תפריט עמוד

ארנסט שקלטון: המסע לאנטארקטיקה

"מבוקשים אנשים להרפתקה מסוכנת. משכורת צנועה, קור עז, חודשים ארוכים של אפלה מוחלטת, סכנה מתמדת, חזרה הביתה מוטלת בספק. במקרה של הצלחה, מובטחים כבוד והכרה", ארנסט שקלטון, 1914

אלה המילים שבהן בחר חוקר הקוטב הבריטי ארנסט שקלטון, כדי לגייס אנשים למשלחת שאירגן אל יבשת הקרח, אנטרקטיקה. למרות הטון המשועשע, התיאור לא היה מוגזם. מסעו של שקלטון הפך להרפתקת ההישרדות הגדולה בהיסטוריה, ואחת הדוגמאות הנדירות למנהיגות בתנאים של קושי קיצוני, דוגמה שמנתחים ומלמדים באוניברסיטאות עד היום.

באוגוסט 1914, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצאה הספינה אנדיורנס – Endurance (כוח סבל) למסע חוצה אנטרקטיקה. בינואר 1915 נתקעה הספינה בקרחונים הענקיים שצפים באוקיינוס סביב אנטארקטיקה. שקלטון ואנשיו נאלצו לנטוש את הספינה, ולהעביר את החורף הקר והחשוך על קרחונים צפים כשהם צופים מנגד בספינתם הנמחצת על ידי הקרחונים.

הספינה דיסקברי במשלחת של סקוט, ממנה הודח שקלטון

הספינה דיסקברי במשלחת של סקוט, ממנה הודח שקלטון

בנובמבר הספינה שקעה, ואיתה החלום לחצות את אנטארקטיקה. שקלטון ואנשיו לבדם על הקרח הצף, במרחק של 600 קילומטרים מהחוף הקרוב ביותר, כשכל מה שיש להם זה מעט הציוד שהצליחו להציל מהספינה, ושלוש סירות קטנות. כך ישבו וחיכו לחילופי העונות, שמזג האויר יתחמם קצת, והקרח יישבר. אז הים ייחשף, והם יוכלו לשוט לאי קרוב. בתקופה מייאשת זו הוכיח שקלטון, שמנהיגות איתנה ואופטימית יכולה לנצח תנאים בלתי אפשריים של ייאוש וקור. לא מקרה הוא שהיום מלמדים את מנהיגותו באוניברסיטאות ובקורסים לבניית מנהיגות.

ארנסט שקלטון

ארנסט שקלטון

עושים את הלא ייאמן

28 אנשים, שלוש סירות קטנות ומנהיג אחד נערץ ובלתי מנוצח החלו במסע בים הסוער לכיוון האי המכונה "אי הפילים". הם הצליחו לעשות זאת. הם הגיעו לאי, וזכו להרגיש לראשונה אחרי 16 חודשים אדמה תחת רגליהם.

אבל בזאת לא הסתיים המסע. הצוות התפצל. 22 אנשים נשארו באי הפילים, והעבירו חורף אנטרקטי נוסף מתחת לשתי סירות קטנות, כשהם צדים ואוכלים פינגווינים וכלבי ים. היתר המשיכו הלאה בסירה השלישית. שקלטון ידע שאף אחד לא יחפש אותם באי הפילים, ולכן החליט לנסות להגיע לאי ג'ורג'יה הדרומית. שם, ידע, ישנה תחנה של ציידי לווייתנים.

הם יצאו בסירה קטנה, עם אמצעי ניווט שהיום היו נחשבים לפרימיטיביים, עם צוות קטן וחלוש, בלי ציוד מתאים לשייט של 1,300 קילומטרים בים הסוער ביותר בעולם. אבל היתה להם סירה באורך שישה מטרים, שישה אנשים, היה להם הנווט הטוב ביותר, פרנק וורסלי, ומנהיג שידע שאם הם לא יצליחו להגיע לג’ורג’יה, הכל אבוד. הוא ידע שאם הם לא יצליחו להגיע, האנשים שהשאיר מאחור, באי הפילים, ימותו. אולי זה מה שהזין את הנחישות שלו מול הקור, מול הגלים בגובה עשרים מטר ורוחות של 150 קמ"ש. אולי. אבל אחרי 16 ימים של לחימה באיתני הטבע וניווט מושלם, הם ראו סוף סוף את קצות ההרים של האי.

האנדיורנס ב-1915

האנדיורנס ב-1915

שובה של רוח הרפאים

הנחיתה באי גם היא לא היתה פשוטה. הגלים הגבוהים והזרמים הפכו אותה לסכנת חיים ממש. הסירה נחתה בחוף מצדו השני של האי. ביניהם לבין תחנת הציידים הפרידו 30 קילומטרים של קרחונים והר בגובה 3,000 מטרים.

כאן נאלץ שקלטון להשאיר את החלשים באנשיו מאחור. הוא לקח איתו שני מלווים בלבד, ויצא למסע של 36 שעות ללא הפסקה, חוץ מאשר לעצירות של חמש דקות בלבד בכל פעם. אם היו עושים הפסקות יותר ממושכות, הם היו נרדמים וקופאים למוות. לא היה להם ציוד מותאם להליכה על קרחונים, והם היו מותשים עוד מהמסע אל האי (שלא לדבר על כל מה שעבר עליהם עד אז), אבל הם הצליחו להגיע לתחנה של ציידי הלווייתנים ב-Husvik, ובכך היו לאנשים הראשונים שחוצים את ג'ורג'יה הדרומית. מפקד תחנת הציידים חשב שהוא רואה מולו רוח רפאים. העולם כולו היה בטוח ששקלטון ואנשיו מזמן אינם עוד בחיים.

לא משאירים חברים מאחור

שקלטון לא נח לרגע. כל רצונו היה להמשיך במסע ההצלה. הוא ניסה שלוש פעמים להגיע לאי הפילים, שם נשארו חבריו למסע, אך הקרחונים מנעו ממנו להגיע. רק אחרי שממשלת צ'ילה השאילה לו ספינה טובה הוא ושני עמיתיו הצליחו להגיע ולהציל את חבריהם.

למרבה ההפתעה כולם היו בחיים, אחרי 21 חודשים. בכלל מדהים למדי שאף לא אחד מאנשיו של שקלטון לא מת במסע. הם חזרו לאנגליה, והתגייסו למלחמה שהיו בטוחים שהסתיימה מזמן. האירוניה העצובה היא שבמלחמה מחצית מאנשיו של שקלטון נהרגו. אולי כי שם שקלטון לא הנהיג אותם.

שקלטון חוזר לאי הפילים לצורך החילוץ

שקלטון חוזר לאי הפילים לצורך החילוץ

מציאת האנדיורנס ב-2022

בחודש מרץ 2022 הודיעה משלחת חיפוש מיוחדת כי מצאה את שרידי האנדיורנס במצב טוב מתחת למדף הקרח בים ודל.

מציאת האנדיורנס, ספינתו של שקלטון

מדריך מסע אחר לאנטארקטיקה

המסע שלי לאנטארקטיקה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.