תפריט עמוד

עיר המלכים באילת

בפארק השעשועים "עיר המלכים" באילת אפשר לבקר במערת החוכמה והאשליות, לפגוש חברים ותיקים במערת התנ"ך ולקנח בגלישה מסחררת ורטובה במפלי שלמה המלך

הוא מתנשא מתוך צביר המלונות של חוף אילת, חום כמו הר שלמה שמנגד ומוזר כמו פטה-מורגנה בלב מדבר. במבט ראשון הוא דומה לקתדרלה של עיר אנדלוסית, אולי סביליה, משהו שיש בו שרידים של הוד מוסלמי קדום, של ימי הביניים האירופיים ושל ערי צפון אפריקה העשויות בוץ. במבט שני מתברר שמגלשת מים חומקת מבין הצריחים ומשתפלת אל בין החומות. לא, הקתדרלה של סביליה לא מצטיינת בשילובים משונים כאלה. אין ספק שמבט שלישי כדאי להעיף מבפנים, מעבר לגלאי המתכות המוצב בכניסה ושנראה כאילו סותת מאבן בעבר קדום.

"עיר המלכים" באילת היא פארק שעשועים קטן. הפארק נתון כולו בתוך מבנה יחיד. בכל זאת הוא ראוי להיקרא "עיר", ולו רק בזכות ממדיו. גם המלכים הם למעשה מלך יחיד: שלמה המלך. האגדות קושרות את שלמה (באופן רופף ביותר) לאילת ולכן הפך למלכה הפטרון. למרות הנאמנות לכס שלמה, תלויות בלשכתו של מנהל האתר, אורי פריגל, תמונות של מלכים אחרים: מלך שוודיה ומלכת הולנד. פריגל הוא הקונסול של הממלכות הללו באילת. בהתחשב בהדרו של האתר עליו הוא מופקד, אין ספק שהוא האיש המושלם לשמש במשימה של נציג מלכותי.

בחלל הכניסה המבושם כמו חדר השירותים של מלון יוקרה, מתחת לבובות של קופי-אדם, לכותרות של עמודים קורינתיים ולנברשת של זכוכית צבעונית, קוראים המבקרים את ההסבר המקדים להרפתקה הראשונה: "מערת החוכמה והאשליות". "שלמה המלך היה החכם באדם," נכתב שם, "אטרקציה זו נבנתה בהשראת חוכמתו של שלמה המלך. כאן תפגשו באתגרים אינטלקטואליים ופיזיים, אשליות אופטיות ומבוכים והרבה כיף, במהלך הסיור תפגשו גם את אלברט איינשטיין שחוכמתו הרבה ידועה לכול."

ההבדל העיקרי בין "מערת החוכמה והאשליות" לבין מוזיאוני מדע אחרים הוא בהיעדר כל הסבר. החוויה כאן היא העיקר: נסה ללחוץ את היד של עצמך במראה מעוותת צורה, ראה את הצל שלך הופך לממשות ונצמד לקיר, צא מדעתך בתוך חדר שרצפתו עקומה ושדה מגנטי חזק אופף אותו (ושים לב שגרה שם איגואנה). נסה לברוח ממבטו של איינשטיין, שתבליטים שלו ממלאים את אחד הקירות. הצץ בחור כדי לראות את "הישבן המלכותי" וצפה בעדו בטוסיק של עצמך.

מי שזקוק נואשות לפן חינוכי מוזמן לחדור אל "מערת התנ"ך", האטרקציה השנייה במקום, ושם לטייל בין מיצגי בובות מתנועעות המציגים קטעים מסיפורי הברית הישנה. נחמד לחשוב על הכוך האינסופי הזה כ"מערת האנכרוניזם". אדם וחוה נראים בלבוש אדם הקדמון, ארמונו של פרעה דומה לפארק "עיר המלכים" עצמו וחלומו של יעקב אבינו מופיע כסרט אילם בשחור ולבן. המערה עצמה נהדרת אף היא: דגם זעיר של קבר אבשלום בירושלים קבוע בתוך אחד הכתלים, כמו נתגלה שם במקרה, ואנטילופות תת-קרקעיות מטיילות בין נטיפים וזקיפים עשויי גבס. לתייר המוזרות חובב התנ"ך אין בכלל על מה להתלונן.

אבל מובן שביקור בעיר המלכים אינו מושלם ללא גלישה במגלשה שאורכה עשרים מטר וממוקמת מחוץ למבנה. לשם כך יש להתיישב בסירה קטנה ולצאת למסע אל "מפלי שלמה המלך" בעקבות סיפור חייו של החכם באדם. הבובות שניצבות לאורך המסלול גדולות יותר מאלה של מערת התנ"ך וממדיהן כשל אנשים ממשיים. הן מתנועעות, משמיעות קול ומתנצחות על גורלו של איזה תינוק, אבל למי אכפת. העיקר הוא כמובן השפריץ שבסוף, ועם זה אפילו שלמה לא היה מתווכח.

איפה היינו?
הגישה לעיר המלכים היא מרחוב סמולין שבגב הטיילת של אילת. המלונות הסמוכים ביותר הם "דן", "ישרוטל ספורט קלאב" וכמובן "הרודס", שזוכה בספר זה לאזכור משלו.

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.