תפריט עמוד

בקעת בטיחה – מים בששון

בקעת בטיחה – מים בששון

במקום בו הירדן, כמה נחלים ועשרות ערוצונים נפגשים עם הגדה הצפונית של הכנרת נוצר אזור קסום של מים וסבך צמחייה. הצעה לטיול רטוב וקריר, גם בעיצומו של הקיץ

בצפון מזרח הכנרת לא מתרומם שום גולן כפי שהוא עושה את זה בחלקים אחרים של חופיו המזרחיים של האגם. שם משתרע עולם, שאין כמותו בכל הארץ. על שטח שבין 15 ל-20 קמ"ר יש מזיגה מופלאה של חמש לגונות קטנות, שלוש לגונות בינוניות ואחת ענקית. ביניהן יש עשרות ערוצונים קטנים בבזלת, שמהם 15 מושכים מים כל השנה ובחלק מהם אפשר אפילו לשחות. הקרקע שטוחה כשולחן ואין כאן שום יער, אך בכל זאת אי אפשר לראות מעבר למרחק של כמה עשרות מטרים בשל סבך הצמחייה על המים.

ירדן, משושים, דליות ושפמנון הם הנחלים המגיעים אל המרחב הזה, מתפזרים עליו לעשרות הזרועות, שבעבוע מימיהן הקנה לו את השם אלבטיחה. כלומר – המקום בו בוקעים המים בכל מקום. זרועות הנחלים האלה נפגשות בפתאומיות, יוצרות נחל ושוב נפרדות באותה פתאומיות. רק על שפת הכנרת עצמה נרגעת התזזית והמים, הבאים במרוצה בפלגים, נעצרים בשרטון החול האפור של חופי האגם ומתאחדים ללגונות קסומות, מוקפות בסבכים ירוקים. הסבכים הם של קנים וסוף, של עצי דולב ותאנה, אשל וערבה, דקלים ואיקליפטוסים. ואגב סבך צמחים – כל ערוצון וכל חריץ, המושך מים מן הגולן לכנרת דרך הבטיחה הזו, מכוסה בשדרה של הרדופים וערבות וגפני בר ותאנים, וההולך במי הנחלים ומבוסס עד מותניו במים קרירים וצלולים, עושה זאת במנהרה של ירק, שקרני אור קטועות חודרות בעד הסכך ומנמרות את המים בכתמים של זהב.


אין עוד בארץ מקום שכזה, שכולו מים וסבך צמחייה | צילום: מאיר, פליקר

בתוך היכלי הירק האלה רוחשים חיים כמו בכוורת. לא קל לראות, אבל קל לשמוע. צווחות הפרפורים ולבני-חזה עם נעיצת מקורם בדג או בצפרדע חסרת מזל מחרישות את האוזן, כמו גם הנחירות הדקיקות של האנפות, שנשמעות לעיתים כמו טרוניות צרודות של רכלניות בקרן רחוב. הפטפוט האינסופי של סיבכים ועלוויות, חוחיות, פרושים ודוחלים עזי-כתמים הוא מוזיקת רקע אינסופית, שממנה עולות מדי פעם קריאותיהם של התורים. כשעובר חתול ביצות מנומר בסבך או נמייה שפופה או חזיר בר נובר, חופר ובוטש – אז משתתקת מקהלת הציפורים ונותרים רק קולות ניסוריהן של הציקדות.

לבד מטבע עתיר דציבלים וטעון מתח, יש לסבך המים הזה גם סיפורים אנושיים כמו סיפורו של בית הבק – כמה בתי בזלת ישנים, הניצבים בין שפך הירדן והלגונה הגדולה של המשושים, בצל עצי איקליפטוס ענקיים. כאן ניסו יהודים מחצי האי קרים להקים לעצמם בית בשנת 1904. הם היו אריסים על אדמותיו של בק סורי ממוצא כורדי – יוסף עבד א-רחמאן. הם בנו את הבתים ונטעו את האיקליפטוסים, חלו בקדחת ומתו, ושארית הפליטה נסה כל עוד נפשה מהמקום אחרי תקופה קצרה.

ועוד משהו עבור הרשומות: השם א-זאכיה הוא השם הערבי, שניתן למים הזכים בלגונה הגדולה של נחל משושים. זו הענקית, שנוצרת בשפך נחל דליות היא אלמג'רסה, ומקור שמה אולי בטחנות קמח, שהפעילו איכרים סורים. בעברית הבטיחה נקראת בקעת בית צידה (או בית ציידא) על שם עיר עתיקה בשם זה, ששרידיה קבורים כנראה בתל א-תלוויה הסמוך.


בית הבק. בתחילת המאה הקודמת נעשה ניסיון להתיישב כאן, אך המלריה וקשיים נוספים גרמו למתיישבים לנטוש את האזור | צילום: דב קרייזל, cc-by 3.0

מי שרוצה לראות את כל הנפלאות האלה, יכול להגיע עד חניון הזיתים. ממש בצמוד לחניון יש נקודת חדירה דרך הסבך אל ערוץ הנחל הזורם. כאן פותחים במסע הליכה-שחייה – עד המקום שבו אסור יותר להתקדם מטעמים של שמירת טבע. יוצאים מן הנחל שמאלה והולכים חזרה לחניון הזיתים. מהלך קילומטר אחד בסך הכל. שימו לב: השבילים אינם מסומנים!

עוד בסביבה
פארק הירדן. הגישה אליו מכביש 888 העולה מצומת בית צידה לבית המכס העליון ליד גשר בנות יעקב. נופי ערוצים זורמים של הירדן, סבכי צמחיית מים. טחנות קמח עתיקות ופינות מנגל מבורכות.

כפר נחום. אתר לחובבי ארכיאולוגיה של ראשית הנצרות.

טבחה. דומה, אבל עם פסיפסים ביזנטיים יפהפיים.

כורסי. אתר נוצרי נוסף. כנסייה, מנזר ומושבה של נזירים מהתקופה הביזנטית. אין מה לעשות, הכנרת קדושה לנוצרים והם כל הזמן בנו שם מקומות קדושים.

למטיבי לכת
עולים ברגל במעלה נחל משושים מהנקודה בה הנחל נפגש עם הכביש הצפוני של הכנרת (כביש 87), משם בדרך עפר מסומנת בירוק, ממשיכים כשבעה קילומטרים בעלייה עד בריכת המשושים.

מבריכת המשושים, שביל אדום עולה ימינה (מעל המפלון) ואחרי כ-2.5 ק"מ (קודם הולכים בעלייה, אחר כך בקוצים ואז בירידה), מגיע לעין נטף, שבתוך נחל זוויתן. משם השביל האדום מטפס בתלילות אל יער יהודיה, נפגש עם השביל הירוק, שאיתו יש לחצות את היער. אחרי כשני קילומטרים מגיעים לחניון יהודיה.

עוד משהו: מנפלאות הנענע
בגדות הנחלים המרשתים את הבטיחה, אפשר למצוא לא מעט שיחי נענע. זו שבחיי הבר לא נראית מבריקה ועסיסית כמו הנענע החריפה (מנטה), שמגדלים אצלנו בחצרות ובאדניות. זו שכאן עדינה יותר, עליה רכים יותר, כמעט קטיפתיים וגם ריחה שונה.

על נפלאותיה של הנענע בצירוף עם לימונדה, בתור תה או כעלים טריים בסלט – אין צורך להרחיב. אבל הנה כמה שימושים פחות מוכרים בנענע. יתכן שיש בהם יותר משמץ של אמת, ובכל מקרה אין בהם כל סיכון: משקה נענע עוזר לתנועת הלב, ממית תולעים, מסייע לנשיכת כלב שוטה, מסייע להוציא חלב משדי אישה, משכך כאבי גב ופרקים, טוב נגד כאבי אוזניים, מועיל נגד גרדת, מרגיע עקיצת חרקים ארסיים, טוב להכנת שיקויי אהבה. יש עוד, אבל נסתפק באלו.

מפת האזור:

מפת הבטיחה - בקעת בית ציידא
מפת הבטיחה – בקעת בית ציידא
 

 


האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

לטייל עם אופניים בנגב

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות