רוחניות – הטיול הפנימי

התחלה של מודעות עצמית:
קורס ויפאסנה, בית ספר שדה חצבה
"התחלה חדשה היא הגדרה מצוינת לוויפאסנה", אומרת איילת מנחמי מהעמותה לוויפאסנה בישראל, "כיוון שאנשים רבים מגלים בה התחלה של  התנקוּת, התבוננות והתמודדות מחודשת עם המציאות, עם עצמם ועם הסובבים אותם, בצורה שונה מזו שנהגו בה עד אז".
ויפאסנה, שפירושה "לראות את הדברים כפי שהם", היא אחת מטכניקות המדיטציה העתיקות ביותר של הודו. הוויפאסנה נלמדת בקורס בן עשרה ימים בקיבוץ בית זרע. הקורסים אינם עולים כסף והם מבוססים על התנדבות המדריכים ותרומות התלמידים.

מנחמי: "המשתתפים יוצאים מהסדנה מצוידים במערכת כלים שלא היתה להם קודם, אשר מסייעת להם להתמודד ולהבין את הכעסים, הפחדים וכל ההתמכרויות הקטנות שממררות לנו את החיים. הוויפאסנה עוקפת את השכלתנות ומציעה פתרונות מהדלת האחורית, מהתת־מודע. לכן קשה מאוד להסביר במלים איך זה עובד. ההבנה מגיעה מהמקום החווייתי, ולכן היא חזקה כל כך".
מי שנטל חלק בסדנאות ויפאסנה מגלה שהשתיקה היא החלק הקל. מנחמי: "זה בסך הכל עוד תנאי שרצוי לקיים כדי שהקורס יהיה אפקטיבי. במהלך הסדנה אנחנו נפטרים מכל הדברים שקושרים אותנו אל היומיום: דיבור, טלפון נייד, קריאה, כתיבה. לא מדובר בשתיקה מוחלטת: אפשר לדבר עם המדריכים, ומותר לשאול שאלות. חוץ מזה, הדיבור הבלתי פוסק הוא הדיבור הפנימי שלך עם עצמך, אותה קשקשת בלתי פוסקת שאנחנו מייחלים שתפסיק. לכן זו הזדמנות להתבונן בתודעה ללא הפרעה ומבלי לברוח. זו חוויה מרתקת, מרגשת, מדהימה ומפחידה כאחד. זה מסע, שבתחילתו מוסרים ומתמסרים ובסופו נפלטים עם הבנות ופרשנויות חדשות לחיים ולמבנה הפנימי שלך, לחיבור בין הגוף לנפש".

בארץ פועלות כמה אסכולות של ויפאסנה, ואופי הקורסים משתנה בהתאם. הקורסים בבבית זרע, שמארגנת העמותה לוויפאסנה בישראל, נערכים לפי שיטתו של המורה ס.נ. גואנקה.

טלפון: 6123822־03.

אתר אינטרנט

בית הדומייה בנווה שלום. "מקום להיות בו בשקט עם עצמך"

התחלה של דיאלוג הדדי:
בית הדומייה, נווה שלום / וואחת א־סלאם
ביישוב היהודי־ערבי נווה שלום / וואחת א־סלאם פועל "בית הדומייה" הייחודי – מבנה עגול שמיועד לבני כל הדתות, לתפילה אישית וקבוצתית או למדיטציה ויוגה. בבית הדומייה לא מדברים, כי האקוסטיקה מהדהדת: "זה מקום להיות בו בשקט עם עצמך, והוא משקיף על נוף יפהפה בכל עונות השנה", מספרת ריטה בולוס, אחראית ביקורי קבוצות בנווה שלום. היא ממליצה במיוחד להגיע באביב, "כי אז יש כאן פריחה מהממת ושקיעות יפהפיות".

יש ביישוב גם בית הארחה ובריכת שחייה בקיץ. מגיעות לכאן קבוצות להרצאות, ואנשים פרטיים מוזמנים לבקר ולהתארח בבית ההארחה ובבית הקפה שעתיד להיפתח, וליהנות מנופי עמק איילון ומנזר לטרון. ביקורים בבית הדומייה יש לתאם מראש עם דורית שיפין, מורה ליוגה ולמדיטציה האחראית על המרכז הרוחני, או עם עבדסלאם נג'אר.

הגעה: מכביש 1 (תל אביב־ירושלים) יורדים במחלף לטרון לכביש 3 (לכיוון דרום־מערב). מכביש 3 יש פנייה לנווה שלום.
טלפון: 9996306־02
אתר אינטרנט

התחלה של שקט אלוהי:
מנזר האחיות רוזרי, עין כרם
מי שמחפש מקום להתבודד בו עם אלוהיו או עם עצמו באווירה של קדושה חרישית (וגם קצת מסתורין), מוזמן לעין כרם הירושלמית. האחיות רוזרי ישמחו לארח אתכם בחדרי האירוח הצנועים של המנזר, המוקף צמחייה מטופחת ומשקיף על עין כרם. "הכספים שאנחנו מרוויחות בבית ההארחה הם קודש לתפעול בית היתומים שבמנזר", מספרת האחות אגתה ברהם, ונותנת סיבה מצוינת לבוא להתארח. "בבית ההארחה שלנו 13 חדרים ממוזגים, שניים מתוכם מיועדים לבודדים, ו־11 חדרים הם זוגיים או משפחתיים", כולם כוללים שירותים ומקלחת.

"המקום שלנו יפה", מספרת בצניעות האחות אגתה. "המעיין מצד ימין, המנזר עצמו ארוך ומולו שוכן הוואדי. מול המעיין נמצאת כנסיית הביקור הקתולית, כל עין כרם מולנו ויש גם חצר גדולה". אבל גאוותה הגדולה של האחות אגתה היא על השקט: "המקום שלנו שקט, והמנזר שקט עוד יותר. השקט אצלנו כפול: חמישים אחוז ממנו באים מהכפר שהמנזר נמצא בו, וחמישים אחוז – באים מאלוהים".

הגעה: נוסעים על רחוב עין כרם (הרחוב הראשי של השכונה) עד לכיכר עין כרם, פונים לרחוב המעיין, וממנו ימינה לרחוב מדרגות הביקור.
טלפון: 02-6413755

התחלה של חיים חדשים:
'עלייה אלטרנטיבית" לקברי צדיקים
אולגה חנקין, רעייתו של גואל האדמות יהושע חנקין, לא היתה רבנית. ובכל זאת, יש הנוהגים לפקוד את אחוזת הקבר של אולגה ובעלה, הנמצאת בגן הלאומי מעיין חרוד שבעמק חרוד, ורואים בעלייה לקבר סגולה לפריון.

אולגה, מיילדת במקצועה, יילדה נשים ערביות ובדוויות, אך היא עצמה לא הצליחה ללדת. משה פינטל, מנהל הגן הלאומי מעיין חרוד, מספר שתופעת העלייה לרגל לקברה "נמשכה עשרות שנים, עד שנות התשעים. השילוב של מיילדת עקרה גרם לאמונה שיש כאן סגולה לפריון. אך בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות העולים לרגל, ואני מייחס זאת להצלחות של הרפואה המודרנית".

פינטל מוסיף ומספר: "הקבר עצמו הוא מבנה מאוזוליאום מיוחד במינו, שנראה מבפנים כמו קבר שייח' אך מאופיין בסממנים יהודיים מובהקים: תבליט פליז של חנוכייה על הדלת הפנימית, וגולת הכותרת – דלתו החיצונית של המבנה, שיצר האמן דוד פולומבו, ששבר בצורה מיוחדת מאוד את האותיות המרכיבות את השם חנקין. ליד הקבר עומד הבית שבו התכוונו יהושע ואולגה חנקין לגור, וכיום הוא משמש מוזיאון לפועלם".

הגעה: אחוזת הקבר נמצאת בתחומי הגן הלאומי מעיין חרוד. מכביש 71 (עפולה־בית שאן) פונים דרומה בין היישובים גבע וכפר יחזקאל, לעבר היישוב גדעונה.
טלפון: 6532211־04
שעות פתיחה: בקבר עצמו אפשר לבקר בכל שעות הפתיחה של הגן הלאומי: בחורף (אוקטובר עד מרס) 16:00-8:00 בקיץ (אפריל עד יוני וספטמבר) 17:00-8:00, יולי-אוגוסט 18:00-8:00. המבקשים לבקר במוזיאון מתבקשים לתאם את הביקור מראש.
אתר אינטרנט

התחלה של שנה חדשה:
חוף ים (כל חוף, בכל ים)
אין כאן דוכן למכירת כרטיסים, לא צריך לשכור חדר מראש ואפילו לא לברר לפני ההגעה אם עדיין פתוח. הים – כל חוף, בכל ים – הוא האופציה הזמינה והזולה מכולן ל"תשליך" אישי, קרוב ונגיש, שלא דורש התארגנות, הזמנה מראש או סחיבת ציוד.

יש בו, בים, משהו שמזמין פורקן רגשי. אולי זה משום שהוא לא עונה אף פעם, ואין לו עצות חכמות. אולי זה האופק האינסופי, שמציע נחמה מסוימת ולו משום שאנחנו כל כך קטנים לעומתו. ואולי זה החול הרך, שאפשר לצעוד בו ללא יעד מוגדר, להרהר במעגלים שמבקשים להיסגר ובחדשים שעומדים להתחיל. תהא הסיבה אשר תהא, זו המלצתי: בחרו לכם חוף (כמעט כל ישראלי שתשאלו ישלח אתכם מיד לחוף האולטימטיבי "שלו"), רדו אליו, ואל תשובו על עקבותיכם עד שלא תחושו אותה יורדת עליכם: השלווה המופלאה, הסלחנית והמנחמת של שנה חדשה.