תפריט עמוד
• עונה מומלצת: סוף החורף והאביב (שימו לב: אירוס הארגמן פורח בין פברואר לאפריל, אבל גם מוקדם יותר יש פריחה יפה בשמורה).

• התאמת המסלול: לכל המשפחה, מתאים ביותר כטיול אחר-צהריים קצר.

• קושי המסלול: קל מאוד.

• אורך המסלול: כשני קילומטרים.

• משך המסלול: כשלוש שעות.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 7, "השרון ומערב השומרון".

• הגעה מהמרכז: נוסעים בכביש החוף החדש (כביש מס' 2) עד מחלף נתניה דרום. פונים מהכביש ימינה ושמאלה (בגשר מעל הכביש הראשי) אל נתניה. ברמזור הראשון פונים שמאלה ונוסעים ישר עד לירידה של דרך עפר לחוף הים. במקום מגרש חניה המהווה את נקודת ההתחלה ואת נקודת הסיום של המסלול.

מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

הפעם נצא לטייל בשמורה פרחונית ויפה שנמצאת במרכז הארץ. נרחיק רק עד פאתיה הדרומיים של נתניה, ושם במרחק כמה מטרים מהכביש הראשי נוכל לפגוש ברבים ממכמני העונה. עבור קציני החי"ר שבינינו זו הזדמנות מצוינת להיזכר בנפלאותיו של "אסון הטבע" – אחד ממבחני הכושר של מכון וינגייט, שמסלולו חופף לחלק מהדרך שנעשה.

ממגרש החניה נצא דרומה אל עבר נחל פולג עצמו. סימון שבילים אדום ינחה אותנו אל עבר הערוץ הזורם, בסמוך לנקודת השפך שלו לים. בדרך כלל מונחים במקום מספר קרשים ואבנים, שעליהם ניתן לחצות את הנחל, אולם בלית ברירה נשיל נעליים ונחצה יחפים בנקודה בה המים רדודים (ותמיד יש כזו בגלל סחף החול).

לצד הכלניות, הנוריות והסביונים הפורחים בשמורה, בולט אירוס הארגמן שצבע עלי הכותרת שלו נע מסגול כהה ועד חום

נחל פולג הוא אחד מבין חמשת הנחלים המנקזים את השרון לים. בעבר מנע רכס הכורכר את זרימתו הרציפה לים, מה שיצר היקוות של מים ממזרח לרכס הכורכר, שהפכו לביצות מפיצות חולירע. ככל הנראה, היה זה במאה ה-19 לפנה"ס שהחליטו יושבי המקום לבצר את יישובם על ידי הקמת חפיר עמוק, שפילג את רכס הכורכר ואפשר בכך את זרימת המים דרכו. זהו גם מקור שמו של הנחל. הפרצה ברכס הכורכר נחצבה והורחבה במהלך התקופה הרומית, אך הוזנחה מאז התקופה הממלוכית (מאה 13 לסה"נ) ולכן השתרעו כאן ביצות עד להתיישבות הציונית בארץ.

את הקילומטר הראשון של המסלול נעשה לאורך החוף, דרומה. מימיננו גלי הים ומשמאלנו הולך ומתרומם רכס הכורכר עליו בנוי מכון וינגייט. בנקודה בה המצוק מתחיל להתרומם נעקוב אחר שביל מסומן בירוק הנמשך לאורך השיפולים הצפוניים של הרכס. תוך זמן קצר יפנה החול הטובעני את מקומו לצמחייה מגוונת, שבכל זאת מצליחה להיאחז בקרקע בגלל שכאן התשתית היא של כורכר ולא של חולות נודדים.

בעונה זו של השנה בולט הירק של הצמחייה החד שנתית והפריחה רבה. נמצא כאן של כלניות ונוריות אסיה אדומות, סביונים צהובים, קחוונים שלבם צהוב ועלי כותרתם לבנים ועוד. על הפרחים הפשוטים יחסית ישנם כמה נוספים, אקזוטיים יותר – הבולטים שבהם הם צבעוני השרון (שפורח בין מרץ לאפריל) הבולט בכותרת אדומה דמוית להבה ועלים ארוכים מסולסלים מעט ואירוס הארגמן (הפורח בין פברואר לאפריל) הנמנה על קבוצת אירוסי ההיכל ולו כותרת בעלת גוונים שונים – מסגול, בורדו ועד כמעט חום. השביל הירוק מסתיים בשיא הגובה, ממש מעל הכביש הראשי.

מדהים לחשוב שכל מה שראינו נמצא ממש בסמוך לכביש כל כך ראשי… אם נשקיף מכאן לכיוון דרום מזרח, נוכל לראות פחות או יותר את מקומה של הפרצה החצובה ברכס הכורכר. משיא הגובה ממשיך שביל כחול הגולש מערבה במורד גאיון קטן ואחר נמשך במקביל לאפיק נחל פולג, בחזרה אל השביל האדום, בסמוך לנקודת חציית הנחל. מכאן הדרך חזרה לרכבים כבר מוכרת לכולנו היטב.

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.