תפריט עמוד

סן ג'ימיניאנו – מגדלי קסם

איש אינו ידוע בוודאות מדוע נבנו מגדלי האבן המעטרים את קו הרקיע של העיירה סן ג'ימיניאנו. הסמטאות והחומה העתיקה רק מוסיפות למסתורין

קו הרקיע של סן ג'ימיניאנו (San Gimignano) מופיע ונעלם חליפות כשנוסעים לאורך הכביש המתפתל המוביל אל העיירה. מוקף בנוף חקלאי, בין כרמי ענבים וזיתים, מציץ מרחוק על פסגת גבעה אוסף של מגדלי אבן. 14 מגדלים, שנותרו מתוך 74 שנבנו בימי הביניים, והפכו לסימן ההיכר ולסמלה של סן ג'ימיניאנו, "מנהטן של ימי הביניים".

סן ג'ימיניאנו השתמרה להפליא. טיול בסמטאותיה מאפשר הצצה למרחק של 700 שנה אחורה, אל ימי הביניים. העיר הקטנטנה מוקפת חומה, ובנויה בשילוב של אבן טרברטין לבנה ולבנים אדמדמות. סמטאותיה ציוריות, מתעקלות, וכולה מסקרנת, מסתורית וצופנת סוד.

סביב המגדלים נרקמו מיתוסים שונים וקיימות השערות שונות לגבי סיבת בנייתם. אחת מהן גורסת כי המגדלים נבנו כמבצרים עירוניים פרטיים, שהגנו על יושביהם במאבקים שהתחוללו בין משפחות העיר, שנחצו בימי הביניים בין תומכי האפיפיור לתומכי הקיסר.

דעה אחרת היא כי המגדלים נבנו כדי להציג את עושרן וכוחן של משפחות האצולה, שהתחרו ביניהן על גובה המגדל. עם הזמן נחקק חוק שאסר על בניית מגדלים מעבר לגובהו של מגדל ראש העיר (הפודסטה, Podesta) – אבל אפילו החוק לא הצליח לעצור את התחרות.

ההשערה השלישית מציבה סיבה כלכלית לבנייה. תעשיית הטקסטיל שפרחה בעיר התמחתה בצביעת בדים בצבע הזעפרן היקר. כדי לשמור על איכות הבדים הם נתלו לייבוש בתוך המגדלים, מוגנים מפגעי השמש והרוח.

כך או כך, קסמם של המגדלים בולט לעין, ובמוזיאון העירוני (Museo Civico) שבבית העירייה הישן, הקרוי פאלאצו דל פופולו (Palazzo Del Popolo), ניתן אף לטפס על אחד מהם ולצפות מלמעלה בנוף המרהיב. כתובת: Piazza del Duomo

כיכר ועוד כיכר
כמו בכל ערי טוסקנה, העיר העתיקה שייכת להולכי הרגל. לאחר שנכנסנו בשער הדרומי – פורטה סן ג'ובאני (Porta San Giovanni) – נתחיל לטפס במעלה הרחוב בעל אותו השם. זהו המרשים והציורי שברחובות העיירה, והוא מוביל לאורך חנויות של אוכל, קרמיקה צבעונית ומזכרות אל הכיכר המרכזית.

בטוסקנה מתרכזות מרבית הפעילויות העירוניות בפיאצה (Piazza) – הכיכר. בסן ג'ימיניאנו, בשונה משאר העיירות, מחולקת הכיכר המרכזית לשתי כיכרות צמודות. הראשונה שנגיע אליה היא הפיאצה דלה צ'יסטרנה (Piazza Della Cisterna), כיכר הבאר. זוהי כיכר ציורית, שקסמה נובע מאי הסימטריות שלה ומהאינטימיות שיוצרים המבנים והמגדלים המקיפים אותה. במרכזה הבאר, מקום מפגש ומוקד חברתי וגם מקור החיים בעת מצור, שהיה שכיח בתקופה שבה פירנצה וסיינה נלחמו זו בזו על השליטה באזור והערים הקטנות היוו חלק במאבק.

כיכר הבאר נפתחת אל כיכר נוספת: פיאצה דל דואומו (Piazza del Duomo, "כיכר הקתדרלה"). זהו לב העיירה ומרוכזים בו המבנים העירוניים החשובים ביותר מימי הביניים – הדואומו, בית הפודסטה ובית העירייה, שמשמש היום מוזיאון עירוני. גם כאן משמשים המגדלים תפאורה מרהיבה לכיכר, ודווקא הדואומו – קתדרלת הקולג'יאטה (Collegiata) – מפנה כלפינו חזית חמורה וצנועה שאינה מרמזת ולו במעט על האוצרות החבויים בה.

הקתדרלה בנויה בסגנון רומנסקי, וחללה הפנימי המעוטר הוא אחד היפים שאפשר לראות בכנסיות איטליה. הקשתות התוחמות את המעבר הפנימי המרכזי צבועות בפסים מהממים של כחול ולבן, וכחול התקרה מעוטר בכוכבי זהב. על קירות המעברים הצדדיים שני מחזורי פרסקאות דרמטיים – האחד מתאר סצינות מהתנ"ך והשני מהברית החדשה. שני המחזורים צוירו במאה ה-14, והם צבעוניים, ססגוניים ומקרינים תמימות שופעת חיים. הכניסה בתשלום.

הקדוש, הצייר ומגיפת הדבר
פנינה נוספת נמצאת במורד רחוב סן מטאו (San Matteo), היוצא מכיכר הקתדרלה ומוביל אל שער העיר הצפוני. מעט ימינה מהשער, בין הסמטאות, נמצאת כנסיית סנט אוגוסטינו (Chiesa di Sant'Agostino), ובה מחזור חיי אוגוסטינוס הקדוש, אבי התיאולוגיה הנוצרית, שצויר בידי בֶּנוצו גוצולי, בסגנונו מלא החיים ועתיר הפרטים.

בשעה שגוצולי עמל על ציור זה, בשנת 1462, פרצה שוב מגיפת הדבר, שכמאה שנים קודם לכן עשתה שמות באוכלוסיית אירופה. גוצולי גויס בדחיפות על ידי הכנסייה, באמצע עבודתו, לבצע עבודה אחרת – ציור של סבסטיאן הקדוש, פטרון המגיפות, כקריאת עזרה דחופה לקדוש. ציור זה נמצא היום בכנסיית סן אוגוסטינוס כציור מזבח.

עם חלוף המגיפה הוזמן בנוצו גוצולי על ידי פרנסי העיר לצייר שוב את סן סבסטיאן, הפעם כ-ex voto – ציור שהוא קיום נדר, הודיה לקדוש על היענותו לבקשת העזרה. ציור זה נמצא בקתדרלת הקולג'יאטה, על קיר היציאה האחורי המוביל החוצה אל הכיכר.

לאחר התרעננות ומנוחה באחד מבתי הקפה הפתוחים אל שתי הפיאצות, או סתם על מדרגות הבאר, נמשיך למוזיאון ייחודי: מוזיאון העינויים (Museo Della Tortura), המציג מבחר מרשים של מכשירי עינויים ששימשו את האינקוויזיציה בימי הביניים (אם כי אין לעיר קשר ישיר לאינקוויזיציה). לא כל אחד אוהב את המוזיאון הזה, אבל הוא בהחלט מסקרן ומעורר מחשבה. כתובת: Porta San Giovanni 123, Piazza Cisterna

תצפית לקינוח
בעבר חבה סן ג'ימיניאנו את פרסומה ושגשוגה לעולי הרגל הרבים שעברו בה בדרכם דרומה לרומא. בעיר פרחו אכסניות רבות, בתי מסחר, מסעדות וכנסיות שאירחו את עולי הרגל, ואוכלוסייתה היתה כפולה מזו של היום (כ-7,000 תושבים). לאחר מגיפת הדבר הגדולה ב-1348 ואחר כך גם הסטת הדרך לרומא, חוותה העיר ירידה כלכלית, ורק במאה העשרים, הודות לתיירות ולתעשיית היין המקומית, היא שבה והתאוששה. היום קשה לתפוס את סן ג'ימיניאנו ברגע שקט, אבל שווה לנסות. סטייה קטנה מהרחובות הראשיים מובילה לסמטאות הפחות מתוירות והיותר אינטימיות, בהן מודגשת אווירת ימי הביניים.

לפני שניפרד מהעיר ונגלוש חזרה דרך ויה סן ג'ובני אל מחוץ לחומות, נקיף עוד את הקתדרלה ונעלה במעלה הסמטה שמימיננו אל שרידי המצודה (Rocca) מהמאה ה-14. המקום משמש היום גן ציבורי נעים ונערכים בו לעתים אירועים והקרנות סרטים. נטפס במדרגות אל ראש חומת המצודה ונעיף מבט אחרון בנוף המגדלים הייחודי ובגבעות הירוקות המקיפות אותו.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.