טיול פריחה: אל נחל מערה

נקודת מוצא: חניון נס הרים נקודת סיום: חניון מערת התאומים אורך המסלול: כ-8 ק"מ משך הטיול: כארבע שעות דרגת קושי: בינונית ציוד: מים, נעלי הליכה, כובע, פנסים עונה מומלצת: תחילת החורף (דצמבר-ינואר) מפת טיולים וסימון שבילים: מבואות ירושלים (מס' 9)

הטיול מתחיל בחורשת האורנים של חניון נס הרים. הצומח הטבעי בחורשה הנטועה דל מאוד (מעט רקפות ושיחים מדוכאים), אבל מחוצה לה, בשטחים הפתוחים והמוארים, יש שפע של צמחי בר. תופעה זו, של דלות בצמחים ביערות האורן, מכונה "מדבר האורנים" והיא נגרמת בעיקר בגלל השפעתם הרעילה של האורנים על צמחים אחרים.

ליד החניון מתחילה דרך עפר מסומנת אדום שכיוונה מערב והיא עוברת בשולי מטעים. רוב המטעים נטושים כיום, ואפשר לראות בהם את תחילת התהליך של כיבוש שטחי החקלאות בידי הצומח הטבעי. בין העצים יש נבטים רבים של כל מיני עשבים, שיחים צעירים של סירָה קוצנית ופריחה שופעת של ציפּוֹרני-חָתוּל מצויות. בסוף ינואר תפרח כאן גם ציפּוֹרנית מצרית, שיוצרת מרבד פריחה ורוד במטעים. על גדרות האבן מטפס פטל קדוש, המעיד בעצם נוכחותו על מי תהום גבוהים. ואכן, אחרי הליכה של כ-1,500 מ' תגיעו אל מעיין קטן הנובע מניקבה חצובה חבויה בתוך מיבנה. המעיין מוקף סבך של צמחים, ולידו יש ברז שאפשר לשתות ממנו.

ליד המעיין נפרד הסימון האדום מדרך העפר. דרך העפר ממשיכה מערבה, ואילו אנחנו פונים שמאלה (דרומה) ועולים בשביל מסומן אדום אל חורבת בית עיתאבּ. לאורך השביל יש פריחה שופעת של חינָנית הַבָּתָה ושל כְּתֵמָה עֲבַת-שוֹרשים, שהן מראשוני הפורחים בחורף. בימים של שמש נפרשים פרחי החיננית ומגלים את צידם העליון הלבן, ואילו בימים מעוננים הם נסגרים ואז רואים את צידם התחתון הוורוד של הפרחים. לצד חלוצי החורף פורחים המאספים של פריחת הסתיו, ובהם כַּרכּוֹם חורפי וסִתוָונית היוֹרה. פה ושם תראו רקפות ונרקיסים, ושושנות עלים של שִינָן עב-שורש שפרחיו צהובים. לרוב פורחי הסתיו יש אברי אגירה תת-קרקעיים (בצלים או פקעות), המאפשרים להם להקדים ולפרוח ללא תלות ישירה בגשם.

שני מעיינות ומבצר אחד
מקץ עלייה מתונה של כרבע שעה מגיעים אל חורבת בית עיתאב – שרידי כפר ערבי נטוש המכונסים בתוך חצר של מבצר רבוע מימי הביניים. בחורבה ומחוצה לה גדלים בשפע צמחי קירות ומעזבות. בעונה זו של השנה בולטים כאן סירפָּד הכַּדוּרים (זהירות – צורב!), צָלָף קוֹצני (בחורף הוא עומד בשלכת), שיכָּרוֹן זהוב, כָּתלית יהודה ומָציץ סורי.

כדאי להיכנס לתוך החורבה ולטייל בין חדריה. כדאי גם לטפס על החומות המקיפות את הכפר החרב, או על גגו של אחד המבנים במקום, וליהנות מתצפית מרהיבה על דרום הרי ירושלים, השפלה ודרום מישור החוף. ביום בהיר תוכלו לראות מכאן את הארובות הגבוהות של תחנת הכוח רוטנברג מדרום לאשקלון, את אשדוד ואת גוש דן.

כדאי גם לצרף לביקור בכפר-מבצר קפיצה קטנה למעיין חביב, שנובע מדרום לחורבת בית עיתאב: מעט מדרום לחורבה יש קבוצה של ברושים. הולכים אליה וגולשים ממנה דרומה אל ערוץ נחל מערה. מעל ערוץ הנחל יש מעיין קטן הנובע מתוך מערה. המעיין מסומן במפות ללא שם ותוכלו לזהותו על פי האלונים הענקיים שגדלים סביבו. אם לא שכחתם להביא פנס, ואם גזרתכם דקה, תוכלו להידחק אל תוך מערת הנביעה.

מהמעיין חוזרים אל המבצר וממשיכים מערבה בשביל המסומן אדום. הדרך עוברת בתוך בתה עשירה בצמחי תבלין: אֵזוֹב מצוי וצַתרָה ורודה, גַעֲדָה מצויה וכְּתֵלָה חריפה. אם תדרכו על אזוב או על צתרה, יינשא ריח "זעתר" באוויר. כקילומטר ממערב לחורבת בית עיתאב נמצא עין סיפלָה, ובסמוך לו, במערב, מצויים שרידי הכפר הערבי הנטוש סוּפלָה. גם עין סיפלה הוא מעיין קטנטן, שמימיו מטפטפים מתיקרת מערה טבעית. אם תחפשו טוב-טוב בין גושי הסלע ועצי האלון והחרוב במקום, תמצאו שקע ובו פתח קטן שאפשר להזדחל דרכו אל תוך מערת הנביעה. במשטחי הסלע ליד המעיין יש צמחי סלעים קטנטנים שמקדימים לפרוח, כמו חוֹפנַיִים מצוּיים, אֲביבית בֵּינוֹנית, צוּרית קטנת-פרי (קטנה) ואַליסוֹן מצוי.

אל תעירו את העטלפים משנתם
ליד עין סיפלה הופך השביל לדרך עפר, וזו גולשת אל תוך ערוץ נחל מערה. עוד כ-500 מ', והשביל נכנס למעבה החורש. העצים השולטים כאן הם אלון מצוי ובַּר-זית בינוני, ועליהם מטפסים אַספָּרָג החורש, קיסוֹסית קוצנית וזַלזֶלֶת הקנוֹקָנוֹת. לזלזלת, שפורחת בעונה זו, יש פרחים שנראים כמו פנסים קטנים הפוכים בצבע צהבהב.

השביל מתפתל עם הנחל. אחרי כשני קילומטרים של הליכה בחורש מגיעים אל משטחי סלע נטויים ששחקו מי השטפונות של הנחל. כאן המקום לשפשף מעט את אחורי המכנסיים ולהחליק במגלשות מעשה ידי הטבע. אחרי ההחלקה ממשיכים ללכת באפיק הנחל ונכנסים אל תוך חורש מפותח. עוד כ-300 מ', והשביל מגיע אל מערת התאומים בגדה הצפונית של הנחל.

מערת התאומים היא מערת המסה יפה המשמשת משכן למאות עטלפי פירות. בחורף שוקעים העטלפים בשינה וביקורים במערה מעירים אותם משנתם ומסכנים את חייהם. לכן נדחה את הביקור במערה עצמה לקיץ ונסתפק בהצצה מהפתח פנימה. עץ תאנה יפה גדל בפתח המערה ועל משטחי הסלע מעל פתח המערה (משמאל) יש נרקיסים רבים. מהמערה ממשיך השביל עוד קילומטר במורד הנחל עד חניון מערת התאומים. בקטע אחרון זה של הטיול תפגשו את כל הצמחים שראיתם קודם, וכן שיחים רבים של מַרוָוה משוּלשת, שהיא צמח מרפא חשוב וריחני המתאים מאין כמוהו לחליטה של תה משובח. רכב גבוה יכול להגיע עד החניון, ולאחרים יחכה הרכב על כביש 3855, מרחק של כ-500 מ' מחניון מערת התאומים.

_____

מסלול מתוך הספר "טיולי פרחים – 41 מסלולים עם צבע", מאת אבי שמידע והגר לשנר, הוצאת מפה