ציד כלבי ים בקנדה: דם, קרח ודמעות

רזולוט ביי (Resolute Bay) נמצא באחת הנקודות היפות והמבודדות בעולם. המפרץ הקטן שבדרום האי קורנווליס (Cornwallis Island), בטריטוריה הקנדית נונאווט (Nunavut), הוא ביתם של 210 אינואיטים, שחייהם קשורים בקשר עמוק אבל שברירי עם העולם הקפוא מסביב. הם הגיעו לכאן, אחת הנקודות המיושבות הצפוניות ביותר בעולם, בשנות החמישים של המאה הקודמת, בעקבות ניסיון של ממשלת קנדה להעניק לאינואיטים שלטון עצמי בטריטוריות מרוחקות. כך הועברו בני האינוקג'ואק 2,000 קילומטרים צפונה מבתיהם במחוז קוויבק אל מעבר לחוג הקוטב הצפוני, ליישוב המבודד הזה, והם וצאצאיהם עדיין חיים פה, בסביבה קשה ועוינת, ואם זאת יפה מאין כמוה.

שביל אדום בשלג
אחד המרכיבים המרכזיים ביותר בחיי האינואיטים ברזולוט ביי הוא ציד כלבי ים, מסורת עתיקת יומין שנשמרת גם היום, עם תוספות מודרניות כמו אופנועי שלג ממונעים ורובי ציד. בקיץ, כשמזג האוויר נוח יחסית והשמש אינה שוקעת, יוצאים הגברים למסעות ציד על משטחי הקרח המסנוורים בלובנם. המסע נפתח בארבע לפנות בוקר ונמשך לעתים עד שמונה בבוקר שלמחרת. באור הבהיר אפשר לראות למרחוק, וקל לכוון את הרובה לעבר כלבי הים ולירות. אבל לעתים בוחרים הציידים בשיטה שאבות-אבותיהם השתמשו בה: הם כורעים לצד חור בקרח ומצפים בשקט, בלי לזוז, במשך חצי שעה ויותר, עד שכלבי הים מגיחים מהחור כדי לנשום אוויר. אז נשכחים כלי הציד המודרניים. הציידים נוטלים צלצל מתכת ונועצים אותו בגוף החיה. המים הקפואים מתערבבים בדם, והגופה שנגררת אל המזחלת מותירה אחריה שביל אדום בשלג. למתבונן מהצד המראה אינו קל. אבל אז נזכר האורח שבעוד זמן מה הוא יחזור לחייו הרגילים בעיר הגדולה, שבה בכל קרן רחוב יש חנות מזון, מסעדה או בית קפה, וכי מארחיו בצפון הרחוק אינם שותפים למנעמי החיים שהם מנת חלקו. במכולת היחידה בכפר נמכר אשכול קטן של ענבים בכמה עשרות שקלים, מותרות שרק הוא היה יכול להרשות לעצמו לקנות (ומיד התחרט וחילק ענב-ענב לילדי הכפר שהסתכלו בו בעיניים פעורות). פה לא צדים לשם הספורט או מתוך אכזריות. תושבי רזולוט ביי תלויים בבשר כלבי הים למחייתם. כל חלק מהחיה שניצודה משמש אותם, ודבר אינו מתבזבז: את הבשר אוכלים, מהעורות תופרים מעילים וכפפות, העצמות הופכות לידיות לסכינים ולתכשיטים.

החיים בקצה הצפוני של העולם לא נשארו כשהיו בעבר. הטלוויזיה הביאה איתה השפעות של תרבות מערבית שאינן בהכרח מטיבות עם בני המקום. ההתמכרות לסמים ולאלכוהול נפוצה פה, וגם שיעור ההתאבדות גבוה. אבל מבחינות רבות לא השתנו אורחות החיים המסורתיים, והקשרים בין האינואיטים לבין עצמם נותרו חזקים כשהיו. המבוגרים מעבירים את המסורת לצעירים מהם, ולוקחים אותם למסעות הציד כדי ללמד אותם על דרכם של כלבי הים. תחושת השותפות באה לידי ביטוי גם בחיי היום-יום. חפצים מחליפים ידיים דרך קבע, ואם מישהו רוצה דבר מה ששייך לשכנו, כל שעליו לעשות הוא לבקש.

עולם הולך ומתחמם
לכאורה חיים אנשי רזולוט ביי בבדידות מזהרת, מנותקים משאר העולם – לטוב ולרע. אבל למעשה הם מושפעים באופן מכריע מפעולות שמתרחשות במרחק מאות אלפי קילומטרים דרומה מהם, פעולות שכולנו היינו אחראים להן במשך שנים, בלי לתת את הלב לתוצאות האפשריות. והתוצאות מכות דווקא במי שידו לא היתה במעל. התחממות כדור הארץ, שעליה מדברים היום רבות, מאיימת לפגוע פגיעה ממשית ומיידית ברקמה העדינה של החיים מעבר לחוג הקוטב הצפוני. באזור הזה מורגשות ההשפעות של ההתחממות הגלובלית יותר מבכל מקום אחר על פני כדור הארץ.

מבשרים ראשונים לשינויים שמתחוללים בכדור שלנו הם הציפורים והחרקים שמעולם לא חיו באזור הקוטב, והנה הם מגיעים לכאן עכשיו. בשפת האינואיטים אין לבעלי החיים האלה שמות, אבל הם פה. אפילו הג'וקים, שתושבי הכפר מעולם לא פגשו, החלו להגיח מהחריצים והסדקים. אבל בעלי החיים הלא מוכרים אינם מעוררים דאגה כמו הקרח שמקדים להימס משנה לשנה, ובכך מאיים על דרכי הציד הוותיקות. במקום שבו דרכו רגלי הציידים בבטחה בשנים עברו, הקרח נעשה דק ושביר, וקשה ללכת עליו כמקודם.

"הקרח שנמס מוקדם יותר משפיע על קצב ההתרבות של כלבי הים", אומר סאסא סמסון, בן 37, הנחשב לצייד הטוב ביותר בכפר. "כבר עכשיו יש פחות בעלי חיים לצוד". מיעוט כלבי הים, לצד הסכנות הנשקפות מהקרח הדק שנשבר בנקל, מאיימים על פרנסתם ועל מחייתם של התושבים. "בחנות שלנו פחית קולה עולה חמישה דולרים, וסיגריות עולות 16 דולר. במחירים האלה אי אפשר לקנות אוכל לארוחת ערב, ואם לא נביא הביתה בשר ציד, לא יהיה לנו במה להאכיל את המשפחה", הוא אומר.

הנתונים היבשים מאשרים שהמצב הולך ומחמיר: על פי דיווחי השירות המטאורולוגי הממשלתי של קנדה, החורפים הולכים ומתחממים בשנים האחרונות. ההתחממות מורגשת בכל רחבי המדינה, אך יותר מכל באזורים הצפוניים שמעבר לחוג הקוטב הצפוני.

"רוב האנשים בימינו חיים במנותק מהסביבה, אבל האינואיטים היו מאז ומעולם מחוברים לסביבה ולטבע", אומרת שילה ואט-קלוטייה, פעילה אינואיטית וראש הוועד הבינלאומי של אזור הקוטב, ארגון שמאחד 150,000 אינואיטים בקנדה, ארצות הברית, גרנלנד ורוסיה. "הבעיות שהאינואיטים נתקלים בהן היום צריכות להדליק נורה אדומה אצל כולם. האינואיטים רואים מה קורה לכדור הארץ ושולחים אזהרה לשאר העולם".