תפריט עמוד

לונדון עם ילדים: מוזיאון לכל ילד

בלונדון הגדולה יש כמאתיים מוזיאונים וגלריות, וזאת כמובן פרט לגלריות הפרטיות לאמנות שמספרן גדל בעוד אתם קוראים את המלים הללו. אלה שעוינים מוזיאונים מעצם קיומם יפסיקו בבקשה את הקריאה ממש כאן. מי שממשיך וקורא כדאי שיידע כי הפחד ממוזיאונים, או ה"מוזיאופוביה", אינו מחלה שנולדים איתה. האדם נדבק בה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, הגיל שמאופיין ב"הכל או כלום".

נכנס לו הצעיר בוגר צה"ל למוזיאון הוותיקן, אומד במהירות את כוחו הוא ואת כוחותיו של האויב. עד מהרה מתברר לו שבנשק האינטלקטואלי שבו הוא מצויד, לא יוכל לכבוש את המוזיאון ולהכניע אותו. המשפט שיאמר לחבר'ה, ורובם יסכימו איתו, הוא: "אני שונא מוזיאונים". כשהמוזיאופוב גדל ומוליד ילדים, הוא מעביר להם את המחלה, וכך מתגבשת הדעה העממית שילדים לא אוהבים מוזיאונים.

הדרך, למי שכמובן רוצה, להתגבר על המחלה היא להבין שמוזיאון לא כובשים, אלא מניחים לו לכבוש אותך. ביציאה ממנו אין שום מבחן ידע, ואם נכנסת למוזיאון ולא למדת דבר, גם יצאת טוב. לנשיונל גלרי שבלונדון, למשל, שבו מוצגים ציורים מימי הביניים ועד האימפרסיוניזם, כדאי להיכנס כדי לראות ציור אחד או שניים, לשבת בקפיטריה ואולי לשוטט קצת בחנויות הספרים.

ילדה במוזיאון. לא נולדים עם פחד ממוזיאונים | צילום: אייסטוק

בעיה נוספת שעומדת בפני המבקר, בעיקר במוזיאונים גדולים, היא בעיית ההתמצאות. התמצאות במוזיאון, כמו בעיר או בנסיעה, יכולה להיות דווקא דרך נהדרת להשתעשע, ויש ילדים רבים שעצם הניווט יהפוך לחוויה היפה ביותר בביקור במוזיאון. מיותר לומר שכשההורים סקרנים זה עובר, ולאו דווקא דרך הגֵנים, לדור הבא. לכן כדאי לספר לכולם מה מצפה לנו במוזיאון המלחמה, למשל, ואיך נראה הטנק הראשון, ולמה הוא נראה ככה.

מתוך השפע העצום של חללי התצוגה בלונדון בחרתי שישה מקומות לפי טעמי האישי. ברובם ביקרתי עם ילדים, וכמעט בכולם הילדים נהנו אפילו יותר ממני. שימו לב: רוב המוזיאונים סגורים בחג המולד, בראש השנה ובחג שנקרא "Boxing Day", ובכל מקרה תמיד כדאי להתקשר לפני שמגיעים ולבדוק את שעות הפתיחה.

בלפסט, אוניית הוד מלכותה (HMS Belfast)
מוזיאון שהוא בעצם אונייה: מבוך של סיפונים, מדרגות ומעברים צרים. זוהי המשחתת היחידה של הצי הבריטי שנשארה מימי מלחמת העולם השנייה, והיא בעצם מוזיאון חי של מה שעשה הצי במלחמה הזאת. יש על האונייה גם תצוגה קטנה, אבל התענוג האמיתי הוא לשוטט בה ולדעת שאתם לא חייבים לגור בה, להילחם עליה ולהפעיל בצפיפות ובחום את 32 התותחים שלה. בדרך רואים את העוגן הענקי של המשחתת, את הערסלים שעליהם ישנו המלחים ואת כיסא האדמירל שפיקד על האונייה. הכי חשוב לשמור על הילדים שלא יינגפו בכל מיני חלקי מתכת.


הבלפסט בגלגולה הנוכחי כמוזיאון | צילום: Alexander Johmann, flickr

מוזיאון הקיטור של גשר קיו (Kew Bridge Steam Museum)

המהפכה התעשייתית התאפשרה בעיקר כשהצליחו לרתום אליה את הקיטור ככוח מניע. במוזיאון הזה (הממוקם באתר שבעבר היו בו תחנות שאיבת מים שהופעלו באמצעות קיטור) יש אוסף חשוב של מכונות שהופעלו בקיטור. גם במוזיאון המדע אפשר לראות מכונות הפועלות על לחץ אדים, אבל למי שרוצה להתרשם באמת מה עשה הקיטור לאנגליה, כדאי מאוד לבקר כאן, בעיקר כשמפעילים את מנועי הקיטור.
אתר אינטרנט

מוזיאון הקיטור. כדאי לבקר בעת שמפעילים את המנועים | צילום: אמנון אבישי
המוזיאון הימי הלאומי (The National Maritime Museum)
אנגליה נחשבה למעצמה ימית, והמוזיאון הימי העשיר והענקי, ששוכן בגריניץ', נותן לזה ביטוי חי. זה מקום שכדאי לדעת מראש לגביו מה אתם רוצים לראות וקצת ללמוד את הנושאים המעניינים. חייו של הגיבור הבריטי האדמירל נלסון וקרב טרפלגר המפורסם (שבו ניצח נלסון את הצי של נפוליאון), למשל, יכולים להיות סיפור מרתק. חסרי הסבלנות יכולים להגיע ישר לאגף שתוכנן עבור ילדים (All Hand Gallery), שם יש אמצעי הפעלה שונים, והוא גן עדן לכל ילד שמתעניין בימאות.
אתר אינטרנט

המוזיאון הימי הלאומי. יש אגף מיוחד לילדים | צילום: ChrisO, GFDL

מוזיאון המניפות (The Fan Museum)

אם אתם מגיעים לגריניץ', אל תוותרו על מוזיאון קטן ומיוחד. גברת הלן אלכסנדר משוגעת על מניפות, ותוכלו לראות שם כ־3,000 מהן, שיוצרו החל מהמאה ה־11 ועד ימינו. חצי שעה מזמנכם שתקדישו למקום הזה תיזכר לאורך שנים. החל מתשעה ביולי 2002 תוצג תערוכת מניפות שציירו ילדים לקראת חגיגות היובל למלוכת אליזבת השנייה (התערוכה תימשך לפחות שבועיים). באוגוסט תוצג תערוכה של מניפות תחרה.
אתר אינטרנט

מוזיאון הטניס של ווימבלדון
(The Wimbledon Lawn Tennis Museum)

מי שספורט הטניס רחוק מלבו, אין סיכוי גדול שיטרח ויבוא לווימבלדון. אבל מי שחושב שטניס הוא ספורט מעניין יגלה מוזיאון שמשתמש בכל האמצעים המודרניים, כולל פעלולי קול, כדי לספר על תולדות הטניס, שקיים כבר מימי יוון העתיקה (ולא התחיל כמו שנדמה לנו בזמנו של הנרי השמיני). התצוגה העיקרית עוסקת כמובן במשחקי ווימבלדון, שנפתחו ב־1877.

קטרים במוזיאון הילדות. המבוגרים ייהנו לא פחות מהילדים | צילום: אייסטוק

מוזיאון הילדות של בת'נל גרין
(Musem of Childhood)
זהו אחד האוספים הגדולים בעולם של צעצועים ומשחקים. הניסיון מוכיח שדווקא מוזיאונים כאלה אהובים במיוחד על מבוגרים. התצוגה פשוטה מאוד ואין שם הרבה פעלולים אלקטרוניים, כפי שאולי אפשר לצפות, אבל איזה אוסף נפלא. כארבעים בתי בובות מצוידים בכל אביזר אפשרי, דגמי רכבות, משחקים וצעצועים מהמאה ה־17 ועד ימינו, עם דגש ברור על התקופה הוויקטוריאנית. יש במוזיאון גם פעילות יזומה לילדים, בעיקר ציור וצביעה. מי שאוהב ספרי ילדים של פעם יוכל לקנות פה העתקים חדשים של ספרי ילדים מהמאות ה־18 וה־19. אין לי ספק כי תבלו פה שעתיים לפחות, וכמו שהאנגלים אומרים – מקום מתאים ליום גשום.
אתר אינטרנט

האדריכלות המפוארת של לונדון

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.