תפריט עמוד

אירוח כפרי: צימר בלדי

אירוח כפרי: צימר בלדי

בשנים האחרונות התפתחה מגמה חדשה בענף הלינה הכפרית בארץ: אירוח ביישובים ערביים ודרוזיים. ליאור בר, גיאוגרף מאוניברסיטת חיפה, חקר את התופעה בניסיון לברר אם אמנם תורם המפגש לשיפור ההבנה בין הצדדים

שעת בוקר מוקדמת בסכנין. קולו של המואזין מסתלסל בין בתי היישוב. בדפיקות קלות על דלת חדרי מזמין אותי מוחמד שוואהנה להצטרף לאורחים באתר הלינה הכפרית שלו, הצימר "אל־מל", לארוחת הבוקר המפורסמת ביותר בסכנין: ריבת תמרים, ריבת שזיפים, חלווה תוצרת בית, סלט בורגול, גבינות עיזים, פיתות לוהטות עם זעתר, מאכלי קטניות ועוד. שוואהנה נעמד

במטבח הצימר "אל-מל" שבסכנין. ""אל-מל" הוא שם השטח שהופקע מתושבי היישוב באמצע שנות השבעים", אומר מוחמד שוואהנה, בעל האתר, "פעולה שבעקבותיה קרו אירועי 'יום האדמה' ב-1976"

בסמוך לשולחן, שופע חיוכים, ומציג את שמות המאכלים בעברית ובערבית בליווי הסבר קצר על דרך ההכנה.
משפחת שוואהנה הקימה את הצימר ב־1994, והיתה מהמשפחות הראשונות ביישובים ערביים או דרוזיים בגליל שפתחו בתי אירוח. "החלטתי להקים את הצימר הראשון בסכנין זמן קצר לאחר תחילת תהליך השלום בין ישראל לרשות הפלסטינית", מספר שוואהנה. 

"המטרות שלי היו הכנסה נוספת, וגם תרומה לקידום השלום. בתחילה, רבים מתושבי היישוב חששו מתופעות לוואי שעלולות להזיק לתושבים, למשל, שימוש באלכוהול או לבוש לא צנוע. כשהצטרפו אלי יזמים נוספים, נוכחו התושבים לדעת כי מדובר בעסק שיכול ליצור מקור הכנסה לתושבים מבלי לפגוע בהם, בין השאר מפני שאנחנו, המארחים, מקפידים לבקש מהאורחים לכבד את כללי ההתנהגות של המקום ולהימנע מפגיעה בשומרי המסורת שבכפר".

לשוואהנה מודעות פוליטית גבוהה, והוא אינו מהסס להעלות את הסכסוך היהודי־ערבי כנושא לשיחה עם אורחיו, רובם ככולם יהודים. "אני מסביר להם, למשל, את משמעות השם שבחרתי לצימר. 'אל־מל' הוא שם השטח שהופקע מתושבי היישוב באמצע שנות השבעים. בעקבות פעולה זו קרו אירועי 'יום האדמה' בשנת 1976, שבהם נהרגו שישה תושבים ערבים במהלך עימות עם כוחות הביטחון. בחרתי דווקא בשם זה כדי להדגיש את המהפך ביחסים בינינו: השם שסימל בעבר מחלוקת וסכסוך משמש היום לאתר לינה ערבי, המארח ישראלים־יהודים".

ברומטר לתהליך השלום
ענף הלינה הכפרית ביישובים יהודיים התפתח מאוד מסוף שנות השמונים, והוא כולל כיום יותר מ־6,000 חדרים במצפים, יישובים קהילתיים, מושבים, מושבות וקיבוצים. מאמצע שנות התשעים חדר הענף למגזר הערבי והדרוזי: מאז פתיחת "אל־מל" הוקמו בסכנין לבדה עוד שישה בתי אירוח, ובסך הכל

שאדי, בנו של עבדאללה חלאילה, ואמו פאוזייה מגישים קפה לאורחים. חלאילה, מורה לכימיה, הוא אחד ממפעילי הצימרים בסכנין

פעלו בשנת 1997 בגליל, בארבעה יישובים ערביים ובארבעה יישובים דרוזיים, 18 צימרים. באותה שנה התארחו ב־100 החדרים שמציעים מקומות אלה כ־3,000 תיירים, רובם המכריע יהודים. האירוח במקומות אלה הוא על בסיס עסקי, אולם נשמר בהם הקוד התרבותי הערבי והדרוזי, שלפיו לא מסרבים לאדם המבקש להתארח בביתך. לכן, כאשר כל החדרים תפוסים, נעזרים בעלי הצימרים בשכניהם, המפעילים כעשרה אתרים נוספים, שאפשר אולי לכנותם "אתרי לינה לא מוּכרים".

הזרז המשמעותי ביותר לפריחת הענף היה לחיצת היד ההיסטורית בין יצחק רבין ליאסר ערפאת בשנת 1993 ופריצת הדרך בתהליך השלום עם הפלסטינאים. הצימרים הראשונים ביישובים הערביים בגליל היו אטרקציה תיירותית וזכו לחשיפה תקשורתית רבה ולהצלחה מסחרית, שבעקבותיה הקימו תושבים מיישובים ערביים אחרים ומיישובים דרוזיים אתרים נוספים. הקמת הצימרים ביישובים אלה נמשכת גם כיום. 

[banner]

תיירות לא משנה גישות
במחקרים שנערכו בעולם נמצא כי תיירות אינה מובילה לשינוי גישות שליליות של התייר כלפי הקהילה המארחת, השייכת לקבוצה אתנית שונה. נמצא גם שתיירות יכולה לקבע ולחזק גישות שליליות, ואפילו לשנות גישות חיוביות לשליליות. האם לינה של יהודים

"עד היום אני נדהם בכל פעם מחדש מכך שהאורחים שלנו מביעים פליאה על כך שיש  שלטי פרסומת ומודעות בעברית בתוך היישוב, ושהתושבים מדברים עברית שוטפת"

ביישובים ערביים ודרוזיים היא מקרה ייחודי, שבו המפגש בין אורחים ומארחים דווקא תורם לשיפור ההבנה בין הצדדים?
זאת אחת השאלות שיצאתי לבדוק בעבודת מחקר שערכתי במסגרת לימודי תואר שני בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. ניסיתי לברר את הייחודיות של חוויית האירוח במקומות אלה ואת השפעתה על שינוי עמדות בקרב האורחים היהודים ביחס לקהילה הדרוזית או הערבית המארחת.
בניגוד לרוב הצימרים ביישובים היהודיים בגליל, חוויית הלינה ביישובים הערביים והדרוזיים מאופיינת באירוח אינטימי, שבמסגרתו המארח, ובכמה מהאתרים גם בני משפחתו, שוהה עם אורחיו חלק גדול מהזמן ומאפשר להם להכיר מקרוב את התרבות של הקהילה המקומית. 

בסמוך להתחלת ההפעלה של הצימרים ביישובים הערביים, הקימו צימרים גם

ארוחת הבוקר המפורסמת ביותר בסכנין: ריבת תמרים, ריבת שזיפים, חלווה תוצרת בית, סלט בורגול, גבינות עיזים, פיתות לוהטות עם זעתר ומאכלי קטניות, שמגישים בני משפחת שוואהנה בצימר "אל-מל"

ביישובים דרוזיים בגליל, כמו ג'ת, בית ג'אן וחורפיש, ינוח, עין אל־אסד וסג'ור, שהציעו, בדומה לצימרים הערביים, חוויה תיירותית אתנית המבוססת על מאפייני הקהילה המקומית. מאחר שלדרוזים ולערבים סממנים תרבותיים דומים – מאכלים, שפה, סגנון בנייה ועוד – החוויה ביישובים הערביים והדרוזיים זהה כמעט לגמרי, בהבדל אחד: חוויית הלינה ביישובים דרוזיים אינה מושפעת מהסכסוך היהודי־ערבי. 

אורחים אחדים סיפרו שהם פוחדים להתארח ביישובים ערביים, אחרים סיפרו שתחושת הפחד חלפה בתום כמה שעות של שהות ביישוב הערבי. תחושת הפחד מתגברת אחרי פיגועים בישראל, ואז פחות מבקרים מגיעים ליישובים הערביים. באתרים הדרוזיים, לעומת זאת, לא מורגש שינוי משמעותי במספר האורחים לאחר פיגועים. 

מהמחקר עלה שרוב האורחים בצימרים הדרוזיים והערביים כמעט שלא משנים את עמדתם כלפי הקהילה שבה התארחו. יחד עם זאת, מרביתם ציינו כי חוויית הלינה גרמה להם להכיר טוב יותר את תרבות המארחים, ואמרו שבכך תורם האירוח ליחסי יהודים־ערבים בישראל ומצמצם את הדעות הקדומות שבין הצדדים. כיוון שחוויית האירוח בצימרים ערביים ודרוזיים היא תופעה צעירה יחסית, קשה לזהות מגמות ברורות של שינוי או של חוסר שינוי ביחסם של האורחים כלפי הקהילה המארחת. כך או כך, רבים מהאורחים מבקרים בצימרים הללו פעם שנייה ושלישית.

חיי השתנו
עבדאללה חלאילה, מורה לכימיה במקצועו, הוא אחד מבעלי הצימרים בסכנין. אתר האירוח שלו נקרא "שאדי", כשמו של בנו. בניגוד לשכנו שוואהנה, חלאילה אינו מעלה נושאים טעונים עם אורחיו ומעדיף להתמקד ביצירת יחסי קרבה עימם. רעייתו של חלאילה, פאוזייה, היא שותפה מלאה באירוח התיירים – תופעה יוצאת דופן בצימרים במגזר הערבי והדרוזי, שבהם הגבר הוא הדמות הדומיננטית, ורק הוא נמצא עם האורחים ומשוחח איתם. 

"מאז שהתחלתי להפעיל את חדרי הלינה", מספר חלאילה, "חיי וחיי משפחתי השתנו לטובה. כשהקמתי את הצימרים, היו לי סימני שאלה לגבי הצלחת העסק. שאלתי את עצמי מדוע אנשים ירצו לבוא לכאן וכיצד יגיבו. בדיעבד, אני שבע רצון מהחלטתי להקים את האתר – גם מסיבה כלכלית וגם בשל האפשרות שניתנה לי לתרום למפגש ישיר בין יהודים וערבים.

"רק לאחר הפעלת הצימר הבנתי עד כמה יחסי יהודים וערבים בישראל מתבססים על בורות ועל דעות קדומות. חלק מהמבקרים שמגיעים אלינו בתחילה מבוהלים ומפוחדים מעצם המחשבה שהם נמצאים ביישוב ערבי־מוסלמי, ועד היום אני נדהם בכל פעם מחדש מהפליאה שהאורחים שלנו מביעים על כך שיש שלטי פרסום ומודעות בעברית בתוך היישוב, ועל כך שהתושבים מדברים עברית שוטפת".

מימש חלום ישן
מזיאד עבאס, המוכר יותר בשם יגאל, מפעיל צימר ביישוב ג'ת, כפר דרוזי קטן וציורי, המוקף כרמי זיתים ומשקיף לעבר נהריה וראש הנקרה. האתר של יגאל, אלוף משנה במיל', כולל חדרי אירוח בתוך בית המגורים של אחד מבניו ובבית עתיק של משפחתו – בית אבן המעוטר בקשתות רחבות שתומכות

אבו ראמי וג'וואפר חמוד בכפר הדרוזי בית ג'אן

בגג של המבנה. חלק בלתי נפרד מהבית, כמו בשאר הבתים בגרעין העתיק של הכפר, הוא סוכת גפנים עתיקות יומין ועמוסות פרי, שמסוככת על רחבת ישיבה המשקיפה אל הגבעות הירוקות שבאופק. בנוסף לחדרי הלינה, מפעיל יגאל מסעדה ובה מגוון מאכלים דרוזיים מסורתיים: בשר טלה ברוטב הבית, מרק ירקות מתובל בצמחי האיזור, ירקות שונים ממולאים באורז ובצנוברים ותה מרווה מתוק.

גולת הכותרת בביקור אצל יגאל היא האירוח בדיוואן, אולם גדול בתוך הבית, שנועד להכיל אורחים רבים באירועים מיוחדים. בדיוואן האפלולי אוסף אקלקטי של חפצים שונים: צילומים של יגאל משירותו הצבאי, סמלים דרוזיים כמו דגל חמשת הצבעים, כלי עץ ונחושת מסורתיים המשמשים להכנת קפה ולהגשתו, כורסאות גדולות ווילונות כבדים.
"לאחר שהשתחררתי מהצבא", אומר יגאל, "החלטתי לממש חלום ישן: להקים בית קיט ולארח בו יהודים, כדי לקרב בין הצדדים ולהפריך דעות קדומות על הדרוזים, שלצערי עדיין קיימות אצל יהודים בישראל. כיוון שאני רואה את הצימר בעיקר כאמצעי לקיום מפגש בין יהודים לדרוזים, אני מקפיד לארח אנשים שתופסים גם הם את חוויית הלינה בדרך זו. לכן אני נמנע מלפרסם את האתר לציבור הרחב ומשתדל להתמקד במעגל מצומצם של אנשים, המעבירים מפה לאוזן את רשמיהם ואת חוויותיהם מהלינה".

בגללי, בגלל אשתי, בגלל הבן שלי
האתר של אבו ראמי חמוד מציע, לבד מאירוח חם ומשפחתי, גם מראות טבע ונופים קסומים. אבו ראמי, שעובד כפקח ברשות הטבע והגנים, מתגורר ביישוב הדרוזי בית ג'אן, הסמוך להר מירון, בגובה 1,000 מטר מעל פני הים. באתר הלינה "אירוח בנוף פתוח", הראשון שהוקם ביישוב דרוזי, הוא עורך לאורחיו סיורים בשמורות הטבע הסובבות את היישוב – כפיר, הר מירון ועוד.
הצימר של אבו ראמי התרחב בשנים האחרונות וכיום הוא כולל תשעה חדרים, שעדיין אפשר ליהנות בהם מחוויה אינטימית. ג'וואפר, רעייתו של אבו

עבדאללה חלאילה באתר הלינה שלו בסכנין

ראמי, מבשלת בחצר הבית תבשילים בטאבון, תנור אפייה מסורתי, ומשתמשת בתבלינים הצומחים בגינת הירק המטופחת של המשפחה, שתרנגולות מטיילות בה. 

אבו ראמי מזמין את כל אורחיו לשתות בסלון ביתו ספל קפה שחור, ומספר: "אני אדם צנוע, אוהב בריות, וזה המניע העיקרי שלי להקמת העסק. כיום אני נמצא בקצה גבול היכולת שלי לארח אנשים כפי שאני רוצה, ולכן אני לא מתכוון להגדיל את הצימר, על אף שבעונות מסוימות צריך להזמין מקומות ארבעה חודשים מראש. אם אגדיל את האתר, המקום יתמסחר ויאבד את המגע האישי שלי ושל משפחתי. אורחים מגיעים אלינו פעם שנייה ושלישית מתל אביב, מירושלים ומבאר שבע, לאו דווקא בשל הנופים וטיב החדרים, אלא בגללי, בגלל אשתי ובגלל הבן שלי, שיוצרים את החוויה המיוחדת באתר".

גלגל הצלה עם קונצרט
ג'ורג' סמעאן, שמפעיל שלושה חדרי אירוח בכפר הערבי ג'יש (גוש חלב) מצפון להר מירון, הוא נגן כלי מיתר מזרחיים וים תיכוניים, מנגן בכמה הרכבים מוזיקליים, ומלווה, בין השאר, את הזמר אהוד בנאי ואת להקת "שבע" (ראו "מסע אחר" 90). שיאו של האירוח ב"רוח גלילית" הוא קונצרט מוזיקה מזרחית וים תיכונית שעורך סמעאן עם חברים.

בכפר, שרוב תושביו הם נוצרים מרונים, יש מוקדי עניין רבים: כנסיות שונות, קברי צדיקים, אתרים ארכיאולוגיים כמו בית הכנסת העתיק, מסלולים שעוברים במעיינות נובעים ומסעדות המציעות מאכלים שמתבססים בחלקם על צמחי האיזור.

סמעאן מדמה את חוויית הלינה אצלו לגלגל הצלה, שבעזרתו יכולים אנשים המגיעים אליו לצוף לכמה שעות בין הגלים הסוערים של החיים. "האורחים שלי מגיעים באפיסת כוחות מקצב החיים המטורף שמאפיין את מרכז הארץ. הפעולה הראשונה שאנחנו עושים היא הרפיה והורדת הילוך באמצעות טיול בוואדיות בעת שקיעת השמש, הצובעת את ההרים בגוני כתום ואדום. 

"במהלך האירוח, אני חש עד כמה האורחים כמהים למגע עם הטבע, עם הנופים ועם אווירת הכפר, ולכן אני משתדל לבלות איתם בבוסתנים, במטעי פרי ובנחלים הזורמים כל ימות השנה, המשקיפים אל נופיו המרהיבים של החרמון ואל פסגות ההרים המושלגות שבלבנון. אני רואה את לב החוויה באתר הלינה בחיבור שבין האדם לבין הטבע ובמפגש של תרבויות שונות, היוצר הרמוניה ופרופורציה נכונה לגבי עיקר וטפל בחיים".

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

תאוות בשרים: תחנת האכלה לנשרים

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *

    code

    כתבות מישראל

    הגלבוע והעמקים: בין שדות, מעיינות ואנשים מיוחדים
    הגלבוע והעמקים: בין שדות, מעיינות ואנשים מיוחדים

    בתקופה שבה כולנו משתוקקים לצאת לאוויר הפתוח ולמרחבים הירוקים, אין כמו טיול באזור הגלבוע, עמק חרוד ועמק המעיינות. לצד נופים יפים, מסלולים מגוונים, מעיינות, בריכות דגים ואינספור ציפורים, אפשר גם ליהנות מסדנאות ופעילויות ייחודיות, שמביאות הרבה שמחה ללב ...

    אי ירוק: חוזרים לאילת
    אי ירוק: חוזרים לאילת

    אילת נפתחה מחדש כאי ירוק, מה שאומר שאפשר לטייל, לבלות, לבקר בתערוכות, ללון במלונות, לשבת במסעדות - כל הדברים שנמנעו מאיתנו בתקופה האחרונה. ואם לא די בכל הטוב הזה, למבקרים בעיר הדרומית מחכות יותר ממאה פעילויות - מסיורים ...

    יפן בישראל: מוזיאון טיקוטין חוגג 60
    יפן בישראל: מוזיאון טיקוטין חוגג 60

    מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, הנמצא בחיפה, חוגג השנה 60, מספר המסמל ביפן התחלה חדשה. את המאורע יציינו תערוכות חדשות, לצד פעילויות תרבותיות וחינוכיות מגוונות. ויש גם מתנה ייחודית למבקרים