תפריט עמוד

רודוס – בשבחי הבטלה

כמה רגועים יכולים החיים להיות, כשמורידים הילוך באי ים תיכוני ומתבטלים עם כוס אוזו ביד. האי רודוס הוא אופציה טובה לשלווה מבורכת, עם נוף יפה, חופים טובים ואתרים היסטוריים מרתקים

שמש רכה של אחרי צהרים ליטפה את אבני כיכר היפוקרטס. ראשי, צף קלות בעזרתה של כוס אוזו בארוחת הצהרים, נשען לאחור בכורסת הקש. ממקום מושבי בקומה השניה של בית הקפה, נפרש בפני מארג צבעים עז.

שמים כחולים כחולים חפים מכל ענן, נושקים לחומות אבן אפורות. עצים ירוקים, יונים לבנות-אפורות-שחורות סביב המזרקה, תיירים סקנדינביים אדומים כלובסטרים שנשלקו עם ילדים בלונדיניים. קפה יווני שחור בידי וכל הצבעים שבעולם בחנויות שבסמטאות.רודוס. רודוס של צבעים וריחות וטעמים וצלילים ושלווה גדולה. מים כחולים למטה, שמיים כחולים למעלה, טיסה של שעה ועשרים דקות מנתב"ג ואנחנו ברודוס. אי שאיננו גדול ואיננו קטן, שיש בו עצי זית ותאנה וגפן, חופים ארוכים וערים עתיקות. אי שהוא אופציה לקצת שקט ושפיות, ולו זמנית.


סמטה בעיר העתיקה של רודוס, בירת האי

הנקודה ההיסטורית – מסע במנהרת הזמן
את האי אכלסו יוונים מן הזמן העתיק, אך מעלותיו משכו אליו תיירים קדומים. הם לא הגיעו בטיסות צ'רטר או בשיט תענוגות, אלא בספינות מלחמה. הם לא הסתפקו ב"דיל" לשבוע, אלא כבשו את האי באמת. ראשונים היו הרומאים, אחריהם הביזנטים, בימי הביניים הגיעו אבירי סנט ג'ון ואותם החליפו התורכים מהאימפריה העותמאנית. בתחילת המאה העשרים נכבשה רודוס על ידי האיטלקים, ורק ב-1948 חזרה רודוס להיות חלק מיוון באופן רשמי.

כל אחד מהמבקרים הקדומים השאיר באי מזכרת או חותם, דבר שהופך את הטיול באי למעין מסע במנהרת הזמן. אך אף אחד מהם לא הצליח לגעת בנשמתו של המקום ולטשטש את זהותו, כך שאנו המטיילים, "הכובשים" לזמן קצר, יכולים ליהנות מכל הטוב של יוון – אוכל מעולה, מוסיקה, חופים נפלאים, ערים יפות ואירוח חם ולבבי.

הנקודה הימי-ביניימית
לרודוס אפשר לבוא על מנת לנפוש על שפת הבריכה או בים, ואפשר לצאת לנופש פעיל קצת יותר. באי שתי ערים עתיקות יפיפיות: בקצה הצפוני העיר רודוס השוכנת אל מול הנמל ומוקפת בחומות גבוהות, ובחוף המזרחי העיר לינדוס עליה חולש מבצר גדול. שיטוט עצל ברחובות הערים העתיקות יחשוף בפניכם יופי ותרבות ויביאכם אל פינות חמד רבות.


חומות העיר רודוס. אחת הערים העתיקות השמורות ביותר באירופה

אבירי סנט ג'ון שהגיעו לרודוס במאות ה-14 וה-15 הרחיבו את העיר הביזנטית הקדומה שמצאו במקום, ביצרו את חומותיה ויצרו את העיר הימי-ביניימית היפה והשמורה בו אנו מטיילים היום. 11 שערים בחומות העיר מובילים אל חלקה הפנימי המחולק לשני אזורים: Collachium – החלק בו שכנו האבירים ובו נמצאים בתי האבן הגדולים והיפים שלהם, ו- Burgh – העיר העיקרית והמרכז המסחרי. הבניין המרשים ביותר בעיר העתיקה הוא ה-Grand Masters Palace ארמון זה שימש כמפקדה ומבצר של מסדר אבירי סנט ג'ון. הוא נבנה במאה ה-14 על שרידי מצודה ביזנטית, נהרס בתקופת השלטון התורכי ונבנה מחדש ב-1930. כיום משמש הארמון כמוזיאון.

העיר העתיקה של רודוס נחשבת לאחת מהערים השמורות והיפות ביותר באירופה מתקופת ימי הביניים. ארגון אונסק"ו של האו"ם הכריז עליה כאתר מורשת עולמית.

לטייל מנקודה לנקודה
העיר לינדוס הייתה מרכז ימי וכלכלי חשוב. מיקומה האסטרטגי הביא לה עושר רב. על ראש ההר, מעל לעיר, נבנתה מצודה גדולה. בתקופת האבירים חוזקה המצודה וחשיבותה הימית הייתה משמעותית גם במאה ה-19. העיירה הקטנה של לינדוס המסורתית בנויה בתים לבנים על מורד הגבעה, מתחת למצודה.

יש בה רחובות וסמטאות צרות, ציוריות ומרוצפות אבן. בעיירה גם וילות של בעלי אוניות וכנסיות ביזנטיות מקושטות. כדי להגיע למצודה שעל ראש ההר אין צורך להתייגע בטיפוס על מדרגות האבן. ניתן לשכור חמור בכניסה לכפר ורכובים על גביו לערוך טיול עד למרגלות המצודה.


בתיה הלבנים של העיר לינדוס מטפסים על צלע גבעה המשקיפה אל הים

קנייה נקודתית
בשתי הערים העתיקות מסעדות, בתי קפה וטברנות לרוב, ואיך אפשר בלי שופינג – שפע של חנויות ודוכנים, שבהם תוכלו למצוא שטיחי משי מתורכיה ושטיחוני צמר מיוון, מעילים, תיקי וסנדלי עור, חפצי אומנות מעץ מתאילנד, העתקים של אמנות יוון העתיקה וגם ואריציות מודרניות על הקלאסיקה, צלחות וכלים מקרמיקה צבעונית תוצרת התעשייה המקומית, חנויות זהב לרוב ובהם תכשיטים מעוצבים עם מוטיבים יווניים קלאסיים ומה לא.

האי רודוס פטור ממכס – ולפיכך מחירי הבשמים, למשל, זהים לאלו שבדיוטי פרי. ומהי אולי הקנייה הטובה ביותר? פח שמן זית מתוצרת מקומית וגוש גדול של גבינת פטה. תוכלו לרכוש אותם בסופרמרקט ולהמשיך ולהתענג על טעמי רודוס גם לאחר השיבה הביתה, במחירים נוחים בהרבה מזה של הסופר הקרוב לביתכם.

נקודה לעיכול
לאכול צריך, וברודוס זה גם כיף גדול. מסעדות יש בכל מקום – בערים העתיקות והחדשות, בכפרים ובעיירות. טברנות קטנות ומסעדות מפוארות וגדולות. השפע פנטסטי והאוכל היווני ים-תיכוני וטעים. הארוחה גם היא חגיגה של צבעים: זיתים ירוקים, גבינות צאן לבנות. חומץ כתמתם ושמן זית ירקרק. הירקות ברודוס כנראה לא זכו לעבור תהפוכות גנטיות, ולכן יש להם טעם של פעם. לא מתבלבלים בין מלפפון לקישוא, והעגבנייה לא לקתה באנמיה.


טברנה בצל עצים. אוכל הוא חלק מהבילוי ברודוס

מה אפשר לאכול?
לא מעט:
סלט חצילים קלויים על האש, גבינת עזים בתנור מצופה בעגבניות ופלפלים, עלי גפן עם אורז מגולגלים קטנים ברוטב יוגורט חמצמץ, סלט ירקות טריים עם חתיכה של גבינת פטה שמנה מעליו, כדורי גבינה מטוגנים, צלעות כבש, שעועית ברוטב שום, קציצות מטוגנות של בשר וירקות עם ריח נפלא, פטריות גדולות ממולאות בבשר ברוטב גבינה, מוסקה ברוטב עגבניות עשיר, פלפלים עגבניות וקישואים קלויים על הגריל. קלמרי, שרימפס ודגים מן הים הפתוח. ואם תרצו להזמין מה שאצלנו קוראים "סלט יווני", בקשו Choriatiki Salata.

הנקודה היהודית
בלב העיר העתיקה של רודוס שוכן בית הכנסת "קהל שלום". בית הכנסת נבנה ב-1577 והוא הותיק ביותר ביוון והיחיד ששרד באי רודוס. עד לפני מלחמת העולם השניה פעלו בשכונה היהודית שישה בתי כנסת. יהודים ישבו ברודוס במהלך 500 השנים האחרונות ומקורם ביהדות ספרד שגורשה בתקופת האינקוויזיציה הספרדית. יהודים אלו הפליגו לאורך חופי הים התיכון, ומצאו מקלט ברודוס כמו גם בסלוניקי איסטנבול ואיזמיר.

בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית 4,000 אנשים. יהודים רבים עזבו את רודוס בחיפוש אחרי פרנסה טובה יותר, או מפחד, אחרי הכרזתם של חוקים אנטישמיים. ב- 1944 נכבש האי על ידי הגרמנים. כל יהודי רודוס, 1673 במספר, נאסרו והוגלו למחנות השמדה באושוויץ. רק 151 מתוכם שרדו. בכניסה לבית הכנסת ניצב לוח זיכרון גדול ובו רשומים שמות המשפחות היהודיות מרודוס שנשמדו בשואה. כיום חיים ברודוס יהודים מעטים.


חנוכיה בבית הכנסת "קהל שלום" בעיר רודוס

בית הכנסת היפה הוא אתר פופולרי במסלולי הטיול של הישראלים המבקרים באי. הוא פתוח לביקורים במהלך היום, ואחזקתו מתאפשרת בזכות התרומות שהוא מקבל מהתיירים הישראלים והיהודים המבקרים בו. בית הכנסת מעוצב בהתאם למסורת הספרדית כאשר תיבת התפילה ממוקמת במרכז ופונה מזרחה לכיוון ירושלים. הרצפה עשויה מאבני מוזאיקה שחורות ולבנות, בדוגמאות גיאומטריות. סגנון ריצוף זה מקשט את רחובות העיר העתיקה של רודוס ובניניה. הוא ייחודי לאי ולו חלק נכבד ביצירת האווירה והמראה של המקום. בחדר נוסף נמצא מוזיאון קטן המוקדש לאנשי קהילת האי שהושמדו בשואה.

נקודה למחשבה לסיום
אם עומדים עם הגב לים ומביטים אל תוך האי, מזכיר הנוף של רודוס את זה של הרי ירושלים או השומרון. הרי גיר וגבעות טרשים, עצי זית ותאנה, פה ושם עדר עזים. והלב נחמץ כשמשווים. טיסה קצרה, מזג אוויר ונוף דומה. איזו שלווה ורוגע שם, כמה מוטרפים החיים אצלנו. מרחק פיזי קצר אך מציאות שונה לגמרי.

כשיושבים מול היונים שבכיכר עם אוזו בכוסות – הראש נעשה קל, והצרות נשכחות. כמה רגועים יכולים החיים להיות כשמורידים הילוך באי ים תיכוני קרוב, וסתם מתבטלים קצת. החיים יפים. אנחנו פשוט לא עוצרים לרגע, לתת להם צ'אנס להראות את עצמם.

מפת האי רודוס:


לחצו להגדלה
לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.