תפריט עמוד

ערי יוון הקדומות

חנוכה מעודד אותנו להתבונן ביוונים הקדומים, אלה שבאו אז לארץ ונלחמו במכבים. שרידי האימפריה היוונית הקדומה פזורים ברחבי המזרח התיכון, ביוון, בתורכיה, בישראל, בירדן וגם במוזיאונים לארכיאולוגיה בגרמניה. הנה צאצאי המכבים צועדים בסך אל אתרי התיירות של יוון העתיקה

אנטיוכיה
אנטיוכיה היתה אחת מארבע ערים מרכזיות בתקופה ההלניסטית. היא נוסדה לקראת סוף המאה ה-4 לפנה"ס, והיתה העיר החשובה של שושלת בית סלווקוס, ששלטו על כל אזור מסופוטמיה והמזרח התיכון. אחד מבני השושלת המפורסמים ביותר הוא אנטיוכוס אפיפנס, המוכר לנו כאנטיוכוס הרשע של חג החנוכה. גם בתקופה הרומית היתה אנטיוכיה עיר משגשגת ששימשה כבירת מחוז סוריה, ומאוחר יותר היה לה תפקיד מפתח בהתפתחות הנצרות הקדומה. היא נמצאת בדרום תורכיה של היום, ליד הגבול בין תורכיה לסוריה. העיר המודרנית במקום נקראת אנטאקיה (Antakya), ואנחנו יכולים לבקר בה ולנסות לחוש את גדולת העבר.

לצערנו, זה לא יהיה פשוט. בשטח לא נשארו שרידים רבים של העיר, ומי שיבקר בה יראה בעיקר שרידים מהתקופה הרומית (המאוחרת יותר), כמו אקוודוקטים, ויוכל גם לראות את מערת סנט פול, שהייתה מקום מפגש של הקהילה הנוצרית המוקדמת. רוב שרידי העיר הרומית עדיין מכוסים ע"י שכבות סחף מנהר האורונטס הסמוך לעיר. ארכיאולוגים שחפרו במקום מצאו סדרה של פסיפסים מפוארים, גם הם מהתקופה הרומית וכן כמה פסלים מרשימים של האלה הפטרונית של העיר, טיכה מאנטיוכיה. בשנים האחרונות, בשל גידול מהיר של אנטאקיה, נהרסו גם מעט השרידים שנותרו בשטח, ועכשיו ניתן לראות את שרידי העיר המפוארת רק במוזיאון הטאיי לארכיאולוגיה שבעיר, שבהחלט שווה ביקור. גם במוזיאונים נוספים בעולם, כמו מוזיאון הוותיקן ברומא, אפשר ללראות פסלים שהגיעו מאנטיוכיה.

אנטאקיה של היום היא בירת מחוז הטאיי והיא משגשגת כמרכז עסקים, קניות ובילויים. בשל חשיבותה ההיסטורית, אנטאקיה מהווה מוקד עלייה לרגל לנוצרים ולמוסלמים, והיא אף ידועה בתורכיה כמרכז של קסם, כישוף, רוחות וניסים.

בית שאן
בבית שאן היה ישוב כבר לפני תקופת בית ראשון, והיא נזכרת בתנ"ך. המלך האשורי, תגלת פלאסר השלישי החריב את העיר במסע כיבושיו בארץ בשנת 732 לפנה"ס.

העיר יושבה מחדש בימי אלכסנדר מוקדון, בחצי השני של המאה ה-4 לפנה"ס, והיא נקראה סקיתופוליס. המתיישבים החדשים בנו במקום עיר יוונית לתפארת: רחובות מעוטרים בעמודים, מקדשים, תיאטראות ושווקים. בשנת 107 לפנה"ס כבשו החשמונאים את סקיתופוליס. הם הכריחו את תושביה היווניים להתגייר או לעזוב, ואכן רובם בחרו לעזוב את העיר והיא חזרה לשליטה יהודית ושמה שונה לבית שאן. זה החזיק מעמד עד בואם של הרומאים, שכבשו את העיר. בתקופתם היתה סקיתופוליס העיר החשובה בצפון הארץ. היא גדלה, פרחה ושגשגה.

על העיר עברו עוד תהפוכות רבות, שכן היא היתה מיושבת ללא הפסקה לאורך כל התקופות ועד לימינו. העיר העתיקה של בית שאן נמצאת היום בשטחי הגן הלאומי. היא השתמרה להפליא ונחשבת לאחד האתרים המרשימים בארץ, אם לא במזרח התיכון כולו. במהלך ביקור באתר נוכל ללכת ברחובות המעוטרים עמודים, לבקר במקדשים, בתיאטרון ובמתחם השוק (שנקרא אגורה ביוונית) ולדמיין את תושבי העבר היווניים מסתובבים כאן לבושים בטוגה ומתפללים לאל דיוניסוס.

מתי להגיע: לא כדאי להגיע לכאן בקיץ כי החום כבד, אך בשאר עונות השנה הביקור נעים ביותר.
הגן הלאומי פתוח: אפריל עד אוגוסט: א'-ה' 8:00- 19:00; ו' 8:00 – 16:00; שבת 8:00- 17:00
אוקטובר עד מרץ: א'-ה' 8:00- 16:00
טלפון: 04-6587189
הכניסה בתשלום. הדרכות בתיאום מראש.

רחוב מעוטר עמודים בג'רש שבירדן | צילום: פיטר בנקס

ג'רש
ג'רש נמצאת במרחק של כ-50 ק"מ מצפון לעמאן בצפון ירדן. העיר יושבה לראשונה כבר בתקופה הפרה-היסטורית, אך פריחתה החלה בתקופה ההלניסטית, אז היא כונתה "אנטיוכיה על נהר הזהב", שם שמרמז על מעורבות של אחד ממלכי השושלת הסלווקית, כנראה אנטיוכוס ה-4, בבנייתה. כמו אחותה ממערב, בית שאן, גם ג'רש נכבשה על ידי אלכסנדר ינאי וסופחה לממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה"ס העיר נכבשה שוב, הפעם על ידי המצביא הרומי פומפיוס. בתקופה הרומית כונתה העיר "גרסה" והיא נהנתה משגשוג שהגיע לשיא במאה ה-2 לסה"נ, אז ביקר בה הקיסר הרומי הדריאנוס שבנה בה שער ניצחון.

ג'רש של היום היא עיר הבירה של המחוז הנושא את אותו שם והיא מונה כ- 16,000 תושבים. העיר המודרנית צמודה לשרידי העיר העתיקה, וחלק מבתיה אף בנויים על ובין השרידים. ובכל זאת, ג'רש היא אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן, אחרי פטרה, כיוון שהעיר העתיקה שלה השתמרה בצורה יוצאת דופן, והיא נחשבת לזו שהשתמרה בצורה הטובה ביותר מבין ערי הדקפוליס (10 ערי מדינה בגבול המזרחי של האימפריה הרומית, ביניהן ג'רש ובית שאן).

בג'רש השתמרו רבים מהמבנים בשלמותם, וקל יחסית לדמיין איך היא נראתה בימי קדם. הביקור בה משאיר רושם עז. הביקור בעיר יכול להימשך שעה וחצי או יום שלם, תלוי ברמת העניין של המבקר. לרוב, כשלוש שעות יספיקו כדי לקבל מושג טוב של המקום. מיד עם הכניסה לאתר מגיעים לכיכר אליפטית מרשימה ביותר וממנה יוצאים בהליכה ברחובות מעוטרי העמודים אל עבר המקדשים, התיאטרון, האזורים הציבוריים ושרידי המזרקות והשערים.

ליד אזור העתיקות יש מרכז מבקרים בו אפשר לרכוש ספרי הדרכה, חוברות מידע, גלויות ומזכרות. יש כאן גם מסעדה ושירותים ציבוריים. הכניסה לאתר נמצאת ליד מרכז המבקרים והיא בתשלום.

כיוון שג'רש היא עיר קטנה, אין בה מלונות, וכדאי להגיע לכאן מעמאן לביקור של יום. בין עמאן לג'רש נוסעים אוטובוסים ומוניות שירות במשך היום.

אפסוס
ספריית קלסוס באפסוס היא המבנה המרשים והמפורסם ביותר בעיר העתיקה בדרום מערב טורקיה (כשלוש שעות נסיעה מבודרום). החזית המפוארת של הספרייה ניצבת גם היום כאתר הבולט ביותר באפסוס. אלא שהספרייה נבנתה בשנת 135 לספירה, כלומר בסוף התקופה הרומית. יוליוס אקילה בנה אותה לזכר אביו, קלסוס, שכיהן כסנטור רומי וקבור ברצפת הספרייה. בימיה היפים הכילה הספרייה 15 אלף מגילות וספרים. הקירות העבים נבנו במיוחד כדי להגן על כתבי היד מפני הלחות. אי אפשר אמנם לראות כאן היום ספרים ממשיים, אבל עושרו של המבנה וההשקעה העצומה בבנייה ובעיטור שלו מעידים על החשיבות שהיקנו לספרייה באפסוס.

אפסוס נבנתה כמה מאות שנים קודם לכן ובשיא פריחתה שימשה אחת הערים החשובות במעצמה היוונית. תחילת ההיסטוריה שלה במקדש מפואר לאלת הציד ארטמיס, שבנה בשנת 550 לפני הספירה המלך הלידיאני קרויסוס. האדריכל היווני כרספירון תכנן את המקדש שבמשך פרק זמן לא קצר היה המבנה הגדול ביותר בעולם העתיק. היה זה מקדש יווני ענק ובו 127 עמודי אבן שאורכו יותר ממאה מטר. אין פלא אם כן שמקדש ארטמיס באפסוס כיכב כאחד משבעת פלאי העולם העתיק, לצד הפירמידות בגיזה והגנים התלויים בבבל. אפסוס והמאזוליאום בהאליקרנסוס היו שני פלאי תבל שנמצאים כיום בשטחה של טורקיה.

בהמשך ההיסטוריה המפוארת שלה נחשבה אפסוס לאחת הערים החשובות באמפריה הרומית ואף בביזנטית.

המבקר כיום באתר העיר העתיקה אפסוס מתקשה מעט להבדיל בין השרידים היווניים לרומיים ולביזנטיים. דווקא שני האחרונים, המאוחרים יותר, נשמרו טוב יותר מן השרידים היווניים של העיר.

השלטים שניצבים לפני כל אחד מהמבנים מעיד על גילו ועל התקופה והקרקע בהם נבנה. כך אפשר להבין היטב מה נותר מן העוצמה היוונית.

מחיר הכניסה לאתר 10 יורו. כיוון שיש כנסה בראש ההר כדאי להשאיר את המכונית במגרש החניה התחתון, לנסוע במונית לכניסה העליונה ואז ללכת במורד ולצאת בשער התחתון, הישר לחניון בו חניתם. כל פתרון אחר יחייב טיפוס מייגע בהר.

ספריית קלסוס באפסוס מעידה על פארה של העיר | צילום: הקטור חונקוארה

פרגמון
פרגמון היא דוגמא מרתקת לגלגולו של מקום. במאה השלישית לפני הספירה, בתור הזהב היווני, זכתה העיר הסמוכה לאיזמיר (כיום – תורכיה) לפריחה כלכלית מרשימה. כאות נאמנות ליוון בנה אחד משליטיה, אומנס השני, אקרופוליס זהה לזה שנבנה באתונה. לצד האקרופוליס נבנו מקדשים ומזבחות יווניים שנחשבו אז לשיא האסתטיקה והאדריכלות. באופן טבעי דעכה העיר בשנים שלאחר מכן וחזרה לכותרות במאה ה-19, כאשר משלחת ארכיאולוגים גרמנים גילתה את שרידיה. חלק עצום בגודלו מן המקדש היווני העתיק פורק, נארז במאות ארגזים וקופסאות. כל חלק סומן, תועד ונרשם. כעבור כמה שנים, בתחילת המאה העשרים, הרכיבו החוקרים הגרמנים את מזבח פרגמון כפאזל ענקי מאלפי חלקים זעירים. לצדו ניצבים במוזיאון פרגמון שרידי עתיקות נוספים ש"הועברו", והגיעו לגרמניה באותה תקופה. מוזיאון פרגמון, ארמון הרפובליקה, הקתדרלה ומוזיאונים נוספים נמצאים כולם על מוזיאומסאינזל (Museumsinsel), אי המוזיאונים בלב הנהר שפרה.

אי המוזיאונים ומוזיאון פרגמון הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אבל זה לא הניח את דעתה של ממשלת תורכיה, שתובעת מגרמניה להשיב את העתיקות היקרות למקום ממנו נלקחו – לאתר פרגמון במערב תורכיה.

לינדוס
הספנים שהגיעו לאי רודוס לפני 3000 שנה ידעו לזהות נמל טוב. צריך להיות עיוור כדי לא להתפעל במיוחד מן הנמל הטבעי של לינדוס. מפרץ סגור ויפהפה, מוגן משלושה צדדים מפני רוחות וסערות שגבעה גבוהה חולשת עליו ועל הסביבה ומאפשרת להתכונן מבעוד מועד ולהגן על המקום היטב מפני פולשים.

לאור כל הנתונים הטבעיים האלה אין שום פלא שכבר במאה העשירית לפני הספירה התיישבו היוונים הקדומים במפרץ של לינדוס ובנו על הגבעה מצודה גדולה, שמשמשת עד היום מגן נהדר ועמדת תצפית מצוינת. כבר המאה השמינית לפני הספירה, בערך בתקופה בה הושרה לראשונה האודיסיאה של הומרוס, כבר סאנה באזור זה עיר מסחר משמעותית וחשובה, שאפשרה לסוחרים הפניקים שהגיעו ממזרח הים התיכון לפגוש את היוונים העשירים מאזור רודוס. רק 300 שנים אחר כך, כאשר נבנתה בקצה הצפוני של האי העיר רודוס, פחתה מעט חשיבותה של לינדוס. למרות זאת, בתור הזהב היווני, בשנת 300 לפני הספירה, פותחה המצודה על הגבעה והביצורים שלה זכו לעיבוי משמעותי. כאן ניצבים עד היום שרידי המקדש הדורי של האלה אתנה, שנבו בסוף המאה הרביעית לפני הספירה.

לינדוס חיה כיום מתיירות. המפרץ הסגור משמש אתר שמושך אלפים בכל קיץ, סמטאות העיר העתיקה מלאות בחנויות מזכרות, אבל מקדש אתנה על הגבעה מעל מפרץ הכחול מזכיר היטב שמדובר במקום שנתוניו הטבעיים זיכו אותו בחיי נצח.

הספרייה החדשה באלכסנדריה נבנתה במקום בו עמדה בעבר הספרייה החשובה ביותר של העולם היווני | צילום: קרן מולר

אלכסנדריה
העיר אלכסנדריה, שנוסדה בשנת 334 לפנה"ס, נקראת על שם מייסדה, אלכסנדר הגדול. בתקופת ההלניזם נכבשה העיר על ידי שלטון בית פטולומאוס. תוך זמן קצר היא הפכה לאחת הערים החשובות בתקופה ההלניסטית והיתה שנייה רק לרומא בעושרה ובגודלה. עם ייסוד קהיר בימי הביניים נגזל מעמדה כבירת מצרים וחשיבותה ירדה.

בעיר שכנו שני מבנים בעלי חשיבות עצומה שכיום לא קיימים עוד: הראשון הוא המגדלור של אלכסנדריה, אחד משבעת פלאי העולם העתיק, והשני הוא הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, מרכז הידע של העולם העתיק. המגדלור נחשב למגדלור הראשון בעולם, והוא נבנה במאה השלישית לפנה"ס. הוא האיר את הדרך לספינות שהתקרבו לחוף במשך שנים רבות, אך נהרס ברעידת אדמה גדולה במאה ה-14.

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. היא נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס תחת שלטונו של תלמי השני ממצרים. לפי ההערכות, הספרייה אחסנה בשיאה בין 400,000 ל-700,000 מגילות קלף, ובתוכן עותקים של חלק גדול מהתרבות היוונית הקדומה. בשל השאיפה להשיג את מיטב היצירה התרבותית, כל עובר אורח נדרש להפקיד את הכתבים שברשותו לספרייה. אלו הועתקו במהירות ואז נמסר ההעתק לעובר האורח ואילו המקור נשמר בספרייה. הספרייה נשרפה מספר פעמים, ולפי האגדה, חורבנה הסופי התרחש עם הכיבוש המוסלמי בראשותו של הח'ליף עומר בן אל ח'טאב, שאמר: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".

אנו, למרבה הצער, כבר לא נזכה לראות את שני האתרים המופלאים הללו, אבל בביקור עכשווי באלכסנדריה כדאי לפקוד את הביבליוטקה אלכסנדרינה, הספרייה החדשה של העיר שנוסדה בשנת 2002, בסמוך למיקום המקורי של הספרייה הגדולה. בספרייה זו נעשה ניסיון להחיות את הספרייה הגדולה של העיר ולהשיב לעיר את מעמדה כמרכז של תרבות ולימוד. בסוף שנת 2002 כלל האוסף של הספרייה כחצי מיליון כותרים, אך לפי הצהרות של הנהלת הספרייה בכוונתם להגיע עד שנת 2020 ל-20 מיליון כותרים. מלבד אוסף מרשים של ספרים וכתבי יד יש כאן גם מרכז לפעילויות חינוכיות, תערוכות ומוזיאון ארכיאולוגי. הספרייה פתוחה למבקרים כל במשך כל ימות השנה וניתן להצטרף לסיורים מודרכים. הכניסה לספרייה בתשלום.

פלה
פלה היתה בירתה של מקדוניה העתיקה. היא הוקמה על ידי ארכלאוס בסוף המאה ה-5 לפנה"ס, ואחר כך היתה מקום מושבו של המלך פיליפוס השני ומאוחר יותר של בנו אלכסנדר, הידוע לנו בכינויו אלכסנדר מוקדון או אלכסנדר הגדול. היא היתה העיר הגדולה ביותר במקדוניה, והיוותה מוקד משיכה לאמנים יווניים. בשנת 168 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי הרומאים וכל אוצרותיה הועברו לרומא. בסוף המאה הראשונה לפנה"ס ירדה העיר מגדולתה, ככל הנראה בשל רעידת אדמה שהרסה אותה.

היום פלה שייכת לצפון יוון. העיר נחפרה לראשונה ע"י הארכיאולוגים בתחילת המאה ה-20, ואח"כ שוב בשנות ה-50 וה-80 של המאה ה-20. החפירות חשפו חלק קטן מהעיר, המעיד על אושרה. נחשפה האגורה (השוק) שבכל עבריה היו סטווים (מעין שדרות עמודים מקורות) ורחובות ובתים שקירותיהם מעוטרים בפסקאות (ציורי קיר). נחשפו גם מקדשים לאלות דמטר (אלת האדמה והפוריות), אפרודיטה (אלת האהבה) וסיבלה (גם היא צורה של אלת אדמה), ורצפת פסיפס מרשימה עשויה חלוקי נחל.

היום ניתן להגיע לפלה מסלוניקי, ברכב פרטי או באוטובוס. מלבד השרידים עצמם יש במקום גם מוזיאון ארכיאולוגי. הכניסה לאתר ולמוזיאון בתשלום.

למידע נוסף על פלה לחץ כאן

אתונה
בניגוד לערים אחרות הנזכרות ברשימה זו, לאתונה יש לא רק עבר מרשים אלא גם הווה מפואר. בירת יוון ומרכזה השלטוני, הכלכלי, התעשייתי והתרבותי של המדינה היא אחת הערים העתיקות בעולם, ונזכרה בהיסטוריה כבר לפני כ-4,000 שנה. ביוון העתיקה היא היתה אחת הערים החשובות והמשפיעות ביותר והיא ידועה גם כערש הדמוקרטיה.

האתר החשוב ביותר בעיר הוא האקרופוליס, אשר מוכר גם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הממצאים הארכיאולוגים המוקדמים ביותר שהתגלו באקרופוליס הינם מהתקופה הניאוליטית, אך מבניה המפורסמים מתוארכים לתקופה מאוחרת יותר, לתקופה הקלאסית, במאה החמישית לפני הספירה.

המבנה החשוב ביותר באקרופוליס הוא הפרתנון. המקדש שנבנה במאה החמישית לפנה"ס הוקדש לאלה אתנה, על שמה ככל הנראה קרויה העיר. הפרתנון, בנוסף להיותו מקדש שימש גם כבית אוצר. בתקופות מאוחרות יותר הוסב לכנסייה ואף למסגד. למרות שהפרתנון הרוס היום בחלקו הגדול ניתן עדיין להתרשם מגדולתו ומיופיו, והוא מסמל עד היום את הדמוקרטיה האתונאית. בגבעת האקרופוליס יש אתרים חשובים נוספים בהם מקדש אתנה ניקה, הפרופילאה ששימשה כשער הכניסה לאקרופוליס, תיאטרון דיוניסוס ומקדש דיוניסוס ועוד.

תזכורת לימים היפים של יוון אפשר למצוא גם במוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה, שמכיל את אוסף העתיקות היווניות החשוב בעולם. התצוגה המרתקת ביותר במוזיאון זה שייכת לעתיקות המיקניות.

עוד כדאי לבקר באגורה העתיקה. כיכר השוק הישנה היתה מרכז פוליטי, אדמיניסטרטיבי, מסחרי, דתי וחברתי באתונה העתיקה. האזור שימש מתחם קבורה בתקופה הניאוליתית המאוחרת, ופותח כמקום ציבורי במאה השישית לפני הספירה. המונומנט השמור ביותר מבין אתריה של אגורה הוא מקדש הפייסטוס, מקדש דורי שנבנה ב-449 לפנה"ס והוקדש לאתנה והפייסטוס, אל האש.

להשלמת הביקור באתונה כדאי לבקר גם באתרים שאולי אין להם חשיבות היסטורית רבה אך הביקור בהם מהנה מאוד. רובע הפלאקה השוכן לרגלי האקרופוליס הוא הרובע התורכי העתיק של אתונה, עם סמטאות סבוכות עמוסות במסעדות, חנויות והרבה קסם. שכונות נוספות שנעימות לשיטוט רגלי הן פסירי ותיסיו, שמהוות מוקד משיכה לאמנים ובהן שפע של בתי קפה, ברים, גלריות וחנויות עיצוב.

כדור פורח בקפדוקיה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.