תפריט עמוד

אלבטרוס נודד: מלך השמים

אלבטרוס נודד: מלך השמים

האלבטרוס הנודד, הציפור הגדולה בעולם, מבלה את רוב חייו במעוף מעל האוקיינוס וחוזר ליבשה רק כדי להתרבות. קשה להאמין שעוף כה גדול ממדים מסוגל בכלל להתרומם באוויר, אך כשצופים במחולות השמימיים שהוא משרטט ברקיע, מבינים שאין לו מתחרים. מסע לאיי סאות' ג'ורג'יה

 

עמדנו על סיפונה של אוניית המפרש גולדן פליס, מוקפים שממה מאיימת, אי שם בדרום האוקיינוס האטלנטי ובדרך לאיי ג'ורג'יה הדרומיים (South Georgia), לשם הוביל אותנו בתחילת 2004 מסענו בעקבות חוקר הקוטב הדרומי סר ארנסט הנרי שאקלטון (ראו "מסע אחר" 154). רעד עבר בגופי בכל פעם שחרטומה של מפלצת הפלדה, השוקלת 65 טונות, נחבט בגלים. הרוח היכתה בנו ללא רחם והותירה בפני כוויות קור מטרידות. הרגשתי זרה, פגיעה וחסרת אונים אל מול עוצמתו של האוקיינוס האינסופי.
את אונייתנו ליוותה ממעל ציפור ענקית, אלבטרוס נודד (Diomedea exulans). הוא, לעומתנו, השתעשע להנאתו ברוח, צלל במהירות לעבר המים ואז נסק בחזרה, בקלות בלתי נסבלת, על גבי האוויר שנהדף כלפי מעלה עם התרוממות הגל. מראהו של אלבטרוס הגולש באצילות וחותך את פני המים בקצות כנפיו כמתגרה באוקיינוס האימתני אינו יכול להשאיר שום צופה אדיש, בייחוד כשמדובר באלבטרוס נודד — הגדול והמרשים שבמשפחת האלבטרוסיים.
האלבטרוסים הנודדים זכו לשמם הודות למרחקים האדירים שהם גומאים. העופות הללו משלימים מסע מסביב לאנטארקטיקה כמה פעמים בשנה, נישאים על גבי הרוחות העזות של האוקיינוס האטלנטי הדרומי. את רוב חייהם מבלים האלבטרוסים במעוף מעל האוקיינוס. הם יורדים אל פני המים למנוחות קצרות, ונוחתים על היבשה רק כדי להתרבות.

תיאום אווירי מושלם
קשה להבין כיצד עוף כה גדול ממדים, שמשקלו  שמונה עד עשרה קילוגרמים, מצליח להתרומם באוויר, על אחת כמה וכמה כשהוא עושה זאת בסגנון תעופה כה אצילי ויעיל. האלבטרוס הנודד שִכלל את מיומנות הגלישה ברוח לכדי אמנות: הוא מנצל לתמרוניו את ההפרש שבין מהירות הרוח שמעל פני המים ובין מהירות הרוח

שני זוגות אלבטרוסים נודדים בשלב החיזור. האלבטרוס הנודד זכה לשמו הודות למרחקים האדירים שהוא גומא: את רוב חייו הוא מבלה במעוף מעל האוקיינוס

שבשכבות האוויר הגבוהות יותר. הוא ממריא ומטפס לגובה נגד כיוון הרוח, מנצל לשם כך את כוח העילוי, ומנמיך טוס במהירות עם כיוון הרוח. כך נוצר מעוף ספירלי אופייני. בשל משקלו הרב, האלבטרוס הנודד נזקק לרוח של לפחות עשרה קשרים (כ־18 קילומטרים לשעה) כדי להמריא מעל פני האוקיינוס, אך החגיגה האמיתית מתחילה ברוחות של ארבעים קשר, אז אפשר להבחין בזוגות המבצעים משחקי חיזור שמימיים בתיאום מושלם.
בניגוד לציפורי היבשה, המנצלות למעופן זרמים של אוויר חם העולה מהאדמה, האלבטרוסים מסתמכים לשם ההמראה והמשך המעוף על רוחות. מבחינה אווירודינמית, לשתי הקבוצות האלה נדרש מבנה שונה של כנף: לעופות היבשה כנפיים רחבות הלוכדות את הזרמים התרמיים העולים מעלה, ואילו האלבטרוסים מצוידים בכנפיים צרות וארוכות המאפשרות להם לדאות דאייה ממושכת. האלבטרוס הנודד הוא בעל מוטת הכנפיים הארוכה בעולם – כשלושה מטרים וחצי — והיא מאפשרת לו לגמוא מרחק של עשרות קילומטרים בלי להניד כנף. ומכיוון שבעת הדאייה מושקעת אנרגיה מועטה בלבד, האלבטרוס הנודד מסוגל לעבור עד אלף קילומטרים ביום, יותר מכל עוף אחר בעולם.
לאחר שתרו את רחבי האוקיינוס במשך כמה שנים בלי להניח את כף רגלן על האדמה, ציפורי אלבטרוס נודד צעירות – בנות שבע עד עשר שנים – חוזרות למקום בקיעתן כדי ללמוד את אמנות החיזור ולמצוא בן זוג. התהליך יכול לארוך כמה שנים. כדי לגדל בהצלחה גוזל בתנאים הקשים של האוקיינוס הדרומי דרושים שני הורים מסורים, והסיכוי לכך גדל פי כמה כאשר בני הזוג מכירים זה מכבר. אין פלא אפוא שהאלבטרוסים הנודדים מנהלים אורח חיים מונוגמי ונשארים נאמנים זה לזה לכל החיים.
האלבטרוסים מקננים באיים סחופי רוחות בדרום האוקיינוס האטלנטי. בגדול שבאיי

 האלבטרוס הנודד הוא בעל מוטת הכנפיים הארוכה בעולם – כשלושה מטרים וחצי – והוא מסוגל לעבור עד אלף קילומטרים ביום, יותר מכל עוף אחר בעולם

ג'ורג'יה הדרומיים, שהיה ביתנו למשך שבועיים מתוך ששת השבועות שארך מסע ההפלגה, זכינו להצצה נדירה לחייהם של עופות מסקרנים אלה. איי ג'ורג'יה הדרומיים הם נמל מבטחים למיליוני יונקים ימיים, פינגווינים ועופות אנטארקטיים, המוצאים מקלט על פיסת אדמה זו. האיים הם גם ביתם של ארבעה מיני אלבטרוסים – אלבטרוס נודד, אלבטרוס שחור גבה (Diomedea malanophris), אלבטרוס אפור (Phoebetria palpebrata) ואלבטרוס אפור ראש (Diomedea chrysostoma). כל סוגי האלבטרוס הללו מותאמים היטב לחיים באוקיינוס האטלנטי הדרומי ולתנאי מזג האוויר הקיצוני השוררים באי. האחים "הקטנים" יותר של האלבטרוס הנודד מקננים בצפיפות על צוקים וכפים תלולים המכוסים בעשב טוסוק שמספק הגנה לגוזלים.

הורות שוויונית
האלבטרוסים הנודדים חיים במושבות שונות לגמרי. הם מחפשים משטחי דשא מישוריים ובונים בהם את קניהם במרחק רב זה מזה, כדי להותיר מקום להמראה ולנחיתה. באזור המושבה אפשר לצפות ב"התרסקויות" מבוקרות של הציפורים הבוגרות המנסות לנחות. נראה שקצת קשה לדרוש משהו מעודן יותר מעוף גדול כל כך.
בני הזוג מגיעים למושבה בסביבות נובמבר, ולאחר שלא התראו כשנה הם מחדשים את קשרי הזוגיות באמצעות טקסי חיזור ממושכים. טקס החיזור של האלבטרוסים

גוזל של אלבטרוס שחור גבה יושב בקן שבנו לו ההורים על הצוק. ברקע – אלבטרוס שחור גבה בוגר יושב בקן. בדגירה על הביצה היחידה משתתפים שני בני הזוג, וגם משבוקע הגוזל, מכוסה פלומה לבנה, ממשיכים ההורים לשאת במשותף בנטל

הנודדים מרשים, ראוותני ובעל כללים מוגדרים וברורים. תחילה מחככים המאהבים מקור במקור, בדומה לנשיקה אסקימואית, ולאחר מכן הם מנידים את הראש בתנועות ארוכות, מלוות בצקצוקי מקור בתדירות גבוהה, ואז הם מפנים את ראשם כלפי מעלה ומסיימים בנקישה אחרונה אל עבר השמים. לאחר הפגנות החיבה האלה הזכר מותח את צווארו מעלה ופורש את כנפיו בכל הדרן. הנקבה משמיעה צהלת התפעלות ומחרה־מחזיקה אחריו. אז פוצחים בני הזוג יחדיו במחול מלכותי, קצות כנפיהם נוגעות לא נוגעות. בתום טקס החיזור הם מזדווגים ומטילים ביצה יחידה בקן רדוד מרופד צמחים העשוי על פני הקרקע. לדגירה, הנמשכת כשמונים יום, שותפים שני בני הזוג. משבוקע הגוזל, מכוסה פלומה לבנה, ממשיכים ההורים לשאת במשותף בנטל, וכאשר אחד מבני הזוג מתעופף להביא מזון, השני שומר על הצאצא מפני החמסנים והיסעורים המאיימים לחטוף כל גוזל שנותר ללא פיקוח. גיחות חיפוש המזון יכולות להימשך אפילו שבועיים, ובמהלכן מרחיק לעתים האלבטרוס הנודד עד האזורים הסוב־טרופיים. אלבטרוסים נודדים נצפו למשל גם באזור החוף של ברזיל.
כתשעה חודשים לאחר שבקע הגוזל מתקשים הוריו לספק את רעבונו הגובר והולך, והם נאלצים להניח לו לצאת לתור אחר מזון בכוחות עצמו, מפקירים אותו לחסדי שמים. הגוזל, שכעת כבר שוקל יותר מהוריו, עושה את צעדיו הראשונים בשחייה ובתעופה מעל גלי האוקיינוס, לשמחתם הרבה של לווייתני קטלן וכלבי ים נמריים, הזוכים לסעוד את לבם בבשרם של הצעירים חסרי הניסיון המתקשים עדיין בתעופתם. גוזל ששורד את שנתו הראשונה מדלדל מאוד את משאבי הוריו, וכדי לשוב לאיתנם הם ייקחו שנת חופש, ידלגו על עונת הרבייה הבאה ויטילו ביצה נוספת רק כעבור שנתיים.

זהירות! ספינות דיג
כבר בתקופות קדומות יותר נהנו מלחים שהפליגו באזורים הסוב־טרופיים וימאים שהחלו להגיע לאוקיינוס האטלנטי הדרומי בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 מליווי מלכותי של אלבטרוסים נודדים. העופות ניצלו את שיירי המזון שנזרקו לים, ויורדי הים נהנו מחברתם של העופות האציליים. בשל יחסי הקרבה העתיקים האלה היה האלבטרוס הנודד לנושא שכיח ב"פולקלור הימאים" ומושא לאמונות תפלות. המלחים האמינו למשל שהציפורים האלה נושאות את נשמותיהם של ימאים מתים, ושמזל רע ירדוף את כל מי שיהרוג אלבטרוס. למרבה הצער, האמונות האלה לא היו לנחלתם של כלל הימאים. רבים מהם השתעשעו בתפיסת אלבטרוסים והשתמשו בעצמות הכנפיים הארוכות להכנת מקטרות וברגליים בעלות הקרומים להכנת תיקי טבק.
גם כיום מובטח לכל מי שמעז לקרוא תִגר על מֵי האוקיינוס האטלנטי הדרומי מפגש עם

ספינת דיג. בכל שנה מתים אלפי אלבטרוסים עקב מפגש עם ספינות דיג. אלה פורשות כבלים ארוכים שלאורכם קשורים קרסים עם פיתיונות. האלבטרוסים מתפתים לארוחה קלה, נתפסים בקרסים ומתים 

כובש הרוחות הזה. ספינות הדיג מושכות אליהן קהל רב של בעלי כנף, ובהיעדר טורפים טבעיים הן נעשות לסכנה העיקרית שלהם. בכל שנה מתים אלפי אלבטרוסים עקב מפגש עם ספינות דיג. אלה פורשות שאראקים (מערך חכות), כבלים ארוכים שלאורכם קשורים קרסים עם פיתיונות. העופות מתפתים לארוחה קלה, נתפסים בקרסים ומתים.
כדי לצמצם את הקטל המיותר פותחו שיטות דיג בטוחות יותר, בהן הוספת משקולות לכבלי הדיג, המשקיעות את הפיתיונות ומרחיקות אותם מהישג מקורם של האלבטרוסים; הטלת השאראקים בשעות החשכה כדי שהציפורים לא יבחינו בפיתיונות; ושימוש במכשירים המשמיעים קולות רמים המבריחים את העופות מהאזור המסוכן. אלא שאוניות דיג רבות אינן טורחות להשקיע מאמץ וכסף בציוד דיג בטוח ואינן עומדות בסטנדרטים של ארגוני הפיקוח על הדיג. גם זיהום אוויר ודיג יתר הם גורמים המסכנים את עתידו של האלבטרוס הנודד.

געגועים לאלבטרוס
במהלך ההפלגה לאנטארקטיקה נקרתה בדרכנו אוניית דיג גדולה. מאות עופות ים שונים הקיפו אותה וניהלו קרבות אלימים על שיירי שלל הדיג. צווחות המנצחים והמנוצחים החרישו את אוזנינו, ופיסות מזון ונוצות שעפו לכל עבר יצרו ענן שנראה בלתי חדיר. כשהתקרבנו אל האונייה מצאנו את עצמנו מוקפים בציפורים מתעופפות כאחוזות טירוף. צמרמורת אחזה בי כשהתחוור לי שאני נמצאת בעיצומה של סצנה מסרטו של היצ'קוק, "הציפורים", ובתנועה לא רצונית כיסיתי במהירות את ראשי.

אלבטרוסים מתאספים בקרבתה של ספינת דיג. בקרב על המזון אין לאלבטרוס מתחרים. הוא מסוגל לבלוע חתיכות גדולות במהירות רבה הודות ליכולתו ה"נחשית" כמעט לפעור פה ענקי

ואולם האלבטרוסים שליוו אותנו הפגינו אדישות מוחלטת נוכח ההתרגשות שאחזה בעופות האחרים ובנו. ענקים אוויריים־ימיים אלה זכו לכל נתח שחפצו בו, ודי היה בהתרברבות בכנפיים העצומות ובנקישות מקור שחצניות כדי לזכות אותם במנחות נדיבות. בקרב על המזון אין לאלבטרוסים מתחרים. הם מסוגלים לבלוע כמויות נכבדות בחתיכות גדולות ובמהירות רבה הודות לרוחב הוושט שלהם, לגמישות דרכי העיכול וליכולתם ה"נחשית" כמעט לפעור מפתח פה ענקי.
אלבטרוסים ניזונים בעיקר מדגים, מדיונונים, מקריל (Krill) ומחסרי חוליות אחרים, אך לא יימנעו מלגזול את מזונם של עופות אחרים, מלבזוז ביצים ואפרוחים ואף מלנבור בנבלות. השלד הקל של האלבטרוס וכיסי האוויר הפנימיים המפותחים שלו אינם מאפשרים לו לצלול לעומק האוקיינוס, אך צווארו הארוך והרחב ומקורו המעוקל והחד מקנים לו יכולת שליפת מזון יעילה מהמים הסמוכים לפני הים.
לאלבטרוסים ולעופות ימיים רבים אחרים יש מאפיין חיצוני בולט: בחלק העליון של המקור יש להם נחיריים דמויי צינור, המשמשים לפליטת עודפי מלח שמצטברים לאחר שתיית מי ים. צינור דו־קני זה גם משמש את הגוזלים להגנה עצמית: דרכו הם מתיזים לעבר כל גורם מאיים נוזל קיבה שומני המדיף ריח עז. 

מאות עופות ים שונים הקיפו אותה וניהלו קרבות אלימים
על שיירי שלל הדיג. צווחות המנצחים והמנוצחים החרישו את אוזנינו, ופיסות מזון ונוצות שעפו לכל עבר יצרו ענן שנראה בלתי חדיר


את נחת מקורו האימתני של האלבטרוס חוויתי ממקור ראשון בעת שצילמתי טקס חיזור של זוג אלבטרוסים נודדים במושבה שבאיי ג'ורג'יה הדרומיים: זכר צעיר, שככל הנראה ראה בי בת זוג ראויה, ניסה להרשים אותי בדרכים המקובלות. מספרים שהוא קִרקר, רקד ואף הציג את כנפיו המרשימות, אך משום שעיני היו תחובות בעדשת המצלמה, לא הבחנתי במאמציו. האלבטרוס הצעיר, שכנראה נפגע עד עמקי נשמתו, נקט אמצעים קיצוניים יותר ונגס באחד ממגפי הגומי שנעלתי. פעולה אלימה זו הותירה אותי רטובת רגליים וחדת חושים עד קץ המסע.
אך למרות המפגש הזה, מאז אותו המסע אני מוצאת את עצמי לא פעם מביטה אל מעבר לכתפי, מקווה לראות שם מלווה נאמן מהאוקיינוס האטלנטי הדרומי, תקווה שככל הנראה מקננת בלבו של כל מי שאי פעם נתקל באלבטרוס נודד.

 

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

המסע שלי לאנטארקטיקה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code