמונאס, ממציא בשמים ו"אף" (מריח מקצועי), אדם עשיר ומפורסם מאוד בעיר, הסכים לשוחח איתנו בעיקר בזכות העובדה שאנחנו יוונים. ה"עובדה" הזו התבררה בהמשך השיחה כמכשול לא קטן. סביב השולחן ישבו עשרה אנשים. שלושה מהם דוברי יוונית בלבד; שניים אחרים דיברו מלבד יוונית גם אנגלית; ארבעה דיברו אנגלית וצרפתית; אחד דיבר רק אנגלית. השיחה התנהלה בשלוש השפות לסירוגין, כשמאמונאס גולש שוב ושוב ליוונית ונראה כמי שנהנה מאוד לקשקש קצת בשפת אמו.

הוא נולד באלכסנדריה למשפחה יוונית מן האי חיוס, ולמרות שרוב שנותיו חי בצרפת הוא מגדיר עצמו "אזרח הים התיכון". בגיל 18 בא ללמוד כימייה בסורבון בפריס וזמן קצר לאחר מכן, בשעת ביקור באופרה, הפתיע את ידידיו, כאשר זיהה ללא קושי את הבשמים שבהם השתמשו הנשים שישבו במושבים הסמוכים. יצרן בושם הזמין אותו למבחן: הוא נתן לו להריח 15 בשמים שונים, ואז כיסה את עיניו וביקש ממנו לחזור על הזיהוי מבלי להתבונן בתוויות. "אם תזהה את מחציתם – עתידך מובטח" אמר לו. מאמונאס זיהה ללא קושי את כל 15 הבשמים ומיד עם תום לימודיו עבר להשתלם בגראס, בירת הבושם של צרפת.

כשתהינו מדוע חייך כשנכנס לחדר, הצביע מאמונאס על שתיים מבין הנוכחות והסביר שכבר בפתח שמח לגלות שהן משתמשות ב"ביזאנס", אחד הבשמים שהמציא ושהפך כבר לקלאסיקה בתעשייה הצרפתית.

מאמונאס אינו מעשן ואינו אוכל מאכלים חריפים, אך לדבריו אינו מתנגד שיעשנו בסביבתו ("הבשמים שאני יוצר מיועדים גם לנשים מעשנות וזהו אחד הריחות שעלי לחשוב עליהם בשעת העבודה"). זיכרון הריח המעולה שלו לא השתנה או נחלש במהלך שלושים השנים שחלפו מאז החל לעבוד בגראס. "שכחתי מאז כל כך הרבה דברים אחרים, אבל לא שכחתי ריחות. אני זוכר עדיין בדיוק את גווניו של ריח פריחת העצים בחיוס".

ה"אף" המפורסם ביותר בגראס, אדמונד רודניצ'קה, יוצרם של בשמים כ-EAU SAUVAGE, ו-DIORISSIMO, התפרסם בזכות יכולתו לזהות אלף ריחות שונים. ה"אף" המפורסם ביותר בתולדותיה של גראס ובעולם כולו, ז'אן באטיסט גרנוי, שחי במאה ה-18, הפך לגיבור "הבושם", ספרו רב המכר של פטריק זיסקינד (ראה אור בעברית בהוצאת מודן).

מאמונאס מעיד על עצמו שידיו מלאות בעבודה. בעולם כולו פועלים כיום רק כ-250 "אפים" בעלי זיכרון וחוש לריחות מפותחים כשלו. רק חברות מעטות כ"שנל" ו"גרלן" עדיין מייצרות בעצמן את הבשמים שלהן. חברות רבות אחרות כ"דיור" ו"רושה" משתמשות בשירותיהם של יוצרי בשמים עצמאיים כרודניצ'קה, ומאמונאס, ועוסקות בעיקר בשיווקם של המוצרים שה"אפים" הגו ויצרו.

זיכרון מעולה לריחות הוא רק נתון אחד שנדרש מממציא בשמים. מומחה לריחות, שערך למאמונאס בצעירותו את ההשתלמות בגראס, ביקש ממנו לחקות בושם קיים, וליצור, בעזרת תמציות ריח שונות, בושם דומה. אותו מומחה קשיש, שידע לזהות על פי הריח מאיזה חוות גידול הגיע כל פרח, נדהם כשמאמונאס שב אליו לאחר שבוע ואמר שהחיקוי אינו מעניין אותו. הוא רוצה ליצור בשמים משלו.
י
יצור בושם חדש הוא לדברי מאמונאס ביטוי יצירתי ואמנותי. ביטוי לחוויות שצבר במהלך חייו ושאותן הוא משחזר ומתרגם לריחות. כאשר הוא מתחיל ליצור בושם הוא יודע בדיוק מהי, מבחינתו, התוצאה הרצויה. כל ש"נותר" לו לעשות הוא לצרף את המינון המתאים והנכון של מרכיבים, כדי להגיע לביטוי המושלם של הרעיון. הצירוף הזה עלול אמנם לגזול זמן רב, אך הוא בעיניו רק פעולת היישום של יצירת האמנות הכרוכה בהפקת בושם. הכנת בושם חדש נמשכת בדרך כלל בין שנתיים לשלוש שנים. היוצר עובד ליד שולחן שנקרא "אורגן ריחות", כשלפניו מסודרים בשורות ישרות מאות בקבוקונים חומים ובהם תמציות ריח שונות. ה"אף" טובל סרט נייר בכמה מן הבקבוקונים ומריח מדי פעם את הצירוף שנוצר. כך, אט אט, מצטרפים יחד מאות מרכיביו של הבושם החדש.

תעשיית הריח
2,700 העובדים, המועסקים ב-30 מפעלי הבושם בסביבתה של גראס, מרכזים בעיר ובסביבתה כשני שלישים מתעשיית הבושם הצרפתית, והמחזור הכספי של מפעלי הבשמים מגיע ליותר משני מיליארד שקלים.

במהלך המאה ה-18 התפתחה בגראס תעשית בשמים עצמאית שהצליחה לנתק את עצמה מתעשיית העור והבורסקאות אליה נספחה במשך כמה מאות שנים. אופנת הכפפות הריחניות חלפה מן העולם וגברות לא הושיטו עוד למחזריהן יד עטויה בכפפת עור, שריחה ריח ורדים. ייצרני הבשמים של גראס הפכו עצמאיים והחלו לפתח בעירם תעשייה שגדלה עד שהפכה במהלך המאה ה-19 ובמרוצת המאה ה-20 לבירת הבושם העולמית. כמה גורמים חברו כאן יחד כדי לאפשר את הנס הכלכלי של גראס. הנתון הראשון הוא שתעשייני גראס השכילו, כבר בשלב מוקדם (עוד במאה ה-19) להפנות את עיקר הייצור שלהם לפיתוח של חומרי גלם לתעשיית הבשמים, וכך נמנעו מתחרות עם יצרני הבשמים הוותיקים בפריס. במקביל התפתחו בגראס טכניקות חדשות לייצור בשמים ושטחי הגידול ויבולי הפרחים באיזור, בעיקר ורדים ויסמין, התרחבו במהירות. בין השנים 1900 ל-1930 גדל היבול השנתי של פרחי היסמין מ-600 ל-1,400 טון בשנה.

המפנה הגדול בתעשיית הבשמים חל עם גילויה ופיתוחה של המזקקה לשימוש תעשייתי. השימוש במזקקה המבוססת על מעבר אדי קיטור בדוד נחושת איפשר למגדלי הפרחים בגראס להפיק שמנים אתריים, שנשאו את ריח הפרחים מהם הופקו. גילויו המרעיש של הנזיר האיטלקי מאוריציוס פראנגיפאני, שהצליח להמיס בושם באלכוהול וכך לשמרו לאורך זמן, סלל את הדרך לתעשיית הבשמים המודרנית.

בעבר התרכזו באיזור גראס גם רוב מגדלי הפרחים, שסיפקו את חומר הגלם לתעשיית הבושם, אך כיום השתנה המצב בתחום זה לחלוטין. יצרני הבשמים מעדיפים לייבא את הפרחים ממדינות שבהן גידולם זול בהרבה ושעבודת הכפיים בהן זמינה וזולה יותר. החקלאים המעטים שמגדלים עדיין פרחים באיזור גראס אינם מוכנים להתראיין לעיתונות או לכל אמצעי תקשורת אחר. "אנחנו לא הצגה לתיירים" הם אומרים. "אי אפשר לקנות פרחים במקומות אחרים ולשמר אותנו כמוצג במוזיאון". כיוון שראיונות לעיתונות נתפסים בעיניהם כדרך לקידומה של תעשיית הבשמים העכשווית, זו הפונה ליבוא מתחרה ולבשמים שעשויים מחומרים כימיים מלאכותיים, הם נמנעים ממגע עם התקשורת, ורבים מהם מחפשים אפיקי פרנסה אחרים. מפעלי הבשמים באיזור גראס מטפחים בשנים האחרונות חלקות לא גדולות של ורדים ויסמין, בעיקר כדי לשמור על הסמל המסחרי והמוניטין של איזור גראס.

שני אירועים מציינים עדיין בגראס את המורשת והקשר לתעשיית הפרחים. במאי, לכבוד "פסטיבל הוורדים" מגיעים לעיר הקטנה 30,000 ורדים מרחבי צרפת ומאיטליה. ובאוגוסט, לרגל "חגיגות היסמין" מציפים מאות אלפי מבקרים את העיר וצופים בהכתרה של "מלכת היסמין" ובתהלוכות פרחים רבות משתתפים.

גראס היא כיום עיר שמתפרנסת מתעשייה ומתיירות המזינות זו את זו. יצרני הבשמים שולחים את מוצריהם, בעיקר חומרי גלם לתעשיות הריח השונות, לכל רחבי העולם ותיירים (יותר ממיליון בשנה) מגיעים אל העיר כדי לרחרח, לבקר במפעלים ולקנות בשמים במקום הנכון.

הקרבה לגבול האיטלקי, המרוחק כ-50 קילומטרים בלבד, ניכרת היטב בארכיטקטורה ובמבנה המרכז העתיק. לרוב הבתים ברובע זה, שנבנה עוד בימי הביניים, יש חזיתות מעוטרות יפהפיות. במהלך המאות ה-17 וה-18 שופצו רבים מבתים אלה ותעשייני גראס העשירים הקפידו מאז לטפח אותם ושלשמר ולחדש את צבעי הפסטל הרכים, הצהבהבים והוורודים של החזיתות. המשפחות העשירות של גראס, שמחזיקות עדיין בחלקים נכבדים מן הבתים במרכז העיר, התפרנסו במשך מאות שנים מן התעשייה שהתפתחה באיזור. הם ייצאו שמן זית להולנד ולאנגליה, סבון ועור לאיטליה ובשלבים מאוחרים יותר התמקדו, כמובן, בבושם. השליטה בעיר עברה אמנם מנסיכים איטלקיים לרוזני פרובנס ולאחר מכן למלכי צרפת, אך מיקומה של גראס על מה שכונה "דרך נפוליאון" והקרבה לגבול האיטלקי הפכו אותה למעין מעצמה תעשייתית זעירה ואוטונומית. במאה ה-19, עם פריחתם של שדת הפרחים, התפתחותה של תעשיית הבשמים, יצירתם של מוצרים חדשים ובעיקר, בין שתי מלחמות העולם, תחילת השימוש בחומרים סינטטיים לייצור בושם, העניקו לגראס את המוניטים שעליו היא נשענת עד היום.

גם מנקודת מבטה של התעשייה השתנה המצב במידה רבה במהלך השנים האחרונות. חומרי גלם ארומטיים לתעשיית המזון, למשל, תופסים עתה כ-30 אחוזים ממחזור העסקים של חברות הבשמים בגראס. 30 החברות לייצור בשמים הקיימות כיום בגראס הן ברובן קונצרנים בבעלות משפחתית. רבות ממשפחות אלה מחזיקות בבעלות על החברות שלהן יותר ממאה שנים.

ייצור תמציות ורדים ויסמין תופס עדיין חלק חשוב מכושר הייצור של המפעלים בגראס. כדי להפיק קילוגרם אחד של תמצית יסמין טהורה דרושים מיליון פרחים שנקטפו ביד (כ-2,000 שעות עבודה). שוויו של ליטר אחד של תמצית ורדים נע בין 30 ל-60 אלף שקל. ערכה המדויק של התמצית מושפע מאיכות עבודתו של המגדל, והמטמון האמיתי טמון בנתון הבא: מליטר אחד של תמצית פרחים מזוקקת מפיקים היצרנים כ-3,000 ליטרים בושם.

יפים כמונו
אסור ללמוד מן הנתונים האלה על המצב הכלכלי בגראס, או על חשבון הבנק של ייצרני הבשמים, אבל אפשר להבין משהו על אופייה של התעשייה הזו, שמוכרת כבר אלפי שנים חלומות, תשוקות, תחפושות ותדמיות ומעצבת אותם בדמות נוזל שקוף, צהבהב בדרך כלל, הארוז בבקבוקים מדהימים ונושא שמות שהולמים את שאיפותיהם הכמוסות של המשתמשים. כשהבינו יצרני הבושם ששם המשחק הוא דילוגים אל מעבר למציאות היומיומית, שלא מריחה נפלא כל כך, החלו לארוז את המוצרים שלהם בבקבוקים יפהפיים, העניקו להם שמות מושכים, והשקיעו את מיטב כספם במסעות פרסום מפתים ויקרים.

במהלך דפדוף במגזין צרפתי ספרתי 25 עמודי פרסום של בשמים לגברים ולנשים, כולל הכריכה האחורית. בכל אחת מן המודעות האלה הופיעו גבר או אשה, שדי להתבונן בעיניהם המצועפות כדי להבין שנודף מהם ריח נפלא. בדרך כלל לא ברור לי למה אנשים שנראים טוב כל כך צריכים להשקיע את מיטב כספם בבושם. מה זה כבר משנה איך הם מריחים, וכי לא די בכך שהם רחוצים, מסופרים ומסורקים למשעי ויפים כבני אלים?

הכיתוב מתחת לאחד מצילומי הפרסומות הכריז: "יותר מבושם, תכשיט…" ולא הצלחתי להבין האם הכוונה היא לבקבוק, שלא נראה כלל כמתאים למדף מעל הכיור בחדר האמבטיה שלנו, או שמא הבושם עצמו משמש כתכשיט לזו שנושאת אותו על תנוכי אוזניה. במודעה אחרת נאמר "רק אתה יודע מה חשוב באמת" ובזו שהופיעה בעמוד הבא היה כתוב "אוצר. הבושם לרגעים היקרים". בין המודעות האלה מצאתי גם את "ביזאנס", הבושם המפורסם שיצר ניקולאס מאמונאס בשנות השישים ושעדיין נחשב ללהיט. "ביזאנס" ארוז בבקבוק כחול ("כמו הים התיכון, הסביר מאמונאס), והלוחית המוזהבת שמוטבעת עליו מעניקה לו מראה של אוצר קדום, אקזוטי (רצינו לתת תחושה של דבר מה נדיר, שמגיע מרחוק וקשה להשגה", נזכר מאמונאס). העובדה הפשוטה היא שגם כיום, כמעט שלושים שנה לאחר מכן, זה עדיין עובד.

שמותיהם של הבשמים הפכו במהלך השנים מתוחכמים יותר, פרובוקטיביים יותר. בשנות ה-20 הומצא בגראס ללא כל בסיס טבעי או שימוש בתמציות פרחים ה"שאנל 5" הנצחי. הוא אמנם נמכר עדיין אבל ייצרני הבשמים מעדיפים היום שמות כמו "אופיום" או "רעל".

סחרחורת של ריחות
ניסיון חובבני לברר בכמה חנויות בשמים בסביבתה של גראס מהו הבושם הנמכר ביותר לא העלה דבר וכך הגענו לביקור באחד מארבעת מפעלי הבשמים, שמוכרים את תוצרתם רק בגראס. הרעיון של הייצרנים פשוט מאוד: את הבשמים האלה אפשר להשיג רק כאן ולכן כדאי לכם להגיע לכאן. זו קנייה ישירה מן היצרן ולכן המחירים זולים יותר, מה גם שמוצר איכותי כמו בושם בגראס אי אפשר למצוא במקום אחר.

המבקרים נכנסים לאגף של המפעל המיועד לסיורים, מתבוננים במכשירי הייצור שמוצגים לפניהם ושומעים מפי דיילות נאות מראה וריחניות הסבר מפורט על תהליך ייצורם של בשמים משחר ההיסטוריה ועד ימינו. הסיור הזה נמשך כרבע שעה ומסתיים, איך לא, בחנות המפעל המרווחת, שעשרות בקבוקים ניצבים בה על הדלפק. אי אפשר בשום אופן לזלזל ברעיון הזה כיוון שהוא מצליח.

הדיילות בחנות מסבירות מהם ההבדלים בין בשמים שיוצרו מפרחים כיסמין וורד לבשמים שיוצרו מפרחי עצי פרי כלימון או מנדרינה; מה ההבדל בין בשמים אוריינטליים למערביים ומדוע חשוב לבחור בושם על פי ריח הגוף של המשתמש. מיד לאחר מכן מתחילים המבקרים להתיז בושם לכל עבר ולרחרח איש את פרקי ידיו של רעהו.

כאשר ניסיתי להבחין בהבדלים הדקים שבין בושם שיוצר מפרחי מימוזה לזה שיוצר מפרחי יסמין התערבלו כל הריחות והפכו למסה אדירה של ענן ריח מתקתק שעמד בחלל החדר. סחרחורת איומה. הייתי מוכן לכל פשרה ולכל מחיר ובלבד שירשו לי לצאת לחדר הסמוך ולעמוד בתור לקופה. ליד היציאה, בעודי מנסה לשמור על עמידה יציבה ועל הבעת פנים מאופקת, שמעתי קטע משיחתן של שתיים מן הדיילות. הגבוהה יותר אמרה: "היום חלש יחסית, אבל מחר יש 16 קבוצות, תשע מיפן". חברתה החליקה את שערה לאחור וענתה: "16 זה לא רע בשביל פברואר".

האוויר הצח של רחובות גראס החזיר לי את נשימתי. המחשבה על מאות מבקרים, הבוחנים בכובד ראש ענני בושם, הכריחה אותי לנשום נשימות עמוקות של אוויר צח. גראס, עיר עתיקה הבנויה על רכס גבוה (PODIUM GRASSUM, מקור שמה של העיר פירושו בלטינית פסגה גדולה), מאפשרת לנשום אוויר צח ונפלא, שרק ריח קל מאוד ונעים של יסמין מורגש בו גם בחורף.

פרובנס – העמוד הראשי >>

על קטיף של לבנדר בר בפרובנס בכתבה הבאה:

פרובאנס: ניחוחות לבנדר בר  
פרובנס: ניחוחות לבנדר בר
משפחת ריינה עזבה את העיר הגדולה לטובת מגורים בבית חווה מבודד בלב פרובאנס ההררית ואת פרנסתם המבוססת החליפו בקטיף לבנדר בר וזיקוק של שמנים ארומטיים בעלי סגולות מרפא


האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

טירת הנשרים בדרום צרפת

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code

− 7 = 2