תפריט עמוד

סנט פטרסבורג הקסומה

מהמרחב הגיאוגרפי המיוחד, דרך התרבות העשירה ועד בתי הקפה שבהם הוודקה נשפכת כמים - ביקור בסנט פטרסבורג חושף את יופיה הגלוי ואת חִנה הנסתר

זה נשמע כאילו אנחנו ממש מכירים אותה – הרי מי לא מכיר את השמות לנינגראד, פטרוגראד וסנט פטרסבורג, ואולי בגלל מיליון ומשהו עולים מרוסיה שחיים בינינו, אבל זה לא ממש נכון. וחבל, שכן סנט פטרסבורג היא בהחלט אחת הערים הכי קסומות שיש באירופה. נכון, צריך ליפול על מזג אוויר טוב, עם שמים כחולים, שאז כל הברק והיופי יוצאים ומזדקרים לעין.


פארק ליד מצודת פטר ופול. כשהשמים כחולים, יופיה של העיר בולט שבעתיים

נפלו בחלקי כמה ימים מופלאים, עם אביב שעומד בפתח וימים ההולכים ונעשים ארוכים עד שהלילה נעלם לגמרי, ואנשים מטיילים בפארקים בלילות מוארים, עם בקבוק ביד – וודקה, בירה או שמפניה – המשקה האולטימטיבי לחגיגה ברוסיה, למרות החוק החדש שאוסר על שתייה במקומות ציבוריים. מיד אחרי הימים הזוהרים באו יומיים של צינה וקיפאון שהחזירו את העניינים לפרופורציה והבהירו שלא הכול זוהר. השילוב, השינוי והניגוד יצרו עניין רב, ועדיין נשארתי בדעה שזאת עיר יפהפייה רק צריך לגלות את קסמה לאט, מזוויות שונות, בשעות שונות של היום וגם בלילה, בכיתות רגלים מתמשך.

היו אלו הימים הראשונים של מאי. בתמימותי, ובעיקר לאור עברי הסוציאליסטי הכפוי של ילדות בחיפה, חיכיתי באופן טבעי לתהלוכת ראשון במאי. העיר עטתה דגלים, אבל היו אלה דגלים לקראת התהלוכה של 9 במאי, שזהו החג הגדול באמת – יום הניצחון על הגרמנים, "המלחמה הגדולה הפטריוטית" כפי שהיא קרויה כאן. אלו גם לא היו הדגלים האדומים הקומוניסטיים, אלא הדגלים של רוסיה החדשה. הבנתי שהחמצתי פרק שלם.


מזרקות בחזית הארמון הגדול בפטרהוף

הראשון למאי היה לחג צנוע, פה ושם כמה מוותיקי המפלגה, לאיש מהם לא היו מדליות על החזה, אלא דגלים חדשים ושקיות מהקניון הקרוב. ילדים הלכו בעיר עם בלונים, בנייבסקי פרוספקט, השדרה המרכזית, היו יחידות של בריוני פיזור הפגנות במדים ובהחלט היו להם מימדים מרשימים. אבל רוב האנשים נהנו מהשמש ומהשמיים הכחולים. כל חנויות היו מפוצצות בקונים, למרות שהמחירים הם מהיקרים באירופה. היה תור מדהים ליד המוזיאון הרוסי שנמתח לכל התעלה היפה ועד לנייבסקי פרוספקט. שאלתי מישהו למה התור כי חשבתי שאולי מחלקים משהו בחינם, אבל לא – כולם רצו להיכנס למוזיאון.


ארמון החורף מואר בלילה. מומלץ לצאת לטיול לילי, כשכל הבניינים מוארים

אין גבול למרחב שסנט פטרסבורג מציעה. ראשית, זהו המבנה הגיאוגרפי המעניין שלה בפתח הגולף של פינלנד, נהר הנייבה הכה דומיננטי יחד עם עוד כמה נחלים אחרים, התעלות המלאכותיות ואינספור הגשרים – חלקם מדהימים ויפים במיוחד – האיים הטבעיים והמלאכותיים. אחר כך זוהי הארכיטקטורה שלה, שמתחילה במצודה של פטר ופול, עוברת דרך המבנים מהמאות ה-18 וה-19 ומגיעה לשיאה בעיקר בברוק המענטז, החצוף, המשעשע שבא לביטוי במקומות כמו הגן המופלא של פטרהוף ובחלקים של ארמון החורף, הלא הוא ההרמיטאז'. ויש גם את הקתדרלות המרשימות בגודלן, כמו קתדרלת קאזאן וסנט איזאק, וכנסיות שחלקן בסגנון אירופאי כמו זאת של סמולני, ואחרות בסגנון פרבוסלבי-רוסי, כמו למשל כנסיית הדם השפוך שנראית כאילו צצה הישר מדיסנילנד, ועדיין היא יפה. ומבני הציבור, התיאטראות והמוזיאונים, הפסלים, השורות האינסופיות של מבנים לשפת תעלות. אחרי שראיתם את סנט פטרסבורג ביום, עשו טיול לילי כשכל מבני העיר מוארים בלילה. מראה מרהיב.


נגן רחוב. שימו לב למדרכה המרוצפת ולפיתוחים הנפלאים מאחור
צילום: sweejak, flickr

ועוד לא הזכרנו את המבחר הענק של חיי התרבות, בפנים וברחוב, קונצרטים, תערוכות, אירועים, בלט בתיאטרון מריאנסקי (יקר!) וכמובן המוזיאונים. קודם כל וראשון לכל ההרמיטאז', שפשוט אין חשק לצאת ממנו. הוא ענק והוא מרהיב. האולמות והחדרים מלאים באוצרות, גובלנים מדהימים על הקירות, גלריות מצוירות על הקירות, אינספור של מוצגים החל מדיוקנאות של צארים וצאריות, אוספים של פברז'ה, יצירות אמנות של ליאונרדו דה וינצ'י ורפאל, בלי סוף. תשכחו מעייפות של רגליים. זהו תירוץ נדוש.

אחר כך אלו הם בתי הקפה שהחלו לצוץ בכל מקום. זאת עיר שחבויה מפני הקור בחורף, לכן חלק מהם נמצאים במקומות מוזרים, כמו במפלס מתחת לרחוב ומהחלון אתה רואה רק את רגלי העוברים ושבים, אבל עם בוא האביב מתעוררים בתי הקפה של החוץ ופשוט תענוג לשבת בהם.


קינוח מורכב (וטעים מאוד) בבית קפה מקומי | צילום: sweejak, flickr

אלו הם ברים, שעם התארכות השעות וקצב הוודקה והבירה שמגיעים לשולחן, מוציאים החוצה את הרוסים שאוהבים לבלות, לשתות ולרקוד, וזה לא משנה אם הלהקה מנגנת מוזיקה רוסית או ג'אז. הם על הרגליים ועושים הרבה רוח ושואו. אם אתם מוזמנים להצטרף לשתייה, אל תנסו לעמוד בקצב, זה בלתי אפשרי. הוודקה מצויה בשפע, ויש אינספור סוגים. בין הטובות יותר נמצאות רוסקי סטנדרט, דיפלומט וז'וראבלי. הבירה רוסית לא רעה, נסו נבסקואה או באלטיקה.


הכיכר של ארמון החורף, המהווה חלק ממוזיאון ההרמיטאז' הנפלא | צילום: yasmapaz & ace, flickr

מה עם מסעדות? אין לי ספק שיש וטובות. אני עשיתי טעות והזמנתי חצי פנסיון במלון. במשך שבוע אכלתי את אותו בורשט דלוח, קרטושקי (תפוחי אדמה) חצי שרופים, ריבה (דג) שכנראה היה בקלה קפוא שהופשר, כרוב ניצנים וגזר גמדי מהקפאה. אפילו הדג מלוח, הסילודקה, היה חיוור משהו. לא היה בזה שום דבר מהזוהר של אוכה, מרק הדגים המפורסם, או של הביפסטורגנוף, שליד הארמון שלו בנייבסקי פרוספקט חלפתי יותר מפעם אחת, או אפילו של פירושקי (בצק ממולא) כפי שמוכרים ברחוב כדי שיעשה לי נחת.

קל להסתובב בעיר. היא ענקית, אבל המטרו נוח לשימוש, יעיל וזול. היו על המשמר מכייסים (קחו אתכם בכיס צילום של דרכון, לא את הדרכון עצמו), וצאו לרחובות לשוטט, להתרשם ולהתאהב.


לחצו להגדלה


סנט פטרסבורג בחורף

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.