תפריט עמוד

יער עירון – בצל אלונים עתיקים

כשעומדים בפקק הבלתי נמנע בוואדי עארה, בדרך ליערות הצפון, כדאי לרדת מהכביש ולהכיר יער אחר, קרוב יותר ויפה לא פחות. ביער עירון יש עצי חרוב ואלון עתיקים, חלקם בני מאות שנים, פינות חמד ונקודות תצפית נהדרות

במקום שבו צעד בעבר צבאו של תחותימס מלך מצרים בדרכו לכבוש את מגידו המורדת, בוואדי עארה המפריד בין הגלבוע לרמות מנשה, שם יושב עכשיו לבטח יער עירון. רובנו חלפנו על פניו פעמים רבות, רובנו גם מעולם לא ביקרנו בו. אולי האשם הוא בפקק ואדי עארה, ואולי ביעד הנחשק בצפון שאליו היו מועדות פנינו. בכל מקרה, כדאי לפנות רגע או שניים, ואפילו קצת יותר, לקפוץ ליער עירון ולגלות בו בוסתנים עזובים, עצי אלון עתיקים, פינות חמד ונקודות תצפית נהדרות.

פעם היה האזור כולו מכוסה עצים של אלון תבור, חלק מיער האלונים שכיסה אז את אזור השרון כולו. כיום יער עירון, הנפרש משני צדדיו של כביש 65 , הוא "יער מעורב" של אלונים, אורנים, ברושים, חרובים ומיני עצים אחרים. סיפורו הוא גם סיפורם של מרבית יערות הארץ הקדומים. הצומח המקורי שגדל בו הוכחד ברעייה, בכריתה ובבעירה. לאחר קום המדינה נטעה על פניו קרן קיימת יער שעיקרו אורנים. אלא שבשנות השמונים תקף את היער המזיק אצריית האורן ועשה בו שמות. העצים הנגועים נכרתו בינתיים, ובמקום חזרה להתחדש ולהתפתח הצמחייה המקורית, ולצידה, לשם חיזוק, ניטעו מינים נוספים. לכל אחד מהעצים הללו, הנטועים והמקוריים, יש גוון אחר של ירוק: ירוק זית לזית, ירוק כהה לחרוב, ירקרק בהיר לאלון ושלל גוני ירוק נוספים.


מעצי היער הקשישים, שהצליחו לחמוק מהעיזים והגרזנים | צילום: חנן ישכר

מפגש עם זקני היער
נוסף לכל אלה עדיין נותרו במקום שרידים של חורש טבעי, פה ושם גם בוסתנים שממשיכים לתת פרי, ועצי חרוב ואלון עצומי ממדים ובאים בימים שהצליחו לחמוק מן העיזים ומן הגרזנים, ועתה הם מסתתרים באפלולית, קליפתם מגובששת וגזעיהם חלולים. מדענים מעריכים כי העצים הללו הם כיום בני 500-400 שנה. כיצד נשתמרו? אין איש יודע. אולי היה זה מקום קדוש למישהו, אבל גם אם כן, נותרו ממנו בימינו רק סיפורי פולקלור (סקרנים? פרטים במסלול הטיול).

היער ברובו אינו מתויר. לא כדאי להתפתות ולהצטרף להמונים הצובאים בשבתות על אזור החניון היחיד שבו. אם לא מתעצלים וממשיכים במעלה הגבעה, ברכב או ברגל, בין עצי אורן נטויים על צידם, מגיעים אל אמפיתיאטרון קטן ומוזנח שממנו יוצא שביל הפסגה. זהו שביל טיול מעגלי שאורכו כקילומטר והוא עובר בין עצי חורש, עצי אורן צעירים, ומעוטר נקודות תצפית נהדרות ופריחה אביבית.

ביער פרושים שדות של מצליבים ועכנאים, וגם כלניות, רקפות, סחלבים וצבעונים. בין העצים אפשר למצוא חרדלים, סרפדים, קוצים למיניהם וצמחים אחרים העולים במקומות שבהם הפריע האדם את התפתחותה של הצמחייה הטבעית. באזורים אחרים גדלה צמחיית חורש טבעית: קידה שעירה, סירה קוצנית ושפע של צמחי בצל ופקעת.

בסמוך למחצבת ורד יש אזור בלתי מתויר נוסף שמומלץ לפקוד. מעט לפני המחצבה, אחרי תחנת השאיבה, פונים לדרך עפר עבירה לכל כלי רכב. אמנם אין כאן ספסלים ושולחנות פיקניק, אך יש עצים עתיקים ופינות שקטות לרוב שאפשר לערוך בהן פיקניק כהלכתו.

מסלול טיול: לאורך הסיב האופטי
נקודת מוצא: הכניסה הראשית לחלקו הדרומי של יער עירון
נקודת סיום: למי שהשאיר רכב איסוף בסוף המסלול – כביש 6353 , בסמוך לצומת חריש
איך מגיעים: מכביש 65 כקילומטר ממזרח למחלף עירון, פונים דרומה על פי השילוט ליער עירון. מיד אחרי שעוברים מימין את קידוח ואדי עארה 2 פונים מערבה (ימינה) לשביל עפר וחונים בסמוך למתקני הקידוח (1 במפה).
סוג המסלול: ברגל – חד כיווני או הלוך וחזור; ברכב – הלוך וחזור. מדובר בדרך עפר העבירה לרכב פרטי לאורך כל השנה
משך הטיול: שעתיים-שלוש בהליכה
עונה מומלצת: כל השנה, אם כי החורף והאביב יפים שבעתיים.

מסלול הטיול עובר בחלקו הפחות מתויר של היער, באזור של יער עבות שבו עצים עתיקים ופריחה אביבית נפלאה של עיריות, קחוונים, רקפות ומשטחים של מצליבים ועכנאים בצבעי צהוב-ורוד. מתקדמים במקביל לסיב האופטי (יש סימון!) שהונח ביער, אבל לא חייבים להיצמד אליו. אפשר ורצוי לשוטט במשעולים ולגלות לבד פינות חמד נסתרות. על פיקניק בצל העצים הקשישים לא כדאי לבנות. עדרי הבקר היו כאן עוד קודם. העדרים, המחבבים עד מאוד את צילם העבות של האלונים, נוהגים לנוח כאן, ושרידי הפרשותיהם עתירי החנקן מאפשרים לסרפדים, גדילנים וברקנים לעלות ולפרוח במקום עד לממדים בל יתוארו.


מפת המסלול – לחצו עליה להגדלה

מהחניה הסמוכה למתקני הקידוח (מס' 1 במפה) יוצאים לטיול רגלי. אפשר להשאיר רכב בסיום המסלול, בכביש 6353, בסמוך לצומת חריש, אך לא כדאי להתעצל – הדרך חזרה קלילה, מענגת ולא ארוכה. אפשר גם לצאת לטיול ברכב, אך אז יש להביא בחשבון כי בסיום המסלול דרך העפר חסומה ואין ממנה מעבר ברכב לכביש 6353. המסלול המתואר בהמשך מיועד למי שהצביע ברגליו.

פוסעים בשביל הראשי בתוך יער צפוף ומוצל של עצי אורן, ואז, אחרי הליכה קצרה, מצידו הימני של השביל ומטרים ספורים ממנו, מבחינים בעץ אלון תבור קשיש (2). המקומיים מכנים אותו "בלוט אל-ג'יני", כלומר האלון מוכה השד. ואכן, עם קצת מאמץ ודמיון אפשר לראות בענפיו המעוותים הנשלחים בפראות לכל הכיוונים את זרועותיו המתנפנפות של שד נורא. האגדה מספרת כי כאשר ניסו לכרות את העץ כדי להפיק ממנו פחמים, יצאה מן הגזע בת קול, הפכה לשאגה והניסה את הכורת על נפשו. מאז ועד היום נזהרים תושבי האזור בכבודו של העץ. ממש בסמוך למקום גדל אלון אחר, צעיר בהרבה, ולנו רק נותר לתהות אם מדובר בצאצאו וממשיך דרכו של הקשיש.

במבוך השבילים המתפצלים
חוזרים לשביל וכעבור 100 מטרים, משמאל לדרך, ניצב עוד עץ אלון (3), מרשים אף יותר בגודלו ומוקף סרפדים בעונה. ממשיכים לפסוע, ושוב, הפעם מימין – זוג עצי אלון עבותי גזע (4), הנטויים זה אל זה כמתקשים להיפרד. השביל ממשיך ומתפתל בינות לאורנים בכיוון דרום-מערב. לאחר כ-50 מטרים פונים ימינה (5), הולכים עוד קצת, וממש על השביל, מצד שמאל, גדל אלון קשיש נוסף (6), מעט פחות ממוזל מחבריו. מישהו התאנה לו, נעץ בו קרש ויצר מעין חלון או מרפסת בין ענפיו.


יער עירון – הירוק היום ירוק יותר | צילום: חנן ישכר

חוזרים לשביל הראשי, המתנהל לאורכו של הסיב האופטי. מהדרך הראשית מתפצלים עכשיו שבילים נוספים, ואפשר לנסות ולחקור אותם. הנוף מתחיל להיפתח. מימין חולפים על פני חרוב בעל שני גזעים, ומיד אחריו נפרשת חורשה קטנה של עצי איקליפטוס (7). 300 מטרים אחריה – חרוב נוסף שמזיק כלשהו פלש לתוכו וחורר את גזעו (8). חולפים על פני התפצלות דרכים עם משוכת צבר מימין. בצידו השמאלי של השביל וכעשרה מטרים ממנו גדל עץ חרוב קשיש ומרובה גזעים (9). התפצלות הגזעים הזאו מעידה על טראומה שעבר העץ, מה שלא מפריע למוטת ענפיו להתפתח לתפארת.

מכאן הולך היער ומידלדל. האורנים מתחלפים בעצי חרוב ואלון והשביל, שהיה מוצל עד כה, הולך ונחשף לשמש, שמצידה מאפשרת למקום להתכסות בעונה באלפי פריחות. הליכה של 280 מטרים וטיפוס קצר במעלה הגבעה הנגלית לעין מובילים לתצפית נהדרת (10) – נוף של חרובים מסוקסים ומשוכות צבר מכל עבר, היישוב חריש על ההר משמאל, וגם כביש 6 שחותך את הנוף ממול. מכאן אפשר לחזור אחורה למכונית או להמשיך הלאה, לעבר מכונית האיסוף שבכביש 6353.

מידע מעשי 
מיקום: השרון || שטח: 3,300 דונם || כניסה: הכניסה הראשית לחלקו הדרומי של היער: במחלף עירון פונים מזרחה לכביש 65 לאחר כקילומטר פונים דרומה, על פי השילוט ליער ולמחצבת ורד; מכביש 574 פונים בצומת חריש מזרחה לכביש 6535. לאחר 2.5 ק"מ, שבמהלכם עוברים מעל כביש 6, מחנים את המכונית ופונים צפונה ליער; בסמוך לכניסה ליישוב חריש יש כניסה נוספת, ברגל בלבד. || חניונים ומיתקנים: חניון נופש פעיל עם שולחנות פיקניק ומיתקני משחק מיושנים. אין שירותים ואין ברזי מים. מתאים ל: רכב פרטי, הולכי רגל, משפחות, חובבי פריחה ||שילוט והכוונה: אין. מפת טיולים וסימון שבילים: הכרמל (מס' 4)

בתמונה הראשית: אלון עתיק ביער עירון. איש אינו יודע כיצד נשתמרו העצים בני מאות השנים

מתוך "ספר היערות", מאת ענת מדמוני, בהוצאת מפה – מיפוי והוצאה לאור


צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.