טיפים והמלצות

כדי להגיע לקיבוץ ענבר יורדים מכביש צדדי שמתפתל בין עצי אלון אל דרך סלולה צדדית עוד יותר. ככל שהדרך מעמיקה בעמק המבודד שמוקף בשטחים חקלאיים ובגבעות מוריקות, כך מגלים שטרדות היום נעזבו על הכביש הראשי. הראש והגוף מוותרים קצת ומוכנים לחוויות רוחניות.
בקיבוץ הקטנטן, שהוא המרכז הישראלי לטאו המרפא, נערכות עשרות סדנאות לאורך כל השנה. טאו פירושו דרך, ושורשי הטאו המרפא טמונים בסין של לפני 5,000 שנה. בעצם מדובר בשילוב של טכניקות אנרגטיות ופיזיות שנועדו לחטא את הגוף מאנרגיה שלילית ולהזרים אנרגיה חיובית בחלל הפנימי והחיצוני.
הקבוצה הקטנה, שחיה במקום במשך קצת יותר מעשור, מקיימת חיי שיתוף, מחזיקה בקופה משותפת ועוסקת (איש איש בדרכו) בחיים רוחניים. לחברי ענבר יש אפילו הוצאת ספרים פרטית (הוצאה לאור ענבר אירוח כפרי) שמוציאה לאור ספרי מודעות והתפתחות רוחנית וספרי טאו.
לצד האירוח הכפרי תוכלו להשתתף בסדנאות קבועות ומתחלפות כמו נשימה מעגלית, צום מיצים, מעגלי הקשבה אינדיאניים, מדיטציה, סוגים שונים של יוגה, סדנאות הורים וילדים ועוד. המקום מציע חלל רחב ידיים, אקוסטי וממוזג, חדרי לינה בסיסיים וחדר אוכל צמחוני. 

מחיר: החל מ-350 שקל לסדנה 
הערה: יש להירשם לסדנאות מראש

מדובר במלון הקרוב ביותר לשדה התעופה: בתוך שלוש דקות הליכה מגיעים מהטרמינל ללובי ולהפך. סנטרל פארק הוא מלון בן פחות משנתיים שמעדיף סולידיות על פני הפנינג רעשני ופיצוח גרעינים. 170 החדרים מרוהטים באיפוק, יצירות אמנות מקוריות מעטרות את הקירות, והכל נקי ושקט. בקומה מינוס אחת יש בית קפה לנשים בלבד, פאב אירי, מגרש סקווש, מועדון לילה, ספא, חדר כושר ושולחנות ביליארד. אם תרצו להשתמש, תבקשו בקבלה ויפתחו לכם. משהו קטן העיק על ההנאה: תור ארוך שהשתרך בחדר האוכל בבוקר העיד שהמלון לא ערוך לתפוסה מלאה. נכים: גישה נוחה. 

(צילום: יניב כהן)

גלעד ויעל גולן מהיישוב הפצפון נמרוד עשו הכל כדי שהחוויה הרומנטית שהם מציעים בסוויטות שבבעלותם תהיה מעל ומעבר למצופה. בניגוד לצימרים רבים שבהם הסיסמה היא "החיים זה לא מה שכתוב בפרוספקט", בטירות הנעות ברוח הפרוספקט פשוט לא מספיק כדי להכיל את כל הפינוקים.
החוויה מתחילה עוד בדרך, בטיפוס לנמרוד, שנמצא בגובה של יותר מאלף מטר מעל פני הים, בין החרמון לברכת רם והרבה מעל לנווה אטי"ב ומג'דל שמס. הגובה מסחרר, הנוף מרהיב, ואם בירושלים האוויר צלול כיין, אז כאן הוא משכר כמו אחרי חצי בקבוק לפחות. המארחת ממהרת להסתלק ומבטיחה שלא לחזור אם לא תקראו לה, כדי שלא תאבדו אפילו רגע אחד של תענוג. כל אחת משתי היחידות מעוצבת ביצירתיות מלכותית וחמה המשלבת ישן וחדש, עץ, מתכת וצפחה, והכל עטוף בתאורה מושלמת. באחת הסוויטות משתקף הנוף העוצמתי במראת קיר גרנדיוזית בחדר השינה.
על השולחן תמתין לכם פלטת גבינות עזים בייצור עצמי, פירות, מיצים טבעיים ויין מיקבי הבוטיק של האזור. המקרר מלא בכל טוב מתוצרת מסעדת הבית – קדרת המכשפה והחלבן (שגם אותה מנהל הזוג גולן). את ארוחות הבוקר אפשר לאכול בחדר או במסעדה שמחלונותיה הרחבים נשקפת ברכת רם.
הג'קוזי הענקי של סוויטת "פעמון הגשם" שוכן בבקתה נפרדת ומוקף ב-360 מעלות של נוף, וילונות צבעוניים ועשרות נרות. כשיוצאים בחלוקי הרחצה הלבנים אל הקור המקפיא אי אפשר שלא להתחבק, וזו רק אחת המניפולציות מעודדות הרומנטיקה שמציע המקום.
כמו בתיבת נח, גם כאן הכניסה לזוגות בלבד. ילדים, שלישיות ומסיבות רווקים אינם רצויים. 

הגעה: כשנוסעים על כביש 989 מנווה אטי"ב למג'דל שמס, פונים ימינה ושוב ימינה עד ליישוב. בכניסה לנמרוד פונים שמאלה וממשיכים כמאתיים מטר על השביל ההיקפי 
מחיר: 900 שקל ללילה באמצע השבוע, כולל ארוחת בוקר; 2,200 שקל לשני לילות בסוף שבוע, כולל ארוחת בוקר 
הערה: מומלץ להזמין מקום לפחות חודש מראש, אבל שווה לנסות גם ברגע האחרון

החאן צץ מן השממה ומפתיע את הבאים. כמו פאטה מורגנה, שדווקא לא נעלמת כשמתקרבים. באמצע חצר גדולה נטוע עץ שיטה, ורוגע שורה בכל. המקום קרוב מאוד לסיני, גיאוגרפית ואווירתית, רק בלי הים.
בחאן בארותיים יש 17 בקתות אירוח, ובכולן קמינים ובולי עץ, כך שהחורף חמים שם. המקלחות אינן בחדרים, אלא במבנה סמוך נטול גג שמאפשר להתקלח תחת חופה של כוכבים. התאורה בשירותים מופעלת באנרגיה סולרית, והמקום בכלל משולב מאוד בסביבתו. הבקתות מתאימות לזוגות ולקבוצות של עד שלושים איש, והארוחות מוגשות במתחם אירוח מרכזי. חאפלות בשריות מוגשות לארוחת הערב, בבוקר מוגשת ארוחות בוקר ישראלית עשירה, ובצהריים אפשר לקבל חאפלה חלבית או בשרית.
האזור מקסים. תמצאו בו בעיקר מרחבי מדבר, שמים, כוכבים והמון שקט. האורחים יושבים סביב המדורה, שותים קפה או תה, קוראים ומסתלבטים על ערסלים. אפשר גם לצאת לטיולי גמלים של שעה וחצי עד עשרה ימים. 

הגעה: נוסעים מבאר שבע דרומה על כביש 40 וממשיכים ישר בצומת טללים על כביש 211. בניצנה פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-15 קילומטר בכביש עד הפנייה ימינה לדרך עפר, שבה יש שילוט לחאן 
מחיר: 170 שקל ללילה למבוגר, 135 שקל לילד בן 15-3, כולל ארוחת בוקר וערב

בקצה המערבי של היישוב אשלים שברמת הנגב נפתחה בראש השנה בקתת אירוח חדשה. רותי ובקו – היא אמנית, הוא בעל ידי זהב – עמלו בשנה האחרונה על הקמת בקתה, פשוטו כמשמעו: מלבד הריצוף והחשמל, הכל נעשה במו ידיהם. פשוט כי היה להם חשוב להגיש לאורחיהם משהו ייחודי עם כל הפינוקים שמבקש לו זוג בחופשה.
צימבר הוא בעצם חלל אחד משושה (רק השירותים והמקלחת מופרדים), עם קריצה אפריקאית. יש בו ג'קוזי מעוטר בחומרים טבעיים ובנרות, וכל מה שצימר מאובזר כולל בדרך כלל: טלוויזיה ומערכת קולנוע ביתית, מטבחון, יין ועוגיות בריאות (רותי אפתה כמובן). הצבעים, הכלים, האבזור, העיצוב המשלב יסודות של פנג שוואי, הכל אישי ומיוחד. אפילו את המיטה הזוגית בנה בקו לפי עיצוב של רותי, ועל הקירות תלויים ציוריה. ארוחת הבוקר כפרית ועשירה. ארוחות חמות מוגשות בהזמנה מראש, ולמעדיפים לנפנף יש פינת מנגל בחצר הפרטית של הבקתה.
המקום מתאים לזוגות, ואם תבואו עם ילדים תוכלו לפתוח את הפוטון. בני הזוג ישמחו להמליץ על טיולים, מסעדות וחוות בודדים באזור, ובקיץ הכניסה לבריכה חינם לאורחי הבקתה.
מחיר: 400 שקל ללילה לזוג באמצע השבוע, 570 שקל ללילה לזוג בסופשבוע, תוספת של 80 שקל לזוג לארוחת בוקר

"הסטודיו ביפו" הוקם לפני כשנתיים על ידי בני הזוג רותי ואודי אפשטיין, שעזבו את חיי הפרוורים ועברו להתגורר ביפו. הבית העתיק, שנבנה בתקופה העות'מאנית לפני כמאה ועשרים שנה, שופץ תוך שמירה על המאפיינים הארכיטקטוניים היפואיים, והוא משמש כביתם של בני הזוג, וביחידה נפרדת – כצימר עירוני לזוגות וליחידים. במקום סלון קטן, טלוויזיה בלווין, מטבחון מצויד, פינת אוכל וגלריית שינה. על המיטה פרושה שמיכת טלאים מלאכת מחשבת, מעשה ידיה של רותי. הסטודיו נמצא בסמטה היוצאת משדרות ירושלים וסמוכה לשוק הפשפשים. המחיר הזול איננו כולל ארוחת בוקר אך ישנם מקומות סמוכים שמציעים ארוחות בוקר מגוונות וכמובן שמי שלא מתעצל יכול לבשל במקום.

כמה: 330 ש"ח לזוג ללילה
נכים: לא נגיש

אפילו אם אינכם חובבי קאבב, כאשר תטעמו בגריל הבולגרי שמלי את הקבב שלהם, ולפני כן תפתחו במרק העדשים או השעועית שם, אין לי ספק שתחזרו לשם בכל הזדמנות. הטעם הוא מיוחד. המסעדה עצמה: לא הוד ולא הדר לה (ממש מסעדת פועלים) אבל מי מסתכל כאשר הראש תקוע באוכל שכזה. מוסד ותיק בן כ40 שנה עם הסטוריה שהבנים יספרו לכם עליה , אם תרצו.

רוצה להמליץ בחום על בית קפה חמוד שהגענו אליו (במקריות נהדרת) כשהרחנו את ריחות המאפים הטריים שהציפו את הרחוב !! בית הקפה היחיד באבו גוש עם מכונת אספרסו, עוגות קרם ומאפים איכותיים אירופאיים (רוגעלך, מיני מאפים מבצק עלים, בורקסים, לחמניות) וגם מאפים מזרחיים. וגם מגישים טוסטים. אפשר לשבת במרפסת הנחמדה או לקחת מאפים הביתה (ממש זול). ואי אפשר שלא להזכיר את בעל הבית המקסים. בכביש הראשי של אבו גוש לפני הכיכר בצד ימין (ממוקם כחצי קומה מעל הכביש). תהנו !!

השכמנו קום והיינו בין ראשוני האורחים של בית הקפה שבמתחם תחנת הדלק בצומת השיטה. המקום התמלא במהרה בתושבי האזור שבאו לפתוח את היום עם קפה טוב. בארוחת המוזלי (27 שקל) היו סלט פירות, גרנולה, יוגורט ודבש. ארוחת הבוקר השנייה (35 שקל) כללה חביתת עשבי תיבול, לחם, גבינות, ריבה וחמאה. עם הארוחות הוגשו קפה ומיץ. הבראוני שאכלנו ליד הקפה היה סיום מוצלח לארוחה. דרך חביבה להתחיל את היום.
בשורה התחתונה: הוא: הקפה מצוין. היא: האוכל סביר.
שעות: א'-ה' 24:00-6:30, ו' 1:00-6:30, שבת 24:00-7:30 נכים: נגיש, אין שירותים מותאמים ריבוע: לא כשר

מה שזכרנו מטיולים קודמים בבית שאן הם דוכני הפלאפל והשווארמה השגרתיים, ולכן הגענו לעיר בלי ציפיות גדולות מההיצע הקולינרי. אבל לפני כחודש נוספה לעיר אפשרות מרעננת, מסעדת הדגים החלבית ברבוניה. אלי ביטון, שכבר ניהל מסעדה בתל אביב, החליט לחזור למקורותיו ולתת לתושבי האזור ולמטיילים בסביבה סיבה טובה לעצור בבית שאן. בתחילת הארוחה הוגשו סלטים שגרתיים. מרק הדגים (30 שקל) שאיתו המשכנו היה טעים, ועזר לנו להפשיר ממזג האוויר המקפיא. התפריט כולל גם סלטים ופסטות, אך רצוי להתמקד בדגים. הפילה דניס בגריל (82 שקל) היה מצוין, ופלטת הדגים המטוגנים (68 שקל) כללה שלושה סוגי דגים והיתה שגרתית. המנות גדולות ויש בהן גם תוספת של תפוח אדמה אפוי או ירקות מאודים, שהתגלו כגזר גמדי ושעועית ירוקה. לכו על התפוח אדמה.
בשורה התחתונה: הוא: חידוש מרענן בבית שאן. היא: מקום נעים לעצור בו אחרי העתיקות.
שעות: א'-ה' מ-12:00 עד לקוח אחרון, ו' מ-11:00 עד שעתיים לפני כניסת שבת, במוצאי שבת משעה אחרי יציאת השבת נכים: נגיש, אין שירותים מותאמים ריבוע: כשר עם תעודה

אל חוות התבלינים הגענו ביום שישי בערב עם ציפיות גבוהות. שמה של המסעדה יצא למרחוק כמקום ששווה נסיעה מיוחדת. משפחת מס מגדלת בחווה תבלינים וירקות ומשתמשת בהם במגוון המנות המוגשות במקום. הנוף הנשקף מהחלונות מרהיב. האח הבוערת והסועדים שגדשו את השולחנות שיוו למקום אווירה חמימה. אבל בהמשך הערב נכונה לנו אכזבה. פתחנו בפטריית פורטובלו עם גבינת צאן (32 שקל) ובקרפ עירית ממולא בכבד עוף (40 שקל), ושניהם היו סתמיים למדי. הסלט הירוק עם אגסים וגבינת פקורינו (45 שקל) היה טעים. הארוחה מלווה בלחמים מצוינים. המנות העיקריות אכזבו: הפילה מיניון (95 שקל) והסטייק אנטריקוט (79 שקל) שחו ברוטב יין דליל והיו צמיגיים. הקרם ברולה (29 שקל) היה נוזלי מעט, אך פינוקי השוקולד המריר (34 שקל) הצליחו להמתיק את אכזבתנו, והיו המנה הטעימה בארוחה.
השירותים הלא נקיים רק הוסיפו לתחושת חוסר ההתאמה בין המחיר הגבוה לתמורה. נדמה שהמקום מתאים יותר לארוחת צהריים קלה בשעה שבה אפשר ליהנות מהנוף.
בשורה התחתונה: הוא: הבשר מאכזב. היא: אבל אין מתחרים למיקום ולאווירה.
שעות: ב'-שבת 21:00-12:00, ו' 22:00-12:00, א' סגור נכים: יש שלוש מדרגות בכניסה, אבל אפשר לבקש מראש רמפה; אין שירותים מותאמים ריבוע: לא כשר

במסגרת השינויים שעוברים על התנועה הקיבוצית, לא מפתיע לגלות שגם הרפת הראשונה של עמק חרוד משמשת כיום מסעדת דגים ומושכת קהל רב. העיצוב מעלה חיוך: הרצפה מכוסה שבבי עץ ועל הקירות תלויים שלטים הומוריסטיים.
כמו ברוב מסעדות הדגים, גם כאן הארוחה נפתחה בסלטים, שהיו שגרתיים אך חביבים. מרק הבצל (22 שקל) היה עשיר. התפריט כולל גם פלטות מטוגנים וסלטים. בהמלצת המלצרית בחרנו למנה עיקרית פילה לברק בחרדל דיז'ון ויין (81 שקל) ופילה מוסר בטחינה (79 שקל), שהיו עסיסיים וטעימים ולוו בצ'יפס מצוין ובתפוח אדמה אפוי. בתפריט יש מנות מיוחדות לילדים. קינחנו בעוגת שוקולד חמה בציפוי שוקולד לבן (29 שקל) ובעוגת מוס שוקולד ופירות יער (26 שקל) שהיו סבירים.
בשורה התחתונה: הוא: מסעדת הדגים הטובה בעמק. היא: ידידותי לילדים, אפשר למצוא גם פינה רומנטית.
שעות: ב'-ה' 16:00-12:00, 23:00-19:00; ו'-שבת 23:00-12:00; א' סגור נכים: נגיש, אין שירותים מותאמים ריבוע: כשר בלי תעודה