סוסיתא – טיול לילי

בשנים האחרונות טרחו ארכיאולוגים מישראל, ארה"ב ופולין, ונברו בעפר הפסגה, כדי לחשוף לאור השמש את אוצרות העיר סוסיתא, אשר בעברה המפואר של הגבעה הנשכחת הזו, התנוססה ככתר עתיר צריחים וזיזים על קודקודה.
היא הוקמה לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה, כמבצר של מלכי מצרים הפתולמאים מול הצבא הסורי הסלווקי. את בעיית צחיחותה של הגבעה והקיץ הלוהט והארוך של בקעת הכנרת פתרו בדרך המוצלחת של משיכת מי המעיינות משולי הגולן – בנחל אל על ובנחל אפיק – באמצעות אמות מים וסיפון עשוי חוליות אבן מסותתות בקפידה. כך מילאו את פסגת העיר ומורדותיה בבורות ובבריכות ואפילו נימפיאון בנו בכיכר העיר, שניצב על שתי קומותיו, עמוס בפסלי אדם וחיה. אלו פלטו מים מנקבים שבראשיהם ובחלציהם, והמים הלכו ונקוו במאגר גדול בשולי הכיכר המרוצפת, להנאתם ולרווחתם של בני המקום.

דורות מאז שנבנתה סוסיתא, שהיו קוראים לה גם א – סוסיה, והנכרים שישבו בה, ואף הרומים שבאו לשלוט בארצנו אחרי החשמונאים והמצרים והסורים, קראו אותה היפוס, כלומר – עיר הסוסים.
בתהפוכות העיתים ההן עברה מיד ליד, כלומר מידי נכרים – שעל כן היתה שייכת לברית הערים הנכריות בארץ, הדקאפוליס – לידי יהודים, שאז היו אלה מתאנים לנכרים ומציקים להם כנקמה על הרעות שהמיטו הם על ראשי היהודים קודם לכן, וחוזר חלילה.
כיוון שבימים כתיקונם עסקו בני סוסיתא – נכרים ויהודים כאחד – בעסקים עם טבריה, שרחוקה מהם בקושי 10 ק"מ מהלך שייט מהיר על פני הכנרת, וכיוון שהיו אלה מעורבים כל חייהם באלה, נזקקו הניצים לתואנות, כדי לקום ולשחוט אלו את אלו מדי פעם. היו הגויים מעלילים על היהודים עלילות של בוגדנות בקיסר ומרדנות בשלטון וכיו"ב, ומאחר שעלילת הנאמנות כבר היתה תפוסה, נותר ליהודים להשתמש בעלילת השחיתות. ואכן, טענו היהודים, ששכניהם הנכרים שטופי זימה, ואפילו מובא במדרש משם רב תנחומה (פסיקתא דרב כהנא כ"א) בסיפור על גאיוס מן גדר ולוקיוס מסוסיתא, שהיו מתגנבים אלו בנשותיהם של אלו ואלו בנשותיהם של אלו, ולימים נפלה קטטה ביניהם, וזה הרג את אביו וסבור היה שאינו אביו. ורצו היהודים לומר, לא זו בלבד שהנכרים זנאים וחמדנים אלא אף רוצחים, ולא די שכל אחד מן החטאים היה עילה לחיסול החוטא, אלא שבבת אחת ראוי לו לנכרי מסוסיתא להיאבד שלוש פעמים מעל פני האדמה.

כפי שההיסטוריה מלמדת, תקופת "הסובלנות ואהבת השכנים" הזו חלפה מן העולם כאשר יהודי סוסיתא הוכו מכה גדולה ואי שם לפני כ-1600 שנה נעלמו מן העיר. זו נותרה כולה בידי הנכרים שהפכו בינתיים לנוצרים. תחת היכלות אלוהיהם – רומים, יוונים, סורים, נבטים ויטורים – בנו כנסיות לשמו של הצעיר הגלילי שנצלב בירושלים, וחמש מהן נותרו עד היום במקום, אלו הכנסיות שנחשפו לאחרונה, על עמודיהן הנפולים מימי רעידת האדמה הנוראה של השעה 10:00 בבקרו של השמונה עשר בחודש הראשון בשנת שבע מאות ארבעים ותשע, ועל עיטורי מלכות שבהן, כתובותיהן ופסיפסיהן אשר חלקם כבר הונחו בבתי נכות שונים.
סופה של העיר, שנכבשה בשנת 635 בלא קרב בידי הגנרל הבדואי הגדול, שורחביל אבן חסנה, שהיה אחד המפקדים של צבאות הערבים בצאתם ממדבר ערב בדרכם להקים עולם חדש. שמה תורגם לערבית – אלחסן, כלומר [עיר] הסוסים ומהר מאוד ירדה בקול דממה דקה מן הבמה.

חכם בלילה
לילה, לאור ירח מלא בלבד, מאפשר ללכת שבי אחרי יפי המקום, בין עמודי כנסיותיו, ברחוב החשוף בחלקו, בכיכר העיר הרחבה המוקפת בשרידי המקדשים והכנסיות ועם קולות חרקי הלילה הבוקעים ללא הרף מהשיחים, מהעצים ומהחורבות.
מן הקצה המערבי של סוסיתא יורדת לכנרת דרך עפר מפותלת מאוד, היא מסומנת בשחור, והיא הדרך, שבה היו עולים חיילי צה"ל אל המוצב – היחיד הישראלי מעל הכנרת – שהיה כאן עד מלחמת ששת הימים. הליכה בליל ירח בדרך הזו, מעל הכנרת שלוכדת את כל אורות היישובים סביבה, היא חוויה ענקית שקשה לתאר במילים.

מידע מועיל
מפה: טיולים וסימון שבילים גולן, חרמון ואצבע הגליל (מס' 1), קנ"מ 1:50,000

שביל מסומן שחור מוליך אל הפסגה עטורת החפירות הארכיאולוגיות. השביל כבוש על האוכף הטבעי אשר מחבר את ערפה המזרחי של גבעת סוסיתא, הנפרדת מסביבותיה, אל הגולן. על אותו אוכף צר, לאורך השביל, נראים היטיב שרידי אמת המים, אם כתעלת אבן ואם כסיפון עשוי חוליות אבן גדולות.