תפריט עמוד

אנטיב, הריביירה הצרפתית: תענוגות חורף

סוף שבוע חורפי באנטיב, עיירה מקסימה בין ניס לקאן על חוף התכלת, מגלה שכאשר חופי הריביירה הצרפתית מתרוקנים מאדם והאלפים מתכסים בשלג, אפשר להתענג בשלווה מהנוף, מהתרבות ומהאוכל. ואיזה אוכל!

אנטיב, הריביירה הצרפתית: תענוגות חורף

עשר בבוקר, חודש דצמבר, בחוץ 5 מעלות צוננות במיוחד. השוק המקורה של אנטיב, בריביירה הצרפתית, בוהק בניקיונו, עם שתי שורות מקבילות של דוכנים שעליהם סדורים בערימות נאות קישואים, חסות, אנדיב, עגבניות מצוחצחות למראה, גזרים בצבע כתום מסנוור, גלגלי גבינות, צנצנות של ריבות ביתיות, ענפי לבנדר ועשבי תבלין מיובשים שלוקטו מהגבעות הסמוכות, דגים כל כך טריים שלא נודף מהם כל ריח דגי.

בקצה השוק ניצב תנור עצים גדול שאליו מוכנסים מגשים עגולים עם בלילה נוזלית שהופכת עד מהרה בחום האש לסוקה (socca), מעין פנקייק ענק ממדים שעשוי מקמח חומוס, מים ומלח. כל סוקה שיוצאת מהתנור מקבלת מנה הגונה של פלפל ומלח ונחתכת למשולשים שנחטפים מיד על ידי הממתינים בתור. בין מגש למגש, אשתו של אופה הסוקה, שאמונה על מלאכת הפלפול והחיתוך, מקרבת ידיים לאש הבוערת בתנור ורוקדת ריקוד קטן וחינני כדי להתחמם.

צנוניות בשוק של אנטיב | צילומים בכתבה: רותם בר כהן

צנוניות בשוק של אנטיב | צילומים בכתבה: רותם בר כהן

אושר גדול ממלא את הלב למראה הערמות הסדורות של הירקות הכי טריים ויפים שאפשר לדמיין, ולמרות שזה עתה סיימתי ארוחת בוקר דשנה אני לא מתאפקת וטועמת גבינה ועוד אחת, קרקר עם ממרח אנשובי טיפוסי לאזור, פיסת לחם עם ריבת תותים ובזיליקום ("אשתי מכינה"), עוד כמה גבינות בדוכן הבא, ואיך אפשר בלי משולש סוקה שגורם לי לרצות לפצוח בריקוד קטן וחינני, כאילו גם אני הייתי מוכרת בשוק איכרים בדרום צרפת.

חוף התכלת: במלון של סקוט וזלדה

סוף שבוע חורפי בעיירה אנטיב (Antibes) שבריביירה הצרפתית, או בשמה הצרפתי חוף התכלת, Cote d'Azure, הוא בפירוש אחת החוויות המענגות שאפשר לחוות, והכל במרחק טיסה ישירה וקצרה מישראל (סאן דור מפעילה טיסות ישירות לניס במהלך כל השנה במחירים טובים).

כבר כשהמטוס מתחיל להנמיך לנחיתה בנמל התעופה של ניס המראה מסחרר, רמז למה שמחכה על הקרקע. השעה שעת לילה מאוחרת למדי וניס מוארת באינספור אורות, משל היתה עיר האורות המקורית. חשבתם שתל אביב נראית חיה ותוססת מהאוויר? חכו עד שתראו את ניס. אבל אנחנו לא מתעכבים, לניס נגיע בהזדמנות אחרת, הפעם פנינו מועדות לאנטיב, פנינה חבויה במפרץ קסום בין ניס לקאן.

כף אנטיב. צבע הים מצדיק את שמה של הריביירה הצרפתית - חוף התכלת

כף אנטיב. צבע הים מצדיק את שמה של הריביירה הצרפתית – חוף התכלת

כל קלישאה לתאר את הנוף הנשקף מגינת המלון שבו אנחנו מתארחים במהלך סוף השבוע מחווירה מול המציאות. מפרץ תכלת, שמצדיק את שמו של החוף, רובץ למרגלותינו כמו אגם רחב ורגוע, מוקף בקו חוף מתעקל שבמרכזו בוהקים הבתים של קאן, והכל ממוסגר בהרים מרשימים. כמה סירות לבנות מתנדנדות קלות במים, משלימות את התמונה. הנשימה נעתקת מכל היופי הזה (וגם קצת מקנאה…).

גינת המלון Belles Rives, שממנה נשקף נוף מופלא של הים

גינת המלון Belles Rives, שממנה נשקף נוף מופלא של הים

המלון, Hotel Belles Rives, נמצא בז'ואן לה פאן (Juan-les-Pins, "מפרץ האורנים"), עיירה יוקרתית על חוף הים, שצורפה לאנטיב וכיום היא חלק אינטגרלי ממנה. בעבר המלון הזה היה וילה פרטית שהורחבה בטוב טעם, תוך שמירה על הסגנון המקורי. זה היה המקום החביב בריביירה על סקוט וזלדה פיצג'רלד כמו גם על שורה ארוכה של סופרים, משוררים, מוזיקאים ושחקנים. קל מאוד להבין אותם. אוהבי מלונות נוצצים ומודרניים אולי יתאכזבו, אבל אם אתם מחפשים מלון יוקרתי, ייחודי, בוטיקי, באווירה של פעם – הגעתם למקום הנכון.

המרפסת של סקוט וזלדה פיצג'רלד. אם הם היו מזמינים אותי לא הייתי זזה מכאן לעולם

המרפסת של סקוט וזלדה פיצג'רלד. אם הם היו מזמינים אותי לא הייתי זזה מכאן לעולם

חלונות הענק במסעדה היפה של המלון משקיפים על המפרץ, כשמזג האוויר מתחמם אפשר לשבת בגינה, לנשום את ניחוח האורנים ולא לשבוע ממראה הים וההרים. מעל הגינה נמצאת מרפסת החדר של סקוט וזלדה. לו חייתי בתקופתם והם היו מזמינים אותי לבקר, הייתי נשארת לשבת במרפסת הזאת במשך ימים, חודשים ואפילו שנים בלי לזוז כלל.
מלון Belles Rives, כתובת: Edouard Baudoin 33, Juan-les-Pins.

רחוב בעיר העתיקה של אנטיב. אינספור תענוגות קולינריים ואחרים מצפים למי שישוטט כאן

רחוב בעיר העתיקה של אנטיב. אינספור תענוגות קולינריים ואחרים מצפים מי שישוטט כאן

אם בכל זאת הצלחתם להזיז את עצמכם, אנטיב מציעה שלל תענוגות מסוגים שונים – אמנותיים, תרבותיים, היסטוריים וכמובן קולינריים. יש בה רובע עתיק רב קסם, אינספור חנויות ייחודיות, בתי קפה קטנים, מאפיות, מעדניות וכיכרות נעימות. סמוך לחומות העיר העתיקה יש נמל יאכטות ענקי, שמבצר מרשים מתנוסס מעליו. במילה אחת: שלמות. וזה עוד לפני שהתחלנו לאכול…

פינת חמד בעיר העתיקה של אנטיב

פינת חמד בעיר העתיקה של אנטיב

אגס באשליה: מה אוכלים בריביירה?

בצרפת, כמו בצרפת, קולינריה היא חלק בלתי נפרד מהנאת הטיול, על אחת כמה וכמה כשמטיילים בריביירה הצרפתית. אם כסף לא מהווה שיקול ואתם רוצים להתנסות בפרשנויות שונות למטבח הצרפתי העילי, באנטיב יש מסעדות מעולות, בהן כאלה המעוטרות בכוכב מישלן. כזאת, למשל היא La Passagère, המסעדה במלון Bell Rives  שבו התארחנו. על התפריט אחראי השף Aurélien Véquaud ולצדו השף פטסייה (שף הקינוחים) Steve Morracchini, האוחז בציון לשבח מטעם מדריך גו מיו הנחשב.

הבר במלון בל ריבס. לפני האוכל מומלץ לשתות פה אפרטיף

הבר במלון בל ריבס. לפני האוכל מומלץ לשתות פה אפרטיף

לפני שאנחנו מתיישבים לשולחן, שף מוראצ'יני מזמין אותנו למטבח לראות את תהליך הכנת מנת הדגל של הקינוחים – אגס באשליה. הוא מנפח בצק סוכר לצורת אגס לבן מושלם, חותך את התחתית שלו ומניח אותו בזהירות מעל קינוח קטן ואלגנטי העשוי משכבות של עוגת ספוג עם אגוזים, מוס אגסים קליל וסורבה של פר וויליאמס. אחרי שהיצירה המרהיבה מורכבת על הצלחת, הסועד מכה עליה בכף, שובר את האגס הלבן ומתענג עד בלי סוף מהקינוח שבתוכו.

אגס באשליה, חלק 1: השף פטסייה מוראצ'יני מעטר את אגסי הסוכר שניפח

אגס באשליה, חלק 1: השף פטסייה מוראצ'יני מעטר את אגסי הסוכר שניפח

אגס באשליה, חלק 2: אחרי ששוברים את אגס הסוכר מגלים קינוח קטן ומושלם עם טעמי אגס עדינים

אגס באשליה, חלק 2: אחרי ששוברים את אגס הסוכר מגלים קינוח קטן ומושלם עם טעמי אגס עדינים

אחרי שהתמוגגנו מהקינוח במטבח, אנחנו חוזרים למסעדה עצמה. בקיץ אפשר לשבת באחד השולחנות שמוצבים ממש על קו המים, בחורף אנחנו ספונים במסעדה החמימה, מוארת ובהירה, עם נברשות בעיצוב מודרני וצלחות קרמיקה מצוירות – הומז' לפיקאסו שיצר לא רחוק מכאן את עבודות הקרמיקה המפורסמות שלו. הארוחה מורכבת ממנות נדיבות בגודלן (לא נפוץ במסעדות מהסוג הזה). בכל פעם שאני מבשלת פתיתים בבית אני נזכרת במנה הראשונה שהוגשה לנו – גרסת גורמה לפתיתים ברוטב כמהין, עם נגיסי פרמזן קריספיים מעל. תענוג.

גרסת הגורמה לפתיתים. שום קשר למנה הצנועה מהבית

גרסת הגורמה לפתיתים. שום קשר למנה הצנועה מהבית

את הארוחה מלווים הלחמים של ז'אן פול ויזיאנו, האופה המיתולוגי של אנטיב, שאת הלחמים העשירים ומלאי הטעם שהוא אופה, לצד מבחר מצומצם אך איכותי של מאפים, תמצאו במאפייה הקטנה שלו, Boulangerie Veziano, בעיר העתיקה של אנטיב.
בולנז'רי ויזיאנו, כתובת: Rue de la Pompe 2, Antibes

בבולנז'רי של ז'אן פול. מה שנראה כריבועי פיצה זה למעשה מאפה עם ממרח אנשובי, המעדן המקומי של אנטיב

בבולנז'רי של ז'אן פול. מה שנראה כריבועי פיצה זה למעשה מאפה עם ממרח אנשובי, המעדן המקומי של אנטיב

לארוחת פיקניק נהדרת, שלבו את הלחמים של ז'אן פול עם גבינות וירקות שקניתם בשוק של אנטיב והוסיפו ממרחים ובקבוק יין מהחנות הנושקת לשוק, Balade en Provence. וגם אם אתם לא מתכוונים לקנות דבר בחנות שבקומת הרחוב, אל תוותרו על ירידה בגרם מדרגות צר ומתפתל אל קומת המרתף. במרתף מסתתר בר פלאים, שכולו מוקדש למשקה האניס אבסינט, חביבם של אמנים וסופרים בראשית המאה הקודמת. למשקה, עם 55% אלכוהול וטעם ייחודי, נקשרו שלל סיפורים – אמרו שהוא גורם להזיות, שהוא מגביר את היצירתיות ואת החשק המיני ושהוא ממכר כמו סם. האיסור שהוטל על מכירתו ושתייתו באירופה ובארצות הברית בשנים ההן רק הגביר את התשוקה אליו.

בר אבסינט. האיסור על שתיית אבסינט בראשית המאה ה-20 רק העצים את התשוקה למשקה

בר אבסינט. האיסור על שתיית אבסינט בראשית המאה ה-20 רק העצים את התשוקה למשקה

בבר שבמרתף מקומר התקרה תשלמו 7 אירו לשוט של אבסינט, שאותו מוהלים במים שמטפטפים דרך קוביית סוכר. אהבתם ואתם רוצים עוד? כדאי שתדעו שלא ימכרו לכם יותר משלוש כוסות בערב – המטרה היא ליהנות מהמשקה, לא להשתכר עד אובדן חושים, מסביר לנו פרדריק רוזנפלדר, בעלי המקום. במשך היום הבר לרוב ריק, אבל בלילות, בעיקר בסופי שבוע, בחדר הקטנטן נערכות מסיבות פרועות עם עשרות צעירים שקופצים, שרים ומניפים ידיים במרץ.
בר אבסינט, כתובת: Cours Masséna 25, Antibes

תאנה קדושה וערמונים מסוכרים

ערב אחד במהלך השהות שלכם באנטיב הרשו לעצמכם להתפרע בדרך אחרת לגמרי, במסעדה של השף כריסטיאן מוריסה בעיר העתיקה. המסעדה, Le Figueir de Saint Esprit, אף היא מעוטרת בכוכב מישלן, שונה בתכלית מזאת שבמלון בל ריבס. בבניין עתיק עם קירות אבן חשופים ועץ תאנה קשיש שצומח במרכזו (על שמו נקראת המסעדה, Figuer בצרפתית פירושו תאנה), האווירה אפלולית ויוקרתית. אחרי שסופגים את העיצוב החינני, אפשר להתחיל לבחון את הסועדים מסביב: נראה שחלקם נמצאים בפרק ב' או ג', עם בת זוג צעירה ונוצצת, אחרים נראים כמי שחיים יחדיו לא מעט עשורים, מדושנים ממנעמי החיים ולא זקוקים לשוחח זה עם זה, ויש גם כמה זוגות צעירים שמן הסתם חסכו לאורך זמן כדי לחגוג ערב מיוחד. ביניהם מסתובבים בלאט אינספור מלצרים, שכל אחד אחראי על תחום אחר – הלחם, המים, היין, הבאת המנות לשולחן, הרמת הקלושים מעל כל המנות בבת אחת ובתזמון מושלם. והכל בשקט ובאלגנטיות, בלי להעיק על הסועדים.

מסעדת Le Figueir de Saint Esprit. עץ התאנה הקשיש שעל שמו היא נקראת מקושט לכבוד לחג המולד

מסעדת Le Figueir de Saint Esprit. עץ התאנה הקשיש שעל שמו היא נקראת מקושט לכבוד חג המולד

מוריסה, השף לבן השפם, עוצר לטפוח על השכם של ז'אן פול האופה, שעצר להגיד שלום. אנחנו אוכלים מתוך תפריט טעימות, עם מנות קטנות, מעוצבות בקפידה, שניים-שלושה ביסים מושלמים למנה. בולטת במיוחד מנת הדגל של השף – כבש אפוי במעטפת חימר. כל כבש שכזה ממוספר והמלצר מניח לצד הצלחת את מלבן החימר שעליו חרוט מספר המנה. כך אני מגלה שאכלתי את הכבש ה-29,393 שהשף מוריסה הכין. מנה קטנה ומושלמת, ובעיקר טעימה מאוד.
Le Figueir de Saint Esprit, כתובת: rue Saint-Esprit 14, Antibes

אחד משלושת הקינוחים בתפריט הטעימות שלנו

אחד משלושת הקינוחים בתפריט הטעימות שלנו ב-Le Figueir de Saint Esprit

ביום אחר מומלץ לקפוץ לארוחת צהריים במסעדת La Cloiserie של השף כריסיטאן קוטאר (Christian Cottard) ואשתו אנדראה. השניים שיפצו בחלק המודרני של העיר בית מידות מקסים מוקף בגינה קטנה, שם הם מגישים ארוחות צהריים קלות וטעימות בקומת הקרקע ומפעילים בית ספר לקינוחים בקומה העליונה (קורס של שעתיים וחצי עולה 60 אירו, ארבע שעות – 100 אירו). בוויטרינה שבקצה המסעדה תגלו קינוחים מפתים מעשה בית, המחירים לא זולים, אבל הטעמים – גן עדן. כיוון שביקרנו בחורף, לא התאפקתי וקניתי חבילה של ערמונים מסוכרים, כל ערמון עולה כמו מטיל זהב קטן וטעים כמו חלום.
Pâtisserie Cottard, כתובת: Boulevard Dugommier 8, Antibes

אם הקינוחים של השף כריסיטאן קוטר מפתים אתכם, בקומה מעל מתקיימות סדנאות קינוחים

אם הקינוחים של השף כריסיטאן קוטאר מפתים אתכם, בקומה מעל מתקיימות סדנאות קינוחים

ומה עם קצת רוח? אמנות באנטיב

בטירה מרשימה שחולשת מראש גבעה על מרחבי הים הנפלאים נמצא מוזיאון פיקאסו, שאוצר בתוכו ציורים, רישומים ועבודות קרמיקה של האמן מהתקופה שבה התגורר בריביירה ובילה שעות רבות בטירה הזאת, שהיתה שייכת למכר משותף. ביאטריס, המדריכה הנמרצת שלנו מלשכת התיירות של אנטיב, עבדה בעבר במוזיאון והיא מספרת בחיוך שבמהלך מיון תמונות בארכיון נתקלה בצילומים של פיקאסו מקפץ בעירום בגן הטירה. לשאלות העוסקות בנושאים אינטימיים שאנחנו ממטירים עליה, היא מסרבת בנימוס לענות…

מוזיאון פיקאסו ממוקם במצודה מרשימה החולשת על הים

מוזיאון פיקאסו ממוקם במצודה מרשימה החולשת על הים | צילום: Mairie d'Antibes

זהו מוזיאון מרשים ביותר, הן מבחינת המבנה המאסיבי שבו הוא ממוקם והן בשל האוסף המרתק, עם עבודות מעניינות על בד ועל עץ ואסופת צילומים מרגשת המוקדשת לפיקאסו – בין השאר, יש כאן צילום מהפנט של האמן מחזיק בידו ינשוף צעיר, ונראה כאילו שניהם עוקבים אחרי הצופה באשר ילך. מגן הפסלים שמאחורי הטירה-מוזיאון נשקף נוף מהסוג שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים. עם נוף כזה, אין פלא שהיצירתיות פרצה כאן גבולות.
מוזיאון פיקסו, כתובת: Place Mariejol, Antibes

גן הפסלים במוזיאון פיקאסו

גן הפסלים במוזיאון פיקאסו

אמנות מסוג אחר, שמתחברת גם לרוח הפיזית שנושבת בחוץ, תגלו בסופו של טיול רגלי על חומות העיר העתיקה. מתחילים את הטיפוס בכניסה לנמל היאכטות, סמוך למקום שבו הדייגים שחזרו מוקדם בבוקר ממסע דיג לילי שוטפים את הדגים הטריים (המראה של דייגים במגפי גומי שוטפים ערמת דגים עומד בניגוד מקסים ליאכטות הלבנות המתנדנדות באלגנטיות על המים).

בפתח נמל היאכטות דייגים מנקים את שלל הבוקר

בפתח נמל היאכטות דייגים מנקים את שלל הבוקר

הטיול על החומות מומלץ בחום – מצד אחד פרוש המעגן עם אינספור יאכטות, חלקן גדולות כמו אחוזה כפרית, מהצד השני הים הכחול מנוקד במפרשיות לבנות (באנטיב נראה שאין גבול לציוריות), מלפנים – הרי האלפים שבזמן הביקור שלנו היו מכוסים בשלג, ניגוד נפלא לים הכחול. אם מסתכלים אחורנית רואים את כף אנטיב, רצועת אדמה צרה וארוכה הנכנסת אל הים, מכוסה בצמחייה צפופה. בקצה החומה, הפתעה משמחת – פסל לבן ויפהפה של האמן הקטלוני Jume Plenza, שמורכב מאותיות ודרכן נשקפים השמיים הכחולים ללא רבב והים הכחול לא פחות.

פסל של Juame Plensa על חומות העיר העתיקה

פסל של Juame Plensa על חומות העיר העתיקה

מבט מתוך הפסל אל השמיים הכחולים

מבט מתוך הפסל אל השמיים הכחולים

בשביל המכס ויתרונות העושר המופלג

בקיץ החופים של אנטיב הומים ברוחצים וכל סנטימטר תפוס בשמשיות ומיטות שיזוף. אבל בחורף, כשקר מדי לרדת לחוף, אנטיב עומדת כולה לרשותנו, יפה ואלגנטית, ועם זאת פראית ומשוחררת. את הצד הפראי אנחנו פוגשים בשביל החוף, המכונה "שביל המכס" (Chemin des Douaniers), על שום המוכסים שהיו אורבים כאן לסירות הפיראטים על מנת לגבות מהם מס. השביל, שאורכו כחמישה קילומטרים וההליכה בו אורכת כשעתיים וחצי, נמתח לאורך קו החוף המצוקי של כף אנטיב. זהו שביל צר ומתפתל, תלול לעתים, חלקו עובר במדרגות לא מסותתות, בקטעים מסוימים הוא נצמד לשפת המצוק ורסס הגלים שמתחת מרטיב את ההולכים. בגלל כל אלה, בימים גשומים או כשיש רוח חזקה השביל נסגר. התמזל מזלנו ולמרות שיום קודם היה גשום, השמש ייבשה את השלוליות והשביל היה פתוח.

בין סלעים לים: שביל המכס שעובר לאורך חופי כף אנטיב

בין סלעים לים: שביל המכס שעובר לאורך חופי כף אנטיב

ההליכה המעט מאתגרת מטיבה עם מי שזה עתה סיים יומיים של אכילה לא מבוקרת במסעדות אנטיב. המדריכה שלנו, ביאטריס, מצביעה על צמחים אנדמיים שנמצאים בסכנת הכחדה ומסבירה למה חשוב כל כך לא לרדת מהשביל, אבל העיניים מתקשות להתמקד בצמחייה צמודת הקרקע, כשמכל עבר נשקפים מצוקים, ים, עצי אורן שטוחי צמרת וסחופי רוחות. פה ושם, גבוה מעל השביל, מבצבצת פיסת וילה לבנה – עשירי אירופה הוותיקים והמתעשרים החדשים שילמו הון עתק עבור בית שממנו נשקף הנוף שאנחנו נהנים ממנו עכשיו בחינם. ועוד יתרון יש להון הזה מבחינת המטייל המרושש – כולם רוצים לגור גבוה ככל האפשר, בראשי הגבעות, וכך אפשר ללכת בטבע היפהפה בלי בניינים שיקלקלו את המראה.
נקודת ההתחלה של השביל: Cap d’Antibes – Garoupe beaches.

שביל המכס. 5 ק"מ של נופים מופלאים

שביל המכס. 5 ק"מ של נופים מופלאים

את הביקור באנטיב אנחנו מסיימים ב-Chapelle de la Garoupe, קפלה יפה שניצבת בנקודה הגבוהה ביותר בכף, משקיפה על יערות אורנים, על החופים והים, על אנטיב, ניס וקאן, ומעבר להם – על האלפים. בקפלה נמצא פסל של מריה, הפטרונית של הימאים, המשגיחה שכולם יחזרו הביתה בשלום. עוד שעה קלה גם אנחנו נחזור הביתה, באוויר ולא בים. רגע לפני שאנחנו יורדים בחזרה אל החוף אנחנו מבטיחים לעצמנו שעוד נשוב אל ההר, אל האורנים, אל הים הכחול ואל הנוף שצובט את הלב ביופיו.

קפיצה קטנה מחוץ לעיר

• במרחק נסיעה קצרה מאנטיב, בכפר Villeneuve-Loubet, בבית שבו נולד וגדל אוגוסט אסקופייה, השף המיתולוגי שהפך את המטבח הצרפתי למה שהוא, יש מוזיאון קטן המוקדש לפורץ הדרך הקולינרית ולפועלו. מלבד תפריטים וכלי מטבח מראשית המאה שעברה, תמצאו כאן גם חדר מקורר ובו פסלי שוקולד מורכבים וגדולי מידות – הזוכים בתחרות השוקולד השנתית של אנטיב. כתובת:  rue Auguste Escoffier 3.

• על הגבעות מצפון לקאן נמצאת העיר גראס (Grasse), שנחשבת לבירת הבשמים העולמית. בין עושי הבשמים הצרפתיים שבעיר פועלת גם ישראלית אחת, קיטי שפירר, שהבשמים שהיא רוקחת סוערים ומסעירים, עם ריחות שייקחו אתכם בחזרה לריביירה ולגבעות של פרובאנס בכל פעם שתשמשו בהם. לעסק שלה קוראים Bissomine והוא נמצא בכתובת: Auguste Renoir 24, Grasse.

בתמונה הפותחת: העיר העתיקה של אנטיב, ברקע – האלפים המושלגים | באדיבות לשכת התיירות של אנטיב, צילום Claude Piot

מפת אנטיב:

_____
הכותבת היתה אורחת של Atout France בישראל, לשכת התיירות של אנטיב – Office de Tourisme d'Antibes Juan-les-Pins, חברת בריזה, המארגנת סיורי תרבות וקולינריה בצרפת, וחברת התעופה סאן דור, המציעה טיסות סדירות לניס שבריביירה הצרפתית, בחורף פעמיים בשבוע ובקיץ שלוש פעמים בשבוע.

תודה מיוחדת ליעל הרמלין, שליוותה אותנו ברוב חן ובכישרון, ולביאטריס דה ויטה (Beatrice Di Vita) שהובילה אותנו בשבילים ובסמטאות של אנטיב בהתלהבות ובאהבה – Merci beaucoup

טירת הנשרים בדרום צרפת

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *