הגאריפונה בהונדורס

ביקור בהונדורס אבל מסובך הרבה יותר להבין את תרבותם, את המורשת שלהם ואת לשונם. מאמץ גדול נעשה כיום כדי לשמר את מרכיבי התרבות הזו, כדי שלא יאבדו (צילום ועריכה: עידית עדיאל ברטוב)

בני הגאריפונה מונים כיום בין 600 ל-800 אלף בני אדם. הם פזורים בכמה מדינות והקהילות המרכזיות מרוכזות לאורך החוף הקאריבי בבליז, גואטמלה, ניקרגואה והונדורס. במהלך השנים נדדו בני הגאריפונה ורבים מהם מתגוררים היום בארצות הברית.

מוצאם של בני הגאריפונה מאפריקה. בעבר כינו אותם פקידי השלטון הבריטים כ"כבני הקריביים השחורים". כיום הם מנהלים מאבק מתמשך להשיל מעליהם את הכינוי הזה ודבקים בשם גאריפונה. העדויות הראשונות למפגשים עימם מתוארכות כבר למאה ה-17. הכובשים הספרדים העסיקו רבים מבני השבט כחיילים וכלוחמים.

חלק נכבד מן המוניטין שלהם כיום בא להם בזכות הריקודים המסורתיים שהם משמרים. אופן הריקוד שלהם מכונה "פונטה". התכונה המאפיינת אותו ביותר היא התנועה בה מניעים הרוקדים את הירכיים שלהם מימין לשמאל בתנועה מעגלית.

בשנת 2001 הכיר ארגון התרבות של האו"ם, אונסק"ו, בלשון, בריקוד ובמוזיקה של בני הגאריפונה כ"יצירת אמנות בעל פה וחלק מן המורשת של האנושות". בשנת 2005 נערכה ועידת הגאריפונה הראשונה. היא התקיימה בניקרגווה והשתתפו בה נציגים מרוב מדינות אמריקה הלטינית.